סיפורים לכבוד שבת
פרשת "פנחס" - נשים למטבח? - ניר אביעד
- פרטים
- קטגוריה: בזכות נשים צדקניות
- פורסם בשישי, 02 יולי 2021 08:54
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 727
פרשת "פנחס" - נשים למטבח? - ניר אביעד
פרשתינו מתארת, בין היתר, את כללי חלוקת אדמת ארץ ישראל לשבטים ולמשפחות, כאשר על פי ה"חוקים היבשים" חמשת בנות צלופחד, שטרם התחתנו ושאביהן מת במדבר ולא הותיר בנים, לא היו אמורות לקבל כלל נחלה, ועל כן בצעד דרמטי וחריג הן באו יחדיו לפני משה ונכבדי העם וטענו כי מצב זה פוגע בהן. משה העביר את טענתן לקב"ה ותשובת ה' הייתה כי אכן הבנות צודקות ("כן בנות צלופחד דוברות") וכי יש לתת גם להן נחלה. כפועל יוצא מהסיפור, הקב"ה הוסיף בתורה מצווה לפיה גם במקרים עתידיים דומים – תעבור הנחלה לבנות.
סיפור בקשתן והדרך האצילית שעשו זאת יכולים להוות דוגמא לכולנו גם במציאות חיינו כאן ועכשיו. בדרכן הייחודית הן שילבו אומץ, ענווה, רוך ואהבת הארץ, ולכן היוו ומהוות מודל לנשים רבות בכל הדורות הפעילות למען קידום מעמדן של נשים. יש שמגדילים ואומרים שהן היו הפמיניסטיות הראשונות בהיסטוריה, משום שהן היו אסרטיביות והעזו לבקש מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות שיינתן לנשים בדורן.
מסיפור בנות צלופחד עולה ומתבהר יחודו של הכוח הנשי והחשיבות הגדולה שנותנת התורה והיהדות בכלל לנשים.
בקרב הציבור החילוני רווחת הדעה השגויה כי היהדות היא דת שוביניסטית המדכאת נשים. בנימה אישית, בתור מי שגם העולם החילוני וגם העולם הדתי מוכרים לו היטב, חשוב היה לי להפריך סברה זו מן היסוד, שכן לאורך כל הדרך היהדות מורה לכל גבר להתייחס לאשתו בכבוד מלכים.
זה נכון שבשולי השוליים של ציבורים דתיים מסוימים יש תופעות פסולות שיש לגנותן בכל תוקף ולגרום להפסקתן, אולם הפער בין מה שמציגה התקשורת, בעלת האג'נדה המאוד מגמתית, לבין המציאות הוא א-ד-י-ר. אם יש משהו שהיהדות מחנכת אותנו, הגברים, זה האדרתן של הנשים ולא הדרתן. כל פגיעה ו/או הפחתה כזו או אחרת מכבודן מנוגדת לחלוטין לרוח היהדות. כשהתחתנתי אמר לי הרב: "תפקידך בעולם מעתה ואילך הוא אחד – לגרום לאשתך להרגיש מלכה", ואת זה אמור כל גבר יהודי ליישם בכל יום מחדש.
הסיפור של בנות צלופחד הוא סיפור של פמיניזם בריא ועצם הימצאותו בספר הספרים, בו לכל מילה ואות חשיבות אדירה, מרמזת כי בערך של קידום מעמד האישה יש שורש רוחני גבוה וגרעין של אמת אלוקית, אולם להבדיל מזרמים שונים של הפמיניזם המודרני, בו יש נשים ששמו לעצמן מטרה לבעוט בכל מוסכמה, "לשחוט כל פרה קדושה" ולאמץ לעצמן התנהגויות גבריות, בנות צלופחד מודעות לכוחן הנשי של רוך וסבלנות ונעזרות דווקא בו כדי להתקדם.
לכל מין יש את היתרונות והמעלות שלו, כמו גם את החסרונות והחולשות. הערך השלם נוצר רק מחיבור בין השניים ולא מניסיון אבוד מראש להידמות אחד לשני במטרה להפחית את התלות ההדדית. היהדות אינה רואה את האישה כחיקוי של הגבר. היא רואה בכל אחד מהם 'חצי', שיוצרים ביחד שלמות, כפי שנכתב בפרשת "בראשית": ''זכר ונקבה בראם... ויקרא שמם אדם'' – רק ביחד, כאשר כל אחד מבטא את מי ומה שהוא באמת, הם אדם שלם.
במשנה נכתב: "נתן הקב"ה בינה יתרה באשה יותר מאשר באיש". האישה זכתה לאינטואיציה עמוקה וחדה הרבה יותר מאשר הגבר ("אינטואיציה נשית"). לנשים לרוב יש יכולת להתחבר למקומות פנימיים בתוך עצמן ולהבין דברים בהיבטים ומימדים שונים שהם מעבר להגיון הקר והשכלתני עליו מתבססים הגברים. הדוגמא הבולטת ביותר לכך מסיפורי התורה היא הקריאה של הקב"ה לאברהם אבינו: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". הקב"ה ידע שבסוגיות מסוימות אפילו אברהם, הגדול שבגדולים, לא יצליח להתחבר לעומק הדברים ואילו דווקא שרה תהיה זו שתצליח לראות את הרבדים הפנימיים ולקבל את ההחלטות הנכונות. אל סיפור זה מתווספות כמובן, בין היתר, העובדות שרבקה פירשה נכון יותר מיצחק את המעשים והאופי של יעקב ועשו, שבזכות נשים צדקניות נגאלנו ממצריים, שבחטא העגל הנשים סירבו להשתתף, שבחטא המרגלים רק הגברים היו אלה שבכו והשמיצו את ארץ ישראל ושלעתיד לבוא הקב"ה לא ייעתר לתפילת האבות בבקשה לגאול את עם ישראל מלבד לתפילת רחל, שכל הלכות התפילה נלמדות דווקא מחנה ועוד כהנה וכהנה התייחסויות מקראיות המדגישות את מעלתן של הנשים.
המהר"ל מפראג מבאר כי האישה נבראה בטבעה רוחנית, עדינה ושלמה יותר מהגבר. זו למעשה הסיבה שהנשים פטורות מלימוד תורה ומחלק מהמצוות, שכן התורה נועדה לזכך את האדם וליישר את מידותיו, כפי שמלמדת הגמרא באומרה: "בראתי יצר הרע, בראתי תורת תבלין", כלומר התורה היא תבלין (=תרופה) ליצר הרע. הגברים באופן כללי נבראו מגושמים יותר ועל כן הם זקוקים לעמל וליגיעה מרובים יותר כדי להגיע לתיקון.
וברשותכם, עוד מילה על הקשקוש של התקשורת "הנאורה" שלנו על "הדרת נשים", "מדינת הלכה", "איראן זה כאן" ושאר סיסמאות ריקות מתוכן ומלאות בבורות ובארס טיפשי. כן, בחברה דתית נהוגה הפרדה בין נשים לגברים – במוסדות החינוך, באירועים חברתיים וכמובן בתפילות. הדבר נועד למנוע הסחת דעת וקשרים לא רצויים. התגמול הוא בדמות חיי משפחה יציבים, נאמנות, וחיי קדושה וטהרה. פועל יוצא הוא שיותר ילדים גדלים בבית בריא ואינם מכירים את הזעזועים הנפוצים לצערנו בעולם הרחב. גדרי הצניעות נועדו להעלות את כבודה של האישה, ולמנוע את המצב העגום בעולם המודרני, שאישה נבחנת על-פי אמות מידה חיצוניות ושטחיות בלבד. הלכות אלה מחנכות את האדם להביט פנימה אל נפשו של האדם שמולו ולא ללכת שולל אחרי החיצוניות.
למרבה הכאב יש בעלי אינטרסים זרים המנסים לחנך את עם הנצח מחדש ולהשכיח מאיתנו את השכל הישר. יחצנים ומהנדסי תודעה למיניהם, המשרתים שורה של ארגונים שונים, מעבירים דפי מסרים, שבהם המרואיינים והמגיבים מתבקשים לחזור שוב ושוב על כמה מנטרות, כדוגמת הרימו קול נגד 'הכפייה הדתית', הכניסו 'איראן' בכל משפט שני, אִמרו שוב ושוב 'מדינת הלכה' וזעקו שיש כאן 'הדרת נשים'. ההנחה היא שאם ערוצי השיח הציבורי יוצפו בשלל הסיסמאות האלה הן יתקבלו כאמיתות.
ואחרי הדברים הללו, ולמרות כל שנכתב כאן, חשוב לזכור שלמרות שהתורה עצמה מדברת על כבוד, אהבה ושיווין בין המינים, עדיין בסופו של יום באים אנשים בשר ודם לקיים אותה, וכפי שהם נופלים במקומות אחרים בגלל קטנותם, כך גם בתחום זה יש אנשים דתיים הפועלים הפוך מכוונת היצרן. יש מקומות בהן מקטינים נשים ויש בהחלט מה לשפר ולתקן, אבל חשוב שנזכור שדברים אלה, הזוכים לתהודה גדולה הרבה יותר ממקומם האמיתי, הם בשוליים, ושהם תוצר של מידות מקולקלות של אנשים ולא מרצון הבורא.
לסיכום, הניסיון לייבא את מלחמת המינים מתרבות המערב אל העולם היהודי הוא זר ושגוי. היהדות אינה "שוביניסטית" ואינה "פמיניסטית". היהדות היא בעיקר "משפחתיסטית" ואין דבר שהיא מחשיבה יותר מאשר את ערכי המשפחה, שלום הבית והעזרה והכבוד ההדדיים בין בני זוג.
שבת שלום, ניר אביעד