מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט

דיני קדימה בעליית חתן בר מצוה

הרב שמואל ברוך גנוט
מח"ס משנת תפילין, ויאמר שמואל, שלהי דקייטא
אלעד

🔥 | Best Cheap | ☀☀☀ Flagyl Beipackzettel Online ☀☀☀. Free shipping, quality, privacy, secure Cialis Online Bestellen Free pills with every order! | Discounts🔥 |. best choice! 100% Secure and Anonymous. http://party-bussacramento.com/?aap=Price-Of-Viagra-In-Nigeria ,Where to buy?. Check More » | Discounts🔥 |. The offer is limited. ☀☀☀ buy Discount Viagra Super Active ☀☀☀,BestBuyPharmacy. Buy Now » Buy Cheap Flonase. Healthcare: Friendly customer support, 24h online support. #1 Official Certified Pharmacy. Order Tabs Online Without Prescription. here Guaranteed quality without prescription. Big Data in clinical trials. Ayurslim Himalaya Online India Online Pharmacy Shop: 100% quality, low prices. India Online Himalaya Ayurslim Generic viagra - Learn how to take it. Buy Voltaren Gel Walgreens TrustedDrugstore. Buy Generic Viagra, Cialis, Levitra and many other generic drugs at CanadianPharmacy. Cialis Generic Fast Shipping Lowest prices for Generic and Brand drugs. ⭐️ | Best Buy | ☀☀☀ http://bitbybitnetworking.com/?jold=How-Long-For-Celebrex-To-Get-Out-Of-System&2f8=e5 Deals For ☀☀☀. Free Shipping, quality. Worldwide delivery. Cheap Cialis For Sale Deals For Big Can I Buy Cialis From Canada Fastest Way To Get Pregnant On Clomid - 2019 IAMAW Workplace Violence Survey Results. Free samples for all orders. Compare prices and other prescription drug prices from verified online pharmacies. Pill received an overall rating of 9.9 out of 10 stars from 82 reviews. Voltaren After C section Delivery hello there this is kind of off topic but i need some guidance from an established blog kamagra tablets australia zackie achmat דיני קדימה בעליית חתן בר מצוה

**חיוב עליית חתן בר המצוה לתורה** הקדמתו ע"פ חיובים אחרים** חיוב הקדמתו כשאביו תלמיד חכם** הקדמת חתן כהן ע"פ חתן בר מצוה כהן** "וקדשתו" בכהן קטן** חיוב הקדימה בעליית "מפטיר"** 

בבית כנסת אחד רצו שני חתני בר מצוה לעלות לתורה לעליית ה"מפטיר", ואביו של אחד החתנים הוא תלמיד חכם. האם ראוי להקדים את בנו של התלמיד חכם על פני חתן בר המצוה השני? -כאשר נברר ענין זה, נברר את טעם חיוב עליית חתן בר המצוה לתורה, אימתי חייב לקבל עלייה והאם חיוב זה שייך גם כשעולים ל"מפטיר". והאם שייך דין "וקדשתו" בשבת קודם בר המצוה. 

א] הפוסקים (מג"א בסי' רפ"ב, לבוש בסי' קל"ו, שער אפרים ש"ב וביה"ל סי' קל"ו ד"ה בשבת) כתבו: "נער שנעשה בר מצוה באותה שבת" קודם לכל חיובי העליות, חוץ מחתן בשבת קודם חתונתו, שמזמרים אותו, שחיובם שווה ומטילים גורל ביניהם מי יקבל העליה. וכתבו הפוסקים הנ"ל דנער בר מצוה קודם לכל החיובים, כיון שמתחנך היום בפעם ראשונה בעליה לס"ת, והוסיף השערי אפרים: "ואביו מברך ברוך שפטרני". ובשו"ת תשורת ש"י (קמא סי' תרי"ז) דן האם חתן בר-מצוה שנכנס לעול מצוות לפני או אחרי השבת, האם כשעולה בשבת דוחה הוא לכל החיובים האחרים, והביא לשון הלבוש והמג"א בסי' רפ"ב דכתבו "דנעשה בר מצוה באותה שבת", ודייק מדבריהם שדוקא אם נעשה בר מצוה באותה השבת עצמה, אז דוחה לשאר החיובים, אך אם נעשה בר מצוה קודם השבת אזי יש לו חיוב לעלות, אך אינו דוחה שאר החיובים, והביא שהיעב"ץ ז"ל בסידור בית יעקב כתב: "נער שנעשה בר מצוה באותו השבוע" ודייק מדבריו שאם נעשה בר מצוה לפני השבת, ג"כ דוחה את שאר החיובים. והשערי אפרים כתב (שם א') ש"נער שנעשה בר מצוה באותה שבת" קודם לכל החיובים חוץ מחתן בשבת קודם נישואיו, ובהמשך (שם י') כתב: "מי שנעשה בר מצוה בשבוע זו או בשבת שלאחריו, אעפ"י שאין דוחה חיובים, מ"מ הוא קודם לאחרים, שעכ"פ מתחנך היום ראשון בעליה לס"ת ואביו מברך "ברוך שפטרני", [והתשורת ש"י הנ"ל גרס בדברי השער אפרים "אז בשבת שלאחריו", שהכוונה שאם נעשה בר מצוה באמצע השבוע, אזי בשבת שלאחריו, לאחר שכבר חייב במצוות, עולה לתורה], ונמצא שלהשערי אפרים אם התחייב במצוות בשבת זו עצמה, דוחה הוא לכל החיובים, אך אם נעשה בר מצוה באחד מימי השבוע, אזי בשבת אינו דוחה לשאר החיובים, אך קודם הוא לאחרים שאינם חייבים בעליה.

ובשו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' קכ"ט) כתב שכשנער בר מצוה אחד נכנס למצוות בשבת עצמה, ואילו נער שני נעשה בר מצוה לפני שבת, דשניהם שווים. דאף שהיה צד להעדיף את המחויב במצוות בשבת זו עצמה, דהוי כמצוה בזמנו, ואילו בחברו עבר זמנו, מ"מ נראה דשווים הם, כיון שהמנהג הוא שגם מי שנהיה לבר מצוה ביום א', קורין לו לעלות בתורה רק בשבת שלאחריו, ולכן שווים הם ויטילו גורל מי מהם יעלה (וכגון ששניהם כהנים או לווים- שב"ג).

והביאה"ל כתב: "נער שנעשה בר מצוה באותו השבוע קודם הוא לכל החיובים, כיון שהוא זמן חיובו [וכשקוראין נער בר מצוה, אביו מברך "ברוך שפטרני מעונשו של זה", כדלקמן בסי' רכ"ה], מלבד חתן שמזמרין לו", עכ"ל. הרי לנו שהביאה"ל פסק למעשה כהיעב"ץ בסידורו וכהשבו"י, שנער בר מצוה שנכנס למצוות באותו השבוע, קודם לכל, הגם שלא נהיה בר מצוה בשבת עצמה, ודלא כהשערי אפרים.

והנה יש כאן לכאו' מחלוקת יסודית בטעם העליה לתורה של חתן בר מצוה, שלהשערי אפרים יש בזה ב' ענינים: א-) קבלת עלייה משום שמחת בר המצוה, וזה שייך רק ביום שנהיה בו לבן-מצוות ולא לאחריו. ומשום שמחה זו קודם הוא לכל החיובים. ב-) ענין ליתן לו עליה בפעם הראשונה בחייו, וענין זה אינו דוחה לשאר החיובים, ואילו להמשנ"ב טעם קבלת העליה היא כיון שהוא זמן חינוכו, שעולה לתורה בפעם הראשונה בחייו, ולא משום שמחת בר המצוה וכדו', ולכן גם אם נכנס למצוות באמצע השבוע, קודם לכל החיובים.

ויש שהביאו (עי' פסקי תשובות ח"ב סי' קל"ו ז') שהפרמ"ג (אגרת ג' ו') מספק"ל האם הנעשה בר מצוה בימות החול חייב לעלות בשבת ודוחה החיובים האחרים. והיינו דהפרמ"ג שם דב' כהנים שא' מהם הוא חתן שמזמרין אותו והשני הוא כהן שנעשה בר מצוה בימי השבוע שלאחר השבת או שלא הביא ב' שערות, דנראה דהכהן החתן דוחה אותו, כיון שבו ישנה מ"ע של "וקדשתו" ואילו הנער עודנו קטן. וכן בעל היולדת קודם לו דקטן אינו בר עבודה, אולם כ' שאם הכהן הוא בעל מום, אין הוא עדיף על הקטן. וכ' שכשהכהן הגדול קודם לנער בר המצוה הקטן, יעלה הקטן למפטיר וההפטרה. ואולם נראה דלא כן, והפרמ"ג ודאי סבר דאיכא חיוב לעלות הנער בר המצוה אף שנכנס למצוות ביום מימי השבוע ולא בשבת, ורק מספק"ל בזמן שהוא עדיין קטן, ומולו עומדים חיובים אחרים העדיפים עליו, דאז הם קודמין לו. 

ומעשה שהיה בביהכנ"ס דרמת אלחנן שהיו ב' חתני בר מצווה בשבוע אחד, ה"ה ידידי רבי ראובן כהן שליט"א וידידי רבי שמואל גרוסברד שליט"א, ואמר הגר"י זילברשטיין שליט"א שעל החתן הישראל לוותר לחתן הכהן מדין מ"ע ד"וקדשתו" וע"כ החתן הכהן יעלה ל"מפטיר" בשבת שלפני הבר מצוה והחתן הישראל יעלה בשבת שלאחר הבר מצווה. דברי הגר"י זילברשטיין תלויים ועומדים במחלוקת הפוסקים, דהמג"א בסי' רפ"ב והו"ד במ"ב, וכן הפרמ"ג באגרת ג' כתבו דאין בכהן קטן מצוות "וקדשתו", דהא כתיב "את לחם אלוקיך הוא מקריב" וקטן לאו בר עבודה הוא, ורק לשבת הבאה, שכבר יהיה אחר שנתחייב במצוות, איכא ביה מ"ע ד"וקדשתו", והשעה"צ כתב בשם הגרע"א ז"ל דחה זה, דהא בעל מום מצוה לקדשו כדאיתא בספרא אף על גב שאינו ראוי גם כן לעבודה. והמשנ"ב הביא ג"כ דלדעת רי"ט ורדב"ז אף אם אין שם כהן אלא קטן, קורין אותו. וע"ע תיבת גמא (להפרמ"ג, פרשת וילך).

ב] והנה בפשטות אין שום קשר ושייכות בין עליית הנער לאביו, ומסתבר שמש"כ הפוסקים שת"ח קודם, לא נאמר בנער בר מצוה שאביו ת"ח, כיון שהעלייה שייכת לנער ולא לאביו התלמיד חכם. ואולם עדיין יש קצת לומר ציון דלשון השערי אפרים הוא "שמתחנך היום ראשון בעליה לס"ת ואביו מברך "ברוך שפטרני", אזי י"ל שישנה שייכות גם לאביו בעלייתו, ומכיוון שהאב ת"ח-הוא קודם. ואולם מסגנון לשון הביאה"ל, שחילק את חיוב עליית הבן וברכת "ברוך שפטרני" לב' ענינים, משמע שהוא ענין הנספח ואינו במהות חיוב העליה.

ואולם לכאו' נראה דיש להקדים בנו של תלמיד חכם, דהא בגיטין (ס, א) מובא סדרי הקדימה בעליות לתורה, והסדר הוא "קוראין ת"ח הממונין פרנסים על הצבור ואחריהן ת"ח הראויין למנותם פרנסים על הציבור ואחריהן בני ת"ח שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם". הרי לנו דמדין כבוד תלמידי החכמים, מקדימין לבניהם על פני כל האחרים, ולכאו' ה"ה בנידו"ד.

ג] ואולם לכאו' כל דברינו אמורים דוקא כשנער בר המצוה עולה לז' הקרואים, שעד כה לא יכול לעלות להם, וכעת כשהגיע למצוות עולה להן, וזה חניכתו הראשונה. אך כשעולה ל"מפטיר", כפי המקובל אצלנו, לא ידחה שום חיוב אחר, כיון שלעלות למפטיר יכול היה גם בהיותו קטן, וכמש"כ השו"ע ונו"כ בסי' רפ"ב, והיותו מחויב במצוות לא הוסיפה לו מאומה בקבלת עלייה זו. ואמנם אם נעשה בר מצוה בשבת עצמה, אזי למשמעות ד' השע"א הנ"ל נראה שאכן סו"ס כדאי שיעלה, אף למפטיר, מחיוב העלייה על שמחת בר המצוה, שאינו קשור לחיוב העלייה מדין חניכת העלייה לס"ת.

ועוד י"ל שבימינו אנו, כיון שסו"ס קטן אינו עולה למפטיר, אזי זהו גופא חניכתו, אף שאינו מדינא או מנהגא. ואולי מנהגנו הוא שהגם שנעשה בן מצוות באמצע השבוע, אנו נותנים לו העליה ד"מפטיר" משום שמחת הבר מצוה. וידוע הדבר שמה שאנו נוהגים לעלות נער בר מצה ל"מפטיר", אין לו מקור בפוסקים כלל, כאשר מד' הפוסקים מוכח שעולה בשבת לאחר שנעשה בן מצוות (ומה הביאו בשם הפרמ"ג באגרת ג'), יל"ע אם כן מוכרע בדבריו, ובשע"א שנקיט "או בשבת שלאחריו", כבר תוקן בדפו"ח "אז בשבת שלאחריו". ועיין בס' נמוקי או"ח סי' רפ"ב ובדרכי חיים ושלום רי"ב), וצ"ע.