חומש דברים

דבר החסידות – פרשת ברכה

ב"ה   – מפני קדושת המועד –

דבר החסידות – פרשת ברכה

 

לשם מה להראות למשה?

 

מסופר על הגאון רבי ברוך מרדכי אטינגר, רבה של בוברויסק ומגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא, שעל יד ביתו נקוותה שלולית שהיתה עומדת שם בדרך קבע, ולא התייבשה אפילו בימות הקיץ.

שח פעם רבי ברוך מרדכי למקורביו: היודעים אתם מהי שלולית זו? כשהראה הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו (ע"ז ה, א) הראה לו שבדור פלוני יהיה ברוך מרדכי לרבה של בוברויסק.

ירק אדם הראשון ואמר "גם לזה רב ייקרא?" ויריקה זו היא השלולית שאתם רואים על פתח ביתי...

(סיפור מסורתי בפי חסידי חב"ד. הובא ג"כ בשיחת השבוע גל' 927)

 

~~~

בפרשתינו (לד, א-ב) נאמר: "ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן . . עד הים האחרון". מפרש רש"י: "אל תקרי הים האחרון אלא היום האחרון; הראהו הקב"ה כל המאורעות שעתידין ליארע לישראל עד שיחיו המתים".

וצריך להבין:

א)    מה מכריח את רש"י, המפרש פשוטו של מקרא*, להביא את הפירוש שהכוונה כאן "היום האחרון" ותחיית המתים, אחרי שפירש בפשטות ש"הים האחרון" פירושו "ארץ המערב"?

ב)    לשם מה "הראהו הקב"ה כל המאורעות שעתידין ליארע לישראל עד שיחיו המתים", הרי הסיבה לכך שהראהו את כל הארץ היתה בגלל בקשת משה "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה", וכפי שפירש"י עה"פ "וראה בעיניך" (ואתחנן ג, כז) "בקשת ממני ואראה את הארץ הטובה, אני מראה לך את כולה", ומדוע נוגע להראות לו את כל העתיד עד לתחיית המתים?

ונקודת הביאור בזה:

כאשר משה רבינו מבקש "ואראה את הארץ הטובה", הרי ברור שמשה רבינו לא היה מתנחם בכך שהוא יכנס לארץ וכל בני דורו יישארו במדבר, כי בהיותו "רועה נאמן" לא יוכל ליהנות מארץ ישראל בשעה שהשאיר במדבר את הדור שקיבל את התורה יחד איתו וראה את כל האותות והמופתים אשר עשה משה וכו'.

ומזה מובן, שגם כאשר הקב"ה מראה למשה את ארץ ישראל – לא יסתפק משה בכך, בשעה שבני דורו לא רק שלא נכנסו לארץ אלא אף לא זכו לראותה. לכן היה צורך להראות למשה את כל העתיד עד שיחיו המתים, ואז ראה משה גם את בני דורו קמים לתחייה ונכנסים לארץ ורק אז יכל להתנחם.

מה שאנו יכולים ללמוד מסיפור זה:

כאשר הקב"ה הראה למשה את "כל המאורעות שעתידין ליארע לישראל עד שיחיו המתים" – הרי זה כולל גם את תקופתנו אנו ואת כל הפעולות והמצוות שאנו עושים. ומכך מובן, שבכח פעולות אלה נגיע לתחיית המתים ("עד שיחיו המתים").

ואין להקשות, איך יכול יהודי בדורנו זה להחיות יהודים מהדורות הראשונים שהיו הרבה יותר גבוהים ממנו – מכיון שעל כל יהודי נאמר "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום", ובהיותו מציאות אחת עם הקב"ה הרי בכוחו להביא חיים, עד להחיות מתים.

ובעניין שהזמן גרמא – יש להוסיף עוד יותר ולהרבות בשמחת בית השואבה, בשביל לזרז ולמהר עוד יותר את הגאולה ותחיית המתים, שיהיו בקרוב ממש.

 

חג שמח!

 

מבוסס על: שיחת ליל ו' דחג הסוכות ה'תשמ"ט סעיף ט-י (נדפס בתו"מ תשמ"ט ח"א עמ' 176 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תקב-ג.

 

______________

*)  ראה רש"י בראשית ג, ח ועוד.