- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם בשישי, 08 אוגוסט 2025 05:09
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 271
פרשת ואתחנן - מסרים מצילי חיים לעם ישראל - לדורות!
מאת: אהובה קליין ©
בפרשתנו - אנחנו נחשפים לתחנוניו של משה אל ה' - למען תתבטל הגזרה ויוכל להיכנס אל הארץ המבטחת לעם ישראל.
אך תשובת ה' אל משה נחרצת - ללא פשרות - כנאמר: "....וַיִּתְעַבֵּר ה’ בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי, רַב ־ לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה. עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ: כִּי ־ לֹא תַעֲבֹר, אֶת ־ הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. וְצַו אֶת ־ יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ: כִּי ־ הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת ־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה". [דברים ג', כ"ו-כ"ט]
השאלות הן:
א] האם טענת משה מדויקת - בהאשמת העם על אי כניסתו לארץ?
ב] מי היה יהושע ומדוע היה זקוק לחיזוק ממשה?
תשובות.
משה מאשים את עם ישראל - על אי כניסתו לארץ.
משה טוען כלפי עם ישראל:
"....וַיִּתְעַבֵּר ה’ בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי, רַב לָךְ -אַל־תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה. עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה,..."
רש"י מסביר: "וַיִּתְעַבֵּר ה’ בִּי לְמַעַנְכֶם"- ה' התמלא כעס ואתם גרמתם לי זאת-כפי שנאמר: "וַיַּקְצִיפוּ, עַל ־ מֵי מְרִיבָה; וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה, בַּעֲבוּרָם".[תהלים, ק"ו, ל"ב]
רבינו בחיי מסביר על פי המדרש: כי משה טוען כלפי העם: אותה שעה שעליתי להר סיני עם הלוחות השניות וזכיתי לגדולה עבורכם וזכיתי לכבוד מה'- על זאת התחננתי לפני ה' ולא שמע אל בקשתי.
"וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל ־ הַר סִינַי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’, אֹתוֹ; וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים. וַיֵּרֶד ה’ בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, ה’. וַיַּעֲבֹר ה’ עַל ־ פָּנָיו, וַיִּקְרָא, ה’ ה’, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב ־ חֶסֶד וֶאֱמֶת".[שמות ל"ד, ד'- ז' ]
רש"ר מסביר: משה אומר לעם: ה' פנה נגדי בחרון אף!
"בעל הטורים" מסביר בכמה דרכים—דווקא את אשמתו של משה –מדוע תפילתו להיכנס לארץ אינה נענית:
א] ה' אומר למשה יש מעליך רב הגדול ממך והוא האדם הראשון- על ידי חטאו באה המיתה שנגזרה על האנושות ולא ניתן לך להימלט ולהינצל ממנה, [תנחומא, ואתחנן ד ,י"ד]
ב] ה' מאשים את משה כי הרבה פעמים הלך כנגד רצון ה', כגון שאמר לה': "וַיֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח ־ נָא, בְּיַד ־ תִּשְׁלָח". [שמות ד', י"ג] בהמשך נאמר שם :" וַיִּחַר ־ אַף ה’ בְּמֹשֶׁה"
דוגמא נוספת של דברי משה אל ה':
"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל־ ה’, וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה--לָמָּה זֶּה, שְׁלַחְתָּנִי" [שמות, ה', כ"ב]
מעמדו של יהושע ואופן חיזוקו על ידי משה.
יהושע היה משרתו של משה, ככתוב: " וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן ־ נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" [שמות ל"ג, י"א ]
רבינו בחיי מציין: כי יהושע חי - 110 שנים, מתוכם 40 שנה כשבני ישראל הלכו במדבר,14 שנה בארץ, מתוכם 7 שנים שנכבשה ו-7 שנים שחילקוה.
לכן שואל רבינו בחיי, מדוע הכתוב מכנה אותו: "נער"? הרי היה בן 56 שנה כאשר שירת את משה?
ותשובתו: כי המילה: "נער" מבטאת = משרת - היות והאדון נקרא איש והמשרת נקרא נער, כמו שכתוב: [אסתר ב] "נערי המלך משרתיו"
הרמב"ן עונה על שאלה זו בדומה לתשובתו של רבינו בחיי ,אלא שהוא מביא דוגמאות נוספות מהמקרא:
"יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו"[שמואל-ב, ב, י"ד]
בהמשך אומר הרמב"ן: כי משמעות השם: בן-נון - נבון: "כי אין נבון וחכם כמוהו"
יהושע מלווה את משה גם להר סיני, כפי שהכתוב מציין זאת:"ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל- הר האלוקים"[שמות כ"ד, י"ב]
כאשר משה חוזר מהר סיני עם לוחות הברית ובני ישראל משתחווים לעגל- הזהב, יהושע שומע את רעש קולות העם, הוא טועה בחשיבתו: "ויאמר אל- משה קול מלחמה במחנה.."
אך משה מבין שאין זו מלחמה ועונה לו: "אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אני שומע" [שם ל"ב, י"ז-י"ח] משה מבחין שאין זה קול של מנצחים במלחמה ואין זה קול של מנוצחים, אלא קול רינה וצהלה של העם.
טרם שולח משה את המרגלים לתור את הארץ, הוא משנה את שמו של יהושע.
כפי שהכתוב מציין: "ויקרא משה להושע בן- נון יהושע" [במדבר י"ג, ט"ז]
רש"י אומר על כך: משה התפלל על יהושע - שה' יושיע אותו מעצת המרגלים.
מתברר כי תפילה זו התגשמה.
ההוכחה: כאשר משה שולח את המרגלים לתור את הארץ, יהושע לוקח חלק בריגול, אך הוא וכלב בן יפונה מדברים באופן חיובי על הארץ בניגוד ליתר ראשי- השבטים:
"וִיהוֹשֻׁעַ בִּן ־ נוּן, וְכָלֵב בֶּן ־ יְפֻנֶּה, מִן ־ הַתָּרִים, אֶת ־ הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם. וַיֹּאמְרוּ, אֶל ־ כָּל ־ עֲדַת בְּנֵי ־ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד. אִם ־ חָפֵץ בָּנוּ, ה’-וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל ־ הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ: אֶרֶץ, אֲשֶׁר ־ הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אַךְ בַּיהוָה, אַל ־ תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל ־ תִּירְאוּ אֶת־עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל תִּירָאֻם". [במדבר י"ד, ו'-י]
יהושע השתתף גם במלחמות ישראל, כגון: מלחמת עמלק :
"וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם ־ יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִיצָּב עַל ־ רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים, בְּיָדִי. וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר ־ לוֹ מֹשֶׁה--לְהִילָּחֵם, בַּעֲמָלֵק; וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר, עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק. וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ ־ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד ־ בֹּא הַשָּׁמֶשׁ".[שמות י"ז, ח-י"ג]
בפרשתנו ,לאחר שמשה ירד מהר נבו ונשא תחנונים לה' על רצונו
להיכנס לארץ ישראל- תגובת ה' הייתה: שהראה לו את
הארץ מפסגת ההר – אך מיד ציווה ה' את משה לגשת אל יהושע ולחזק אותו כפי שכתוב:
"וְצַו אֶת־יהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ: כִּי ־ הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת ־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה". [דברים ג', כ"ו-כ"ט]
באמת נשאלת השאלה: במה היה צריך משה לחזק ולאמץ את יהושע, הרי הוא היה מבורך וגם עמד באומץ יחד עם כלב בן יפונה- כנגד דעתם של שאר המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה.
תשובת רש"י: היה צריך משה להכין את יהושע על –הטרחות המשאות ועל הריבות[משא ומריבה] לחזק ולאמץ אותו בדברים- כדי שלא ירך ליבו לומר כשם שהרבי [משה]שלי נענש בגללם - כך גם אני עתיד להיענש עבור התנהגותם.
משה מסביר ומבטיח לו כי תפקידו לעבור לפני המחנה - אם יעבור לפניהם- הם ינחלו את הארץ ואם לא יעבור לפני המחנה- לא ינחלו את הארץ.
דעת מקרא מדגיש: יש כאן אזהרה ליהושע- שלא יכנס- מורך בליבם מפני המלכים שהוא ועם ישראל באים להילחם נגדם.
לכן נאמר: "וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ": שיהיה תקיף בדעתו ואמיץ ברוחו. והרי כבר אמר ה' מראש למשה :
"........קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן ־נוּן--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ, עָלָיו. וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ, לְעֵינֵיהֶם. וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, עָלָיו--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה’: עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ—וְכָל הָעֵדָה" [במדבר , כ"ו, י"ח- כ"ב]
מכאן שתפקידו של יהושע ללכת בראש העם - לחצות את הירדן.
רש"ר מסביר: על משה מוטל לצוות את יהושע לעמוד בהתחייבות תפקידו ולחזקו-למען לא יסור מאחריותו וחובתו מכל סיבה שהיא ויש לאמץ אותו- במטרה שיתגבר על הקשיים והמכשולים.
"בעל טורים " מסביר: "משה צריך לצוות את יהושע שעליו להתחזק בלחימה שיהרוס את העיר- כדוגמת יואב שר הצבא- כך היה יהושע שר הצבא אף בחיי משה כדי לחזקו כפי שכתוב :" וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַמַּלְאָךְ, כֹּה-תֹאמַר אֶל-יוֹאָב אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה--כִּי-כָזֹה וְכָזֶה, תֹּאכַל הֶחָרֶב; הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל-הָעִיר וְהָרְסָהּ, וְחַזְּקֵהוּ"[שמואל- ב, יא, כ"ה]
לסיכום, לאור האמור לעיל - המסר למנהיגות והעם - להיות חזקים ואמיצים נגד האויב והבא להורגך השכם להורגו"
המסר האלוקי הבא - תקף לכל הדורות:
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל־הַחֻקִּים וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם. ב לֹא תֹסִפוּ, עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת־מִצְוֺת ה’ אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם". [דברים ד', א'- ג']
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם בשישי, 08 אוגוסט 2025 05:02
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 290
מֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל יְהוֹשֻׁעַ
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©
מֹשֶׁה יוֹרֵד מֵהַר נְבוֹ
דָּבֵק עֲדַיִן בִּתְפִלָּתוֹ
חִישׁ מְקַיֵּם צִוּוּי בּוֹרְאוֹ
כֶּאֱיָל יְמַהֵר אֶל תַּלְמִידוֹ.
אֶל יְהוֹשֻׁעַ הֶחָכָם וְהַנָּבוֹן
יַעֲבִיר מֶסֶר מִפִּי עֶלְיוֹן:
הַנְחָלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
לְעַם סְגֻלָּה – נִבְחַר- אֵל.
אֶרֶץ אֲשֶׁר עֵינֶיהָ בָּהּ
תְּשׂוּמֶת לֵב כֹּה רַבָּה
ְּלך שְׁלִיחוּת קְדוֹשָׁה
אַל תִּירָא - כִּי לָבִיא אַתָּה.
גַּם אִם תְּזַהֶה מִכְשׁוֹלִים
אַל תֵּחַת מֵאִיּוּמֵי אוֹיְבִים
הֲרֵי אַתָּה כְּאֶרֶז בָּאֲרָזִים
עָלֶיךָ תָּמִיד יָגֵן אֱלוֹקִים.
בְּבִטְחָה תַּעֲבֹר הַיַּרְדֵּן
שֶׁנֵּס מָתְנַיִך לַמַּטָּרָה כָּוֵּון.
ְּאַרְיֵה לָעַד אֵינוֹ נִשְׁבָּר
בֶאֱמוּנָה וּנְחִישׁוּת נִלְחַם.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת: וָאֶתְחַנַּן [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם בשישי, 16 אוגוסט 2024 02:13
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 792
כֶּתֶר תּוֹרָה
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©
עַם נָבוֹךְ וּמְבֻלְבָּל
חַיָּיו סוֹבְבִים כְּגַלְגַּל
כְּכִבְשָׂה בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים
לְאָזְנֶיהָ מַבּוּל קְלָלוֹת וְאִיּוּמִים.
לְפֶתַע קוֹל מֹשֶׁה מְהַדְהֵד
מְעוֹרֵר יִשְׂרָאֵל וּמְעוֹדֵד
שְׂאוּ מְרוֹם עֵינְכֶם
זִכְרוּ תּוֹרַת אֲבִיכֶם.
פִּתְאוֹם עַנְנֵי שְׁכִינָה
מַצִּיתִים אֵשׁ אֱמוּנָה
לְעֵינֵיהֶם כֶּתֶר תּוֹרָה
פְּנֵיהֶם מֵאִיר אוֹרָה.
חִישׁ חָשִׁים בִּטָּחוֹן
גִּיל שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן
מֵעַתָּה בְּיָדָם פִּתְרוֹן
לְהִתְחַבֵּר לַתּוֹרָה מֵרָצוֹן.
הִנֵּה יָמִים בָּאִים
הַכֹּול לְחָכְמָה צְמֵאִים
כּוֹחַ רוּחָנִי בָּהֶם נִטַּע
עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ נוֹשָׁע.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם בחמישי, 27 יולי 2023 18:05
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 962
פרשת ואתחנן - מסר אקטואלי חשוב לעם ישראל !
מאת: אהובה קליין.
משה מספר לעם כיצד מתחנן אל ה' להיכנס לארץ ישראל - הארץ המובטחת - ומהי תשובת אלוקים אליו: "אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת -הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן. וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה". [דברים ג', כ"ה - כ"ו]
בהמשך התורה מתארת איזו התנהגות צריכה לאפיין את העם הנכנס לארץ ישראל.
" רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, ה' אֱלֹקי: לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּה' אֱלֹקינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו. וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם. רַק הִישָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ".[דברים ד'. ה- י']
עוד נאמר: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי ה'--לְמַעַן, יִיטַב לָךְ, וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹותֶיךָ" [להלן: ו',י"ח].
השבת קוראים בהפטרה את נבואת הנחמה בספר ישעיהו: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹקיכֶם. דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ".[מתוך ספר ישעיהו, פרק מ', א'-ב']
השאלות הן:
א] מדוע משה תולה את אשמת העם באי כניסתו לארץ?
ב] מהו התנאי להצלחת עם ישראל להתיישב בארץ המובטחת?
ג] כיצד מבטא הנביא ישעיהו את כוח הרוזנים והשופטים?
תשובות.
תלונת משה כלפי עם ישראל - על אי כניסתו לארץ המובטחת.
משה אומר לעם ישראל: "וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה".
על פי רש"י: "וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם",
הי התמלא כעס על משה - ואומר משה לבני ישראל: ואתם גרמתם לי לכך – כפי שנאמר: "וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם." [תהלים ק"ו, ל"ב]
בנוגע למילים:
"רַב- לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה".
רש"י מסביר שלא יאמרו: כמה קשה הרב - והתלמיד כמה סרבן מפציר. על פי [מסכת סוטה י"ג]:
די לך. אל תרבה לבקש, כדי שלא יאמרו: הרב כמה קשה שאינו שומע
לתלמיד . תלמיד כמה סרבן - מפציר, הכוונה שלא תפציר, שאם בכל זאת תמשיך להרבות לבקש להיכנס לארץ יאמרו: הרב כמה קשה..
פירוש ב' : שמור לך רב טוב הצפון לך.
האגדה מספרת:
"וְיִפְרֹשׁ מֹשֶׁה כַּפָּיו אֶל ה' וַיֹּאמֶר: אָנָּא ה' אֶחְיֶה נָא וַאֲסַפֵּר מַעֲשֶׂיךָ יָה: וַיֹּאמֶר ה': לוֹ טֹובוּ חַיִּים אֲרֻוכִּים לִבְנֵי אָדָם - כִּי עַתָּה לֹא מֵתוּ גַּם אֲבוֹתֶיךָ: וְעַתָּה אִם תֹּאבֶה וְהָיִיתָ עוֹד אֶלֶף שָׁנִים וְנָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁאֵלָתְךָ, אֶפֶס כִּי לֹא יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַיָּמִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְהָם! וִימָרְרוּ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶת מֹשֶׁה עַד מְאֹד וְיֹאמַר: ה' אֱלוֹקִי הִנֵּה אָנֹכִי בָּטַלְתִּי אֶת גִּזְרתְךָ- אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לְהַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה הוֹאֵל נָא וּבִטַּלְתָּ אַתָּה גִּזְרתְךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי:
"לֹא תַּעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ ! וַיַּעַן ה' וְיֹאמַר: אִם אֲבַטֵּל אֶת אוֹמְרֵי לֹא תַּעֲבֹר אֶת הָאָרֶץ- וּבָטַלְתָּ גַּם אַתָּה אָומְרֵךְ אֵלַי: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה!!
וַיְהִי כְּשָׁמוֹעַ מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיִתְעוֹרֵר מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל הַ' וְיֹאמַר: ה' אֱלוּקַי! טוֹב אֲשֶׁר אָמוּת אָנוֹכִי וּמֵאָה אֲנָשִׁים כָּמוֹנִי יָמוּתוּ וְאֶל תְּאֵונָה אֶל אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל רָעָה! וְיוֹסֵף מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶל ה' וַיֹּאמֶר: הַכַּמּוּת הַמְּרַגְּלִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת טוּב הָאָרֶץ וְיוֹצִיאוּ דִּיבָּתָהּ יָמוּת הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא רָאָה אוֹתָהּ וִיהַלְּלָהּ אֶל כָּל הָעָם? הֵן אַתָּה ה' יָדַעְתָּ כִּי לֹא לְמַעַן אוֹכְלֵי אֶת פְּרִי הָאָרֶץ לְמַעַן שֹׂבַע מִטּוּבָהּ אָנֹכִי שׁוֹאֵל מֵעִמְּךָ לַהֲבִיאֵנִי אֵלֶיהָ, כִּי אִם מֵחֶפְצִי לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְווֹתֶיהָ הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ..."
התנאי להצלחת עם ישראל בארץ המובטחת:
עם ישראל חייב לשמור את המצוות המופיעות בעשרת הדברות - את החוקים והמשפטים שנאמרו בהר סיני .
בתורה ישנם שלושה חלקים: חוקים, משפטים ותורות:
החוקים הם: מצוות שאין בהן שום טעם, כגון: מצוות פרה אדומה ואומות העולם שואלות :"מה טעם יש בהן?
משפטים: המצוות המובנות על ידי ההיגיון והשכל הישר שאפילו אם לא היו נאמרים בתורה - היו מובנים לבני האדם בעצמם.
גם לגבי מצוות אלה, אומות העולם שואלות: מה הרעש הזה בתורה הרי גם להם יש נימוסים כאלה למרות שלא קיבלוה בתורה משלהם.
תורות: אלו מצוות שבני אדם לא היו יכולים להשיגן בעצמם באמצעות שכלם ורק כעת לאחר שנכתבו בתורה ואחרי שמתבוננים לעומקן –ניתן להבין את טעמן וגדלותן.
לכן יוצא ,אפוא, כי מ"התורות"- ניתן להבין שגם החוקים והמשפטים- הם צודקים אמיתיים וקדושים ויש בהם קדושה עליונה.
מתוך התבוננות העמים בהם - יבינו שגם החוקים והמשפטים מכילים צדק אלוקי וקדושה עילאית בתורה שלנו.. [על פי "כנפי נשרים"]
"וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי ה'--לְמַעַן, יִיטַב לָךְ.."
רש"י מסביר: הכוונה לפשרה לפנים משורת הדין.
דעת מקרא מסביר: יש לקיים את המצוות שה' ציוונו - והוא הישר והטוב בעיניו.
ורז"ל דרשו פסוק זה שמהווה מצווה בפני עצמה והכוונה: שמלבד המצוות שאתם חייבים לקיימן. יש לבחור את הדרך הישר והטוב גם במקום שלא צוונו במפורש בתורה. כאשר נקיים את המצוות בארצנו המובטחת- נוכל ליהנות מטובה- ארץ זבת חלב ודבש.
דברי ישעיהו הנביא על כוחם של הרוזנים והשופטים:
"הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים, לְאָיִן; שֹׁפְטֵי אֶרֶץ, כַּתֹּהוּ עָשָׂה. אַף בַּל-נִטָּעוּ, אַף בַּל-זֹרָעוּ--אַף בַּל-שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ, גִּזְעָם; וְגַם-נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ, וּסְעָרָה כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם".
על פי המלבי"ם: כוונת ישעיהו הנביא: שבעתיד ה' יבטל את כוח הרוזנים - שהם שרי העצה – היועצים - ואלוקים אינו זקוק לעצתם.
יש הבדל בין הרוזנים - שהם שרי העצה ושופטי ארץ הם הממונים על ענייני המשפט, אלוקים בעתיד הקרוב יבטל את עצת הרוזנים ויפר את כוח השופטים הם יהיו לצמח שלא ניטע - חלשים ויתייבשו והסערה תישא אותם כקש וה' ישבר את שלטונם!
לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי ארץ ישראל – הארץ המובטחת לעם ישראל- שונה מכל הארצות ומתוך קדושתה המיוחדת עם ישראל חייב להתאים את עצמו לארץ ישראל- לעשות את הטוב והישר לקיים את המצוות והחוקים - רק כך יוכל להגיע למנוחה ולשלווה בארצו.
על פי הנביא ישעיהו - אותם רוזנים- ושופטים- שאינם פועלים כראוי ייעלמו בסערה. כמה אקטואלי לימים אלה במיוחד- עלינו לזכור כי ארצנו המובטחת שונה מכל הארצות הן ברוחניותה והן בגשמיותה כנאמר:
"וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"א, י"ב]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם בחמישי, 27 יולי 2023 18:03
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 929
הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת- עֲשִׂיַּת הַיָּשָׁר
שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©
אֱלוֹקִים מַבְטִיחַ וּמְקַיֵּם
מַתְּנַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
נַחֲלַת שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת
אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.
אֶרֶץ אֲשֶׁר עֵינֵי ה' בָּהּ
בְּכָל שְׁעוֹת הַיְּמָמָה
בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב
בָּנָיו לָנֶצַח אוֹהֵב.
עָם יָרֵא אֱלוֹקִים
זוֹכֵר נִסִּים וַחֲסָדִים
מִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה
מַעֲמָד נִשְׂגָּב- מַתַּן תּוֹרָה.
כְּאִישׁ אֶחָד נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע
עָנָה מִתּוֹךְ יִרְאָה וְאַהֲבָה
עַתָּה זוֹכֶה לְהִיכָּנֵס בַּשְּׁעָרִים
עָמוֹס רְכוּשׁ ,בִּגְדֵי מְלָכִים.
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ
בָּהּ יָשָׁר וְהַטּוֹב נִדְרַשׁ
מַמְלֶכֶת כּוֹהֲנִים גּוֹי קָדוֹשׁ
עִם הַנֶּצַח לֹא יֵבוֹשׁ.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת : וָאֶתְחַנַּן. [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם בשלישי, 04 יולי 2023 18:58
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 990
ב"ה
דבר החסידות – פרשת פינחס
"ושוט לגו כסילים"
מספרים על הגאון מרוגאצו'ב, שכידוע היה חריף במיוחד, שפעם נכנס אליו יהודי שחצן וחסר שכל עם ספר חדש אותו חיבר לאחרונה, וביקש עליו הסכמה וברכה מהגאון.
הרוגאצ'ובר עיין בספר למספר דקות, לקח דף חלק והתחיל לרשום עליו במרץ ים של מראי מקומות – גמרות (הן בבלי והן ירושלמי), פרש"י (בתנ"ך ובש"ס) ושלל ציונים לדברי התוספות.
כשסיים, הוא הגיש את הדף למבקש ההסכמה ובכך נסתיימה הפגישה…
עיין ה'מחבר' בהסכמה ולא הבין מילה.
אובד עצות, הוא פנה לאחד מחשובי הרבנים, אולי הוא יוכל לעזור לו בהבנת ההסכמה.
הרב עיין במראי המקומות והשיב לשואל:
"המכנה המשותף בין כל מראי המקומות האלו הוא... שהם כולם דנים על שוטה, טיפש ועם הארץ"
)ע''פ טור שבועי בענייני 'גאולה ומשיח' הרב שמואל ארונסון, חוקת תשפ"ג(
~~~
תוכניתו של משה רבינו
בפרשתנו (כז, טו-יח) מסופר שמשה מבקש מהקב"ה "יפקוד ה' אלקי הרוחות איש על העדה".
מבואר במדרש (במדב"ר פכ"א, יד) שמשה רבינו ביקש שבניו יירשו אותו, וז"ל:
"כיוון שירשו בנות צלפחד אביהן, אמר משה: הרי השעה שאתבע בה צרכי; אם הבנות יורשות – בדין הוא שיירשו בני את כבודי! אמר לו הקב"ה: "נוצר תאנה יאכל פריה", בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, ויהושע הרבה שירתך וכו'".
ותמוה: אם בניו של משה אכן "ישבו להם ולא עסקו בתורה" – איך עלה על דעתו של משה שהם אלה שיירשו אותו?
אלא, מבואר במגלה עמוקות (אופן א. הובא בילקוט ראובני כאן. וראה גם כלי יקר פסוק יח), שמשה רבינו רצה לחלק את ההנהגה לשניים: (א) מלך שיוביל את העם למלחמה (ב) ומנהיג רוחני שילמד אותם תורה.
ולכן דייק ואמר (א) "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם" (למלחמה. רש"י) – שזה שייך לבניו שיעשו את החלק השייך למלוכה, ואח"כ "ואשר יוציאם ואשר יביאם" (בתורה ובזכויותיו) – שזה יהיה ע"י יהושע, וממילא "לא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה".
אבל אם כן צריך להבין, מדוע אכן לא הסכים הקב"ה לתוכניתו של משה ומינה רק את יהושע?
אלא הדבר יובן בהקדם שאלה נוספת:
הרמב"ם בהלכות מלכים (פ"א ה"ז) כותב: "כשמעמידין המלך, מושחין אותו בשמן המשחה", ומביא ראיה ממה שנאמר לגבי שאול (שמואל א י, א) "ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו".
וממשיך (ה"ג) שיש למנות מלך ע"פ נביא והסנהדרין, ומביא דוגמא: "כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו", ויש לתמוה: הרי כלל לא נאמר בתורה שמשה משח את יהושע בשמן המשחה, אלא רק "ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו" (פרשתנו כז, כג)?*
ונקודת הביאור בזה:
במשך כל תקופת המלכים היו בעם ישראל שני בעלי תפקידים מרכזיים:
א) האחד – היה הנשיא וראש הסנהדרין והוא המנהיג הרוחני של עם ישראל, ובלשון הרמב"ם (בהקדמתו לספר היד) "והוא העומד תחת משה רבינו"; שעיקר תפקידו ללמד תורה את העם ולעמוד בראש בית-דין הגדול לשפוט ריבותם.
– והמינוי שלו הוא ע"י סמיכה (איש מפי איש עד משה רבינו).
ב) השני – היה המלך שתפקידו בלשון הפסוק "אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם וגו'" ופירש"י – למלחמה, כלומר מנהיג המנהל את עם ישראל ומנחה אותם (בעיקר) בגשמיות, והם היו המלכים שבכל דור ודור.
– והמינוי שלו הוא ע"י משיחה (בידי נביא ושבעים זקנים).
והנה, המצב הרצוי והמושלם ע"פ התורה הוא: שהנשיא, המנהיג הרוחני – יהיה גם המלך, המנהיג הגשמי. כי כיון שתפקידו המרכזי של המלך הוא (כדברי הרמב"ם בהל' מלכים ספ"ד) "להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות"– הרי המתאים לכך ביותר הוא נשיא הדור, שהוא הגדול ביותר ב"דת האמת" וב"משפטי התורה".
וכזו היתה מלכותם של משה ויהושע, שאצלם התבטאה המנהיגות בשני המישורים גם יחד: א) שהם היו נשיאי ישראל ומנהיגיו הרוחניים. ב) שהם שימשו גם כ"מלך": להנהיג את עם ישראל (להוציאם ממצרים, להוליכם במדבר, להכניסם לארץ ישראל ולכבוש ל"א מלכים), אלא, שבדורות שאחרי משה ויהושע התפצלו שני התפקידים כך שהתפקידים הרוחניים היו בידי הנשיא ואב-בית-דין, והתפקידים הגשמיים בידי המלך.
עפ"ז מובן מדוע יהושע לא נמשח בשמן המשחה: כיון שאצלו היתה המלוכה וההנהגה הגשמית רק תוצאה ופרט בהנהגה הרוחנית, וממילא גם המינוי שלו היה מינוי רוחני – ע"י סמיכה. משא"כ בדורות שלאחרי זה, כאשר עיקר תפקידו של המלך היה בגשמיות – או אז גם המינוי שלו הוא ע"י משיחה.
וממילא גם מובן מדוע בניו של משה לא יכלו לירש אותו, כלשון המגלה עמוקות בסופו שהקב"ה אמר לו "דבר אחד לדור ולא שני דברים", כלומר, הרצוי הוא שאדם אחד יהיה המלך – גם בנשיאות רוחניות וגם בהנהגה גשמית.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כג, פינחס שיחה ב (עמ' 190 ואילך ובמתורגם ללה"ק עמ' 223 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" (היכל מנחם, הוצ' תשע"ג) במדבר עמ' תנו ואילך, דברים עמ' רכב ואילך [וראה עוד בנידון "דבר החסידות – שופטים תשע"ז].
______________
*) אין להקשות ממה שאצל משה רבינו עצמו לא מוצאים שנמשח בשמן המשחה, אף ש"מלך היה" (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הי"א, וכן הוא בר"ח ורש"י שבועות טו, רע"א ועוד) – שהרי הוא התמנה לפני ציווי דיני המלך ודיני שמן המשחה.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם ברביעי, 10 אוגוסט 2022 20:39
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1107
פרשת ואתחנן - שבת נחמו - מה הקשר?
מאת: אהובה קליין
פרשת ואתחנן נקראת מידי שנה בשבת שלאחר צום תשעה באב , הטעם לכך הוא: על פי ההלכה אסור ללמוד תורה בתשעה באב [ פרט למדרשי איכה ואגדות החורבן ] כי לימוד תורה גורם שמחה ללומדים כפי שאומר דוד המלך:
"פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי-לֵב" [תהלים י"ט, ט'] ולא מן הראוי לשמוח ביום תשעה באב - יום האבל הלאומי והחורבן.
לכן אנו קוראים את הפרשה הזו - המתארת את יום מתן תורה לרגלי הר סיני מיד לאחר תשעה באב - בו כאמור היה הפסק בלימוד תורה.
כל זה להדגיש לעיני כל : שכבר בזמן הזה - אנו שבים ללמוד תורה ולקבל מחדש עול מלכות שמים. [ על פי המגיד: רבי ישראל מקוז'ניץ בספרו: "עבודת ישראל"]
לאחר תחנוני משה אל ה' להיכנס לארץ ישראל שאינם מתקבלים, משה מבאר לעם ישראל: מה עליהם לעשות-–למען החיים בארץ המובטחת - ארץ ישראל:
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל- הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם. לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת- מִצְוֺת ה' אֱלֹקיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם. עֵינֵיכֶם, הָרֹאוֹת, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה ה', בְּבַעַל פְּעוֹר: כִּי כָל-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל-פְּעוֹר--הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹקיךָ, מִקִּרְבֶּךָ. וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹקיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם. רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, ה' אֱלֹקי: לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹקים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹקינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו. וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם. רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ".[דברים ד, א- י ]
בהפטרה[ ספר ישעיהו פרק מ] אומר הנביא לעם ישראל דברי נחמה:
"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹקיכֶם. דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ: כלָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל- חַטֹּאתֶיהָ. קוֹל קוֹרֵא--בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה'; יַשְּׁרוּ, בָּעֲרָבָה, מְסִלָּה, לֵאלֹהֵינוּ. כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה. וְנִגְלָה, כְּבוֹד ה'; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.
"קוֹל אֹמֵר קְרָא, וְאָמַר מָה אֶקְרָא; כָּל-הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל-חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ; אָכֵן חָצִיר, הָעָם. ח יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ; וּדְבַר- אֱלֹקינוּ, יָקוּם לְעוֹלָם. עַל הַר-גָּבֹהַּ עֲלִי-לָךְ, מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ, מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם; הָרִימִי, אַל-תִּירָאִי, אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה, הִנֵּה אֱלֹקיכֶם הִנֵּה אֲדֹנָי יְהוִה בְּחָזָק יָבוֹא, וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ; הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ, וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו. כְּרֹעֶה, עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל". [ישעיהו מ', א-י"ב]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של הדבקות בה' ?
ב] ממה יש להישמר מאד ?
ג] מהו הקשר בין הפרשה להפטרה בספר ישעיהו ?
תשובות.
משמעות דבקות עם ישראל בה' .
נאמר: "וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹקיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם".
ה"נתיבות שלום" מסביר: [על פי הרב מרוז'ין] מתברר כי בעניין הדבקות בה' ישנן דרגות שונות:
ישנה דבקות הנובעת מתוך השכל והמשמעות היא: שעל ידי התבוננות בסביבה האדם מגיע לדבקות בה' במוח.
יש דבקות בה' הנובעת מתוך רגשי הלב.
ישנה דבקות ברמה גבוהה יותר והיא - דבקות גם באיברים - לדרגה זו מגיעים הצדיקים - שאבריהם דבוקים בה' ומקיימים רק את רצון ה' - כפי שאמר דויד המלך: "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי; וָאָשִׁיבָה רַגְלַי, אֶל- עֵדֹתֶיךָ". [תהלים קי"ט, נ"ט]
חז"ל אמרו על כך: רגליו של דוד הוליכו אותו לבית המדרש - כי אבריו הזדככו וטוהרו עד שהיו עושים בעצמם את רצון ה' בלבד.
יש על כך דוגמא מאברהם אבינו בעקדת יצחק ,שנאמר שם: "וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּיקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ".
מדוע נאמר: "וישלח" ? לפי שהיד של אברהם סירבה לקחת את המאכלת מחמת שרצון ה' היה שלא ישחט את הנער! ואבריו של אברהם אבינו התקדשו לעשות רק את רצון ה'. לכן היה צריך אברהם לכופף את ידו בכוח.
כל ההסבר הזה בא להגיד לנו כי יש ג' מדרגות של אמונה:
א] אמונת המוח.
ב] אמונת הלב.
ג ] אמונת האיברים - שהיא עולה על כולם.
המגיד ממזריץ' מבאר: כי תכלית התורה כולה וכל תרי"ג המצוות היא הדבקות בה' ומביא את תשובת הלל הזקן: שניגש אליו נוכרי אחד וביקש ממנו שיגייר אותו במטרה ללמדו – את כל התורה כולה על רגל אחת.
ענה לו הלל הזקן : מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך- הכוונה: מה ששנוא עליך להתחברותך ודבקותך אל הקב"ה שאותו לא תעבוד - היינו – נתן לו כלל: שכל השנוא להתחברות - מפריע לדבקות בה'.
הכלל הוא: שיהודי יעשה כל מצווה וכל מה שאהוב בעיני ה' - דבר הגורם לדבקות בה' כגון: הנחת תפילין, או קביעת מזוזה.
על ידי המצוות היהודי מתחבר לה' ותכלית כל התורה ומצוותיה - היא הדבקות בה'.
"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד.."
ה"כלי יקר" מבאר: בתחילה מדובר על שמירת הגוף ואחר כך על שמירת הנפש. נשאלת השאלה: מדוע על שמירת הגוף לא נאמר "מאד" ואילו על שמירת הנפש התורה מזהירה ב"מאד"?
תשובתו: כי בשמירת הנפש חייבים להיזהר מאד - יותר משמירת הגוף.
איך שומרים על הגוף, הרי המילה: "רַק"- משמעותה: למעט - כמו שכתוב במסכת סנהדרין: "אכין ורקין מיעוטין הן"- שהמילה "אך" והמילה "רק" באות למעט.
כאשר אדם אוכל והגוף חפץ בעוד מנה כי טעים לו, אומרת על כך התורה: שמור את הגוף ותאכל "רק" מנה אחת. כמו שנאמר:
:"דְּבַשׁ מָצָאתָ - אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ " [ משלי כ"ס, ט"ז]
אך מנגד, על הנשמה שלנו אומרת התורה: "וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד",
אם הנשמה רוצה ללמוד תורה, להתפלל, לתת צדקה. "וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד", תאפשר לה לעשות עוד ועוד. בעוד שלגוף יש להמעיט את ההנאות - מה שפחות אכילה וכן אמור לגבי שאר תאוותיו הגשמיות.
אך דברים שקשורים בנשמה - יש להרבות כמה שיותר.
הגאון מווילנא מסביר: אין להוסיף על ציוויי ה' ואין להפחית והוא מביא דוגמא לדבריו:
בין העובדים לבעל פעור - היו אנשים שחשבו להוסיף על מה שנאמר בתורה: לא לפנות לאלילים כלל, אבל הם הלכו והוסיפו טינופת לאלילים כדי לבזות את העבודה הזרה - בחשבם שזו מצווה גדולה - אבל במקרה הזה - אפילו אם כוונתם הייתה לבזות את העבודה זרה - נחשבו לעובדי אלילים וחויבו במיתה- כמו שכתוב: "כָל-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל-פְּעוֹר--הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹקיךָ, מִקִּרְבֶּךָ".
הקשר להפטרה - בספר ישעיהו.
נאמר: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי"- אומר הנביא לעם ישראל כשאתם שומעים "נחמו, נחמו עמי"- דבר זה כשלעצמו מהווה נחמה גדולה [על פי בעל בני יששכר]
על פי מדרש: בשעה שישעיהו הנביא מנחם את עם ישראל- בקשו להורגו אמר להם: לא מתוך דעתי אני מדבר אלא "יֹאמַר, אֱלֹקיכֶם" [מדרש ילקוט]
הקשר הבולט בהפטרה לנאמר בפרשת ואתחנן.
כמה קרוב ה' לבניו: כמו שנאמר בפסוקים:
"כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹקים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹקינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו". "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם".
עצם נתינת התורה לעם ישראל בהר סיני וכל המופתים שה' עשה להם לפני כן, שהוציאם מעבדות לחירות בנסי נסים.
כך גם בהפטרה - אלוקים מנחם את עם ישראל וממשיל עצמו - למלך הרועה ומגן על צאנו:
"הִנֵּה אֲדֹנָי יְהוִה בְּחָזָק יָבוֹא, וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ; הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ, וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו. כְּרֹעֶה, עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל".
מדוע כתוב בכפילות: "נַחֲמוּ ,נַחֲמוּ, עַמִּי"?
על כך כמה פירושים: קיימת מידה כנגד מידה:
א] לפי שעם ישראל חטאו –בכפילות - בין אדם לרעהו וגם בין אדם למקום.
ב] אדם שחוטא כלפי חברו- באופן אוטומטי חוטא כנגד ה' שהרי נאמר:
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" [ויקרא י"ט, י"ח] לכן אדם שחוטא כלפי חברו כאשר עושה תשובה ומפייסו - חייב להתוודות ולבקש מה' מחילה!
ג] הגמרא [שבת קי"ט, ע"ב] אומרת: "לא חרבה ירושלים, אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה" שנאמר:
"הָיוּ שָׂרֶיהָ, כְּאַיָּלִים לֹא-מָצְאוּ מִרְעֶה",[איכה א, ו]:
ההסבר: "מה איילים הללו בשעת שרב הופכין פניהם - אלו תחת אלו - כך היו גדולי ישראל רואין דבר עבירה והופכין פניהם ממנו, אמר להם הקב"ה: תבוא שעה ואני עושה לכם כן"- גדולי הדור - התעלמו מהחוטאים ולא הוכיחו אותם! [מתוך ספר "דורש ציון"/ הרב בן ציון מוצפי]
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי אלוקים אוהב את עמו ואף מנחם אותם נחמה כפולה וממשיל עצמו למלך שצאנו הוא עם ישראל- הנשבה בידי אויביו והמלך יצא למלחמה באויביו והיכה אותם מכה ניצחת לקח מהם שלל והציל את צאנו. זה הקשר בין ה' לעם ישראל - הם מחויבים לקיים את המצוות וה' דואג להם במסירות רבה, המסר הזה מופיע בפרשה ובהפטרה: כמו שנאמר: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב".
[תהלים צ"ד, י"ד]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם ברביעי, 10 אוגוסט 2022 10:51
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1140
ב"ה
דבר החסידות – פרשת ואתחנן
איך קוראים את שמע?
הרה"ק רבי זושא מאניפולי הגיע פעם לניקלשבורג לרה"ק רבי שמעלקא, וביקשו שילמד איתו.
- אם כבודו ילמד עמי חכמת הנסתר, אני אלמד עמו בנגלות התורה, השיב רבי שמעלקא.
והסכים רבי זושא.
שאלו רבי שמעלקא מה הוא רוצה שילמד עמו. השיב:
- זושא הוא עם הארץ גדול וצריך ללמדו משניות, ולתרגם לו כל מילה בלשון טייטש [=באידיש].
התחילו ללמוד מסכת ברכות. ופירש לו רבי שמעלקא המילה הראשונה במשנה: מאימתי – "פון ווען" [=מאיזה זמן] – קורין את שמע...
מיד נפל רבי זושא לארץ באימה ופחד גדול, ואמר:
- וכי מניין לכבודו שמאימתי פירושו מאיזה זמן, אולי פירושו "פון פאָרכט", כלומר: מתוך אימת השי"ת צריך לקרות את שמע...
(ע"פ סיפורי חסידים (הרש"י זוין) עה"ת, ואתחנן סיפור 410. ובספר השיחות תש"ד מסופר שאדה"ז שמע תורה מפי הרב המגיד ממעזריטש ותוכנה: "מאימתי" מלשון אימה ופחד, עי"ז יכול להיות "קורין את שמע" ואז "בערבין" ערב הוא לילה וערב הוא מתיקות, שנהיה אתהפכא מרירו למתקא וכו' ע"ש. ובשיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג מסופר שכאשר אדה"ז התחיל ללמוד עם המלאך התחלת הש"ס מאימתי כו' ופירשה לפי הפירוש הפשוט – התלהב המלאך בדבקותו ואמר: "אזוי? אזוי? [=כך? כך?] – מאימתי הוא מלשון אימה ויראה!" – ראה תו"מ התוועדויות ח"ז ע' 217)
~~~
קריאת שמע באיזו שפה? (עיוני)
בפרשת שמע נאמר (פרשתנו ו, ו) "והיו הדברים האלה . . ודברת בם . . ובשכבך ובקומך".
במסכת ברכות (יג, א) נחלקים התנאים אם צריך לקרוא קריאת שמע דווקא בלשון הקודש, או שניתן לקרוא גם בשפות אחרות:
"קריאת שמע ככתבה [=בלשון הקודש] דברי רבי, וחכמים אומרים בכל לשון. מאי טעמא דרבי? אמר קרא "והיו" – בהווייתן יהו. ורבנן מאי טעמייהו? אמר קרא "שמע", בכל לשון שאתה שומע".
כלומר, רבי לומד מהפסוק "והיו" שיש לקרוא ק"ש בדיוק כמו שהוא כתוב בתורה, וחכמים לומדים מ"שמע" שאפשר בכל השפות שמבינים [והלכה כחכמים, לפי הכלל: "יחיד ורבים הלכה כרבים"].
אבל את זה עצמו צריך להבין: למה העדיף רבי את הלימוד מהפסוק "והיו" על גבי "שמע", ולמה העדיפו חכמים את הפסוק "שמע"?
מחדש הרבי (בדרך ה"לשיטתייהו"):
אנו מוצאים בהרבה מחלוקות של רבי וחכמים בש"ס, שרבי מעדיף בכולם לפרש את הפסוק במשמעותו הפשוטה (ה'מילולית'), וחכמים אינם מדייקים שהוא יתפרש כפשוטו ממש, ונוטים לדרוש בו דברים נוספים (או שונים מעט) למשמעותו הפשוטה. והרבי מביא לכך דוגמאות מכל אחת מששה סדרי משנה*.
ומזה מובן גם בענייננו:
רבי מעדיף לפרש את "והיו הדברים האלה" כפשוטו – שיש לקרוא את קריאת שמע בדיוק כפי שהיא כתובה בתורה**, ואילו חכמים מעדיפים לדרוש את "שמע" שמשמעותה הבנה – שניתן לקרוא בכל שפה שמבינים, ולאו דווקא לפרש בצורה מילולית כפשוטו, כפי שיטתם בכל מקום.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יז, ויקרא שיחה ד (עמ' 22 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 25) השיחה היא בנושא קרבן עצים (ראה הערה למטה), כאמור, הרבי מביא דוגמאות ממחלוקות רבי וחביריו מכל ששה סדרי משנה, הדוגמא הראשונה היא מסדר זרעים בנושא קריאת שמע הנ"ל. ושווה ללמוד את השיחה בפנים לראות את שאר חמשת הדוגמאות.
______________
*) אחת הדוגמאות ממסכת מנחות (כ, ב) [שקשור לט"ו באב והימים הסמוכים לו, שבהם הביאו משפחות רבות את "קרבן העצים"]:
"קרבן (מנחה) – מלמד שמתנדבין עצים. וכמה? שני גזרין, וכן הוא אומר (נחמי' י, לה) "והגורלות הפלנו על קרבן העצים". רבי אמר: עצים קרבן מנחה הן וטעונין מלח וטעונין הגשה. (והגמרא ממשיכה:( אמר רבא: ולדברי רבי – עצים טעונין קמיצה, אמר רב פפא: לדברי רבי – עצים צריכין עצים"
כלומר, לדעת חכמים ניתן לתרום עצים רק עבור המערכה על המזבח, אבל לדעת רבי אפשר להביא עצים כקרבן בפני עצמו ואז שמים עליהם מלח וקומצים מהם קמיצה, ואף צריך עצים אחרים להקריב אותם עליהם.
טעם המחלוקת (לשיטתייהו):
רבי מעדיף לפרש את הפסוק "קרבן" כפשוטו – שהעצים עצמם נהפכים לקרבן לכל דבר (וכן מובן מלשון הנביא "קרבן העצים"), ואילו חכמים מפרשים שהכוונה לא ממש כפשוטו אלא שמביאים עצים לנדבה עבור המערכה, כפי שהביאו המשפחות בספר נחמיה, וזה רק נקרא "קרבן העצים", ולא באופן מילולי שהעצים עצמם נהפכים לקרבן.
**) וכך מובן גם מהמשך דברי הגמרא "למימרא דסבר רבי דכל התורה כולה בכל לשון נאמרה, דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה והיו דכתב רחמנא למה לי? איצטריך משום דכתיב שמע. למימרא דסברי רבנן דכל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה, דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה שמע דכתב רחמנא למה לי? איצטריך משום דכתיב והיו" – כלומר, ששיטת רבי מחייבת ברעיון שקריאת שמע תהיה "ככתבה", ולפי רבנן – בכל לשון, ודרישת הפסוקים היא רק כדי לשלול את המשמעות ההפוכה של הפסוק האחר.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם בחמישי, 22 יולי 2021 03:11
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1659
ב"ה
דבר החסידות – פרשת ואתחנן – שבת נחמו
מוקדש לעילוי נשמת המשפיע, הגאון החסיד ובעל מדות, ה'חוזר' הראשי של כ"ק אדמו"ר, ראש וראשון להדפסת והפצת תורת הרבי, דולה ומשקה מתורת רבו לרבבות, הרה"ת הרב יואל בן הרה"ח הרה"ת הרב רפאל נחמן הכהן כַּהַן ז"ל. נלב"ע ביום וא"ו מנחם אב ה'תשפ"א. ת.נ.צ.ב.ה.
אמש, התקיימה התוועדות עולמית, באמצעות ה'זום', בה השתתפו גדולי תלמידי ר' יואל, שלוחים חסידים ומשפיעים מכל רחבי תבל, וסיפרו במשך שעות ארוכות עובדות מחייו, עמקות הבנתו בחסידות, התמסרותו לתורת הרבי והפצתה, דאגתו האישית לכל תלמיד ואורח, ועוד ועוד. נציין מתוך האוצר הבלום כמה פנינים קצרים ביותר:
צנא מלא ספרא
סיפר הרב שלום חריטונוב, משפיע ב'אהלי תורה', ניו יורק:
כשסייעתי לר' יואל בעריכת "ספר הערכים" (אנציקלופדיה לתורת חב"ד, בעלת כרכים רבים) הבחנתי שמובא שם מפעם לפעם ביאורים מלקוטי לוי יצחק – תורתו של אביו של הרבי על הזהר.
חשבתי לעצמי, שחיפש לפעמים בספרי ר' לוי"צ כשהיה צריך תוספת ביאור לנושא הקשור עם קבלה וכיו"ב.
יום אחד אומר לי ר' יואל: "אני צריך ללמוד שוב את לקוטי לוי יצחק. אני רואה שהתחלתי כבר לשכוח את זה".
ואז קלטתי, שר' יואל ישב ולמד את כל לקוטי לוי יצחק, פשוט לכבוד הרבי, שזה תורת אביו. למרות שספרים אלה מלאים באותיות של קבלה ותורת הרמז, בשונה מאוד מאופן הלימוד הרגיל שלו בהבנה והעמקה.
מתי שהרבי יכנס
סיפר הרב יוסף יצחק חיטריק, שליח פעיה"ק צפת ומנהל סמינר בית חנה:
פעם נכנס יהודי ל-770 בשעות הערב, ושאל מתי יתפללו שחרית מחר?
- ענו לו: בעשר בבוקר.
- מיד הגיב ר' יואל: שקר וכזב! שחרית יתפללו מתי שהרבי יכנס, ובדרך כלל הרבי נכנס בעשר בבוקר...
מופשט מעולם הזה...
סיפר הרב לוי פאריז, בשם אחיו הרב יוסף פאריז:
פעם, לאחר תקופה ארוכה שר' יואל לא החליף את החליפה שלו, הלכתי איתו בליווי זוגתו תבלחט"א לקנות חליפה באיזו חנות במנהטן.
במהלך הקניה נכנס ר' יואל לחדר ההלבשה לצורך מדידה.
והנה, עוברים כמה דקות ור' יואל לא יוצא משם. אשתו החלה לדאוג וביקשה ממני להכנס בעדינות ולבדוק בשלומו.
ניסיתי לקרוא לו ולא ענה. נכנסתי והנה בתוך החדר החשוך למחצה שקוע ר' יואל באיזה "כתב יד קודש" של הרבי ומעיין בו בריכוז.
- קראתי לו ושאלתי מה הוא עושה?
- והוא ענה שכבר זמן מה הוא מחפש את ה'כתב' הזה שנעלם ממנו, והנה כשנכנס פתאום נפל ה'כתב' מאחד הכיסים. ומאז הוא פשוט שכח על המקום בו נמצא...
~~~
פירוש 'נחמה בכפליים'
הפטרתנו פותחת (ישעי' מ, א) "נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם" וממשיך "דברו על לב ירושלים וקראו אליה . . כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה".
נאמר על כך במדרש (איכ"ר סוף פ"א) "חטאו בכפלַים דכתיב "חטא חטאה ירושלים", ולקו בכפלַים דכתיב "כי לקחה מיד ה' כפלַים בכל חטאתיה" ומתנחמים בכפלַים דכתיב "נחמו נחמו עמי"".
וצריך להבין:
א) מה הפירוש חטא בכפליים, הלוא אם אדם חוטא פעמיים ח"ו – הרי אלו שני חטאים, אבל איך יתכן חטא ב"כפליים"?
ב) גם, למה היה "לקתה בכפליים", שמשמע לכאורה שהעונש הוא כפול מן החטא, הלוא רק בשכר נאמר "מדה טובה מרובה כו'" אבל לא בעונש ח"ו.
ג) גם, איך שייך "נחמה בכפליים" – ממה נפשך: אם איננו מתנחם בפעם הראשונה כיצד יתנחם בשניה?
ויש לבאר:
יהודי הוא "שלוחו של מקום" לתקן את עצמו ואת העולם. ועל שליח נאמר (קידושין מב, ב) "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי" [=שלחתיך לתקן ולא לקלקל].
ולכן, יש שני דרגות בחטא ח"ו:
א – כאשר שיהודי מחסר בקיום תורה ומצוות אז נהיה רק 'חטא' מלשון חסרון*, שחסר אצלו האור שהיה צריך להיות ע"י המצווה שחיסר.
ב – אם בזמן הזה הוא גם קלקל ר"ל אז יש גם חטא כפשוטו, שלא זו בלבד שלא העלה את העולם (ע"י תומ"צ) אלא שעוד הורידו (ע"י החטא) – ואז הרי זה חטא בכפלים.
וכמו כן יש שתי דרגות בעונש ר"ל:
בדרך כלל, מכיוון שמטרת העונש הוא לנקות לכלוך החטא שיהיה מרוצה לפני הקב"ה כמקודם – כמארז"ל (מכות פ"ג מט"ו) "כיון שלקה אחיך הוא" – אז "לקתה" סתם.
אבל כשיש מצב של "חטאה בכפליים" – אז יש צורך ב"לקתה בכפליים", שזהו עונש כזה שמונע את האדם מתורה ומצוות, לדוגמא כמארז"ל (יומא לט, רע"א) "המטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה", או ע"י עניות ח"ו ש"דקדוקי עניות המעבירין את האדם על דעת קונו" (עירובין מא, ב). ויוצא שלא זו בלבד שנענש על החטא אלא עוד נגרם לו לעשות עברת אחרת – ואז הרי זה לקתה בכפליים.
והדרך להחלץ מהעונש הכפול – היא ע"י חריגה מהסדר הרגיל והטבעי (שאז חטא כפול מחייב עונש כפול), וזהו ע"י עמידה בנסיונות – שעל ידי זה האדם מתרומם למעלה מהטבע והרגילות שלו, ואז גם הקב"ה מתנהג איתו למעלה מהסדר והרגיל
כלומר, מכיון שהוא גילה את כוחותיו הפנימיים, ע"י שהבין שהקב"ה מסתתר בתוך הנסיון רק כדי לרומם אותו (נסיון מלשון "ארים נסי") – אז גם הקב"ה מגלה לו את הנחמה ה'פנימית' שלמעלה מסדר העולם והיא באופן של בלי גבול (כי לשון כפל מראה על בלי גבול; ראה ב"מ לא, א בעניין "השב תשיבם") – נחמה בכפליים.
שבת שלום ונחמה אמיתית!
מבוסס על: רשימת "שבת נחמו. ה'ש"ת וישי" [=שהרבי רשם בשנת ת"ש בעיר וישי, צרפת, במהלך בריחתו מהנאצים ימ"ש]. נד' ברשימות סוף חוב' יג (בס' רשימות ח"א עמ' 217 ואילך, וב"אוצר רשימות" עמ' רמז ואילך). וראה עוד מה שביאר בזה הרבי חמישים שנה לאחמ"כ - שבת נחמו ה'תש"נ (שזכיתי להיות נוכח שם) בארוכה [וראה גם "דבר החסידות" ואתחנן תשע"ב בביאור "נחמו על בית ראשון נחמו על בית שני" – ע"ש].
______________
*) על דרך לשון הכתוב (מלכים-א א, כא) "והייתי אני ובני שלמה חטאים" ופירש"י "חסרים ומנועים מן הגדולה" (ע"פ לקו"ת מטות פב, א ובכ"מ).
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.
