פרשת מסעי

מסעי בני ישראל.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

בני ישראל נודדים

במדבר, שרף ונחשים

אלוקים מחבקם ברחמים

נושאם על כנפי נשרים.

אינו נוטש בניו

אליהם נושא עיניו

משגיח יומם  וליל

בגיא בהר ובתל.

ארבעים ושנים מסעות

אחריתם גאולה וישועות

רמוזים בתהליך הבריאה

לעם נשגב  עטור תהילה.

הערה: השיר בהשראת פרשת מסעי [חומש במדבר]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת מסעי

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1685

• אהובה קליין
• פרשת מסעי

פרשת מסעי - רמזים לעתיד עם ישראל- היכן ?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו מתארת את מסעי עם ישראל במדבר ואת חנייתם במקומות שונים במהלך נדידתם במדבר:

וכך נאמר בתחילת הפרשה:

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְצִבְאֹתָם:  בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם, לְמַסְעֵיהֶם--עַל-פִּי יְהוָה; וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם, לְמוֹצָאֵיהֶם...." [במדבר  ל"ג, א-ב]

ארבעים ושניים מסעות עברו בני ישראל במדבר- אחד מהם:

מדבר צין, ככתוב: "וַיִּסְעוּ, מֵעֶצְיֹן גָּבֶר; וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר-צִן, הִוא קָדֵשׁ". [במדבר  ל"ג, ל"ו]

השאלות הן:

א] למה רומזות המילים: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל"?

ב] מהו מדבר צין?

תשובות.

רמזים במילים: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל"

"נתיבות שלום" מסביר ע"פ מדרש  תהלים:

נאמר: "הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא, נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְצִמָּאוֹן, אֲשֶׁר אֵין-מָיִם..." [דברים ח, ט"ו]

נָחָשׁ- מסמל את גלות בבל.

שָׂרָף- גלות  מדי.

עַקְרָב- גלות יון.

"וְצִמָּאוֹן, אֲשֶׁר אֵין-מָיִם"-  גלות אדום.

לנחש, שרף ועקרב- יש חבר- כלומר: לחש שלוחשים להם- לעומתם לצימאון אשר אין מים- - אין חבר- המשמעות: שלכל שלושת הגלויות היה קץ קבוע, אך לגבי גלות אדום אין סוף -בדומה לצימאון שאין מים= אין לו חבר.

כבר בתחילת הבריאה- רמוזות ארבעת הגלויות, נאמר: "וְהָאָרֶץ, הָיְיתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם" [בראשית א, ב]

תֹהוּ- גלות בבל.

וָבֹהוּ- -גלות מדי.

וְחֹשֶׁךְ- גלות יון.

"עַל-פְּנֵי תְהוֹם"- - גלות אדום.

"וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם"- - זה רוחו  של מלך המשיח הכוונה לאחר ארבעת הגלויות- תופיע רוחו של משיח.

אם בני ישראל לא היו חוטאים- לא היו מופיעים כל ארבעת הגלויות.

בהמשך מובאים דברי המגיד מקוז'ניץ [בהגהותיו על ספר: "באר הגולה למהר"ל"] אומר: "בלשון קבל את האמת ממי שאמרה" שבתחילת הבריאה בטרם ה' ברא את כל יציר כפיו- כבר קבע סדר ולוח זמנים לבריאה אשר בו כלולים כל ההתרחשויות שיתרחשו בבריאה בכל התקופות- המשמעות היא: שהכול נקבע  כבר בראשית הבריאה ואין שום חידוש בעולמינו, לכן על פי לוח זמנים  הנ"ל  צוין, מתי יבנה בית המקדש ומתי גם יחרב. ובנוסף בתוך לוח זמנים הזה קבע ה' סדר  פנימי שאם עם ישראל  לא יחטאו ויקיימו את  רצונו של הקב"ה- אז  יתבטל לוח זמנים זה שנקבע מראש בשעת הבריאה.

 אילו  בני ישראל  לא היו חוטאים, לא היה נחרב בית המקדש ולא היו יוצאים לגלות.

מכאן שלוח הזמנים לארבעת הגלויות נקבע משעת הבריאה ,אך היה מלווה בתנאי- שאם עם ישראל יתקנו  את דרכיהם- כנגד זה- יתבטלו כל הגלויות וסדר הזמנים ישתנה.

משתמע  מהסבר זה: שארבעת הגלויות-  אינן עונש על חטא אלא ,לוח זמנים שנקבע משעת הבריאה- לגבי עתיד ישראל- ורק אם ישראל היו מבצעים את התיקון הגמור- כל סדר הזמנים שנקבע מראש עשוי היה  להתבטל.

ארבעת הגלויות נקבעו מראש –במטרה לזכך את עם ישראל, בהיותו העם הנבחר- הוא חייב להיות מזוכך ומעודן יותר בהשוואה ליתר  העמים והדבר מעלה את העם כולו למדרגות העליונות ביותר והתכלית הנוספת שתגיע רוח האלוקים- רוחו של משיח.

משמעות מדרש תהלים הוא:

העולם הזה מכיל קליפות של שרף, נחש, עקרב-הם מרמזים על כל הייסורים של היהודי - ייסורי  נפש, הרוח והנשמה, אך הקשה מכולם: הצימאון שאין בו מים,

היהודי מסוגל לעמוד בכל סוגי הייסורים –כאשר הוא חש את אלוקים, אך אם נפסקו מקורות היניקה שלו ואינו חש את ה' כלל-אז הוא שרוי בגלות הקשה ביותר- שאינו זוכה לראות את קיצה.

 ומדוע גלות מצרים אינה מוזכרת בקבוצת הגלויות ?

התשובה לכך: גלות מצרים - משמשת לעם ישראל –כור ברזל- זמן הכנה לקבלת התורה על גלות זאת אמר ה' לאברהם:

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל..". [בראשית  ט"ו, י"ג- ט"ו]

כוונת ה' : הייתה להגיד לאברהם: שאם הוא חפץ שעם ישראל יהיה העם הנבחר ויקבלו את התורה הקדושה - חייבים לעבור את הזיכוך הזה במצרים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ומשמעות הרכוש הגדול: לא רק גשמי- אלא גם רוחני שמבטא את דברי ה':

"אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי". [שמות י"ט, ד] ובאופן זה- נהפכו עם ישראל לאחר הזיכוך במצרים- לעם הנבחר אשר זכה אחר כך לקבל את התורה במעמד הר סיני.

חז"ל מסבירים: כי המילים: "אלה מסעי בני ישראל" הם ראשי תיבות לארבעת הגלויות שהם עתידים לעבור במהלך ההיסטוריה לאחר יציאתם ממצרים:

א] אדום. [הכוונה לרומי]    

ב] מדיי. [פרס]

ג] בבל.

ד] יוון.

חז"ל מביאים עוד רמז הפעם מהמילה: "ואלה  מסעיהם למוצאיהם"- בגימטרייא- 42 מסעות - התורה רומזת במשפט זה: כי מסעיהם למוצאיהם של ישראל בנדודיהם במדבר- מרעמסס  שבמצרים עד   אָבֵל הַשִּׁטִּים  -    שבערבות מואב -היו סך הכול -ארבעים ושניים- כמספר האותיות: "ואלה"- רעיון זה של חז"ל מבוסס על מסכת תענית [ט, ע"א]

מדבר צין.

נאמר: "וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר-צִן, הִוא קָדֵשׁ".

ר' אליעזר בן-יהודה קובע: כי משמעות המילה צִן היא: קוץ וצִן הוא דקל שגזעו קשה.

הגמרא מונה ארבעה סוגי דקלים: "דקלין ,תאלין, הוצין וצינין". [בבא בתרא, ס"ט, ע"ב]. מכאן שהשמות צין וסין מרמזים על   מראה הנוף של מדבר זה.

התורה מתארת את המיקום המדויק של מדבר צין:

"וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה". מכאן, שים המלח הוא ליד מדבר צין. [במדבר  ל"ד,ג]

לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא: ארבעת הגלויות-  אינן עונש על חטא אלא ,לוח זמנים שנקבע משעת הבריאה- לגבי עתיד ישראל-  והמילים: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל"- מרמזות לנו  על: כברת הדרך שעם ישראל יעבור עד בוא הגאולה, מי ייתן  שבורא עולם יחיש את גאולתנו ואנו נתקן את דרכנו אמן ואמן.

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת מסעי

פורסם ב25 אוקטובר 2020

כניסות: 1972

• אהובה קליין
• פרשת מסעי

פרשת מסעי- מה הקשר בין ימי "בין המצרים"- לפרשתנו?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו- מסיימת את חומש במדבר- אשר ברובו מתאר את קורות עם ישראל בתקופת הנדודים  במדבר, בני ישראל עברו סך הכול- ארבעים ושתיים תחנות- מרעמסס  שבמצרים  עד אבל השיטים שבערבות מואב.

וכך התורה מתארת זאת : "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם  ביד משה ואהרון: ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם" [במדבר ל"ג, א- ג]

השאלות הן:

א] מדוע פרשת מסעי  נקראת תמיד בתקופת בין המצרים?

ב] מה הטעם בציון כל החניות של עם ישראל במדבר?

ג]  מהי תכלית המסע של עם ישראל?

 תשובות.

פרשת מסעי נקראת  תמיד בימי  "בין המצרים".

חז"ל טוענים - כי פרשת "מסעי"  נקראת  בתקופת בין המצרים- המתחילה בשבעה עשר בתמוז ונמשכת עד  תשעה באב וזאת  במטרה לחזק ולעורר את ליבותיהם של עם ישראל השרויים בתקופת אבלות על חורבן בתי המקדש - שהרי בפרשתנו מסופר גם על חלוקת ארץ ישראל לשבטים- הדבר בא לרמז לנו כי לאחר ימי החורבן והגלויות - עם ישראל יצפה לימים טובים יותר- ימי  שלווה ובטחון בארצנו המובטחת.

 הטעם לתיאור החניות במדבר.

רש"י שואל: מדוע התורה מפרטת את ארבעים ושניים המסעות במדבר? ותשובתו: המטרה היא: לציין את חסדיו של ה' כי למרות שגזר עליהם לאחר  חטא המרגלים שינדדו במדבר- כפי שהתורה מציינת [בפרשת שלח]:"אמור אליהם חי- אני נאום- ה' אם לא כאשר דיברתם באוזני כן אעשה לכם: במדבר הזה יפלו פגרכם וכל- פקודיכם לכל--- מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי" [במדבר י"ד- כ"ח- ל"ה]

לא ניתן להגיד כי בני ישראל היו מטולטלים  ממסע למסע-במשך ארבעים שנה ללא הפסקה ,או מנוחה. בסך הכול היו להם ארבעים ושניים מסעות מתוכם ארבע עשרה שנה- קודם שנגזר עליהם לנדוד ארבעים שנה במדבר- והם היו בשנה הראשונה , יש להפחית עוד שמונה מסעות שהתרחשו לאחר מותו של אהרון, מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים [שם, ל"ג, ל"ח- מ"ט]יוצא אפוא - שבמשך שלושים ושמונה שנה בנדודיהם במדבר נסעו עשרים מסעות.

לפי דברי רש"י- התורה מציינת את כל מקומות החנייה של עם ישראל- כדי  להדגיש את מידת החסד של ה'  עם בניו לאחר שהוציאם ממצרים. במשך שלושים ושמונה שנים מתקופת גזרת המרגלים עד מותו של אהרון הם עברו עשרים  חניות בלבד ,יוצא אפוא, שבמרבית הזמן הם היו חונים ובממוצע- הם החליפו את מקום חנייתם פעמיים בשנה בלבד.

חז"ל מסבירים: כי המילים: "אלה מסעי בני ישראל" הם ראשי תיבות לארבעת הגלויות שהם עתידים לעבור במהלך ההיסטוריה לאחר יציאתם ממצרים:

א] אדום. [הכוונה לרומי]     

ב] מדיי. [פרס]

ג] בבל.

ד] יוון.

חז"ל מביאים עוד רמז הפעם מהמילה: "ואלה  מסעיהם למוצאיהם"- בגימטרייא- 42 מסעות - התורה רומזת במשפט זה: כי מסעיהם למוצאיהם של ישראל בנדודיהם במדבר- מרעמסס  שבמצרים עד אבל השיטים שבערבות מואב היו סך הכול -ארבעים ושניים- כמספר האותיות: "ואלה"- רעיון זה של חז"ל מבוסס על מסכת תענית [ט, ע"א]

הרמב"ם-בספר המורה ג' מסביר: כי טעם פירוט כל המסעות והחניות של בני ישראל במדבר- בא ללמדנו  את גודל הניסים והנפלאות  שעשה ה' עם בניו במדבר-מקום שומם ששכנו בו נחשים  וחיות וללא מקום  ישוב  שהיו יכולים להיעזר בו , ללא מקורות מים, לא מקום זרע, תאנה גפן ורימון וצוין כי המקום היה כה שומם שלא עבר בה איש – דווקא שם לא חסר להם דבר, הם נהנו ממים, בשר,  בלילה- עמוד האש האיר להם וביום- עמוד הענן.

הקב"ה  ידע כי בני אדם עלולים  לפקפק במופתים גדולים אלה ויחשבו שכל מה שהיה להם שם זה בדרך הטבע- למען הסר ספקות האלה- בא הכתוב לפרט את כל המסעות ,החניות והניסים שהתרחשו שם.

גם רבינו בחיי מדגיש את רעיון הניסים - אך מדגיש כי התורה  רצתה להנציח את הניסים שקרו לעם ישראל בלבבות. ויש בכך תועלת גם לאותה  תקופה וגם לאורך כל הדורות למען ידעו כל העמים את גודל המופתים שה' עשה עם - עם ישראל במדבר.

בדומה למטרה זו- החרים יהושע את יריחו לעד ואסר לבנותה  מחדש- כדי  שישמש  מופת זה לנצח כי כל מי שיראה את החומה שקועה בארץ יבין  שאין זה בניין שנהרס מאליו, אלא שקע במופת.

מדרש חז"ל מספר על הפסוק :"נחית  כצאן עמך ביד משה ואהרון" [תהלים ע"ז,כ"א] כמו שהרועה הולך בראש הצאן והם הולכים בעקבותיו כך עם ישראל הולכים  לכל מקום שמשה ואהרון מובילים אותם- בציווי אלוקים מסיעים אותם והם אחריהן.

תכלית המסעות.

"העמק דבר" מחלק את מסעות ישראל לשלושה חלקים:

א] ממצרים עד קדש ברנע, במטרה להתקרב לארץ ישראל.

ב] בקדש ברנע חטאו  ונגזר עליהם לנוע במדבר ארבעים שנה.

ג] משבאו לקדש שבמדבר צין  התחילו מתקרבים למטרה הסופית- קרובים  ליעד - התנחלות בארץ ישראל.

הפרשה מתחילה עם הפסוק: "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם"- המטרה לעבור דרך  הר סיני ומשם להיכנס לארץ ישראל.

 בשלב השני: "מוצאיהם  למסעיהם" החניות והמסעות ידועים מראש לה' ורק הוא יודע את תכליתם ותוצאותיהם.

השלב השלישי: שוב:"מסעיהם למוצאיהם" המסעות המתוכננים לאותה מטרה שלמענה יצאו ממצרים כדי להגיע לנחלת אבותיהם- ארץ ישראל.

אברבנאל בשם בעלי המדרש סובר: כי לעתיד לבוא כשתגיע הגאולה יעביר ה' את עם ישראל דרך כל אותם ארבעים ושניים מסעות שהם עברו בנדודיהם במדבר-כשם שהנביא יחזקאל מבטא זאת בנבואתו: "והבאתי אתכם אל מדבר העמים" והכתוב מרמז על כך במילים: "ואלה מעשיהם למוצאיהם"

רבינו בחיי טוען: כי בגאולה העתידית- האחרונה, יצאו הרבה  מעם ישראל אל המדבר ויעברו ממש דרך מקומות  אשר התורה מציינת אותם בפרשה.

והקב"ה ידאג לכל מחסורם ממש כמו שדאג לדור המדבר. לכן נאמר פעמיים: "מוצאיהם" רמז לשתי היציאות האחת- היציאה ממצרים והשנייה: היציאה מהגלות הקיימת היום.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי הקב"ה אוהב את בניו,  ודואג להם תמיד, כל נושא החניות והמסעות- מוכיח את כל הניסים הגלויים שנעשו לעם ישראל במדבר והכתוב מציין זאת בהרחבה- למען ידעו כל העמים ועם ישראל  לנצח נצחים- כי אלוקים   דאג, דואג וידאג גם בעתיד להגן על בניו מכל האויבים סביב- המאיימים  השכם  והערב להשמידנו, כמו שנאמר:

"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת מסעי

פורסם ב21 אוקטובר 2020

כניסות: 1642

• אהובה קליין
• פרשת מסעי

היעד לארץ הבחירה/ שיר מאת: אהובה  קליין©

ישראל במדבר הולכים

לילות כימים       

כקולות מים רבים                       

זורמים עליהם חסדים.

על פי צו עליון נעים

או  בתחנה חונים

זקן טף איש ואישה

נהנים מזיו השכינה.

עמוד ענן ואש

גם שלווים יש

מן ומים בנסי ניסים

בגדיהם אינם בלים.

כנשר הנושא גוזליו

אלוקים נושא בניו

היעד לארץ הבחירה

כהבטחה לאבי האומה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת מסעי [חומש במדבר]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת מסעי

פורסם ב21 אוקטובר 2020

כניסות: 1703

• אהובה קליין
• פרשת מסעי

בתום המסע/ שיר מאת: אהובה קליין©

עם למוד סבל וייסורים

יוצא מעבדות ארוכת שנים

מסעות חניות נדודים

מדבר חולות וסלעים.

על כנפי נשרים

ירומם אותם אלוקים

בים אותות וניסים

עננים אותם מלווים.

בתום המסע חונים

בצל הרים נשגבים

אבות אימהות וילדים

על מי הירדן מביטים.

מים תכולים וצלולים

ישמשו כגשר לעוברים

שם תצא הבשורה

להתנחל בארץ הקדושה.

הערה: השיר בהשראת פרשת מטות-  מסעי[חומש במדבר]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת מסעי

פורסם ב20 אוקטובר 2020

כניסות: 1849

• אהובה קליין
• עם ישראל
• פרשת מסעי