חומש במדבר

דבר החסידות – פרשת בלק

דבר החסידות – פרשת בלק
 
 
 
זה לעומת זה
 
מובא בספרים (ליקוטי שושנים למהר"ש מאסטרופולי) שבלעם קשור לעמלק, כאשר כותבים "בלעם" ומתחתיו "עמלק" זה מרכיב את 'בלעם' בצד אחד ו'עמלק' בצד השני:
 
בל  עם
 
עמ  לק
 
מה נותן כח לעמלק להלחם בישראל? ייחוסו אל עשיו, עמלק טוען: גם אני נין של יצחק ושל אברהם! וממילא גם לי יש דעה בנוגע לישראל.
 
אותו הדבר עם בלעם, שהיה צאצא של לבן (סנהדרין קה, א), כמו שלבן טען "הבנות בנותי...", ולכן יש לו דעה בעניינים של תורה וקדושה. אבל עם-ישראל יש לו סימן מתי מתכוונים לטובתינו – רק  מתי שיש אהבה ויראה להקב"ה (ההיפך מעצת בלעם שהיתה אהבה זרה, בלי יראה) שגם הם קשורים זה בזה:
 
יר   אה
 
אה  בה
 
גם אנו מתמודדים עם הערבים ימ"ש שטוענים שיש להם שייכות עם ארץ- ישראל כי הם מיוחסים לאברהם! אבל אנו יודעים את מה שנאמר בתורה: שהגר היתה שפחת שרי וגם ישמעאל לבסוף עשה תשובה (רש"י תולדות כה, ט) והבין שהוא העבד, ומה שקנה עבד קנה רבו!
 
התשובה שלנו לערבים צמאי הדם שרצחו את מיטב בחורינו הי"ד – הוא השילוב המנצח של יראה ואהבה; ראשית חכמה יראת ה', ותוכו רצוף אהבת ה' ואהבת ישראל, ובקרוב נראה בנקמת ה' בשונאינו בביאת משיח צדקינו.
 
 
 
שבת שלום!
 
 
 
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ב בלק (עמ' 338 ואילך ובמתורגם ללה"ק עמ' 42). העיבוד בסיוע 'מעיין חי' ח"ד עמ' 109. התוספת בקשר לערבים – אינה במקור.