חומש במדבר

דבר החסידות – פרשת במדבר

ב"ה

דבר החסידות – פרשת במדבר

 

"כאילו ילדו"

 

סיפר סבי ר' משה יעקב זילבר ז"ל (חתן הגרא"ח נאה), שזכה לשמש את הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע:

כאשר הגעתי לארץ ישראל, עם הרבי, התחלתי מיד בפעולות להצלת הורי ומשפחתי שנותרו בהונגריה. אבל, עד שזז משהו בבירוקרטיה הציונית – רוב יהדות הונגריה נמוגה בעשן.

כשהגיעה בשורת האיוב כי כל בני משפחתי – למעט אחי ר' אנשל – נרצחו באושוויץ, הייתי תקופה בדיכאון קשה ובחוסר תפקוד.

ואז, כשנכנסתי לרבי, רבי אהרן זי"ע, הוא ניחם אותי באמרו:

”אני איבדתי את כל ילדי, ואתה איבדת את הוריך, על כן מהיום אני אביך ואתה בני" ואז פרצתי בבכי סוער וגם הרבי בכה, וזה עזר לי מעט להתגבר על השבר הגדול.

(שמעתי מאבי ז"ל. נד' ג"כ בספר 'נודע בשיעורים' (תולדות הגרא"ח נאה) עמ' 495)

~~~

על הפסוק בפרשתנו "ואלה תולדות אהרן ומשה" (ג, א), כתב רש"י: "ואינו מזכיר אלא בני אהרן, ונקראו תולדות משה לפי שלימדן תורה. מלמד, שכל המלמד את בן חברו תורה – מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".

ויש להקשות: הלוא גם אהרן בעצמו למד מפי משה, ומדוע איפה לא נחשב גם הוא כ"תולדות משה"?

ויש לומר, שזה מדוייק בדברי רש"י "המלמד את בן חברו תורה": כאשר יש לחברו בן – הרי ע"פ דין מחוייב החבר ללמד את בנו. ועל כן כאשר בא מישהו ומלמד אותו הרי הוא נוהג בכך "לפנים משורת הדין" ומעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.

משא"כ אדם שאינו מסוגל ללמוד תורה בעצמו ומישהו מלמדו – הרי הוא חייב ללמדו ע"פ שורת הדין ולכן זה לא נחשב "כאילו ילדו".

ועפ"ז מובן בענייננו:

אמנם משה לימד את אהרן תורה, אבל במקרה זה לא היתה אפשרות אחרת, שכן מלבד משה לא היה מי שילמד את אהרן.

בני אהרן, לעומת זאת, יכלו ללמוד מפי אביהם, ובכך שהקדיש להם משה את זמנו ולימדם – הרי הם נחשבים בניו.

 

חודש טוב ושבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כג, במדבר שיחה ב (עמ' 8 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 9 ואילך). העיבוד בסיוע "ביאורי החומש" במדבר ח"א (היכל מנחם תשע"ב) עמ' כב-ג.

 

______________

*)  עוד יש לתרץ: באהרן לא שייך לקראו 'תולדות משה', כי לאחר שנתייחד עמו הדיבור מפי הקב"ה עצמו בפרשת שתויי יין (רש"י שמיני י, ג) – שוב לא שייך לכתוב בו 'תולדות משה', כי "יש בכלל מאתיים מנה" ושרגא בטיהרא מאי אהני. משא"כ בני אהרן שלא שמעו הדיבור מפי הקב"ה – הם אלו שנחשבים תולדות משה. וק"ל.