- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ויחי
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 14:17
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1387
פרשת ויחי-מדוע ביקש יעקב להיקבר בארץ ישראל?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו המסיימת את חומש בראשית, מספרת גם על משאלתו של יעקב בימיו האחרונים.
וכך התורה מתארת את הנושא :"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי-יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה:ויקרבו ימי- ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם-נא מצאתי חן בעינך שים- נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל- נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותיי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנוכי אעשה כדברך:ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המיטה"[בראשית מ"ז,כ"ח-ל"א]
השאלות הן:
א] מה הסיבה לכך שפרשה זו היא המשך לפרשה קודמת ללא הפסק ולכן נקראת:פרשה סתומה?
ב] מדוע נאמר:"ויקרבו ימי-ישראל למות"?מה המשמעות:"ויקרבו"?
ג] מה הסיבה לכך שיעקב פונה דווקא אל יוסף להיקבר בארץ ואף משביע אותו על כך?
ד] מדוע היה חשוב ליעקב להיקבר בארץ ישראל?
ה] יעקב השתחווה לכיוון ראש המיטה- מה הטעם לכך?
התשובה לשאלה א]
רש"י עונה על שאלה זו בשני פירושים:
1]מכיוון שנפטר יעקב ,נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד ומיד לאחר שיעקב נפטר- המצרים החלו לשעבדם.
2] יעקב רצה לגלות לבניו את קץ הימים-היינו מה יקרה באחרית הימים ולפתע הדבר נעלם ממנו.
הכלי יקר מוסיף:כי נסתמו מיעקב כל הצרות שבעולם- כל הצרות שעברו עליו במשך חייו כאילו לא היו.
התשובה לשאלה ב]
רש"י אומר: כי על כל מי שנאמר עליו- הקריבה למות,הדבר מוכיח כי לא זכה אותו אדם להגיע לימי אבותיו.
ההוכחה: יצחק היה חי- 170 שנה ואילו יעקב היה חי - 147 שנה בלבד.
לכן מיתתו של יעקב נחשבת לקרובה ומוקדמת.
רש"י מביא דוגמאות נוספות מהתנ"ך:
אצל דוד המלך גם נאמר:"ויקרבו ימי דוד למות"[מלכים- א ,ב,א] לפי שאביו-ישי חי יותר שנים.
רבינו בחיי,אומר רעיון מעניין: הקריבה מצביעה על הזמן שנגזר על האדם למות.חיי האדם נגזרים בהתאם למערכת הכוכבים הנשלטת על ידי כוח עליון -על סמך השכר והעונש ניתן להוסיף על מספר השנים שכבר נגזרו,כפי שקרה לחזקיה, עליו נאמר:
"הנני יוסיף על ימיך ט"ו שנה[ישעיה ל"ח]
ודוגמא למצב שמקצרים לאדם מחייו שנגזרו מראש:כמו אצל יהורם בן אחזיה כעונש שדרש בזמן חוליו על עבודת אלילים,כמו שאמר אליהו הנביא :
"כה אמר ה' יען אשר שלחת מלאכים לדרוש בבעל זבוב אלוהי עקרון המבלי אין אלוקים בישראל לדרוש בדברו?לכן המיטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות"
[מלכים- ב, א,ג[
על עניין זה אמר שלמה המלך:כי לצדקה- יש מעלה גדולה ופריה חיים-שיש בכוחה להוסיף חיים על הנגזר.
כמו שנאמר:"צדקה תציל ממוות"[משלי י]
הרמב"ן אומר:כי הכוונה במילה:"ויקרבו"-זו הייתה השנה האחרונה לחייו והוא עצמו הרגיש חולשה ואפיסת כוחות,אומנם לא היה חולה,אך ידע שלא יאריך ימים ולכן קרא ליוסף.אבל אחרי שיוסף שב למצרים,יעקב חלה והדבר נודע ליוסף ואז בא לפניו עם שני בניו במטרה שיברכם.
התשובה לשאלה ג]
רש"י אומר: כי יעקב לא קרא לשאר הבנים,לפי שידע שאפשר לסמוך רק על יוסף שיקיים את משאלתו,כי יוסף היה מושל במצרים והיה לו הכוח לבצע את הבקשה.
ומדוע ביקש יעקב מיוסף שישבע לו?וכי חשד שמא לא יקיים את בקשתו?
לפי דברי כלי יקר:יעקב לא חשד בבנו יוסף שלא ימלא את בקשתו,אלא חשש מפני פרעה שמא יתיר ליוסף את שבועתו,לכן אמר לו יעקב:"השבעה לי"-כלומר-על דעתי.ומי שנשבע על דעת חברו אי אפשר להתיר את השבועה בלי ידיעת חברו.[על סמך בבא בתרא סימן רכ"ז]
ועל כן נאמר:"לי"-לדעתי,"וישבע לו"
רבינו בחיי מוסיף ואומר:כי יתכן שיעקב חשש כי אולי ענייני המלכות יטרידו את יוסף ולא יוכל להשתדל בעניין קבורתו.
או, אולי פרעה יסרב לתת רשות ליוסף לקבור את אביו מחוץ למצרים משום טעמי כבוד וזכות.
התשובה לשאלה ד]
רש"י מביא שני טעמים:
1]יעקב לא היה מעוניין להיקבר במצרים, כי סופה להיות עפרה כינים,כמו שכתוב:
"כל עפר הארץ היה כינים בכל ארץ מצרים"[שמות ח,י"ג]
ויעקב חשש שכינים אלה יהיו זוחלים תחת גופו ומצערים אותו.
2] יעקב ידע -שאין המתים הקבורים בחוץ לארץ- קמים לתחייה.
לפי דברי רבינו בחיי:יעקב רצה להיקבר דווקא בארץ ישראל לפי שהאבות אוהבים את הארץ היות והיא קדושה ומכפרת על העוונות,כמו שנאמר:
"העם היושב בה נשוא עוון"[ישעיהו ל"ג,כ"ד]
ועוד נאמר:"וכיפר אדמתו עמו"[דברים ל"ב, מ"ג]
כמו כן, בארץ ישראל יש שער שמים דרכו נכנסים הקורבנות והתפילות והנשמות שהן זוכות נכנסות דרך שם ושבות לשורשיהן.
דבר זה מונע לטרוח להתגלגל דרך מחילות לאדמת הקודש.
יעקב לא רצה להיקבר במצרים לפי שחשש שיעשוהו המצרים עבודה זרה.
כי כשם שעובדי עבודה זרה נענשים כך גם אלוהיהם נענשים,כמו שכתוב:
"ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים"[שמות י"ב]
התשובה לשאלה ה]
לפי רש"י:ישנם שני פירושים:
1] יעקב השתחווה לכיוון ראש המיטה-לפי ששם שרתה השכינה ורצה שראשו יפנה לכיוון זה,מכאן למדו חכמים: כי השכינה שורה מעל ראשו של החולה.
2] השתחווה לקב"ה לפי שמיטתו הייתה שלמה-כלומר שמשפחתו הייתה שלמה ללא פגם-כל בניו היו אנשים כשרים וצדיקים,כולל יוסף שהיה מושל במצרים ושמע בקול אביו ומילא את בקשתו..
רבינו בחיי הוסיף:יעקב השתחווה ליוסף – כדי לחלוק כבוד למלכות.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן לראות,כי יעקב בימיו האחרונים ביקש שיוסף ישבע לו: כי יקברהו בארץ ישראל,זאת מפני קדושתה המיוחדת וגם בהיותה מכפרת על עוונות, ומנגד לא רצה להיקבר במצרים,שמא לא יזכה לתחיית המתים ושמא המצרים יהפכוהו,חס ושלום-לעבודה זרה, מכאן שידע להעריך היטב את חשיבותה של הארץ וקדושתה המיוחדת.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ויחי
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:58
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1353
פרשת ויחי- מה הקשר בין החוכמה לכסף?
מאמר מאת: אהובה קליין .
פרשת ויחי-היא הפרשה האחרונה המסיימת את חומש בראשית,יעקב אוסף אליו את בניו טרם מותו ובפרידתו זו מברך אותם,איש,איש וברכתו המיועדת לו ולשבטו בעתיד.
הפעם אתמקד בברכה המיועדת לזבולון – כפי שהיא מתוארת בעשר מילים בלבד.
אך היא ברכה משמעותית מאד -לפי שיש לה השפעה גם מחוץ לשבט זה.
וזהי הברכה:
"זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על- צידון"
[בראשית מ"ט,י"ג]
השאלות הן:
א] היכן שכן זבולון?
ב] מדוע זכה זבולון לברכה קודם יששכר- בו בזמן שיששכר נולד לפניו והרי הברכות חולקו לפי סדר הולדתם של בני יעקב?
ג] מה הקשר בין החוכמה לכסף?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רש"י:
זבולון שכן על חוף הים והשטח השייך לו- הגיע עד סמוך לעיר צידון - הנמצא בבעלות שבט אשר.
התשובה לשאלה ב]
זבולון זכה לברכה קודם יששכר ,למרות שיששכר נולד לפניו.
לפי הסברו של רש"י:זבולון שוכן על חוף הים בשטח של נמל - אשר שם האוניות עוגנות ומביאות סחורה מארצות השוכנות מעבר לים-לפי שהיה עוסק במסחר ולכן הכתוב מציין:"חוף" שהכוונה גבול בין היבשה לים.
בעבודה זו,עתיד זבולון להרוויח כסף רב וכך להתעשר,אך התעשרות זו לא תהיה לתועלתו הפרטית בלבד,אלא גם במטרה לספק מזון לשבט יששכר -על מנת שאלה יוכלו לעסוק בלימוד תורה בלא טרדות פרנסה.
לכן משה אמר בברכתו לפני מותו:
"שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך"[דברים ל"ג,י"ח]
רש"י מסתמך על דברי תנחומא:
זבולון עוסק במסחר ויששכר עוסק בלימוד תורה בישיבה באוהלים -על ידי שנשען על זבולון התומך בו מבחינה חומרית.
החכם הספרדי-רבי יצחק קארו[ממגורשי ספרד] כותב בספרו:"תולדות יצחק" רעיון דומה:
גם יעקב וגם משה מקדימים תחילה את זבולון על פני יששכר-במטרה ללמדנו כמה רב שכרו של זבולון- על ידי שמאפשר ליששכר להמשיך בלימוד תורה ללא טרדות פרנסה.
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה רבינו בחיי: בהסתמכו על דברי שלמה המלך – החכם באדם:
"..כי בצל החוכמה בצל הכסף.."[קהלת ז,י"א]
צל-מלשון אצילות והכוונה שאצילות החוכמה מתקיימת באצילות הכסף.
היות ושני גורמים אלה קשורים זה בזה- לכן הכתוב הקדים את זבולון ליששכר.
לסיכום: לאור הדברים הנאמרים לעיל- ניתן להסיק:עד כמה גדולה חשיבותה של תורה,את זאת ניתן גם לראות תוך כדי עיון במסכת אבות:
"..על שלושה דברים העולם עומד,על התורה,על העבודה ועל גמילות החסדים.."[אבות א,ב]
רבינו יונה מצטט שם את דברי הנביא ירמיהו:"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"
ברית= היא תורה".[ירמיהו ל"ג,כ"ה]
ועוד דוגמא:
"חמישה קניינים קנה הקב"ה בעולמו,ואילו הן:תורה,קניין אחד,שמים וארץ קניין אחד,אברהם קניין אחד,ישראל קניין אחד,בית המקדש קניין אחד.תורה קניין אחד מנין?
דכתיב:"ה' קנני ראשית דרכו,קדם מפעליו מאז"[משלי ח']
[מסכת אבות -פרק קניין תורה, י']
מעניין כי ברכת זבולון נאמרת בעשר מילים- יתכן כנגד עשרה מאמרות
בהם נברא העולם וגם כנגד עשרת הדיברות,בעשר ספירות מנהיג ה' את הבריאה,משמעות המספר עשר=שלמות תכליתית.
התורה- היא מלשון הוראה-המדריכה אותנו כיצד לחיות נכון-זוהי תורת ה'
אשר כולה חוכמה.
כעת ניתן להבין: מדוע התורה מייחסת חשיבות כה גדולה לשבט זבולון התומך בשבט יששכר- אשר כל מטרתו לתת יד ללימוד התורה.
יהי רצון שעם ישראל יכבד את התורה וכל חייו החומריים בארץ יהיו שזורים בחיי רוח-חיי תורה כפי שכתוב:"עץ- חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" [משלי ג]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ויחי
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 20:36
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1401
פרשת ויחי- מהו הסתום ומהו הגלוי בפרשה?
מאת אהובה קליין.
פרשת ויחי היא - האחרונה המסיימת את חומש בראשית.
בפרשה זו, יעקב אוסף אליו את בניו,כפי שהתורה מתארת זאת :"ויקרא
יעקב אל-בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר- יקרא אתכם באחרית הימים היקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם"
[בראשית מ"ט,א- ג]
ובהמשך נאמר:"..יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויבך ישתחוו לך בני אביך,גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו: לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולא יקהת עמים: אוסרי לגפן עירו ולשרקה בני אתונו,כבס ביין לבושו ובדם-ענבים סותו:חכלילי עיניים מיין ולבן-שניים מחלב"[בראשית מ"ט,ח-י"ג]
השאלות הן:
א] מדוע פרשת ויחי- נחשבת לסתומה ומה משמעות הדבר?
ב] מהו הדבר הגלוי בפרשה?
התשובה לשאלה א]
פרשת ויחי נחשבת לסתומה- לפי שאין בינה ובין הפרשה הקודמת רווח,או הפסק.
אלא, פשוט המשך רצוף בין הפרשיות.
רש"י מביא שני פירושים המתרצים מדוע הפרשה סתומה:
פירוש א]
רמז לנו: כיוון שיעקב נפטר,נסתמו עיניהם וליבם של עם ישראל מצרת השעבוד.
עם מותו של אביהם-החלו המצרים לשעבדם.
פירוש ב]
ביקש יעקב לגלות את הקץ,אך נסתלקה ממנו השכינה באותו רגע.
[בראשית רבא]
לדעת שפתי חכמים:עדיין לא החל השעבוד ממש,אלא החלה צרת השעבוד כפי שנאמר במסכת סוטה:"בפרך" כלומר היה פרעה מבקש מישראל שיעבדו לו בפה רך.
ויש עוד פירוש מעניין שראיתי:[בספרו של הרב אליהו שלזינגר:"אלה הדברים על התורה"]
צרת השעבוד החלה דווקא ברגע שנפטר יעקב אביהם, היות וכל עוד היה בחיים הוא היה, בנוסף לאביהם, גם מורה הדור ואיתם היו מתייעצים בכל דבר.
כפי שנהוג להגיד:"והיו עינך רואות את מוריך"
ברגע שהשיב את נשמתו לבורא ,הבלבול היה גדול וכאן החלה צרת השעבוד.
הרבי ר' בונס ז"ל מפשיסחה מפרש:אם עם ישראל היה יודע את קץ הגלות-היא לא הייתה כל כך קשה.
אבל רצונו של אלוקים היה :שהגלות תהיה קשה ללא ידיעת הקץ.מסיבה זו נסתם עניין העתיד מיעקב.
לפי שפת אמת: שיעבוד הגוף עדיין לא החל,אך שעבוד רוחני היה בתחילתו. האמת הפנימית הוסתרה עד כדי כך,
שהלב והעיניים של העם לא היו מסוגלים לראות ולחוש דבר,אלא רק את השעבוד החיצוני-וזה עיקר הגלות.
התשובה לשאלה ב]
לפי דעת חז"ל: יעקב מצווה את בניו להיות מאוחדים כאיש אחד,רעיון חשוב זה מודגש במילה:"האספו" הכוונה –להיות אספה אחת.
רבי אליעזר אומר: כי בית שיש בו מחלוקת- בסופו של דבר נחרב,
היות והשלום הוא גדול ולעומתו שנואה המחלוקת.
לפי דעת אברבנאל:יעקב אבינו ראה בנבואה- כי כל משפחתו עתידים להתרבות,לפיכך יהיו זקוקים למלך שינהיגם.
וכאן הוא מגלה כי יהודה מתאים לקבל את המלוכה מהסיבות הבאות:
1]"יהודה אתה יודוך אחיך"-כל האחים אינם מקנאים בו ומעריכים את עליונותו.
2] "ידך בעורף אויבך" הוא גובר על אויבים וכתוצאה מכך-הם פונים לו עורף ונסים מפניו.
3]"מטרף בני עלית" הוא עולה על יתר אחיו מבחינה רוחנית ומוסרית,יש כאן רמז,כי מעולם לא שפך דם,אלא אף הציל את יוסף באומרו:"מה בצע כי נהרוג את אחינו".
4] "כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו"- יש בו את התכונה של כוח הקיום והתמדה, הוא ניצב כארי כאשר סביבו איש לא יעז להקימו.
ולאורך כל הדרך יהודה הוכיח מנהיגות,בזמן מכירת יוסף אחיו קיבלו את עצתו,
כאשר ניגש אל יוסף במצרים אמר כי הוא ערב את הנער[בנימין]
הוא אף הצליח לשכנע את אביו לצרף אליהם את בנימין ברדתם למצרים.
גם בהליכה ובחנייה,דגל יהודה היה תמיד מככב בראש.
וישנו עוד גילוי מדהים:"יודוך אחיך"-כל אחיך נקראים על שימך,כל מי ששייך ליהדות נקרא: יהודי! ולא בשם אחר כגון: ראובני,או,גדי,שמעוני.[לפי מדרשי חז"ל]
לסיכום:הברכה שקיבל יהודה מיעקב אביו:"כרע רבץ כאריה וכלביא"
פירושה: שישקוט בשלוה מכל האויבים,ברכה שעתידה להתקיים בימי שלמה המלך-שהיה מזרע יהודה,כפי שנאמר:"וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר נשבע כל ימי שלמה"[מלכים-א ה,ה]
יהי רצון שברכה זו תחול על כל עם ישראל כאיש אחד ולא ידעו עוד מלחמות.
