ישנם נושאים רבים הנידונים בציבור שוב ושוב ללא שיש לדנים בנושא ידיעה מסודרת, אלא רק שהדברים נשמעו פעם בשם רב מסוים ופעם בשם ספר מסוים, ובשם זה מצודד להתיר ובשם זה מצדדים לאסור, וכאשר אדם אומר סברה להתיר או לאסור אין יודעים האם זה חידוש או שמא יש בראשונים או בהלכה מפורשות כנגד דבריו.

באחת השבתות בהן התפללתי באחד מבתי הכנסת החשובים בחיפה נערך לאחר התפילה קידוש, וכדרכם של תלמידי חכמים שבכל דבר העומד בפניהם דנים על המותר והאסור שבו, החלו לדון בסיבת ההיתר והאיסור לפתוח פקק מבקבוקי השתייה שהיו על השולחן, הסברות לכאן ולכאן היו כה רבות, וכן הנושאים שהעלו לאסור ולהתיר כך שמאז עלה בי רצון עז לדעת ולהקיף את הנושא מתחילה כדי לקבל הבנה ברורה יסודית ומעמיקה בשיטות האוסרות והמתירות.

בחיבור זה השתדלתי להציג בפני הקורא את הנושאים הנידונים כמעט מידי שבת ולהציג את הנושא מתחילה ועד סוף.

איני ראוי ולא באתי להכריע הלכה למעשה בשום נושא, מטרתי בחיבור הדברים הייתה עבורי מפאת ריבוי הפרטים והאופנים בכל פעם כשיעלו בפני נידון כל שהוא, יהיו לי יסודות הדברים ברורים. 

במשך הזמן ביקשוני כמה מידידי את סיכומי בנושא, כך שהבנתי שהדברים יכולים להביא תועלת אף לאחרים, ויכולים להיות כנושא לשיחה בסעודות שבת, ובהזדמנויות שונות. 

הרעיון שעומד מאחורי כל הנושאים הוא לתת את הבסיס לכל הנושא, כך שבכל חידוש או פסיקה שהקורא הנכבד ישמע יוכל לשקול ולדון בדברים לאור הסוגיא. 

הקורא היקר יקרא מתחילת כל נושא שמתעניין בו וקרוב לליבו שכן אין קשר בין נושא לנושא הקודם, כמו כן ניתן לראות בכל נושא את סוף הדברים והמתעניין בהלכות שיצאו למסקנת הדברים יוכל לעיין בנושא כולו.

אני תפילה כי הדברים יתקבלו על לב הקורא ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה.

 

אייר התשע"ג                                                                              יהושע מנחם הכהן זלטניק

ירושלים