לקראת שבת ראשונה של שעון חורף - טיפים להכנות לקראת שבת - עם הרב דוד כהן
- פרטים
- קטגוריה: איך נעשה זאת
- פורסם בשלישי, 02 נובמבר 2021 16:07
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1000
|
את נרות השבת מדליקים בשעה של "כניסת השבת", כפי שהיא מופיעה על גבי לוחות השנה.
ניתן למצוא ברשת לוח שנה מכוון לכל תאריך שתבחרו, ולאיזורים שונים בארץ.לדוגמא, כאן.
לפני ההדלקה, כדאי גם לתת צדקה (לשים כסף בקופת הצדקה).
בזמן הדלקת הנרות, אם המשפחה מדליקה שתי נרות, ואז מכסה את העיניים בשתי ידיה, ומברכת את הברכה:
" בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצווֹתָיו וְצִיונוּ לְהדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת".
ולאחר מכן, פותחת האם את עיניה, ומביטה באורם הבהיר של נרות השבת, שהיא הדליקה זה עתה.
לפי מנהג הספרדים, האישה מברכת, ורק אחר כך מדליקה את הנרות.
גם אם מדובר במשפחה שעדין אינה שומרת שבת, עצם ההדלקה של נרות השבת יש בה השפעה רוחנית חיובית, שתוביל בע"ה להתקדמות בהמשך, בדרך העולה בית א-ל.
והנה תיאור המשמעות הרוחנית של הדלקת נרות שבת, כפי שנכתב על ידי הרב אליעזר מלמד שליט"א:
מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, שעל ידי הנר יראה את ביתו וחפציו, ויוכל לענג את השבת.
וכל כך חשוב להאיר את שולחן השבת, עד שאמרו חכמים שמי שאין לו כסף לקנות נר למאור, יחזר על הפתחים לבקש צדקה כדי לקיים מצוות נר שבת.
בנרות שבת ישנו ביטוי עמוק למהותה של השבת.אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שמחפש, ונתקל ונכשל ברהיטיו, וכל ביתו נראה בעיניו כתוהו ובוהו.ומשעה שהדליק נר של שבת בא שלום לבית, והוא רואה שכל הרהיטים לא באו אלא לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת.
וכן כשמתבוננים על העולם במבט שטחי, הוא נראה מלא קטטות ומלחמות, מפולג ומסוכסך ללא תקנה.
כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים.
אך לאחר שאדם מעמיק במחשבתו ומתבונן בהשגחה האלוקית, החושך מסתלק וההארה האלוקית מתגלה, ואנו נוכחים לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והיסורים צומחות ישועות ונחמות.
נמצא אם כן, שנר שבת העושה שלום בבית על ידי תוספת אור, רומז לתיקון העולם שיעשה על ידי הוספת אור תורה ואמונה.וזוהי מגמתה של השבת להוסיף אור של אמונה ותורה בעולם.
זמן ההדלקה הוא עת רצון, ולכן אחרי הדלקת הנרות, נוהגות הנשים להתפלל אל ה` ולבקש את משאלותיהן, ולהתפלל להצלחת בני משפחתן, ולהצלחת כל עם ישראל.
נשים רבות מתפללות לפי הנוסח הבא:
יהי רצון מלפניך ה` אלקי ואלקי אבותי שתחונן אותי, (ואת אישי ואת בני ואת אבי ואת אימי), ואת כל קרובי
ותיתן לנו ולכל ישראל חיים טובים וארוכים, ותזכרנו בזכרון טובה וברכה, ותפקדנו בפקודת ישועה ורחמים, ותברכנו ברכות גדולות, ותשלים בתינו, ותשכן שכינתך בינינו.
וזכנו לגדל בנים חכמים ונבונים, אוהבי ה`, יראי אלקים, אנשי אמת, זרע קודש, בה` דבקים ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא. אנא שמע את תחינתי בעת הזאת, בזכות שרה ורבקה ורחל ולאה אמותינו. והאר נרנו שלא יכבה לעולם ועד והאר פניך ונושעה.אמן.
|
א. ראוי להתחיל בכל ההכנות לשבת קודש מיום רביעי וחמישי ולא ביום שישי, שהזמן קצר והמלאכה מרובה.
ב. טוב להכין ולסדר את שולחן השבת מיום שישי בבוקר, ועל כל פנים לא לאחר את ההכנות האחרונות לשעות הסמוכות לשבת.
ג. יש לעשות את כל ההכנות הנצרכות לשבת קודש בשמחה ובזריזות.
ד. יש להשתדל לנוח מנוחת צהרים כדי להיות עירניים בסעודת השבת עם כל בני המשפחה. ומכל מקום לא לנוח סמוך לכניסת השבת כדי לא לאחר.
ה. אם נוסעים לשבת לעיר אחרת, יש להקפיד לתכנן את היציאה כך ששעה לפני כניסת השבת יגיעו כבר למקום ששובתים בו. וכגון אם כניסת השבת שעה 4:00, שכבר בשעה 3:00 יגיעו למחוז חפצם, כדי שלא תצא על ידם שום תקלה חס ושלום.
ו. יש להיזהר מאוד שלא לכעוס ולהקפיד בערב שבת, משום שהשטן מתגרה בשעות אלו באופן מיוחד, ועושה ככל יכולתו להכעיס את בני הבית.
ז. כדאי להכין לפני שבת את כל הסלטים והמאכלים הדורשים הכנה וטרחה מרובה, ובפרט אותם מאכלים אשר יש בהכנתם דיני לישה, סחיטה, טחינה וכדומה. ורצוי להקדים את הכנתם לערב שבת כדי שהכל יעשה בישוב הדעת, וכאמור.
ח. ראוי ונכון לאפות חלות לכבוד שבת קודש, ולקיים מצות הפרשת חלה.
ט. במידת הצורך יש להכין מים חמים לשבת, ורצוי להניחם במשך השבת במיחם עם ברז ולא בקומקום רגיל, מחשש לחילול שבת שיכול להיגרם על ידי קומקום רגיל.
י. צריך לנתק את הנורה במקרר, וראוי להוציאה לגמרי. וכמו כן כל מוצרי החשמל שאינם בשימוש, ראוי להוציאם מהשקעים, וכגון מגהץ, טייפ, טלפון וכיוצא בזה.
יא. יש לכוון את שעון השבת, ולהדליק אור בחדר המדרגות ובחדרים הרצויים.
יב. יש לסלק את כל דברי המוקצה הנמצאים בהישג יד ובמקומות שמשתמשים בהם בשבת.
יג. מתגים של חשמל הנמצאים במקומות דחוקים, שהעוברים ושבים שם יכולים לגרום לכיבוי האור והדלקתו, וכן בית שיש בו ילדים קטנים העלולים ללחוץ על המתגים בשבת, יש להדביק את מקום המתגים או לכסותם בצורה שלא יהיו ניתנים ללחיצה בקלות.
יד. לכתחילה ראוי לפתוח את קופסאות השימורים ואריזות המאכלים, הממתקים והתרופות, וכן פקק הבקבוקים של יין וכדומה, לפני כניסת השבת.
טו. מצוה להכין את בגדי השבת, לכבסם ולגהצם לכבוד שבת.
טז. יש להתרחץ ולהסתרק ולקלוע את השיער, משום שדברים אלו אסורים בשבת.
יז. מאותה הסיבה יש לחתוך ניר טואלט וטישו לצורך בני הבית בשבת, וזה יכול להיות תפקידו של אחד מבני המשפחה.
יח. כדאי להכין רשימה של כל צרכי המכולת, הפירות והירקות שרגילים לקנות, ולעבור עליה בכל ערב שבת לודא שלא חסרו כלום.
יט. יש ליפות את הבית ככל שאפשר לכבוד שבת קודש, בסדר ונקיון, וראוי לצמצם בכך בשאר הימים כדי לכבד את השבת, על ידי שניכר שהבית יפה ומכובד יותר לכבודה.
כ. צריך להכין את הכלים היפים ביותר לשולחן השבת.
כא. יש להרבות בעידוד לאישה ולבני הבית על פעלם, ולהרבות בשבחים על טרחם למען בני המשפחה לכבוד שבת המלכה.
כב. טוב להקדים את כניסת השבת ולאחר את יציאתה עד כמה שאפשר.
כג. ישמח לקראת שבת כיוצא לקראת המלך, וכיוצא לקראת חתן וכלה.
כד. יש ענין לתת צדקה בערב שבת. ויכינו מטבע לצדקה קודם הדלקת הנרות. וכמו כן יש לתת צדקה קודם הפרשת חלה ובליל טבילה.
כה. כשיוצא מביתו לבית הכנסת אינו צריך להתעכב כדי לראות את אישתו מדליקה נרות, אלא אדרבה מוטב שיקדים לצאת לבית הכנסת עם בניו, ויקרא שם שיר השירים וכדומה.
כו. כשיוצא מביתו לבית הכנסת לא ישכח להודות לאישתו על כל הטרחה, הסדר והנקיון והתבשילים ושאר הדברים שהכינה לכבוד השבת.
כז. כשיוצא לבית הכנסת, יזרז את בני ביתו להדלקת הנרות. ויעין כהרף עין בעניני הבית, כגון הפלטה ושעון השבת אם מסודרים, ושדוד החשמל כבוי וכל כיוצא בזה, ואז יאמר "שבת שלום וימהר לבית הכנסת בשמחה.
שבת שלום!
אם תשאלו ילד שגדל בבית שומר שבת, מה החוויה האהובה עליו ביותר ביום השבת, רוב הסיכויים שהוא יציין את הנאתו מסעודות השבת. בסעודות אלו, יושבים כל בני הבית סביב השולחן הגדול, עליו פרושה מפה חגיגית, והוא ערוך בכלים יפים. אבי המשפחה יושב בראש השולחן, והוא מקדש על היין, ונותן לכל בני המשפחה לטעום מיין הקידוש. הקידוש הוא מצות עשה מהתורה, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו", וזכירה פירושה זכירת השבת וקידוש.נוסח הקידוש לליל שבת מופיע כאן. ונוסח הקידוש לשבת בבוקר מופיע כאן
בני המשפחה נוטלים ידיים, ואבי המשפחה מברך על שתי חלות - והוא בוצע אחת מהן, טובל כל פרוסה במלח, ומחלק לכל בני המשפחה. אחר כך סועדים בני הבית ממטעמי השבת, ובין מנה למנה אנחנו שרים את זמירות השבת, במנגינותיהם המסורתיות, מתוך ברכון מיוחד. זמירות השבת כבר גם כאן באתר, ואפשר, כמובן, להכנס לתוך האתר, ולהדפיס רשימה של זמירות, ומי שהדפיס בערב שבת – ישיר בשבת. אבל אלטרנטיבית, אפשר פשוט להכנס לחנות ספרי קודש הקרובה למקום מגוריכם, ופשוט לקנות ספר של מזמורי השבת - וכך לחסוך הרבה זמן והרבה דיו למדפסת.
אפשר גם לרכוש דיסק של שירי שבת, כדי ללמוד את המנגינות המיוחדות - אם כי האלטרנטיבה הפשוטה יותר היא גם פשוט להתארח אצל משפחה שומרת שבת, וללמוד שם את המנגינות השונות. (בהנחה ש"נפלתם" על משפחה שאינה נוהגת לזייף...)
בגמר הסעודה, שרים בני הבית את פרק קכ"ו מתהילים - "שיר המעלות" - שמרמז על גאולת עם ישראל:
שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב ה`, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן- הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים.
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ- וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
אָז, יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם- הִגְדִּיל ה` לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.
הְגדִּיל ה` לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ- הָיִינוּ שְׂמֵחִים.
שׁוּבָה ה` אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ)- כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה- בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה- נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע:
בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה- נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו.
ואחר כך מברכים כולם את ברכת המזון, שמתחילה בברכה הבאה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה` אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.
הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.
הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר. כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד.
בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל.
כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכּל וּמֵטִיב לַכּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא.
כָּאָמוּר:
פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה` הַזָּן אֶת הַכּל: ואח"כ ממשיכים בברכות נוספות, בהן אנו מודים לה` על כל הטוב שהוא מעניק לנו, ובנוסף אנו מבקשים ממנו את בקשותינו השונות.
בנוסף לנוסח הרגיל של ימות החול, מוסיפים גם תפילה מיוחדת ליום השבת:
רצה והחליצנו ה` אלהינו
במצותיך ובמצות יום השביעי,
השבת הגדול והקדוש הזה.
כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך,
לשבות בו ולנוח בו, באהבה כמצות רצונך.
וברצונך הניח לנו, ה` אלוהינו,
שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו.
והראנו, ה` אלהינו,
בנחמת ציון עירך,
ובבנין ירושלים עיר קדשך,
כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות:
(ראו פה את הנוסח המלא: נוסח אשכנז/ספרד, נוסח עדות המזרח)
חוויה זו של שולחן השבת המשותף, על מאכליו וזמירותיו, משאירה את חותמה גם ליתר ימי השבוע, וגם במשך שנים רבות אחר כך. ההרגשה של הילד, שהוא מהווה חלק ממשפחה חמה ומאוחדת, שזוכרת לענג את יום השבת במטעמים רבים ומגוונים, שזוכרת לשיר ולשמוח ולברך ולהודות לבורא על כל הטוב אשר גמלנו, ועל העולם הנפלא שהוא ברא לנו בששת ימי המעשה - ועל המתנה הנפלאה שהוא ברא לנו ביום השביעי, בגמר בריאת העולם: מתנת יום המנוחה.
בשבת אנו סועדים 3 סעודות.
* הסעודה הראשונה נערכת בערב שבת, לאחר תפילת ערבית. בסעודה זו אוכלים בד"כ למנה ראשונה הדגים: געפילטע פיש אצל אשכנזים, דג חריף אצל מרוקאים, וכו`, אם כי יש גם מי שמגוון ומגיש בה מאכלים אחרים שמתאימים למנה הראשונה.
למנה השניה יש שמגישים מרק עוף, בפרט בימות החורף.
והמנה השלישית היא בד"כ המנה העיקרית, ומגישים בה עוף או בשר, ותוספות שונות.
אפשר גם לסיים את הארוחה עם לפתן טעים ומרענן, וכך לסיים את הארוחה עם טעם מתוק בפה.
* הסעודה השניה נערכת בבוקרו של יום השבת, לאחר תפילת שחרית ומוסף.
בסעודה זו, נהוג ברוב תפוצות ישראל לאכול תפריט בשרי - שמורכב ממנה חמה שנמצאת על הפלטה מערב שבת, ומכונה "חמין" או "טשולנט" או "סחינה" - תלוי באיזו עדה, (ואני ממליצה על ה"סחינה" המרוקאית - מומלץ לבקש את המרשם מחברה מרוקאית, ולהכין כל יום שישי!!!)
* והסעודה השלישית, נערכת בצהרי יום השבת, או בשבת אחר הצהריים, ולפעמים היא נמשכת גם לשעות מאוחרות יותר. (ובה אין מקדשים על היין).
סעודה זו היא בד"כ כלילה יותר, ומורכבת בעיקר מדגים וסלטים, ובה שרים את שירי "סעידה שלישית".
לכל עדה יש את מאכליה המיוחדים לה, אם כי פה, בדור ה"קיבוץ גלויות", כבר למדנו להנות אלו ממאכליהם של אלו. וכמובן, שיש מקום ליצירתיות ולגיוונים. יש לי חברה שעד היום זוכרת איך אכלתי אצלם געפילטע פיש באותה צלחת ביחד עם קוסקוס - צירוף לא הכי שגרתי...
אפשרויות נוספות הן לגוון ולהגיש תפריט חלבי בסעודה השניה - מה שהיה נהוג אצל רבים מיהודי גרמניה, ואז מוגשים בסעודה זו סלטים לצד פשטידות, דג סלמון ודג מלוח, יחד עם סוגים שונים של גבינות.
את מאכלי השבת מכינים כמובן מערב שבת, כדי לא לעבור על "איסור בישול" - וכדי שהם ישארו חמים, מניחים אותם על גבי פלטה חשמלית מיוחדת, אותה ניתן לרכוש ב-100-200 ש"ח בכל אחת מחנויות החשמל. וכך מובטח לנו שגם אם המשפחה תוכל לנוח בשבת - ולא תצטרך לטרוח בבישולים. אז נכון שצריך לטרוח לפני שבת כדי להכין את כל המטעמים הללו, אבל על זה בדיוק נאמר הפתגם הידוע: "מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת".
ראוי גם להזכיר שיש גם סעודה רביעית, שנערכת במוצאי שבת, אחרי ההבדלה, וקרויה גם "מלוה מלכה": קראו בפרק "מוצאי שבת".
גם מי שעדין אינו שומר שבת, כדאי לו להתרגל לערוך סעודות משפחתיות אלו, לצורך חידוש הקשר עם מורשת אבותינו. וכדאי גם להתארח לסעודות אצל משפחות דתיות, ולחוש באוירה המיוחדת של שולחן השבת היהודי - ולהתאהב...
ונסיים עם בית מתוך אחת מזמירות השבת, "מה ידידות מנוחתך", שהיא אחת מהזמירות אותן אנו שרים בסעודת הערב:
"מעין עולם הבא יום שבת מנוחה
כל המתענגים בה יזכו לרוב שמחה
מחבלי משיח יוצלו לרווחה
פדותינו תצמיח ונס יגון ואנחה.
להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים".