בין אדם לחברו
שמות שווים- לא מתחתנים
- פרטים
- קטגוריה: שידוכין
- פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 14:11
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 8440
שמות שווים- לא מתחתנים
* בפרשת השבוע, פרשת חיי שרה, אנו קוראים על מסכת השידוכין הראשונה בתורה, של יצחק ורבקה ע"ה * הרב ש"ב גנוט נוגע בקצה המזלג בסוגיית השמות השווים של החתן וחמיו, הכלה וחמותה, המחותנים והמחותנות ושמם השווה של ה... חתן והכלה * על רבי יהודה החסיד וסודותיו הכמוסים והטמירים, על צוואותיו ועל הצוואות למשודכים, עליהם נכתבו אלפי גליונות בספרות ההלכה, השו"ת והמנהג *
**הרב שמואל ברוך גנוט **
רבי יהודה החסיד- איש הסוד המופלא
אפתח בסיפור מעניין, שהיה ונברא: באחד הבקרים, סמוך ונראה ל-7 בבוקר, מתקשר אלי ידידי הטוב הרה"ג רבי אליהו שפירא, כדי 'לדבר בלימוד' ולשמוע את דעתו של מורי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א בענין. "לבחור קוראים מרדכי יוסף ולמי שהציעו שיהיה החותן שלו, קוראים בשם משה מרדכי", סיפר לי הרב שפירא ואנחנו דיברנו על העניין, כדרכה של תורה, כשסיכומה של השיחה היה שהדבר מותר לכתחילה, כפי הוראת גדולי הדורות. כעבור יומיים פגש אותי ידידי הרב אריה פישר והוא רצה לדעת מהי עמדת ההלכה כשלחתן המיועד קוראים מרדכי יוסף ולחותנו המיועד קוראים משה מרדכי...
"כבר שוחחו איתי על השאלה הזאת, עם אותם השמות בדיוק! כמה מפליא!" אני אומר להרב פישר בתדהמה. ואז התברר שהרב שפירא דיבר איתי מצד אבי החתן, המתגורר באלעד, ואילו הרב פישר התעניין מצד אבי הכלה, שהוא אחי אביו...
השידוך, אגב, יצא אל הפועל, בשעה טובה ומוצלחת והחתן מרדכי יוסף השתדך עם כלתו, שלאביה, יהודי נכבד ויקר מאד בעירנו, עושה צדקה וחסד, קוראים: משה מרדכי...
******
הבה ונתחיל מהתחלה: בין קהילות היהודים באשכנז של לפני כאלף שנה, התהלכו שמועות על רזים וסודות טמירים, בהם היו עסוקים קדושי הדורות של אז. "חסידי אשכנז", קראו להם הכל ביראה ובסילודין. אחד ומיוחד מאותם "חסידי אשכנז", שידעו פרקים נבחרים באותם סודות כמוסים, היה רבנו הגדול רבי יהודה החסיד ז"ל. הוא נולד בשנת ד' אלפים תתק"י לאביו רבנו שמואל החסיד בן רבנו קלונימוס הזקן ממגנצא, בן רבנו יצחק בן רבנו אליעזר הגדול, מחברו של "אורחות חיים" ו"צוואת רבי אליעזר הגדול". הוא היה תלמידו של ר"י הזקן, מ"בעלי התוספות", כאשר רבנו יהודה החסיד בעצו נחשב לאחד מ"בעלי התוספות". בין תלמידיו הגדולים של ר' יהודה החסיד היו ה"אור זרוע", רבי יצחק מווינא ז"ל, רבי אלעזר בעל "הרוקח", רבי משה מקוצי בעל ה"סמ"ג" ורבנו ברוך ממגנצא. המהר"ם מרוטנבורג היה תלמיד תלמידו של רבי יהודה החסיד.
ידידי הרה"ג רבי שמעון גוטמן שליט"א, המוכר לנו כדיין בבית דין צדק "היושר והצדק" באלעד, הוציא לאור מספר ספרים וחיבורים נפלאים, שנמכרו עד כה באלפי אלפי עותקים. ספרו על מנהגי והלכות החלאק'ה לילדי החמד נחשב לרב- מכר תורני וספרו "ספר חסידים המפואר" נמכר באלפי עותקים. לפני כחודשיים יצא לאור ספרו בן 600 עמודים "צוואת רבי יהודה החסיד המפואר", ובהקדמה לספר קראנו על בקיאותו העצומה של רבי יהודה החסיד, שציטט בספריו מכל הש"ס, בבלי וירושלמי, כל מדרשי חז"ל ועוד מדרשים רבים שלא הודפסו עד כה. רבי יהודה החסיד הסביר את נוסחאות התפילה ורזיה באין ספור גימטריות ונוטריקונים וסודות מופלאים. בספריו מגלה רבי יהודה החסיד ידע נרחב בשמות מלאכים והשבעות שדים, בסודות מעשה בראשית וסודות המרכבה, תעלומת כ"ב אותיות התורה, כישופים וחכמת היד, הדם, הכבד והמצח. רבי יהודה החסיד קיבל את תעלומות וסודות התורה איש מפי איש, עד מרבי אהרן הכהן אביו של רבי שמואל הנשיא שעלה מבבל בהיותו בגלות על שהתעסק בשמות הקדושים ובסודות כמוסים.
מלבד פרסום חלק מסודותיו של רבי יהודה החסיד בספרו "ספר חסידים" וב"צוואת רבי יהודה החסיד", גילה רבי יהודה החסיד סודות כמוסים ביותר, שהיו גנוזים במשך מאות בשנים, רק לתלמידיו הקרובים ביותר. הסודות של רבנו הועברו בחשאי לגדולי עולם וכל שדרות העם לא שמעו עליהם.
רבי יהודה החסיד גילה חלק מסודותיו בספריו "ספר חסידים" ובצוואתו, "צוואת רבי יהודה החסיד". בספריו פרוסים אלפי הוראות שהרבה מהם הוזכרו בכל הכבוד הראוי באין ספור ספרי הלכה ומנהג. רבה של פראג, ה"נודע ביהודה", כתב בהתפעמות שרבי יהודה החסיד כתב את דבריו ברוח הקודש. הבעל שם טוב הקדוש אמר שפלא בעיניו כיצד ילוד אשה מסוגל לכתוב דברים כה עמוקים. ה"בעל התניא" כתב, שבשביל לברר דבר אחד מחיבורו של רבי יהודה החסיד, כמו דבריו שאל לו לאדם לצחצח נעליו ביום יציאתו לדרך, צריך לחבר חיבור מיוחד, "כמו החיבור של השל"ה הקדוש"...
ה"חוות יאיר" כותב ש"רבנו יהודה החסיד הוא מבעלי התוספות ורוח הקודש שורה עמו ולא נוכל להקל בדבריו". רבים מגדולי הדורות התייחסו אליו בחרדת קודש ובספר "טעמי המנהגים" כותב בבדיחות הדעת ש"העולם אומר שאילו היו "עשרת הדברות" כתובים בצוואתו של רבי יהודה החסיד- ודאי היו נזהרים לקיימם יותר"...
שמות שווים לכלה וחמותה והחתן וחמיו
בצוואת רבי יהודה החסיד (צוואה כ"ד) נאמר כך: "לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו או שמו כשם חמיו, ואם נשאה- ישנה שם האחד, אולי יש תקווה". מהי סיבת הצוואה? הרבי הקדוש מצאנז בעל ה"דברי חיים" כותב שסודותיו וטעמיו של רבי יהודה החסיד רחוקים המה מהשגתנו ומשכלנו הקט, וחבל להכביר במילים ולנסות להסביר את דברי ה"ספר חסידים". ובכל זאת, מצאנו מספר הסברים בספרים לצוואתו של רבי יהודה החסיד. ישנם שהסבירו (שו"ת השיב משה, היפה ללב והחיד"א), שיש בכך משום עין הרע, שהחתן וחמיו או הכלה וחמותה יקראו באותו השם. אם הנושא הוא מצד עין הרע, אם כן- כך כתב ה"יפה ללב"- מותר להינשא כאשר ה"שווער" או ה"שוויגער", ששמם כשם החתן או הכלה, נפטרו כבר, או כאשר ההורים, ששמם דומה לשם החתן או הכלה, מתגוררים בעיר אחרת ולא מזכירים את שמם (שו"ת פרי שדה ח"א ס"ט).
רבים מהספרים (כמו בשו"ת דבר אליהו, שו"ת שואל ומשיב, שו"ת זכרון יהודה ועוד רבים), כותבים סיבה אחרת, סיבה מעניינת, לטעם הצוואה. לדבריהם, לעיתים אסור לאדם לקרוא לאחד בשמם הפרטי של הוריו, ואם לאבא שלנו וגם לבעל שלנו קוראים, למשל, חיים, הרי מידי פעם נקרא לבעל שלנו בשמו הפרטי, ונעבור על ההלכה הזאת. ואמנם, הרבי ממונקאטש זצ"ל, בשו"ת מנחת אלעזר, דוחה את הטעם הזה, כיוון שנפסק להלכה שרק כשיש להורינו שם מיוחד ולא מקובל, אסור לנו להשתמש בו, גם לצורך קריאת שם של חבר שלנו, שנקרא באותו השם. אך כשלהורינו קוראים בשם מקובל, מותר לנו לקרוא לאדם אחר בשמו, למרות שכך גם קרואים הורינו.
ה"תורה תמימה" כותב טעם מתוק לדברי הצוואה. הוא מצטט את דברי המדרש בפרשת נח, הכותב שדרכם של בני ישראל לקרוא לילדיהם על שם הוריהם, כדי לשמור ולשמר את הייחוס שלנו. ואם לאבא שלנו קוראים, למשל ירחמיאל וגם לחתן שלנו ירחמיאל ולבן שלנו שרה, כי הרי לא נוכל לקרוא לילדינו בשם של הוריו...
ישנם פירושים והסברים נוספים בדברי הצוואה של רבי יהודה החסיד. ה"צמח צדק" מלובביטש כותב בשם זקנו הרבי הראשון לשושלת חב"ד, "בעל התניא" זצ"ל, שרבי יהודה החסיד ידע שיש בכך סכנה, והוא מסביר את הסכנה שבדבר על פי תורת הסוד.
אסונות למפירי הצוואה
ישנו ויכוח גדול בספרי הפוסקים האם צוואות רבי יהודה החסיד מחייבות את כלל ישראל או רק את ילדיו וצאצאיו של רבי יהודה החסיד. רבים דנו בשאלה זו ויש על כך מחלוקת גדולה בספרים. ואמנם, ישנם רבים מגדולינו שכתבו שלמרות שאין צורך לקיים את כל צוואותיו של רבי יהודה החסיד, אך את הצוואה הזאת, שלא להתחתן עם כלה ששמה כשם אם החתן או ששם החתן הוא כשם חמיו, צריך להקפיד בכל מקרה. זאת מפני שצוואה זו מוזכרת גם בספרות הקבלה, בספרי מקובלים אחרים ובדברי האריז"ל. הגאון החיד"א זצ"ל מספר על חתן ששמו היה כשם חמיו, והחותן שלו אמר שאינו מקפיד על צוואת רבי יהודה החסיד, והם התחתנו. כעבור תקופה קצרה, כך מספר החיד"א, נפטר החתן והכלה הלכה בעוני ובחוסר כל. היא נישאה שוב והתגרשה ונפטרה בעוני ובמחסור, בלי ילדים. הגאון הנודע רבי חיים פלאג'י זצ"ל מצטט את סיפורו של החיד"א ומעיד שגם הוא עצמו ראה מקרים רבים בעירו, באיזמיר שבתורכיה, שלא הקשיבו לצוואת רבי יהודה החסיד, התחתנו כששמותיהם שווים והם נפטרו צעירים, היו עניים מרודים או שלא נולדו להם ילדים. בעיקר החתן ניזוק, מעיד רבי חיים פלאג'י זצ"ל, אך לפעמים גם החותן לקה ונענש, ה' ירחם.
בספרו "תוכחת חיים" מספר רבי חיים פלאג'י כי רוב אלו שמתו באזור מגוריו בשנת תקצ"ב עד שנת תקצ"ז היו אלו שלא שמרו על צוואותיו של רבי יהודה החסיד. גם בנו בעל ה"יפה ללב" מספר שבעירו לא הקפידו בתחילה לקיים את הצוואה, אך אחד מרבני העיר השיא את ביתו לחתן ששמו היה כשמו של הרב, החתן נחלה ונחלש כעבור תקופה והרב אמר שחתנו נחלה בגלל שהם לא הקפידו על קיום צוואת רבי יהודה החסיד. ומאז, כך מספר ה"יפה ללב", התפשטה הצוואה גם בעירו.
גם רבה של חברון, רבי חזקיהו מדיני זצ"ל בעל ה"שדי חמד", מספר על אחד מידידיו הקרובים, רב גדול ותלמיד חכם, שהשיא את בתו לבחור תלמיד חכם וירא שמים, כששמותיהם של החתן וחותנו היו שווים. כעבור תקופה נפל החותן למשכב, הוא היה מדוכא ביסורים והראיה קשתה עליו, "והיו תולים את הדבר בכך שלא קיים את הצוואה".
הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א מספר על אברך אחד שחלה במחלה הנוראה. הוא נכנס אל מרן הסטייפלר זצ"ל וביקש ברכה לרפואה שלמה. הסטייפלר בירר וגילה שלאשתו קוראין בשמה של אמו והוא הורה לשנות את שמה והאברך התרפא. הגר"מ שטרנבוך מספר שסיפורים כאלו הגיעו לפתחו לא פעם ולא פעמיים והוא מסכם: "חמירא סכנתא מאיסורא"!!
מתי לא מקפידים?
ישנם מפוסקי ההלכה שכתבו שאנשים שלא מקפידים על קיום הצוואה, יכולים להתחתן כרצונם, למרות ששמותיהם של החתן והחותן או הכלה וחמותה- שווים. כי מי שלא מקפיד על כך, לא מקפידים איתו על הדבר בשמים. לדבריהם, כל האזהרה היא רק על בני הזוג ולא על הוריהם, ואם לבני הזוג לא איכפת להתחתן למרות שיווי השמות, הם אינם צריכים להתייחס לכך שהוריהם מפחדים מהצוואה. ישנם הסוברים שרק כאשר השם חוזר על עצמו- 3 דורות, צריך להיזהר, ולכן כשלרבקה יש כלה בשם רבקה, עליה לדאוג שלא תהיה לה כלה בשם רבקה. אך אם לרבקה יש כלה בשם לאה, לא מפריע שלכלתה גם יקראו לאה, כי אז יהיו רק שני דורות בשם לאה... ישנם עוד מגוון דעות ושיטות רבות בעניין. ישנם הסוברים שצריך להקפיד רק ששמות הכלה וחמותה שווים, אך פחות מקפידים על כך שהחתן וחמיו נקראים באותו השם. וישנם האוסרים גם את האפשרות הזאת, בפרט שהאריז"ל הקפיד ביותר בדבר. כשלחתן קוראים נפתלי ואילו ל"שווער" שלו קוראים נפתלי כשעולה לתורה, אך ברחוב כולם קוראים לו "הערץ", כותב ה"השיב משה" שמותר להם להשתדך. גם נכדו של ה"השיב משה", בעל שו"ת "אבני צדק", מספר לנו על "שויגער" שקראו לה שרה, אך כולם קראו לה סאטרשע, ולכלה קראו גם שרה, אך כולם קראו לה זאלי. הוא פוסק כמו סבא שלו, שניתן להינשא במקרה כזה, כי למרות שלשניהן קוראין שרה, אך ברחוב קוראים לזאת סאטשרע ולכלה זאלי"...
מצאנו בגמרא שלחותן קראו שמואל ואילו לחתנו קראו רב שמואל. מסיבה זו כותבים מספר פוסקי הלכה חשובים שאם אחד מהצדדים נקרא בשם נוסף, כמו "הרב" או "הרבנית", ניתן להינשא למרות ששני השמות שווים. ומה קורה שלחותן קוראים משה ולחן יעקב, אך לשניהם קוראים בשם חיבה אחד (כמו "צ'ארלי" למשל...)?? מספר פוסקי הלכה כותבים שכל הבעיה היא דווקא ששני השמות המקורים שווים, אך אין בעיה אם הכינוי שווה. ומה קורה כשאדם נקרא בברית בשם יוסף, למשל, ולאחר שנהיה חולה החליפו את שמו ליעקב, למשל. האם חתנו יכול להיקרא בשם יעקב? אכן. ה"נודע ביהודה" כותב שכל הקפידה היא דווקא על השם המקורי שניתן לאדם בברית, אך אם הוא שינה בהמשך את שמו, מכל סיבה שהיא, אין להקפיד על כך. אולם לפי פוסקים אחרים, גם במקרה שכזה עלינו להקפיד.
יונה ושמחה- שמחה ויונה
וכעת, לסיפור מרתק. לחתן המוצע קוראים בשם יונה וגם לחותנת המיועדת שלו קוראים יונה. או שלכלה קוראים שמחה, וגם ל... חותן העתידי שלה קוראים ר' שמחה. בימינו, כשהשם "דניאל" ניתן בישראל לבנים ולבנות כאחד (ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדובר בעשרות אלפי ילדים וילדות בישראל שנקראים בשם אחיד זה...), יכולה להיווצר בעיה, כשהחתן נקרא דניאל וגם השוויגער שלו. או שהכלה נקראת דניאל וגם השווער שלה...- אז מה עושים?
ה"שבעים תמרים", בשו"ת זכרון יהודה, בשו"ת אמרי אש וב"דרכי תשובה" מקילים בעניין ומורים לנו לנהוג רק כפי המובא בדיוק בצוואתו של רבי יהודה החסיד. הוא הקפיד רק כאשר שם הכלה וחמותה או החתן וחותנו שווים, ולא כששם החתן דומה לשם אם הכלה או כששם הכלה דומה לשם אבי החתן. ומאחר שאנו לא יודעים באמת לרדת לשורשי סודותיו של רבי יהודה החסיד, לכן אין צורך, לדבריהם, להקפיד מעבר למה שכתוב בצוואה.
נחלקו הפוסקים במקרה מרתק, בו שמותיהם של החתן והכלה שווים. רבי חיים פאלאג'י מתיר ואילו ה"חינא וחסדא" (ועוד מספר ספרים) מחמירים.
מדוע שינה החזו"א את שמו של הגר"ח קנייבסקי?
רבים מגדולי ישראל פסקו שכל הקפידה היא דווקא כששני השמות שווים לגמרי, אך כשלאחד הצדדים ישנו שם נוסף, אין לחשוש לעניין. מסיבה זו התיר בעל ה"הפלאה" כל מקרה בו יש שינוי בין השמות ואפילו שינוי של שם חיבה או כינוי באחד השמות. ה"בעל התניא" התיר להינשא כשלכלה קראו רחל ואילו לחמותה קראו רבקה רחל. בשו"ת אמרי אש התיר להתחתן כשלשווער קראו יוסף יעקב ולחתן יוסף מרדכי ובעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב לקח לו לחתן בחור בשם יהודה צבי, שהתפרסם לימים כהרבי מראזדיל.
גם מרן הגראמ"מ שך זצ"ל מתייחס לנושא וכותב במכתב לתלמיד, שנהגו להקל בדבר כאשר לאחד מהצדדים קוראים בשם נוסף. מרן הרב שך זצ"ל סיפר שלרבי משה מרדכי עפשטיין זצ"ל, ראש הישיבה דחברון, היו שלשה חתנים בשם משה, כיוון שלראש הישיבה קראו משה מרדכי ולהם רק משה. הרב שך זי"ע סיפר שגם לרבי יצחק מוולוז'ין, בנו של רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, היה חתן בשם רבי אליעזר יצחק. גם לכ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בעל ה"שפע חיים" ישנו חתן, תלמיד חכם מופלג, בשם רבי יהודה שאול פריזנט, למרות שלהרבי עצמו קראו יקותיאל יהודה.
לרבי חיים קנייבסקי שליט"א קוראים גם בשמות שמריהו יוסף, ואילו לחמיו, מרן הרב אלישיב שליט"א, קוראים יוסף שלום, כך שלחותן ולחתן קוראים בשם יוסף. בשעת עריכת ה"תנאים" באירוסין, אמר מרן החזון איש זצ"ל לכתוב רק את השם "חיים" ולא את שני שמותיו הנוספים של החתן, למרות שהחותן לא הקפיד על כך.
מדוע, באמת, כאשר נוסף לנו שם נוסף, נוכל להינשא למאן דהוא שאביו או אמו קרויים באותו השם? מסביר ה"דברי חיים" מצאנז, ששורש נשמתו של האדם נגזר משמו הפרטי וכאשר לאדם אחד יש שם אחד ואילו לשני יש את אותו השם, אך בתוספת שם אחר, כבר שייך הוא לשורש נשמה שונה לחלוטין.
התקנה בחצר גור
בת נולדה לה למזל טוב ברחוב שלנו, וגם ברחוב הסמוך, וגם לחבר מהכולל. ואיך קראו לכל שלושת הבנות? נכון, ניחשתם נכונה, על שם הרבנית קניבסקי, בת שבע אסתר...
בספרו האוטוביוגרפי של המרצה ואיש המחשבה הרב מאיר גרוזמן, מספר הכותב על ביקור של קציני חיל האוויר, שנכנסו עימו למעונו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, ומשם המשיכו לראות כיתת לימוד בת"ת תשב"ר בבני ברק. הקצינים ישבו בצד והקשיבו לשיעור וכאשר המלמד שאלם האם רוצים הם לשאול משהו, שאל אחד הקצינים מדוע הרעבע קורא לתלמידיו בשמות המשפחה ולא בשמותיהם הפרטיים. המלמד חייך חיוך גדול וביקש: "יעקב ישראל! תקומו לרגע!". מיד התרוממו להם שבעה "יעקב- ישראל" והמלמד הסביר להם, שבאותה שנה בה נולדו תמידי כתתו, נפטר מרן ה"קהילות יעקב" זצ"ל ו- 7 מתלמידיו נקראים באותו שם. "אין לי ברירה אלא לקרוא בשמות משפחה"...
ומה יקרה שעם ישראל ימשיך לקרוא באותם השמות גם בדור הבא, ולכלה וחמותה יקראו באותו השם? בחצרות חסידיות, בהם נהוג לקרוא לבנים על שם האדמו"ר שנפטר ולבנות על שם הרעבעצן, הדבר נפוץ ביותר. במקרים רבים לא יכלו לצאת שידוכים אל הפועל, כשלחתן וחמיו קראו על שם הרבי הקודם של השושלת החסידית, ואילו לכלה ולחמותה המוצעת קראו על שם הרבנית רעייתו של הרבי. כ"ק הרבי מגור בעל ה"פני מנחם" זצ"ל החליט לעשות מעשה והוא קבע בנחרצות שלאחר שדור של ילדים נולד, אין לקרוא לילדי החצר הגוראית על שם הרבי הקודם, כדי שלא לסבך מציאת השידוכים, שהרי לא יתכן שלרבע מחסידי גור יקראו בשם "ישראל" (שמו של ה"בית ישראל"), לרבע "שמחה בונים" (שמו של ה"לב שמחה") ולרבע "פנחס מנחם" (כשמו של ה"פני מנחם"). מעניין שבחסידויות רבות דווקא האדמורי"ם ובניהם אחריהם לא קרויים על שם אבותיהם, אולי גם מסיבה זו, כדי שלא לגרום מצב שיצטרכו לשוב ולחזור על אותם שמות שוב ושוב.
לשאול שאלת חכם!
הנושא ארוך ומורכב ובכל מקרה ישנם פרטים רבים בספרות רבותינו. נגענו בו רק בקצה המזלג, ואם אתם רוצים עוד מספר דוגמאות לנושאים בהם דנו ונחלקו רבותינו, הנה כמה מהם: ישנם הסוברים שאם האב מוחל ומסכים לשידוך, אין להחמיר בדבר, לפי הטעם שהאיסור הוא משום כיבוד אב, שיוכלו לקרוא בשם האב לילדים). לדעת ה"דבר אליהו" אם האדם יקבל על עצמו שלא לקרוא בשם אשתו כל חייו (...), מותר לו להינשא לה, למרות ששמה כשם חמותה. וכן, רבים מגדולי האחרונים סוברים שכשהחתן תלמיד חכם ניתן להקל בדבר למרות ששמו כשם חמיו או ששם הכלה כשם חמותה, כי ישנה מצווה להינשא לתלמיד חכם ו"שומר מצווה לא ידע דבר רע". רבנו ה"נודע ביהודה" כותב על כך דברים נוקבים, היפים לשעה ולדורות. וכך כותב הוא: "ומלבד כל זה לפי מכתבתך רוצה חותנך להתחתן עם צורבא מרבנן ושומר מצוה הוא. ותמהני על רוב העולם שלתת בתם לעם הארץ הוא פשוט אצלם ואין חושש להמנע, והוא נגד דברי חז"ל שאמרו כאילו כופתה ומניחה לפני ארי ולהתחתן עם צורבא מרבנן ששמו כשמו הם שואלים, ולא תהא תורה שלימה שלנו כצוואה בעלמא. ולכן לדעתי יגמור חותנך השידוך הזה ויעשה מעשיו לשם שמים". ה"נודע ביהודה" מתלונן על כך שאנשים מקיימים את צוואת רבי יהודה החסיד, ולא את דברי הגמרא המפורשים. וכן, כבר כתבנו בתחילת מאמרנו בשם "טעמי המנהגים", שישנם המחשיבים את צוואת רבי יהודה החסיד יותר מעשרת הדברות, וחבל...
בצוואה נוספת של ר' יהודה החסיד מורה הוא לנו ש"שני בני אדם ששמותיהם שווים, לא יזדווגו יחד בילדיהם". בגוף הצוואה עצמה מובא שלא ברור האם ר"י החסיד אסר את הדבר רק לזרעו או גם לכל עם ישראל, והפוסקים נחלקו הלכה ולמעשה האם אכן רק צאצאי ר"י החסיד צריכים לחוש לצוואה זו או שכולנו צריכים לחוש לה. כאשר שמותיהן של אם החתן ואם הכלה שווים, כתבו פוסקים רבים שאין צורך לחוש כלל, וכך שמעתי ממורי הגר"ח קנייבסקי שליט"א להקל במקרים רבים. כאשר השמות שווים, ישנם הסוברים שניתן להוסיף או לשנות את שם אחד מהצדדים וישנה מחלוקת בפוסקים האם צריך להשתמש בשם זה 30 יום לפני האירוסין, או 30 יום לאחר האירוסין או שמספיק לקרוא לה או לו כך 30 יום לפני החתונה (וכך הורה מרן הגרא"מ שך זצ"ל, שמספיק להיקרא כך 30 יום לפני הנישואין).
כפי שכולנו יודעים, הנושא ארוך ומורכב וספרי רבותינו גדושים ומלאים בהתייחסויות לעניין. פעמים לא מעטות זכיתי לשטוח שאלות על שמות המשודכים בפני מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ולפעמים היו ההוראות שונות. בדרך כלל מורה הגר"ח שליט"א להקפיד ביותר כאשר שם החתן וחמיו או הכלה וחמותה שווים, בפרט אם כולם קוראים להם את אותו השם. והוא מיקל יותר כששני שמות המחותנים או המחותנות שווים. היה גם מקרה אחד של יהודי ששמו ושם החתן שהציעו לו היה שווה, ומרן שליט"א אמר "מזל טוב"... השידוך יצא אל הפועל ובני הזוג והוריהם חיים, כבר למעלה מ-10 שנים, בטוב ובנעימים.
לכן עלינו לשאול גדולי תורה והוראה לפני כל הצעה שכזו, בהם שמות שווים ו...שיהיה הרבה מזל טוב...