ב"ה

 

להגאון האדיר רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

 

שאלה חשובה

 

תינוק שנולד עם כלייה אחת בריאה ושלימה

 

האם חובת ההורים להודיע זאת בשידוכים

 

או לא

 

מצפה מאד לתשובה שלכם

 

בשורות טובות לעד

 

בברכת כהנים באהבה כעתירת

 

גמליאל הכהן רבינוביץ

 

מח"ס "גם אני אודך"

 

ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

 

 

לכבוד הרב הגאון החסיד המפואר רבי גמליאל שליט"א

 

 

 

ההורים חייבים להודיע רק על דברים העלולים לגרום לבעיות רפואיות רציניות בהמשך החיים.

 

בעבר נוצרה דאגה בקרב קהילת הרופאים שאם ישאירו רק כליה אחת, תוך 30 שנה יתפתח "כישלון בכליה", לאחר מחקרים שונים בנושא, נמצא כי הסיכון הוא נמוך וכי אדם יכול לתפקד באופן מלא גם עם כליה אחת. ואדם שנתרמה ממנו כליה להשתלה בלפרוסקפיה, לאחר הניתוח, חוזר הביתה להתאוששות ותוך זמן קצר חוזר לתפקוד מלא ללא צורך בקבלת תרופות.

 

 

 

וכידוע שבדור הקודם אסרו רבותינו לתרום כליה מחשש סכנה למי שנטלו ממנו את הכלייה, אך בדורינו הוברר שמבחינה רופאית אין בעיה בדבר, ולכן התירו פוסקי ההלכה לתרום כליה אחת לחולה הנצרך לכך.

 

 

 

וראה בשו"ת יחוו"ד ח"ג סי' פ"ד שכתב בתוכ"ד בענין תרומת כלייה כך: "דן הגאון רבי יצחק יעקב וייס, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, בספרו שו"ת מנחת יצחק חלק ו' (סימן ק"ג) לאסור לתרום כליה לחולה כליות שנשקפת לו סכנה, שהואיל וקיימת אפשרות של סכנה במעשה הניתוח של התורם הבריא, וכן יכול להיות שבעתיד יבוא התורם לידי סכנה כשחסרה לו אחת מכליותיו, ונמצא שהתורם מכניס עצמו לספק סכנה, וכן לא יעשה לדעת הרדב"ז וסיעתו ע"כ. וכן העלה הגאון רבי אליעזר יהודה ולדינברג אב"ד ירושלים, בספרו שו"ת ציץ אליעזר חלק ט' (סימן מ"ה), על יסוד דברי הפוסקים הנ"ל, ועל סמך דברי הרופאים שאמרו לו שמעשה הוצאת כליה אחת מכליותיו של התורם כרוך בסכנת נפשות, לכן העלה שאין לעשות כן, אלא אם כן יחליט סגל של רופאים מומחים אחרי עיון מדוקדק שהדבר אינו כרוך בספק סכנת נפשות לתורם. וכולי האי ואולי ע"כ. אולם באמת שנמסר לנו מפי רופאים מומחים ויראי שמים שדרגת הסיכון בהוצאת הכליה לאדם התורם, היא מועטת מאד, וכתשעים ותשעה אחוזים מהתורמים חוזרים לבריאותם התקינה. ולפי זה הרי כל מה שהסכימו הפוסקים הנ"ל שאסור להכניס עצמו בספק סכנה, זהו רק בספק השקול, מה שאין כן בנידון שלנו שבודאי שמצוה היא לתרום כדי להציל את חבירו ממות בטוח", עכ"ל ועיש"ע.

 

 

 

הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א כתב : ""אף שאין עליו חיוב להקריב חלק מגופו, מכל מקום רואה אני בזה מידת חסידות ואשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא"" (תשובות והנהגות חלק ב תשובה תשלג). רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל כתב : ""ודאי מותר לבצע ניתוח ולהוציא כליה מאדם בריא כדי להשתילה אצל החולה, וגם יש בזה מצוה רבה של הצלת נפשות"" (שולחן שלמה ערכי רפואה א, מד).

 

 

 

וכן דעת מורי ורבי מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, שאמר בנידון דידן כך : ""מחוייב אינו, אבל מצווה גדולה לעשות כן, זו עצה הוגנת, הקב"ה נתן באדם שתי כליות, כי אם אחת תתקלקל תהיה את השנייה, כך היא הסברא, אבל כל זמן שאין ריעותא שכליותיו אינם תקינות – יכול לתרום אחת לחבירו"" (דרך שיחה פרשת בראשית עמ' יט)

 

 

 

לכן לכאורה אין כל סיבה שההורים יצטרכו לגלות זאת.

 

 

 

בברכה וידידות רבה כרום ערכו

 

 

 

שמואל ברוך גנוט