חגים ומועדים וימים מיוחדים
דבר החסידות – פרשת תזריע – ר"ח ניסן
- פרטים
- קטגוריה: פסח
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 14:32
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 343
ב"ה
דבר החסידות – פרשת תזריע – ר"ח ניסן
שבת הכנה ללידה
השבת הקרובה, חלה בראש חודש ניסן – הוא היום שבו נתבשרו בני ישראל שעומדים לצאת ממצרים (כעבור שבועיים, באותו יום בשבוע) וכהכנה לכך קיבלו בו* את המצוות של קרבן הפסח, מצה ומרור והציוויים הנלווים אליהם, כפי שנקרא השבת ב"פרשת החודש".
יציאת מצרים הוא זמן לידת עם ישראל, כידוע שיחזקאל הנביא (פרק טז) משווה את יציאת מצרים ללידה: "ומולדותיך ביום הולדת אותך וגו' ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו'" כמפורט בחז"ל וגם בהגדה של פסח.
העובר, בהיותו בבטן אמו, הוא דבר שלם, חי ומתפתח ועם כל האברים והגידים. ברם לאמיתו של דבר אין הוא כלל מציאות לעצמו; הוא ניזון ממה שאמו אוכלת, הוא הולך אוטומטית להיכן שאמו הולכת, וכיו"ב.
אך מיד ברגע הוולדו – הוא מתחיל להתנועע, קולו נשמע, ובכלל מתחילה התפתחותו של הילד, מבחינה גשמית וגם רוחנית.
כך גם היה אצל בני ישראל; גם לפני הגאולה הם היוו עָם מהרבה בחינות; הם היו "מצויינים" ושונים בלשונם, לבושם ואף חיו ב"ארץ גושן", אבל יחד עם זאת הם היו משועבדים ו'בלועים' בין המצריים, עד – כלשון הכתוב – שהקב"ה היה צריך "לקחת לו גוימקרב גוי" (ואתחנן ד, לד).
ואז, ברגע הגאולה הם 'נלקחו' לו לעם סגולה – ממצב של עבדות עמוקה למצב של חירות אמיתית המוכנים להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" בחיי היום יום.
כך גם מצוות קרבן הפסח שקוראים השבת מזכירה לכל יהודי להשתחרר מהשתעבדות ל"עבודה-זרה", עבודתה של הסביבה הזרה ליהודי, ולהיות בן-חורין, חירות אמיתית ע"פ תורתנו הקדושה – תורת חיים.
ובלשון הכתוב (בא יב, ט): משכו – למשוך את עצמו ולהתנער מכל דבר הזר לתורה וליהדות, וקחו – ולקחת, הרבה יותר ועמוק יותר, תורה ומצוות, ובאופן שכל התנהגותו תהיה בהתמסרות מוחלטת לקב"ה: ראשו על כרעיו ועל קרבו – מהכח הנעלה ביותר, השכל, עד לכח הנמוך ביותר, המעשה, נעשים ל"קרבן פסח לה'", צלי אש – חדור באותה אש של "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך".
שבת שלום!
מבוסס על: מכתב כללי מערב ש"ק ר"ח ניסן ה'תשמ"ח (נד' בלקו"ש חלק לב עמ' 207 ואילך). במסגרת זו תימצתנו רק רעיון מהמכתב. וראוי לכל מי שבתורת ה' חפצו ועתותיו בידו לקרוא את המכתב כולו על כל הערותיו, העשירים בגאונות ובעומק וכן בברכות מעומק נפשו הטהור של הרבי, (ומסיים בו גם בקשר ל'שנתהקהל').
______________
*) כמפורש במכילתא, הובא ברש"י ריש פ' החודש (בא יב, ו).
כמו"כ נקבע יום זה כ"ראש השנה למלכים ולרגלים" (ר"ה בתחילתה), וי"ל שהדבר קשור גם עם העובדה שבחודש ניסן נולדו בנ"י כעם, ובר"ח הודיע והבטיח להם הקב"ה על כך – עם שהוא "ממלכת כהנים וגוי קדוש", מלוכה וקדושה, דברים ההולכים יחד: להיות כהן ועבד המלך – הקב"ה ע"י קיום מצוותיו, והרי "עבד מלך – מלך" (תנחומא צו יג, הובא בפירש"י עה"פ בהעלותך יב, ח), ולהביא לתוך חולין העולם קדושה, מקרא קודש – "רגלים".