מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט

מסר מעולם האמת

מסר מעולם האמת - הסיפור אמיתי השמות שונו.

בליל שבת קודש, פרשת שמות, תשס"א, בשעה 3 לפנות בוקר, ואראה בחלום את אחותי שרה ע"ה – אמנם היה זה חלום אבל היא נראתה כמו בהקיץ.

היא היתה לבושה בשמלה כהה מאוד. את הראש לא ראיתי בכלל. רק את העיניים, האף והפה, את המצח וכן את הרגליים לא ראיתי.

והנה אחותי שרה ע"ה התחילה לצעוק צעקות נוראיות: "חנה, חנה, תתקני לי את השמלה". מרוב פחד וחרדה התיישבתי על המיטה, וכל זה בחלום.

ואשאל אותה: "שרה, מה קרה לך? מדוע את כל כך היסטרית?" ואז היא מושיטה את ידה והעיניים בוקעות מחוריהן והיא פותחת בצעקות איומות ומפחידות: "חנה, אמרתי, תתקני לי את שמלתי, אני כבר משתגעת, אינני יכולה יותר לסבול את הסבל הנוראי הזה, אזל כוח הסבל. אין לי כח יותר, ואת שואלת אותי מדוע את כל כך היסטרית. תתקני את שמלתי ומיד כי אני סובלת נוראות". ואז שרה ע"ה ברחה מהחדר וטרקה את הדלת.

התעוררתי עם פחד נורא והתחלתי לבכות. לחץ הדם עלה לי ל-250, קראו לרופא והוא נתן לי כדורים.

אבל כמובן שצריכים לעשות משהו לתיקון נשמתה של אחותי היקרה ע"ה. 

מיד במוצאי שבת אחרי החלום הנ"ל, התקשרתי לרב גדול שהוא פותר חלומות וסיפרתי לו את חלומי. הרב אמר לי שלפי המחזה, איך שאחותי נראתה היה לה פגם גדול בצניעות ולכן היא צריכה תיקון לנשמתה. הרב אמר לי: "לא יעזור הדלקת נרות ולא צדקה וכו'. רק דבר אחד יכול להיות לה לתועלת. לפרסם את החלום הזה ברבים בכדי שתהיה התעוררות גדולה ונשים תתחלנה לשמור על הצניעות בהקפדה יתרה". 

"עלי לציין", מוסיפה המספרת, "שבחלום לא ראיתי את הראש והרגליים כי אחותי ע"ה נהגה לגרוב גרביים שקופות והראש לא היה מכוסה כמו שנהגו אימותינו הקדושות כיאה לבת ישראל כשרה. כל השנים ביקשתי והפצרתי בה. "אנא אחותי היקרה רחמי על עצמך ולבשי כיאה והגון לבתו של אברהם אבינו זצ"ל. הרי סוף כל סוף נצטרך בבוא ימינו אחרי מאה ועשרים שנה כולנו בלי יוצא מן הכלל לתת דין וחשבון על כל מעשינו. לאבא זצ"ל אין מנוחה בעולם האמת". אבל אחותי ע"ה לא רצתה להקשיב לי. ואף על פי שעברו שנתיים וחצי מפטירתה ושנה היתה חולה במחלה, לא עלינו, בכל אופן היא עדיין סובלת בעולם האמת. (יש לציין שאחותה ע"ה היתה גומלת חסדים, ושמרה לשונה שלא לדבר רכילות ולשון הרע. היתה עוזרת לקשיי יום ופעילה בביקור חולים וכו' וכו').

וכבר למעלה משלוש שבועות מאותו ליל שבת קודש ועדיין אינני יכולה להרגע מהמחזה הנוראי והמפחיד הזה. דמותה לא משה מנגד עיני.

ואני פונה בזאת, בקריאה נרגשת לאחיותינו היקרות בכל אתר ואתר. אנא, חוסו עליכם ועלינו ועל בנינו ועל כל כלל עם ישראל ועל השכינה הקדושה. הסירו מעליכן את כל הלבושים הטמאים והמשוקצים כגון: גרביים שקופות ודקות, שמלות צרות וקצרות ושסועות, כובעים שונים ומשונים, מטפחות שקשורות בצורה המושכת את העין. וכל זה אני כותבת שיהיה לעילוי נשמתה של אחותי היקרה ע"ה, שאף על פי שעסקה בהרבה מצוות ומעשים טובים, בכל זאת סבלה יסורים גדולים.

וגם אפשר לפרש שבגלל שהיתה מושלמת בשאר מעשיה, היתה לה הזכות להופיע אלי בחלום ולבקש ממני שאעשה למענה תיקון. ומצפה לגאולה השלמה בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן וכל זאת בזכות נשים צדקניות כמובא בתורתנו הקדושה.