פרטים
קטגוריה: הליכות עולם
כניסות: 110
1. מותר לתלות סדינים מצויירים (תמונות) על הקיר לנוי, ואפילו באופן שאינם זזים ממקומם, כיון שאין כוונתו לעשותם למחיצה, [והחזון איש כתב שהיתר זה קיים רק כשהתמונה תלוייה באופן רפוי שהדרך להסירה מפעם לפעם, אבל אם תולה באופן קבוע יש בזה איסור בונה]. שט"ו ס"ז
2. מותר לעשות מחיצה ארעית כדי להגן מפני הרוח או השמש, שכיון שאינה קבועה ואינה עשויה להכשיר דבר, אין בזה משום בונה. שט"ו א' ס"י
3. מחיצה ארעית שעל ידי אבנים, מסתפק הביאור הלכה שמא יש לאסור בזה, עי' בדבריו. שט"ו ביאוה"ל ד"ה ואין
4. אסור לעשות מחיצה בינו לבין ספרים כשרוצה שעל ידי המחיצה יהיה מותר לו לעשות צרכיו וכדו', כיון שמחיצה זו גורמת היתר יש לה שם מחיצה קבועה, אף שהיא ארעית. שט"ו א' ס"י
5. אמנם באופן שהמחיצה מכסה את כל הספרים ישמתירין, כיון שבמקרה כזה אינו צריך להשתמש במחיצה מדין מחיצה אלא ככיסוי בעלמא, ובשעת הדחק אפשר לסמוך על דעה זו, ומכל מקום כמובן שאין הדבר מותר אלא במחיצה ארעית. שט"ו א' ס"י
6. מחיצה שכבר היתה פרוסה בשיעור טפח, מותר להוסיף עליה עוד על פני כל המחיצה. שט"ו א' סי"א 
7. אמנם אם לא היתה המחיצה פרוסה אלא מגוגלגת או מקופלת, אף אם יש בעובי הגלגול והקיפול טפח, אין זה מועיל להתיר לפורסה, כיון שהגלגול לא נעשה בכדי לחצוץ, לכן הדבר נחשב כמחיצה חדשה. שט"ו סי"א
 

פרטים
קטגוריה: הליכות עולם
כניסות: 86
1. כפי שכבר למדנו בשבוע שעבר, אסור לעשות אהל בשבת אפילו ארעי ואפילו אינו עושה מחיצות, כל פריסת דבר להגין אסורה בשבת. שטו א' ס"א
2. אולם יש אופנים שהדבר מותר לכתחילה, כגון באופן שכבר נפרס בערב שבת חלק מן הגג, אפילו לא נפרס אלא בשיעור של טפח, מותר להמשיך ולפרוס את כל הגג, כיון שבאופן זה הדבר נחשב כתוספת על אהל ארעי בלבד. שט"ו א' ב'
3. אבל יש ליזהר ולשים לב, שרק אם כבר נפרס שיעור של טפח על מנת להגן זה נחשב כתחילת גג, ומכאן ואילך אינו אלא מוסיף. אבל אם יריעת הגג מגולגלת ועובי הגלילה יש בו טפח, אין זה מועיל, לפי שגלילה זו לא הונחה כדי להגין, לכך אין עליהם שם גג. שט"ו ב'
4. כמו כן אם היו שני מקומות שיש בכל אחד מהם פחות מטפח, אולם אין ביניהם ג' טפחים, נחשב כאילו כולו מכוסה מדין לבוד, ורשאי להוסיף ולפרוס גג מעל פני כולו. שט"ו סי"ב
5. לכן יש ליזהר כשהולך עם עגלת תינוק, והשמש או הקור מציקים לתינוק אסור לפרוס את גגון העגלה, משום איסור עשיית אהל ארעי בשבת, אלא באחד מהאופנים הבאים:
6. אם היה פתוח הגגון מערב שבת בשיעור טפח, אפשר להוסיף ולמותחו על כל העגלה. שט"ו סי"ב
7. אם הגגון מחובר לעגלה ועשוי לנטותו ולקפלו, הרי זה כדלת הסובבת על ציריה, ומותר למותחה ולקפלה כדרכו, אף כשמתחילה לא היה פתוח בשיעור טפח. חזון איש נב, ו
 

פרטים
קטגוריה: הליכות עולם
כניסות: 177

1. אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת היא מלאכת סותר, ובעיקרה נאמרה כלפי סתירת בנין הקבוע בקרקע, אמנם גם לגבי כלים ואפילו כלים קטנים מאד יש איסור בסתירתן. שיד ס"א
2. איסור זה הוא מדרבנן בלבד, כיון שמלאכת סותר האסורה מן התורה היא רק כשסותר על מנת לבנות, ובמקרה שלפנינו אנו עוסקים כשסותר שלא על מנת לבנות, לכך אין האיסור אלא מדרבנן. שיד ס"ז
3. אמנם כלי שכבר נשבר פעם, והדביק את שבריו, בכלי כזה אין איסור סתירה אפילו מדרבנן, ואפילו לשוברו עכשיו שלא במקום השברים הקודמים מותר, וכלפי כלים אלו נאמר בגמ' שאין סתירה  בכלים. שיד א ס"ד
4. אולם יש ליזהר שלא יתכוין בשבירה לנקוב בכלי נקב יפה שישמש כפתח הכלי, כיון שבאופן כזה אין זה סתירה לחוד אלא מתקן כלי, ויש בזה איסור תורה, [וכשהנקב קטן כל כך שאינו עשוי להכניס ולהוציא, יש בו רק איסור דרבנן]. שיד א ס"ו
5. אף שאיסור זה הוא מדרבנן, אסור לעשותו אפילו לצורך שבת [כגון שיש מאכל בתוך הכלי], שלא מצינו שום איסור שבת מדרבנן שיהא מותר משום שהוא צורך שבת. שי"ד ביאור הלכה ד"ה אסור.
6. אם על ידי הסתירה עושה על הדבר שם כלי, [כגון קופסאות שימורים שלפני סתירתן אינן נחשבות כלי, כיון שאין להם בית קיבול פתוח, ומשסותרן נעשות כלי], יש בזה איסור מכה בפטיש מן התורה. שי"ד ס"ז
7. גם בכלי שכבר יש בו נקב, אסור להרחיב את הנקב, לדעת השולחן ערוך רק כשמתכוין להרחבה אסור, ולדעת הרמ"א אף כשאינו מתכוין אסור כיון שהוא פסיק רישא. שי"ד א' ס"י

פרטים
קטגוריה: הליכות עולם
כניסות: 99
1. אסור לעשות אהל בשבת, ואפילו אהל ארעי כגון שמותח סדין על גבי עמודים, כדי להגין מפני החמה וכדומה, ואפילו כשאין מחיצות לאהל זה, הדבר אסור. שט"ו א' ס"א ס"ב
2. אמנם יש חילוק בין עשיית אהל קבוע שהוא אסור מן התורה משום תולדת מלאכת בונה, לעשיית אהל ארעי שאיסורו רק משום גזירה דרבנן. שם
3. עשיית אהל האסורה, היינו כשעושה את הגג, אבל עשיית מחיצה ארעית מותרת, שלא גזרו על מחיצה ארעית משום מחיצה קבועה. שט"ו א' ס"ג
4. אמנם מחיצה קבועה אסורה משום מלאכת בונה, ואפילו מחיצה ארעית אם גורם על ידי עשייתה היתר הלכתי כגון אפשרות של טלטול או הכשר סוכה, יש חשיבות במחיצה כזו, והרי היא אסורה כבנין. שט"ו ס"ד
5. עשיית מחיצת ארעית לצניעות, כגון להפריד בין הגברים לנשים וכדומה, מותר, שאין זו מחיצה חשובה. שט"ו א' ס"ה
6. מחיצה שנעה ונדה ברוח ואינה מעכבת את האנשים מלילך שם, אף אם עושה אותה באופן קבוע מותר, כיון שהיא נחשבה ארעית מעצם צורתה, אמנם יזהר שלא יקבענה מן הצדדים באופן ששוב לא תזוז על ידי הרוח, לפי שבמקרה כזה נמצא שהוא עושה מחיצת קבע, ויש בזה איסור בונה. שט"ו א' ס"ו
7. מותר לתלות פרוכת על ארון הקודש, כיון שזה נחשב כתליית מחיצה לצניעות, שהרי יש דלת לארון הקודש. ויש מקילים אפילו אם אין דלת לארון הקודש, לפי שאין עושה זאת בשביל תורת מחיצה. שט"ו א' ס"ז
 

פרטים
קטגוריה: הליכות עולם
כניסות: 95

1. כלי שמונח בה דבר מוקצה כגון "אבן", גם הקערה אסורה בטלטול, משום שהיא בסיס לדבר האסור, [ולהלן נבאר בעזרת ד' תנאי בסיס]. ש"י ז'
2. אמנם אם יש בקערה גם פירות, נמצא שהקערה הינה בסיס לדבר המותר והאסור, אם הפירות חשוביןם יותר מן המוקצה, הרי זה כאילו הכלי בסיס רק לדבר היתר, ומותרת בטלטול. ש"ט ג' ס"ט
3. אמנם מאחר שהוא מטלטל בזה גם את האבן, לכך אם יכול להשליך את הפירות מהכלי, ולחזור ולאוספם בפני עצמם, יעשה כן ולא יטלטל את הקערה עם האבן. ש"ט ג' ס"ט
4. מיהו יש ליזהר שלא יתפזרו הפירות למרחק זה מזה, כיון שבאופן זה יהיה אסור לו לאוספם, משום שזה נחשב "עובדא דחול". ש"ט סי"א
5. אם הפירות רטובים או לחים באופן שאם ישליכם ימאסו ויפסדו, יכול לטלטל את הכלי כשהאבן בתוכו, [אמנם אם הפירות מונחים בכלי בתוך שקיות נפרדות, יטלם ולא יטלטל את הכלי עם האבן]. ש"ט ג' ס"ט
6. אם יכול לנער את הכלי באופן שרק האבן יפול מתוכו, יעשה כן ולא יטלטל את האבן. ש"ט ס"י
7. אם מטלטל את הכלי משום שצריך למקום שעליו הוא מונח, לא ינער שיפול האבן שמא יפול על המקום שהוא צריך לו, [והאבן נחשב מוקצה מחמת גופו, שאסור לטלטלו אפילו לצורך מקומו], אלא יטלטל את האבן עם הקערה. ש"ט סי"ב.

  1. מדיני טלטול מוקצה
  2. סחיטה שלא לצורך המשקה
  3. מדיני הגבהת תינוק כשבידו דבר המוקצה
  4. מדיני חיבור כלים