1. אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת היא מלאכת סותר, ובעיקרה נאמרה כלפי סתירת בנין הקבוע בקרקע, אמנם גם לגבי כלים ואפילו כלים קטנים מאד יש איסור בסתירתן. שיד ס"א
2. איסור זה הוא מדרבנן בלבד, כיון שמלאכת סותר האסורה מן התורה היא רק כשסותר על מנת לבנות, ובמקרה שלפנינו אנו עוסקים כשסותר שלא על מנת לבנות, לכך אין האיסור אלא מדרבנן. שיד ס"ז
3. אמנם כלי שכבר נשבר פעם, והדביק את שבריו, בכלי כזה אין איסור סתירה אפילו מדרבנן, ואפילו לשוברו עכשיו שלא במקום השברים הקודמים מותר, וכלפי כלים אלו נאמר בגמ' שאין סתירה  בכלים. שיד א ס"ד
4. אולם יש ליזהר שלא יתכוין בשבירה לנקוב בכלי נקב יפה שישמש כפתח הכלי, כיון שבאופן כזה אין זה סתירה לחוד אלא מתקן כלי, ויש בזה איסור תורה, [וכשהנקב קטן כל כך שאינו עשוי להכניס ולהוציא, יש בו רק איסור דרבנן]. שיד א ס"ו
5. אף שאיסור זה הוא מדרבנן, אסור לעשותו אפילו לצורך שבת [כגון שיש מאכל בתוך הכלי], שלא מצינו שום איסור שבת מדרבנן שיהא מותר משום שהוא צורך שבת. שי"ד ביאור הלכה ד"ה אסור.
6. אם על ידי הסתירה עושה על הדבר שם כלי, [כגון קופסאות שימורים שלפני סתירתן אינן נחשבות כלי, כיון שאין להם בית קיבול פתוח, ומשסותרן נעשות כלי], יש בזה איסור מכה בפטיש מן התורה. שי"ד ס"ז
7. גם בכלי שכבר יש בו נקב, אסור להרחיב את הנקב, לדעת השולחן ערוך רק כשמתכוין להרחבה אסור, ולדעת הרמ"א אף כשאינו מתכוין אסור כיון שהוא פסיק רישא. שי"ד א' ס"י