1. מותר לתלות סדינים מצויירים (תמונות) על הקיר לנוי, ואפילו באופן שאינם זזים ממקומם, כיון שאין כוונתו לעשותם למחיצה, [והחזון איש כתב שהיתר זה קיים רק כשהתמונה תלוייה באופן רפוי שהדרך להסירה מפעם לפעם, אבל אם תולה באופן קבוע יש בזה איסור בונה]. שט"ו ס"ז

2. מותר לעשות מחיצה ארעית כדי להגן מפני הרוח או השמש, שכיון שאינה קבועה ואינה עשויה להכשיר דבר, אין בזה משום בונה. שט"ו א' ס"י

3. מחיצה ארעית שעל ידי אבנים, מסתפק הביאור הלכה שמא יש לאסור בזה, עי' בדבריו. שט"ו ביאוה"ל ד"ה ואין

4. אסור לעשות מחיצה בינו לבין ספרים כשרוצה שעל ידי המחיצה יהיה מותר לו לעשות צרכיו וכדו', כיון שמחיצה זו גורמת היתר יש לה שם מחיצה קבועה, אף שהיא ארעית. שט"ו א' ס"י

5. אמנם באופן שהמחיצה מכסה את כל הספרים ישמתירין, כיון שבמקרה כזה אינו צריך להשתמש במחיצה מדין מחיצה אלא ככיסוי בעלמא, ובשעת הדחק אפשר לסמוך על דעה זו, ומכל מקום כמובן שאין הדבר מותר אלא במחיצה ארעית. שט"ו א' ס"י

6. מחיצה שכבר היתה פרוסה בשיעור טפח, מותר להוסיף עליה עוד על פני כל המחיצה. שט"ו א' סי"א 

7. אמנם אם לא היתה המחיצה פרוסה אלא מגוגלגת או מקופלת, אף אם יש בעובי הגלגול והקיפול טפח, אין זה מועיל להתיר לפורסה, כיון שהגלגול לא נעשה בכדי לחצוץ, לכן הדבר נחשב כמחיצה חדשה. שט"ו סי"א