מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט
אמירת "ברוך שם" בלחש בסדר תפילת 'יום כיפור קטן'
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בראשון, 11 אוקטובר 2020 17:28
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 378
אמירת "ברוך שם" בלחש בסדר תפילת 'יום כיפור קטן'
**הרב שמואל ברוך גנוט**
נהגו רבים וטובים משלומי אמוני ישראל לומר ולהעתיר בתפילה את סדר 'יום כיפור קטן' בכל ערב ראש חודש, ובפרט בערב ראש חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות בחלק מבתי הכנסיות אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בלחש בתפילת יום כיפור קטן, וברוב בתי הכנסיות אומרים "ברוך שם" בקול רם. ועלינו לידע מקורות המנהגים ושורשיהם.
מקור אמירת "ברוך שם" בלחש: כתב השו"ע (ס"א, י"ג): "אחר פסוק ראשון צריך לומר "ברוך שם כבוד מלכותו" בחשאי". וכתב המשנ"ב: כשקרא יעקב אבינו ע"ה לבניו, ביקש לגלות להם הקץ וכו', ונסתלקה ממנו שכינה ולא הניחתו לגלותו. אמר לבניו: שמא יש בכם מי שאינו הגון? פתחו כולם ואמרו: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". פתח הזקן ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ואמרו רבנן: היכי נעביד? נימריה, לא אמר משה. לא נימרה, הא אמר יעקב. תקנו לאמר אותו בחשאי, והוא היכר שאינו מן הפרשה הכתובה בתורה, רק יעקב אמרו. עכ"ל המשנ"ב.
ואמנם ביום הכפורים אומרים "ברוך שם" בקול רם, כמש"כ השו"ע (תרי"ט ב'). וביאר המשנ"ב: דהוא שירת המלאכים, וביוהכ"פ גם ישראל דומין למלאכים, עכ"ל. ולכאו' קשה, דהא הטעם שאומרים "ברוך שם" בלחש הוא משום דלא אמרו משה וא"כ מאי איכפ"ל דביוהכ"פ ישראל דומין למלאכים. ואכן בלבוש בהלכות יוכ"פ (שם) נקיט שאומרים "ברוך שם" בקול רם מפני שמצינו במדרש שכשעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו מקלסין להקב"ה ברוך שם וכו', והורידה לישראל וצוה להם לאומרו בחשאי. משל לאדם שגנב חפץ מפלטרין של מלך ונתנו לאשתו ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצנעא בתוך ביתך. וכן כל השנה אומרים אותו בלחש, אבל ביוהכ"פ שאנו כמלאכי השרת, כדאמרינן במדרש וכו', אומרים אותו בפרהסיא ובקול רם, עכ"ל.
ובאליה זוטא התקשה דמד' הש"ס והפוסקים בסי' ס"א משמע טעמא אחרינא בזה, ומשום דמשה לא אמרה, וכשאלתנו הנ"ל. והביא לבאר הדבר בשם מטה משה (סי' תתס"ח) דטעמא דמשה לא אמרה הוא משם שלא היו כולם בלבב שלם, ועדות שנמצא אחד מהם פסול, בטלה. ולכן תיקנו לאומרו בלחש, דאז מי שאין לבו שלם לא יאמרו כלל. אבל ביוהכ"פ, עם ה' אלה וכולם מייחדים בלב שלם, ע"כ. והאליה זוטא עצמו תי' דהנה איתא בפסחים (נ"ו א') דאם יש תרעומת המינין אומרין בקול רם, וביוהכ"פ דמתירין להתפלל עם העבריינים חיישינן קצת לתרעומת המינין. (וביאור זה ביאר ג"כ מו"ר הגרש"מ זצ"ל בס' משאת המלך עה"ת, וכיון בזה לדברי הא"ז).
ולהני ב' טעמא לכאורה בתפילת יו"כ קטן צריך לומר בלחש, דבתפילת יוכ"ק אין אנו מושלמים כביוכ"פ עצמו, וכן בתפילה זו לא נמצאים המינין, כפי שבאים הם רק לתפילת יום כיפור.
והנה אם לא אומרים "ברוך שם" בקול רם משום שמשה לא אמרה, פשוט דזה דוקא בשעת אמירת ק"ש כסדרה, ולא שאנו אומרים סתם כך פסוק ד"ברוך שם", שאינו מסדר התפילה וק"ש, דאז ודאי דאפשר לאומרה בקול רם. אולם להטעם של שירת המלאכים יש לדון האם בכל פעם שאומרים "ברוך שם", כדי לקבל ע"ע עול מלכות שמים, צריך לאומרה בלחש. א"ד שדוקא כחלק מק"ש, שאז הוא עיקר קבלת עומ"ש, צריך לשנות מצורת אמירת המלאכים ולאומרה בלחש. ונודעו ד' הערוה"ש (או"ח כה, יב) בביאור אמירת "ברוך שם כבוד" שאחר הנחת תפילין של ראש, וז"ל: "ולכן נ"ל דברכת על מצות תפילין היא ברכת הודאה, בהיות מצוה זו הקשר הגדול שמקשר את ישראל לאביהם שבשמים, לזה אנו מברכים ברכת הודאה להודות להש"י על הטוב הזה, ובהיות שעיקר הקשר הוא בפסוק "שמע ישראל" ולכן אנו אומרים בשכמל"ו כמו שיעקב אבינו ענה כן בעת שהשבטים אמרו "שמע ישראל" כדאיתא בפסחים נ"ו א'", עכ"ל ועיש"ע. ולפי"ז יש קצת לדון להסומכים בזה על הערוה"ש (עי' שו"ת שובה ישראל סי' א' ובס' ברכת התפילין סי' ט' דע"ז סמכו בק"ק ויז'ניץ לומר בשכמל"ו קודם הנחת תש"ר וכמנהג כ"ק האמרי חיים זצ"ל), האם ראוי לאומרו בלחש, דעניינו קבלת עומ"ש.
ובינותי בספרים וראיתי דברי הצל"ח בפסחים (נ"ו א') שביאר שעיקר הקפידה היא שנפסיק באמצע דברי משה בשבח שלא אמר הוא, כבשכמל"ו שאנו מפסיקין בו בין "שמע" ל"ואהבת". וכתב: "מזה הטעם למדתי זכות על קצת הקהלות הנוהגין כשמתענים בערב ר"ח אחר תפילת יו"כ קטן אומרים בשכמל"ו בקול רם, וקצת קראו עליהם תגר. ואני אמרתי שכיון שאומרים רק פסוק ראשון אין קפידא, שאין כאן הפסק באמצע דברי משה", עכ"ל.
ובשו"ת תורה לשמה (סי' קצ"ו) נשאל האם האומר פסוק "ברוך שם" צריך לאומרו בלחש. וכתב שכל שאינו אומרו בקריאת שמע אין צריך להיזהר לאומרו בלחש, שרק כשהוא מקיים מצות ק"ש ביחוד ה', שיש בזה הקריאה המשכת אורות מלמעלה, כפי סוד הדברים. אך בלימוד תורה בעלמא, אף דאית ביה מצוה, מ"מ הרי זה כשאר לימוד תורה ואין חשש לאומרו בקול.
ולהני אילנא רברבא, הצל"ח והתורה לשמה, ניתן לומר "ברוך שם" בקול רם בתפילת יוכ"ק. אמנם מדבריהם חזינן שכשקורא ק"ש לקיים מצוותה, צריך לומר בלחש בכל גווני. אולם מטין בשם הגר"ח מבריסק (תשובות והנהגות ח"ב סי' מ"ו) חידוש גדול טפי, שמנהג הגרח"ס זי"ע היה כשהתפלל ביחידות אמר "ברוך שם" שבק"ש בקול רם, משום שסבר שהמלאכים מתקנאים בישראל רק כשאומרים כן שירת המלאכים כדבר שבקדושה, וכמבואר בפייט שביוה"כ הנאמר סמוך לברכת יוצר אור ד"ברוך שם" הוי כ"קדוש קדוש". אבל ביחידות לא נחשב כאמירת דבר שבקדושה ולכן מותר לאומרו. ואולם מדברי הצל"ח והתורל"ש חזינן דלא כן, שדוקא שקוראים "ברוך שם" בלא סמיכות ל"ואהבת" שאמר משה, או שלא בשעת מצות ק"ש, אפשר לומר בקול. אך לא בהקורא את שמע ביחידות.
ולענין מנהג ישראל בזה: הגר"ש דבליצקי שליט"א (בקובץ מבקשי תורה התשנ"ו) כתב שמנהג קהילות הפרושים בירושת"ו לאומרו בלחש ביוכ"ק. אך ציטט מדברי מסגרת השולחן שעל קיצוש"ע שיש נהגו לאמרו ביוכ"ק בקול רם. ומעיד אני שבישיבת קול תורה נכח מרן רה"י הגרש"ז אוירבך זצ"ל בכל סדרי תפילת יוכ"ק והיו אומרים "ברוך שם" בלחש.