מדריך למתחילים

איך מתחילים 2: סעודות השבת

איך מתחילים 2: סעודות השבת

אם תשאלו ילד שגדל בבית שומר שבת, מה החוויה האהובה עליו ביותר ביום השבת, רוב הסיכויים שהוא יציין את הנאתו מסעודות השבת. בסעודות אלו, יושבים כל בני הבית סביב השולחן הגדול, עליו פרושה מפה חגיגית, והוא ערוך בכלים יפים. אבי המשפחה יושב בראש השולחן, והוא מקדש על היין, ונותן לכל בני המשפחה לטעום מיין הקידוש. הקידוש הוא מצות עשה מהתורה, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו", וזכירה פירושה זכירת השבת וקידוש.נוסח הקידוש לליל שבת מופיע כאן. ונוסח הקידוש לשבת בבוקר מופיע כאן

 


בני המשפחה נוטלים ידיים, ואבי המשפחה מברך על שתי חלות - והוא בוצע אחת מהן, טובל כל פרוסה במלח, ומחלק לכל בני המשפחה. אחר כך סועדים בני הבית ממטעמי השבת, ובין מנה למנה אנחנו שרים את זמירות השבת, במנגינותיהם המסורתיות, מתוך ברכון מיוחד. זמירות השבת כבר גם כאן באתר, ואפשר, כמובן, להכנס לתוך האתר, ולהדפיס רשימה של זמירות, ומי שהדפיס בערב שבת – ישיר בשבת. אבל אלטרנטיבית, אפשר פשוט להכנס לחנות ספרי קודש הקרובה למקום מגוריכם, ופשוט לקנות ספר של מזמורי השבת - וכך לחסוך הרבה זמן והרבה דיו למדפסת.

אפשר גם לרכוש דיסק של שירי שבת, כדי ללמוד את המנגינות המיוחדות - אם כי האלטרנטיבה הפשוטה יותר היא גם פשוט להתארח אצל משפחה שומרת שבת, וללמוד שם את המנגינות השונות. (בהנחה ש"נפלתם" על משפחה שאינה נוהגת לזייף...)

בגמר הסעודה, שרים בני הבית את פרק קכ"ו  מתהילים - "שיר המעלות" - שמרמז על גאולת עם ישראל:
 
שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב ה`, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן-    הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים.
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ-    וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
אָז, יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם-    הִגְדִּיל ה` לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.
הְגדִּיל ה` לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ-    הָיִינוּ שְׂמֵחִים.
שׁוּבָה ה` אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ)-    כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה-    בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה-    נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע:
בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה-    נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו.

ואחר כך מברכים כולם את ברכת המזון, שמתחילה בברכה הבאה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה` אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. 
הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. 
הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר. כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: 
וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. 
בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. 
כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכּל וּמֵטִיב לַכּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. 
כָּאָמוּר: 
פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן: 
בָּרוּךְ אַתָּה ה` הַזָּן אֶת הַכּל: 
ואח"כ ממשיכים בברכות נוספות, בהן אנו מודים לה` על כל הטוב שהוא מעניק לנו, ובנוסף אנו מבקשים ממנו את בקשותינו השונות. 

בנוסף לנוסח הרגיל של ימות החול, מוסיפים גם תפילה מיוחדת ליום השבת:

רצה והחליצנו ה` אלהינו 
במצותיך ובמצות יום השביעי, 
השבת הגדול והקדוש הזה. 
כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך, 
לשבות בו ולנוח בו, באהבה כמצות רצונך. 
וברצונך הניח לנו, ה` אלוהינו, 
שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו. 
והראנו, ה` אלהינו, 
בנחמת ציון עירך, 
ובבנין ירושלים עיר קדשך, 
כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות:

(ראו פה את הנוסח המלא: נוסח אשכנז/ספרדנוסח עדות המזרח)

חוויה זו של שולחן השבת המשותף, על מאכליו וזמירותיו, משאירה את חותמה גם ליתר ימי השבוע, וגם במשך שנים רבות אחר כך. ההרגשה של הילד, שהוא מהווה חלק ממשפחה חמה ומאוחדת, שזוכרת לענג את יום השבת במטעמים רבים ומגוונים, שזוכרת לשיר ולשמוח ולברך ולהודות לבורא על כל הטוב אשר גמלנו, ועל העולם הנפלא שהוא ברא לנו בששת ימי המעשה - ועל המתנה הנפלאה שהוא ברא לנו ביום השביעי, בגמר בריאת העולם: מתנת יום המנוחה. 


בשבת אנו סועדים 3 סעודות.

* הסעודה הראשונה נערכת בערב שבת, לאחר תפילת ערבית. בסעודה זו אוכלים בד"כ למנה ראשונה הדגים: געפילטע פיש אצל אשכנזים, דג חריף אצל מרוקאים, וכו`, אם כי יש גם מי שמגוון ומגיש בה מאכלים אחרים שמתאימים למנה הראשונה. 
למנה השניה יש שמגישים מרק עוף, בפרט בימות החורף.
והמנה השלישית היא בד"כ המנה העיקרית, ומגישים בה עוף או בשר, ותוספות שונות.
אפשר גם לסיים את הארוחה עם לפתן טעים ומרענן, וכך לסיים את הארוחה עם טעם מתוק בפה.  

* הסעודה השניה נערכת בבוקרו של יום השבת, לאחר תפילת שחרית ומוסף.
בסעודה זו, נהוג ברוב תפוצות ישראל  לאכול תפריט בשרי - שמורכב ממנה חמה שנמצאת על הפלטה מערב שבת, ומכונה "חמין" או "טשולנט" או "סחינה" - תלוי באיזו עדה, (ואני ממליצה על ה"סחינה" המרוקאית - מומלץ לבקש את המרשם מחברה מרוקאית, ולהכין כל יום שישי!!!)

* והסעודה השלישית, נערכת בצהרי יום השבת, או בשבת אחר הצהריים, ולפעמים היא נמשכת גם לשעות מאוחרות יותר.  (ובה אין מקדשים על היין).
סעודה זו היא בד"כ כלילה יותר, ומורכבת בעיקר מדגים וסלטים, ובה שרים את שירי "סעידה שלישית".

לכל עדה יש את מאכליה המיוחדים לה, אם כי פה, בדור ה"קיבוץ גלויות", כבר למדנו להנות אלו ממאכליהם של אלו. וכמובן, שיש מקום ליצירתיות ולגיוונים. יש לי חברה שעד היום זוכרת איך אכלתי אצלם געפילטע פיש באותה צלחת ביחד עם קוסקוס - צירוף לא הכי שגרתי...  
אפשרויות נוספות הן לגוון ולהגיש תפריט חלבי בסעודה השניה - מה שהיה נהוג אצל רבים מיהודי גרמניה, ואז מוגשים בסעודה זו סלטים לצד פשטידות, דג סלמון ודג מלוח, יחד עם סוגים שונים של גבינות. 

את מאכלי השבת מכינים כמובן מערב שבת, כדי לא לעבור על "איסור בישול" - וכדי שהם ישארו חמים, מניחים אותם על גבי פלטה חשמלית מיוחדת, אותה ניתן לרכוש ב-100-200 ש"ח בכל אחת מחנויות החשמל. וכך מובטח לנו שגם אם המשפחה תוכל לנוח בשבת - ולא תצטרך לטרוח בבישולים. אז נכון שצריך לטרוח לפני שבת כדי להכין את כל המטעמים הללו, אבל על זה בדיוק נאמר הפתגם הידוע: "מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת". 

ראוי גם להזכיר שיש גם סעודה רביעית, שנערכת במוצאי שבת, אחרי ההבדלה, וקרויה גם "מלוה מלכה": קראו בפרק "מוצאי שבת".

גם מי שעדין אינו שומר שבת, כדאי לו להתרגל לערוך סעודות משפחתיות אלו, לצורך חידוש הקשר עם מורשת אבותינו. וכדאי גם להתארח לסעודות אצל משפחות דתיות, ולחוש באוירה המיוחדת של שולחן השבת היהודי - ולהתאהב... 
ונסיים עם בית מתוך אחת מזמירות השבת, "מה ידידות מנוחתך", שהיא אחת מהזמירות אותן אנו שרים בסעודת הערב: 

"מעין עולם הבא יום שבת מנוחה
כל המתענגים בה יזכו לרוב שמחה
מחבלי משיח יוצלו לרווחה
פדותינו תצמיח ונס יגון ואנחה.
להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים".