חגים ומועדים וימים מיוחדים
הלכות והליכות לחנוכה - הרב ש.ב. גנוט
- פרטים
- קטגוריה: חנוכה
- פורסם בראשון, 11 אוקטובר 2020 17:11
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 687
הלכות והליכות לחנוכה - הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א
חשיבות מצות הדלקת נרות חנוכה.
א. "מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד. וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו"[א].
ב. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לשאול על הפתחים או למכור כסותו כדי שתשיג ידו לקנות נרות חנוכה ולהדליקם[ב].
ג. אמרו חז"ל[ג]: הרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים שנאמר "כי נר מצוה ותורה אור". ופירש רש"י כי 'נר מצוה' היינו נרות שבת ונרות חנוכה.
החייבים בהדלקת הנרות.
א. מנהג בני אשכנז שכל אחד ואחד מבני הבית [מלבד אשת בעה"ב ובנותיו] מדליק ביום הראשון נר אחד ומוסיף והולך כל יום נר נוסף עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.מנהג בני ספרד שבעה"ב בלבד מדליק ביום הראשון נר אחד ומוסיף והולך כנ"ל. אך כל שאר בני הבית אינם מדליקים ויוצאים ידי חובתם בהדלקתו[ד].
ב. מעיקר הדין גם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה[ה], ואפילו יכולה אשה להוציא אחרים ידי חובה אם תדליק[ו]. לכן, אם אין מדליקים בביתה, כגון אשה שאין לה בעל או שאין בעלה בעיר, חייבת היא להדליק בברכה [אך לא תתן לקטן שידליק בשבילה].
ג. מחנכים את הקטנים שהגיעו לגיל חינוך שידליקו נרות חנוכה[ז]. ומעיקר הדין די להם שידליקו נר אחד בלבד[ח]. אך מ"מ המנהג [אם אפשר] לחנכם בהדלקת כל הנרות כגדולים[ט].
ד. קטן שנעשה בר-מצוה בחנוכה יכול להוציא אחרים גדולים ידי חובה החל מיום היותו גדול. וביום זה יכול הוא להוציאם רק אם הוא מהמדליקים בצאת הכוכבים ולא קודם לכן[י].
מקום ההדלקה.
א. מצות נר חנוכה להניחם על פתח ביתו מבחוץ במקום שיראה לעוברים ושבים ברשות הרבים משום פרסומי ניסא. בזמן הגמרא היו מדליקים כל אחד ואחד בפתח חצרו, ומי שאין לו חצר היה מדליק בפתח הבית, ובזמן הסכנה אפשר להדליק בבית על השולחן ודי בזה[יא].
בזמן הזה נחלקו גדולי הפוסקים אם יש להדליק בפתח החצר או בפתח חדר המדרגות או בחלון הפונה לרה"ר. ומכיון שרבו המקרים, וכל מקרה לגופו, וכן רבו הדעות בכל מקרה ומקרה, וקצרה היריעה מלהכילם, ישאל כל אחד ואחד את רבו כיצד יש לו לנהוג.
ב. אין להניח הנרות באופן שיהיו גבוהים מרה"ר יותר מעשרים אמה [להחזו"א-11.52 מ'. להגר"ח נאה-9.6 מ'.][יב]. ומי שדר בקומה גבוהה ומול חלונות דירתו ישנם בתים גבוהים נוספים שיכולים לראות את נרות החנוכה מבעד לחלונו, יכול להקל ולהדליק ליד החלון[יג].
ג. יניח הנרות גבוהים מן הארץ שלשה טפחים [להחזו"א-28.8 ס"מ. להגר"ח נאה-24 ס"מ][יד]. ובדיעבד אף אם הניח הנרות נמוך מזה יצא ידי חובה[טו].
ד. מצוה להניח הנרות בגובה הנמוך מעשרה טפחים מן הארץ [להחזו"א-96 ס"מ. להגר"ח נאה-80 ס"מ]. ואם הניחם גבוה יותר יצא[טז].
ה. המדליק ליד הפתח, מצוה להניח הנרות בטפח הסמוך לפתח משמאל, כדי שתהיה המזוזה בימין ונרות החנוכה משמאל ויהיה מוקף במצוות. אם אין בפתח מזוזה מסיבה כלשהי, ידליק בימין הפתח[יז].
ו. יש להדליק הנרות במקום שמור שאין חשש שתכבם הרוח או כל סיבה אחרת[יח]. ואם הדליק במקום שיש שם רוח וכבו הנרות, צריך לחזור ולהדליק בלי ברכה[יט]. ואם הדליק במקום שמור ובכ"ז כבו הנרות, או שבא לתקן את הפתילות וכבו, מעיקר הדין אי"צ לשוב ולהדליק, אך ראוי להחמיר ולהדליק שנית בלי ברכה[כ].
ז. בשו"ע נפסק[כא] שבית שיש לו שני פתחים בשני כיוונים שונים צריך להדליק נרות בשני הפתחים - מפני החשד. אך בזמן הזה הורו פוסקי זמננו שמכיון שאין כולם מדליקים במקום מסויים ובזמן מסויים ורבו בזה המנהגים, א"כ אין יותר את החשש של "חשד", ודי לו שידליק במקום אחד[כב].
ח. המדליק לפני חלון מחוספס שאינו שקוף, אע"פ שאין נראין הנרות במניינם המדוייק לעוברים ושבים ברה"ר, מ"מ יצא ידי חובה[כג].
זמן ההדלקה.
א. בשו"ע[כד] כתב שזמן הדלקת הנרות הוא "עם סוף השקיעה". ובמשנ"ב ובביאור הלכה שם כתב שזמן זה הינו 'צאת הכוכבים'. ויש מהראשונים שכתבו שזמן ההדלקה הוא בתחילת השקיעה[כה]. והגר"א נהג בשקיעה, ויש מגדולי הוראה שכתבו לאחר בכעשר דקות[כו]. מרן החזו"א זצוק"ל נהג להדליק כעשרים דקות אחרי השקיעה[כז]. מרן הגרי"ז סולווייצ'יק (הרב מבריסק) זצוק"ל נהג להדליק בדיוק עם שקיעת החמה[כח].
ב. הנוהגים להדליק בצאת הכוכבים, צריכים להתפלל מעריב בזמנה ולאמ"כ להדליק מיד ללא שהות[כט]. ומי שיש לו מנין קבוע לתפילת מעריב מאוחר יותר, יכול להדליק מיד עם צאת הכוכבים ולהתפלל מעריב בזמנו הקבוע[ל].
ג. המדליק נרות בשקיעת החמה, צריך שיתן די שמן כדי שיהיו הנרות דולקים לפחות עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים[לא]. אם טעה ולא נתן מספיק שמן כשיעור זה, יחזור וידליק בלי ברכה[לב].
ד. מי שלא יהיה לו פנאי להדליק בזמן, יכול להדליק קודם הזמן מ'פלג המנחה'[לג]. וצריך להקפיד כנ"ל באות ג'. ולכתחילה יתפלל תפילת מנחה לפני שידליק [כמו בערב שבת]. אם הדליק לפני פלג המנחה לא יצא ידי חובה, ויכבה הנרות ויחזור וידליקם בברכה[לד].
ה. עדיף שיעשה שליח שידליק בזמן עבורו ממה שידליק הוא בפלג המנחה[לה].
ו. יש אומרים שעדיף שידליק בעצמו מאוחר ממה שידליק בזמן ע"י שליח[לו]. ויש חולקים וסוברים שעדיף שידליק בזמן ע"י שליח ולא ימתין להדליק בעצמו מאוחר.
ז. שיעור זמן בעירת הנות צריך שיהיה 'עד שתכלה הרגל מן השוק' והוא בערך חצי שעה אחר צאת הכוכבים[לז]. וכבר הורו גדולי ההוראה בדורנו כי המהדרין מדליקים עד שעה שאין יותר תנועת עוברים ושבים ברחוב, כל מקום לפי מה שהוא[לח].
ח. מי שלא הדליק בזמן יכול להדליק עד שיעור שתכלה רגל מן השוק [דהיינו עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים], וצריך שיתן שמן כשיעור בעירה של חצי שעה[לט].
ט. מי שלא הדליק אף בזמן זה יכול להדליק כל הלילה עד שיעלה 'עמוד השחר'[מ]. אבל אם בני הבית כבר ישנים אין לו לברך[מא], ויש אומרים שאעפ"כ יכול לברך[מב], וכן דעת מרן הגר"ש וואזנר[מג]. ואם בא לביתו סמוך לעלות השחר, מן הראוי שיעיר את בני ביתו כדי שיוכל להדליק בברכה[מד]. ואם עבר הלילה וכבר עלה עמוד השחר הפסיד את מצות ההדלקה של אותו יום, ובשאר הימים ידליק נרות כשאר בני אדם[מה].
י. בעל השב לביתו בשעה מאוחרת, עדיף שידליק הוא כשיבא ולא יצוה לאשתו שתדליק עבורו[מו].
יא. אם האשה חוזרת מאוחר לביתה, ימתין לה הבעל עד שתבוא ואז ידליק. וידוע המעשה עם ר' נחומק'ה רבו של ה"חפץ חיים" זצוק"ל שאיחר להדליק נרות עד ששבה אשתו משום שלום בית[מז].
יב. נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים [והיינו חצי שעה][מח]. ונמנעות ממלאכות כתפירה וטויה וכדו', ואינן צריכות להימנע ממלאכות המטבח כבישול ואפיה והדחת כלים[מט]. ולגבי שטיפת רצפות מן הראוי להחמיר[נ]. ויש חולקים הסוברים שאסור לעשות כל מלאכה ה'מתמשכת' כגון אפיה ובישול[נא].
אכילה, מלאכה ולימוד לפני ההדלקה.
א. משהגיע זמן הדלקת הנרות אסור לעשות מלאכה [ה'מתמשכת'] או ללכת לישון [אם אין מי שיעירו] או לאכול סעודה [כלומר, פת יותר מכביצה]. אבל 'טעימה' [כלומר, פת פחות מכביצה או פירות ואפילו הרבה] מותרת. ויש להחמיר כן חצי שעה קודם זמן ההדלקה[נב].
ב. הנמצא בעיר אחרת והוא בדרך להדליק בביתו אסור לו לאכול קודם ההדלקה, אע"פ שממילא אינו מדליק עכשיו כשהוא בדרך[נג].
ג. אשה הממתינה לבעלה שישוב לביתו וידליק מותרת לאכול[נד].
הכנת הנרות וסדר ההדלקה והברכות.
א. נאמרו ג' דעות איך יסדר הנרות להדלקתם:
א. דעת השו"ע והרמ"א[נה] - בלילה הראשון ידליק את הנר הימני שבחנוכיה, ובלילה השני מוסיף ומדליק גם את הסמוך לו משמאל, ומתחיל להדליק מהשמאלי ופונה לימני.
ב. דעת הט"ז והפמ"ג[נו] - בלילה הראשון ידליק את הנר השאלי, ובלילה השני מוסיף ומדליק את הסמוך לו שלימינו, ומתחיל להדליק מהימני ופונה לשמאלי.
ג. דעת המהרש"ל והגר"א[נז] - יש להתחיל ולהדליק תמיד בנר הסמוך לפתח ולאחמ"כ לפנות ולהדליק את הנרות הסמוכים לו. כלומר, אם מדליק בצד שמאל של הפתח, יתחיל מהנר הימני ויפנה לשמאלו, ואם מדליק בימין הפתח או בחלון, ידליק תחילה את הנר השמאלי ויפנה לימין.
ב. קודם שידליק יקבץ את כל בני הבית כדי שישמעו את הברכות ויראו את ההדלקה ויתפרסם הנס עי"ז[נח].
ג. בכל לילה מברך שתי ברכות: "להדליק נר של[נט] חנוכה" ו"שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה". ובלילה הראשון מוסיף את ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן[ס] הזה".
ד. יש לברך את הברכות לפני שמדליק[סא]. ולכתחילה יברך כשהוא מעומד[סב].
ה. צריך שיעמוד המדליק מול הנר שאותו מדליק הראשון [למן היום השני ואילך] כדי שלא יצטרך להעביר על המצוות[סג].
ו. לכתחילה מי שמדליק את הנר הראשון ימשיך להדליק גם את שאר הנרות ולא יתן לאחר כדי שלא תראה המצוה כמשא עליו. ואם קשה לו מותר[סד] .
ז. יש מקהילות הספרדים [הנוהגים שבעה"ב בלבד מדליק] שנהגו לכבד את שאר הילדים מהיום השני והלאה שידליקו את הנרות הנוספים כדי לחנכם במצוות[סה].
ח. שכח והדליק בלי ברכה: אם עדיין לא סיים את הדלקת כל הנרות, יברך את כל הברכות. אם כבר סיים את ההדלקה ועדיין לא עברה חצי שעה מההדלקה ויש נר אחד לפחות שדולק, יברך רק ברכת "שעשה נסים" וביום הראשון גם את ברכת "שהחיינו". אך אם עבר זמן זה לא יברך עוד אותו הלילה[סו].
ט. מי ששכח לברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות בלילה הראשון, יברך בהדלקה שלמחרת[סז].
י. המדליק יזהר שלא יסלק ידו מהפתילה אחר הברכה עד שתדלק רוב הפתילה היוצאת מן השמן[סח].
יא. לאחר שהדליק את הנר הראשון יאמר" הנרות הללו קודש הם וכו'. ובעת אמירת "הנרות הללו" ימשיך להדליק את שאר הנרות[סט]. ויש נוהגים לאומרו לאחר הדלקת כל הנרות[ע].
יב. יש הנוהגים לשהות אחר ההדלקה ליד הנרות ולשמוח בהם[עא].
יג. נוהגים שלא לכבות את הנרות אף לאחר שעברה חצי שעה[עב].
הדלקת הנרות בערב שבת ובמוצאי שבת.
א. בערב שבת יש להדליק קודם נרות חנוכה ולאחמ"כ נרות שבת[עג]. ואפילו אם הבעל הוא שמדליק את נרות החנוכה והאשה את נרות השבת יש לעשות כך. אמנם אם הזמן דחוק כגון אם יום שמיני של חנוכה חל בער"ש שהנרות רבים והדלקתם תארך זמן רב, יכולה האשה להדליק את נרות השבת לאחר שהבעל הדליק נר אחד[עד].
ב. יכול לברך על הדלקת הנרות כבר מפלג המנחה [כדלעיל], ובתנאי שמיד לאחריהם ידליק את נרות השבת. אך אם מתאחרים להדליק את נרות השבת, אין להקדים מאד את הדלקת נרות החנוכה[עה].
ג. לכתחילה יש להזהר ולהתפלל תפילת מנחה קודם הדלקת הנרות[עו].
ד. יש להקפיד שיהיה די שמן בחנוכיה שידלקו הנרות לכל הפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים[עז]. לכן, אין להשתמש בנרות הצבעוניים הקטנים המצויים כיום שאינם דולקים זמן רב מספיק[עח].
ה. יש להזהר מאד שלא להדליק במקום שע"י פתיחת דלת וכדו' עלולים הנרות לכבות ע"י הרוח[עט].
ו. יש הנוהגים לשיר את מזמור 'מעוז צור' בסעודת ליל שבת[פ].
ז. רצוי להכין כבר ביום שישי את החנוכיה להדלקתה במוצאי שבת[פא].
ח. במוצאי שבת יש להזדרז ולהתפלל מעריב בהקדם האפשרי כדי שלא יעבור זמן הדלקת הנרות [ומ"מ אין להקדים ולהתפלל לפני צאת הכוכבים הנהוג[פב]]. הנוהג בכל מוצש"ק שלא לעשות מלאכה כלל כשיטת ר"ת ינהג כך גם לגבי נרות חנוכה ולא ידליקם עד זמן זה[פג]. אמנם מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הדליק מוקדם אפילו שנהג בכל מוצש"ק שלא לעשות מלאכה עד זמן ר"ת[פד].
ט. יש אומרים שיש להדליק נרות חנוכה ואח"כ להבדיל, ויש אומרים שקודם יבדיל ואח"כ ידליק. וכל הנוהג כאחד מהם יש לו על מי לסמוך ואין לגעור בו[פה].
י. אין לברך 'בורא מאורי האש' על נרות חנוכה לפי שאסור להנות מאור נרות החנוכה[פו].
[א] לשון הרמב"ם בפ"ד מהלכות חנוכה הי"ב.
[ב] סי' תרע"א ס"א.
[ג] שבת כ"ג ע"ב.
[ד] סי' תרע"א ס"ב.
[ה] סי' תרע"ה ס"ג.
[ו] משנ"ב שם סק"ח.
[ז] שו"ע שם.
[ח] משנ"ב שם ס"ק י"ד.
[ט] קובץ "מבית לוי" חלק י'.
[י] שו"ת "פני מבין" סי' רכ"ו. ספר "חנוכה" מר"צ כהן פי"ט אות י"ג.
[יא] סי' תרע"א ס"ה.
[יב] שם סעיף ו'.
[יג] קובץ "מבית לוי" חלק י'. קובץ פסקי הלכות מרי"א הלוי דינר פ"ב אות ח'. ועי"ש בהערה י' שהביא את דברי הריטב"א ואת דברי הפרמ"ג (סי' תרע"ח משב"ז ס"ק מ"ב) שיש בזה היכר קצת לבני רה"ר.
[יד] סי' תרע"א ס"ו ומשנ"ב ס"ק כ"ו.
[טו] פר"ח שם.
[טז] שו"ע שם.
[יז] שו"ע שם ס"ז.
[יח] סי' תרע"ג ס"ב.
[יט] משנ"ב שם ס"ק כ"ה. עוד הוסיף שם, כמו כן אם הדליק ורואה שהפתילה גרועה ובמהרה יכבו הנרות, חייב לחזור ולהדליק בפתילות אחרות.
[כ] שו"ע ורמ"א ומשנ"ב שם.
[כא] סי' תרע"א ס"ח.
[כב] קובץ "מבית לוי" חלק י'. קובץ פסקי הלכות מרי"א הלוי דינר בשם מרן הגרי"ש אלישיב ומרן בעל "שבט הלוי".
[כג] קובץ "מבית לוי" שם בשם מרן הגר"ש וואזנר. קובץ פסקי הלכות מרי"א הלוי דינר.
[כד] סי' תרע"ב ס"א.
[כה] משנ"ב וביאוה"ל שם.
[כו] שו"ת אגרו"מ או"ח ח"ד סי' ק"א אות ו'. "שבות יצחק" בשם מרן הגרי"ש אלישיב.
[כז] פסקי הלכות מהרי"א דינר.
[כח] ספר "חנוכה" מר"צ כהן פי"ג.
[כט] משנ"ב שם.
[ל] קובץ "מבית לוי" בשם מרן הגר"ש וואזנר.
[לא] משנ"ב שם.
[לב] משנ"ב סק"ד.
[לג] שו"ע שם.
[לד] שעה"צ שם סק"ד.
[לה] קובץ "מבית לוי".
[לו] שם משם מרן הגר"ש וואזנר.
[לז] שו"ע שם.
[לח] פסקי הלכות מרי"א דינר פ"א אות ב' ועוד.
[לט] שו"ע שם ס"ב.
[מ] שו"ע שם ומשנ"ב ס"ק י"א.
[מא] משנ"ב שם.
[מב] שעה"צ שם ס"ק י"ז.
[מג] קובץ "מבית לוי".
[מד] משנ"ב שם.
[מה] שו"ע ורמ"א שם.
[מו] קובץ "מבית לוי" משם מרן הגר"ש וואזנר. ועיין בסי' תרע"ה בביאוה"ל ד"ה אשה מדלקת.
[מז] קובץ "מבית לוי" ופסקי הלכות מרי"א דינר.
[מח] סי' תר"ע ס"א.
[מט] קובץ "מבית לוי" ופסקי הלכות מרי"א דינר.
[נ] שם.
[נא] גדולי ההוראה.
[נב] שעה"צ סי' תער"ב ס"ק י"ד וסי' רל"ב סק"ט וביאוה"ל ד"ה לבורסקי.
[נג] קובץ "מבית לוי" בשם מרן הגר"ש וואזנר.
[נד] שם. וגדולי ההוראה.
[נה] סי' תרע"ו ס"ה.
[נו] שם. ועיין בביאוה"ל ד"ה כדי להפנות לימין.
[נז] בביאור הגר"א שם סק"ו וב"מעשה רב" אות ר"מ ומשנ"ב שם סק"ט ושעה"צ ס"ק י"ד.
[נח] סי' תרע"ב מג"א סק"א ועוד אחרונים.
[נט] סי' תרע"ו משנ"ב סק"א. ובמהרש"ל כתב לומר "שלחנוכה" במילה אחת, וכך נהג מרן החזו"א ["הלכות חג בחג" פרק י' הערה 6].
[ס] במשנ"ב שם כתב בשם האחרונים כי יש להגיד לזמן בחיריק ולא בפתח. ובקובץ "מבית לוי" חלק י' כתב בשם היעב"ץ לומר בפתח, ושכן הוא מנהג העולם.
[סא] כך פשט המנהג. אף שיש דעות לגבי ברכות "שעשה נסים" ו"שהחיינו", ואכמ"ל.
[סב] שו"ת "חקל יצחק" סי' ג' אות ד'.
[סג] סי' תרע"ו משנ"ב ס"ק י"א.
[סד] סי' תרע"א במג"א ס"ק י"א ושע"ת שם ס"ק י"ג ומשנ"ב שם ס"ק מ"ט.
[סה] ספר "מועד לכל חי" (למהר"ח פאלאג'י) סי' כ"ז אות ל"ו ובן איש חי ש"א פר' וישב אות י"ח.
[סו] סי' תרע"ו משנ"ב סק"ד ושעה"צ שם. [ויעוי' ב"שונה הלכות" ובשו"ת "רבבות אפרים" או"ח ח"ב סי' קפ"ב אות ט' מה שדנו בסתירת דברי המשנ"ב לגבי ברכת "שהחיינו", ואכמ"ל].
[סז] סי' תרע"ו ס"א ובמשנ"ב שם. [ועי"ש בשעה"צ מה יעשה אם שכח כל ימי החנוכה ועתה עומד הוא אחר הדלקת יום שמיני].
[סח] סי' תרע"ג בביאוה"ל ד"ה הדלקה.
[סט] סי' תרע"ו במשנ"ב סק"ח.
[ע] משנ"ב שם בשם הפרמ"ג.
[עא] ספר "חנוכה" מר"צ כהן פי"ז אות ד' ועי"ש בהערה.
[עב] קובץ "מבית לוי" חלק י'.
[עג] סי' תרע"ט ס"א.
[עד] בן איש חי פר' וישב.
[עה] ספר "הלכות חג בחג" פ"ז אות ב'.
[עו] סי' תרע"ט משנ"ב סק"ב. ושעה"צ שם סק"ז כתב הטעם מפני שנראה קצת כתרתי דסתרי.
[עז] ס' תרע"ב במשנ"ב סק"ב וסי' תרע"ט במשנ"ב סק"ב.
[עח] ספר "חנוכה" מר"צ כהן פי"ט אות ח'.
[עט] סי' תר"פ ס"א ומשנ"ב ושעה"צ שם.
[פ] שו"ת "מנחת אלעזר" ח"ב סי' כ"ט.
[פא] סי' תרע"ב משנ"ב סק"א. ספר "חנוכה" מר"צ כהן פ"כ אות ב'.
[פב] עיין ביאוה"ל סי' רצ"ג ד"ה ג' כוכבים.
[פג] ספר "הלכות חג בחג" פ"ז אות ו'.
[פד] ספר "הליכות שלמה" וספר "שלמי מועד". וב"הליכות שלמה" כתוב שגם הורה כך לאחרים.
[פה] ספר "הלכות חג בחג" פ"ז אות ז'.
[פו] סי' תרפ"א ס"א.