מאמרים
יום השבת: אתר רועי לא אחסר
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים לכבוד שבת קודש
- פורסם בשבת, 01 אוגוסט 2020 23:50
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 605
יום השבת - אתר רועי לא אחסר
חלק א'
יהודים יקרים היום נעסוק בנושא שמירת השבת ומעלתה הרמה.
בני- אדם אוהבים לנוח, יש כאלה טסים לחו"ל למצוא מנוחה, לנפוש, מבזבזים כסף לבילויים, למשחקים, לבתי מלון. לזה קוראים מנוחה ונופש?
יש לנו יום בשבוע, יום מנוחה במתנה, כל מה שמוציאים- מקבלים בחזרה.
כמה חרטות אדם מרגיש, וכמה נקיפות מצפון מתי גם אני אשמור שבת.
אומרים חז"ל: אם ישראל משמרים שתי שבתות מיד הם נגאלים, בואו ננסה את זה אחים יקרים.
הרבה צינורות של שפע סתומים, שום דבר לא הולך: פרנסה, כלכלה, בריאות , ביטחון. בואו נפתח את ה'שיבר' הגדול של השבת, וכל הצינורות מיד יפתחו.
אומרים חז"ל: "רק שבתו יתן ורפא ירפא"- תן לבורא עולם רק את השבת שלך ואז "ורפא ירפא", השבת מרפאת את כל המחלות.
שבת זו הנשמה של עם ישראל, מי ששומר שבת מוחלין לו על כל עוונותיו.
"שומר שבת מחללו" – אל תקרי מחללו, כי אם מחול לו. אתה נהנה ומרוויח, תאמינו לי השבת היא מקור הברכה.
אחים יקרים, אומר הנביא עמוס: "והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי עם לשמוע את דבר ה'" ככה אומר הנביא , שהבטיח לנו הקב"ה, שבאחרית הימים לפני הגאולה, ישלח רעב וצימאון לכל נשמה ונשמה בעם ישראל, איש ואישה לא משנה מי.
יש קריאה לאהבה מדודנו- הקב"ה. "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי". וברוך ה', אנחנו רואים איך הנבואה הזאת מתגשמת היום, מאות ואלפים ועשרות אלפים, מעם ישראל נשמעים לקריאה הזאת וחוזרים ושבים למקור.
אחים יקרים, העם הזה פצוע, העם הזה חולה, מכל הרע שהיכה בנו, שרדה בנו, ואנחנו רוצים לבוא ולהרפא, ואנחנו מגלים שהדרך ארוכה מאוד לפנינו.
עם ישראל צריך הרבה ניתוחים מסובכים בשביל להתרפא, מכל העבר המקולקל ולהבטיח לנו את העתיד.
יהודים יקרים, אנחנו מדברים לא רק לבעלי התשובה הרבים שיש בזמננו, אלא גם למי ששומר מצוות, ורוצה להתחדש בכל פעם מחדש. לא לעשות את המצוות מתוך הרגל, בלי רגש, בלי התפעלות, זאת מחלה נוראה האדישות! להרגיש כמה יקרות המצוות, כמה יקרה השבת.
אז מה צריך לעשות כעזרה ראשונה? גם לאדם שעדין לא שומר שבת, וגם למי שרוצה להיות רציני ולהתחיל הכול בשמחה מההתחלה, כל אחד לפי דרגתו.
אז במה צריך להתחיל? מהי הדרך הקצרה ביותר בשביל להגיע לדרך שעולה לבורא עולם, להתקרב אליו בלי מכשולים- זאת השבת.
אומרים חז"ל: "אם עם ישראל משמרים את השבת מיד הם נגאלים. גאולה פרטית, גאולה כללית. אם כדי לגאול את ישראל מגלות נפש וגוף זה נעשה ע"י שמירת שבת, אז גם לגאול את האדם מכל הכוחות של הטומאה, הטיפול הראשוני זה להביא אותו לשמירת שבת. השבת יש לה כוח גדול לפעול מיד בגאולה.
מובא בספר "תורת אבות", על הפסוק "תחילה למקראי קודש"- אם אדם רוצה להתקרב לקדושה ולעבודת ה' והוא לא יודע במה להתחיל, הוא צריך להתחיל בענינים של שבת קודש. "תחילה" – אם אתה רוצה לדעת מה ההתחלה, מה החשוב ביותר, זה "מקראי קודש". מה זה? השבת הקדושה.
אשריו מי שמבין את הסוד הזה, ורוצה לקבל את ההנאה הגדולה הזאת.
לא מתנה של כסף, לא מתנה של חפצי ערך, לא אבנים יקרת ויהלומים, יש מתנה הרבה יותר יקרה, שבלעדיה אין לנו שום ערך, שום הון ורכוש בעולם לא ישווה.
מי לא רוצה שיהיה לו שלווה? שיהיה לו רוגע, סיפוק, שמחה, מנוחה ונחת? מתנה שלא מתייחסת דווקא רק לגוף, אלא בעיקר לנפש. להתחיל לזרום עם התחדשות, עם כוחות חדשים, כדי להמשיך ולתפקד בעולם הזה שמלא יגיעה, בלי להתעייף, ותמיד עם שמחה, מתנה שיש בה כוח לרפא את הנפש, להתמודד בסבלנות ובמתינות עם כל המאורעות של החיים, בלי לקרוס תחת כובד הנסיונות הגדול.
אז מי זאת שנותנת את כל זה? זאת המתנה שנקראת שבת!
איזה כוח יש ליום הזה שבורא עולם נתן לנו.
אומר רבי שמעון בר יוחאי: אמרה השבת לפני הקב"ה- לכולם יש בן זוג ( לכל הימים בשבוע) ולי אין בן זוג. אמר לה הקב"ה: עם ישראל יהיה בן הזוג שלך.
וכשעמדו עם ישראל על הר סיני, אמר להם הקב"ה – תזכרו את הדבר שאמרתי והבטחתי לשבת, שעם ישראל יהיו בן זוגך.
ועל זה אומר לנו הקב"ה: "זכור את יום השבת לקדשו" – אומר בורא עולם תזכרו, אל תשכחו את מה שהבטחתי לשבת.
אחים יקרים, אנחנו זרע אברהם יצחק ויעקב, זרע אבותינו שעמדו רגליהם על הר סיני, ושמעו את עשרת הדיברות מהקב"ה בעצמו.
"זכור את יום השבת", זה בורא עולם אמר לנו, אנחנו שמענו את זה באוזנים שלנו.
אנא אחים יקרים, בואו נפייס את בת המלך, את שבת המלכה, היא הבת זוג שלנו.
בואו לא נבגוד בה, איך נבגוד בבת הזוג שלנו?, חס ושלום בורא עולם כועס על זה, הוא לא ירצה לסלוח על העלבון הזה של הבת שלו- זו שבת המלכה.
על הצעקה שלה, ועל העלבון הזה של השבת, אנחנו סובלים בצרות רבות בגוף ובממון יום יום על עלבון השבת.
אחים יקרים, בואו נבין את המסר. בורא עולם הבטיח לשבת הבטחה והזהיר אותנו: תזכרו את ההבטחה הזאת, אבל יש אנשים שלא מבינים.
אנשים שואלים, תגיד למה אסורה עשיית מלאכה ביום השבת? בשבילי זה עונג לעשות מלאכה: להבעיר, לבשל וכו'..., למה נצטוונו על עונג שבת דווקא בשביתת מלאכה, מי אמר?
יש ספר שנקרא "סידורו של שבת", הוא מביא שם משל נפלא: מלך אחד רצה לעשות יום שמחה לבנים שלו.
ואז הוא מצווה עליהם לבוא לארמון עם כל בני הבית שלהם, עם הילדים עם האישה, לבוא לבושים, מצוחצחים, עם מצב רוח טוב, כי הוא רוצה לעשות להם יום שלם של סעודה- אכילה, שתיה, מנוחה, הכול, לשמוח איתם, וגם הם ישמחו איתו ביחד ויעזבו את כל הענינים שלהם ויבאו לשמוח עם המלך.
כולם באו, חוץ מבן אחד שלא בא. אז המלך שאל: מה קרה? מדוע הבן הזה לא בא לשמוח בשמחתי? אז אמרו לו: אתה הרי רציתי לשמח אותו, הוא היתה לו שמחה אחרת, אז הוא הלך לבלות במועדונים, בכדורגל, וכו', ובזה הוא נהנה יותר מאשר לבוא אלייך.
זאת תשובה? איזה חוצפה נוראה, בורא עולם מזמין אותנו יום אחד בשבוע לנוח, ולשמוח איתנו ואנחנו איתו.
כמו שהזוהר הקדוש אומר: שיום השבת זה יום של שמחה. שמחה של העליונים והתחתונים, כולם שמחים בו, כל העולמות מתמלאים בברכות, אפילו הרשעים שבגיהנום נחים בו, חוץ מאלה שחיללו שבת בפרהסיא ( ברבים).
אז איך אדם יעיז לומר, השמחה שלי וההנאה שלי ללכת לבלות יותר מאשר לבוא לאבא שלי? מה זה מראה? שהוא לא אוהב את המלך, שהוא לא אוהב את אבא שלו. אז כמה האבא הזה יכעס עליו, הוא לא ירצה להסתכל על הפנים שלו יותר.
כך אומר גם הרמב"ן, בספר שלו על אמונה וביטחון הוא אומר: משל למה הדבר דומה, לשני אוהבים, שכרתו בינהם ברית כדי שלא תשתכח האהבה מבניהם, והם קבעו יום אחד לשמוח בו יחד.
כך זה יום השבת, כל השבוע האדם טרוד בענינים גשמיים, בעבודה, במפעל וכו'.
לכן הקב"ה קבע את יום השבת, שננוח בו, שנתענג בו, שנעסוק בו בתורה ובתפילה, ואז האדם מקיים את המצוה הגדולה ביותר, ואז השכינה שורה בישראל.
ונותנת לה ברכות, זה משפיע לנו שפע גדול של ברכה, והברכה הזאת נמשכת לכל ימי השבוע. שבת היא מקור הברכה, מי שזוכה להתקרב לשבת המלכה הוא מתקרב למלך – להקב"ה ישתבח שמו לעד.
תראו, יש בני אדם שאוהבים לנוח, טסים לנופש בחו"ל, מבזבזים את הכסף שלהם על בתי מלון,משחקים, אתרים שונים וכו'. לזה קוראים מנוחה ונופש? אדם חוזר אחרי הנופש הזה לריקנות, הרי הנפש של האדם לא תתמלא בשטויות והבלים, כי הנפש של האדם היא באה מהעליונים.
הנשמה שלנו היא נשמה שיותר גבוהה מהמלאכים, והאדם מנסה למצוא לה מנוחה בבילוים כאלו.
אתם יודעים למה הוא דומה? האדם הזה דומה לאישה בהריון שיש לה צירים והיא מתייסרת כואב לה היא צועקת, אז היא מחליטה לברוח ולהנפש.
זה יעזור לה? הרי היא בורחת יחד עם הצירים שלה, היא לוקחת את זה יחד איתה.
אז מתי אדם ימצא פיתרון למנוחה שהגוף שלו דורש? את המנוחה הזאת אפשר להשיג אותה יהודים יקרים, זה בהישג יד.
במשך שביעית מימי החיים שלנו, שזה מתחלק יום לשבוע, כל שבוע יום אחד, זה מנוחה במתנה, אתם יודעים מה זה? בלי התחייבות על שום הוצאה.
ההוצאות של השבת שהאדם מוציא זה לא מהמנין.
מה שנקצב לאדם בראש השנה, זה חוץ מהוצאות שבת. מה שהאדם יוציא לכבוד השבת הוא יקבל בחזרה. והמנוחה הזאת היא לא רק מנוחה של הגוף, לא זאת המטרה שלה, אלא זאת מנוחה של הנפש מהעמל והיגיעה שלה.
הנפש שלנו מתחננת לשוב ולהתקשר עם המקור, זה בורא עולם. אז איך עושים את זה? ע"י לימוד התורה בשבת, ע"י התפילה, ע"י הרגיעה ממלאכות אתה נדבק במקור העליון- בבורא עולם
חלק ב'
מה הטעם הטוב ביותר בחיים? טעם החיים זה לא קוקה קולה.
ידוע מה שמביא רבנו יוסף חיים בספרו "בן איש חי", שלימוד תורה של שעה אחת בשבת, נחשב כמו 1000 שעות של לימוד בימות החול.
תראו איזה כוח יש לשבת! והנה, זכינו יהודים יקרים והקב"ה נותן לנו בכל שבוע מתנה טובה, "מתנה טובה יש לי בבית גנזי", אתם יודעים מה זה בית גנזים? זה המקום שהקב"ה שומר את הדברים הכי יקרים שלו, בכספת של בורא עולם לא בכספת של העולם הזה, של שטויות, כספת של המצוות הכי יקרות.
והשבתות תופסות חלק של שביעית מהחיים שלנו, זאת הזדמנות יקרה להמתיק את הדינים, גם ברוחניות וגם בגשמיות.
ולא פלא שאנו רואים שכל שבוע מתגבר היצר הרע דוקא ביום הקדוש הזה. שאדם יבלה את הזמן שלו בשטויות, בשביל להפסיד את היקר שיש ביום הזה, איזה סגולה של יום קדוש, בפרט בלימוד התורה שזה פי 1000 מאשר ביום חול, תחשוב מה אתה עושה!
אשרי מי שמתאמץ ביום הזה, ללכת עם מחשבות קדושות, לדבר דיבורים קדושים, שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. תמלא את השבת בתורה ובתפילה, בקריאת תהילים, בלימוד גמרא, בספרי מוסר, איזה המתקה נפלאה ויסודית.
החזון איש ע"ה, אמר פעם שלקום בליל שבת אחרי חצות לילה ולעסוק בתורה, יש בזה נעימות ועונג כל כך גדולים, שאם היה גוי טועם את הטעם הזה, היה מיד מתגייר.
תראו מה זה, מי שטועם את הטעם הזה, רק אחר כך הוא יכול להבין. "טעמו וראו כי טוב ה'" – רק שהאדם טועם רק אז הוא יבין, אבל אם אדם לא יטעם מאיפה הוא ידע?
אומר החפץ חיים זצ"ל, כשבאים ליהודי ושואלים אותו: תגיד לי, למה אתה פותח את החנות שלך בשבת? אתה לא יודע כמה הדבר חמור, שמי שמחלל שבת כאילו כופר בכל התורה כולה? כדאי ככה לבזות את השבת שניתנה לישראל, בשביל כמה פרוטות של ריוח? אז מה יגיד אותו אדם? תשמע הפרנסה מצומצמת, בשביל להחזיק את האישה ואת הילדים בבית, שכר לימוד הלבשה, הנעלה, חייבים לעשות מסחר. אדם ינעל את העסק יום רצוף כל שבוע.
אז הרב משל למי דומה היהודי הזה? לאחד שחושב שאם הוא יוסיף עוד ברז אחד למיכל, הוא יוכל להוציא ממנו עוד מים, ולא עולה בדעתו בכלל שלא רק שהברז לא יוציא לו יותר מים, אלא גם מה שיש בפנים יגמר לו יותר מהר.
ה' יתברך זן ומפרנס לכולם, הוא מכין לכל הבריות שלו את המזון לכל שבוע, לכל אדם, באותה מידה שעולה לפני רצונו, לזה בשפע, לזה בצמצום.
אז כל הפרנסה של האדם מדודה ויוצאת בדיוק לפי מה שמגיע לו. אם אדם יפתח עוד ברז נוסף לא יצא לו יותר שפע, אלא רק מה שמגיע לו זה מה שהוא יקבל.
לכן אחים יקרים, שהאדם לא יתפתה להפסיד את השבת בשביל פרוטות.
כל אחד ואחת צריכים לדעת שיש בעל הבית בעולם, הוא ורק הוא מנהל את העולם, ולכל אחד ואחד הוא נותן את מה שמגיע לו, לכן לא כדאי להתעסק עם השבת.
מספר הרב זלברשטיין: שפעם הוא ביקר חולה בבית חולים, והיה שם בבית החולים הזה , איזה בעל תשובה אמיתי, ואז הרב שאל איך הבעל תשובה הזה חזר בתשובה. ואז הוא סיפר סיפור כזה מענין. הוא אומר שהאיש הזה היה ספר במקצועו, ואת שעות הפעילות של המספרה הוא קבע גם בליל שבת, ה' ירחם.
אז שאלו אותו למה קבעת דוקא בשבת? אז הוא אמר, שבשכונה שהוא מתגורר גרים שם טייסים מחיל האוויר, וכיוון שכל השבוע הם עסוקים בטיסות שלהם אז הזמן היחיד שיש להם אפשרות להסתפר זה רק בליל שבת קודש.
"ואני אגיד לך את האמת" – הוא אומר, עיקר הפרנסה שלי זה בליל שבת, לכן אני לא יכול לסגור את המספרה.
אז היה שם הרב ברוידא, והוא סיפר שהוא ניסה לשכנע את האיש שיסגור את המספרה לחודש אחד, ואחרי זה שהוא יעשה חשבון לראות אם הוא הרוויח או הפסיד. הוא אמר לו אני מבטיח לך שתרוויח 30% יותר ממה שהרווחת עד היום.
הספר הזה באמת לא היה עושה על מנת להכעיס, מסכן הוא היה ככה מומר לתאבון, כמו שאומרים, אז הוא הסכים לנסות, ואחרי שהוא סגר את המספרה שלו בשבת, הוא עשה חשבון שהרווחים שלו גדלו, לא כמו שאמר הרב אלא ב- 50%. ומאז הוא התקרב הוא והמשפחה שלו לתורה ולמצוות, עד שהם הפכו לבעלי תשובה.
ישתבח שמו לעד, תראו אחים יקרים מה בורא עולם משלם רק למי שרוצה לפתוח פתח, מי שרק מתחיל, ומלך מלכי המלכים ברחמיו נותן לכל אחד ובשפע, כל האוצרות אצלו.
חברת "אל על", כל הזמן הפסידה כשהם היו מחללי שבת, כל הזמן הפסדים, זה היה נטל על המדינה. רק הם התחילו לשמור שבת, פתאום המאזנים גדלו ויש רווחים.
אחים יקרים, לכל כדור ולכל טיל יש כתובת, מי שזוכר את מלחמת המפרץ נחתו כאן בישראל 39 טילים. למה דוקא 39? אתם יודעים שיש 39 אבות מלאכה בשבת.
ה' יתברך עשה לנו את זה ברחמים מרובים ורק אותת לנו מלמעלה- 39( ט"ל מלאכות בגימטריא – 39) הטילים של העיראקים התחילו לרדוף כאן אתם יודעים אחרי מי? אחרי רשת חנויות באיזור תל אביב. החנויות הללו היו מחללות שבת 'בריש גלי' תחת מסווה של בית מרקחת.
במטח הטילים שירד, על איזה שכונת יוקרה באיזור, נפגע הסניף הרביעי של הרשת. אחרי ששלושת הסניפים הקודמים נפגעו בהפגזות טילים קודמות, ככה כתב בעיתון "דבר". ושאלו בעיתון שם, מה יש לסאדאם נגד הסופר פארם? אחים יקרים, הכותב של העיתון עשה משאל בין חנויות הרשת וכולם הודו שהם פתוחות בשבת. אז התשובה לשאלה מה יש לסאדאם נגד הסופר פארם? היא חרוטה על הקירות של רשת החנויות.
אחד מהיהודים הכואבים את חילול השבת של אותה רשת הוסיף: מהשמים תובעים מהרשת הזאת את העלבון של השבת, שהיא מחוללת.
הדבר הזה ממש עורר תדהמה אצל אישים שקשורים לארועי הביטחון באיזור והם לא ידעו להסביר שום הסבר הגיוני.
אבל יהודים יקרים, מי שזוכר את השרפה הגדולה שהיתה במושב שורש, שכילתה חלקים גדולים מהמושב, וגם גלריה שהיתה עובדת ביום שבת, ושם נשאר רק שלט: ( מי שראה את בסרט השריפה הגדולה) כאן עובדים בשבת, זה מה שנשאר מכל הגלריה.
יהודים יקרים צריך לדעת מה הערך של השבת, כמה שהיא יקרה ובשום פנים לא לחלל אותה.
אחים יקרים תראו סיפור שמספר ניצול שואה מר יונה עימנואל: זה היה בתשעה באב תש"ד, במחנה ריכוז ברגר בלזן.
זאת היתה פעם ראשונה שכול המחנה קיבל עונש, אמרו להם: היום אין אוכל.
לא למבוגרים ונשים, לא לזקנים ולילדים. אז הוא מספר שאמא אחת הסתכנה והיא בישלה דייסה של מים בשביל בתיה- הבת שלה הקטנה בת השלוש וחצי.
אבל לרוע המזל היא נתפסה האמא, ע"י אנשי השמירה היהודית שהיו במחנה, וחרצו את הדין שלה, שיהיה לה משפט.
וכך היה המשפט, בנוסף לעונשים שהגרמנים היו מטילים, האחראים היהודים שהיו במחנה היו ממונים על להעניש את "העברינים".
אז היה מתקיים משפט פנימי, והגרמנים היו נהנים לראות איך יהודי מעניש יהודי.
ואז המשפט של האמא הזאת נקבע ליום שישי בערב, בליל שבת –שבת נחמו בתש"ד.
בדרך כלל, עושים משפט כזה הרבה זמן, מופיע תובע יהודי, עדים, יש הודעת הנאשם, נאום הסנגור, ואחר כך פסק דין של השופטים.
אבל הוא אומר, המשפט של אמא היה זמן קצר. ויצא פסק הדין: שללו ממנה את הלחם למשך יומים.
עכשיו היתה לה אפשרות לאמא להכחיש חלק מההאשמות, והיא גם לא רצה שישתתף סנגור, שיבקש להקל את העונש בגלל שהיא בישלה לתינוקת בת שלוש.
היא אמרה: מוטב שאקבל עונש חמור רק שהדיון לא יתארך.
שם בברגר בלזן, לא היתה הפרדה מוחלטת בין מחנה הגברים למחנה הנשים.
ואז הבן שלה נפגש איתה ושאל אותה: אמא לא ניצלת את הזכות להכחיש חלק מההאשמות? למה לא טענת שבאותו היום לא חילקו אוכל והדייסה היתה בשביל הילדה הקטנה? ואז הוא ראה שהיא נרגשת כולה, אז הוא שאל אותה שוב, ואז היא ענתה ואמרה לו: בני, היו שם לא רק שופטים, היו שם תובע, סנגור, וגם מזכיר שרשם את הפרוטוקול, כל מילה שהייתי אומרת הייתה נרשמת מיד ע"י יהודי, וזה בליל שבת לכן שתקתי, אמרתי לעצמי שמוטב לרעוב קצת יותר מאשר לגרום לכך שיהודי יכתוב ויחלל שבת.
תראו מה זה יהודים יקרים, האמא הזאת, איזה חטא היא עשתה? היא בישלה בשביל הבת שלה בת השלוש, והיא יכלה להינצל, אם היא היתה טוענת את טענותיה, אבל היא אמרה כל מילה שאני אטען צריכים לכתוב אותה, ולכתוב זאת מלאכה שאסורה בשבת, ואיך אני אגרום ליהודי שיכתוב ביום שבת?
המדרש מביא מעשה, בחכם אחד שהלך לעיר אחת וראה שם יהודי עשיר שהיה לו שולחן מזהב ש- 16 בני אדם היו צריכים להרים אותו.
שאלו אותו: איך זכית לכול העושר הזה? הוא ענה בזכות זה שאני מכבד את השבת.
אחים יקרים, הדור שלנו סובל צרות בגוף ובנפש.
אנשים רוצים קמעות, סגולות, לבעיות שלהם, לצרות שלהם.
הקמיע הטוב ביותר שיש זה שמירת שבת קודש, זה מקור הברכה, מזה בא שפע גדול לכל ששת ימי המעשה.
פעם בא איזה חולה לפני החפץ חיים לקבל ברכה לרפואה.
אז הוא אמר לו הברכה שמועילה ומתקיימת ביותר זאת הברכה של שומר שבת.
אמר לו החולה נו אדרבא, תברך אותנו רבנו. אמר לו: לא די בברכה של מי ששומר שבת. אלא אתה צריך ברכה מיהודי שמוסר את נפשו על קדושת השבת.
אדם שהיכו אותו או התבזה על כבוד השבת, הברכות שלו מתקבלות, ממנו ראוי לקבל ברכה.
תראו יהודים יקרים, כמה גדולה מעלת השבת, זכות שמירת השבת מועילה למחיקת כל העוונות של האדם, כמו שאומרת הגמרא: כל השומר שבת כהלכתה אפילו חטא כדור אנוש מוחלין לו. כתוב בפסוק בישעיה: "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע".
אומרים חז"ל: אל תקרי מחללו אלא מחול לו. מה זה מחול לו? הכול מתכפר, השבת זה כמו יום כיפור, היא מכפרת לאדם על הכול.
חז"ל אומרים: שני מלאכים מלווים את האדם בליל השבת, ובין השאר אומרים לו: וסר עוונך וחטאתך תכופר. הוא זוכה לכפרת עוונות, איזה מתנה נפלאה, ואת זה האדם מוכן להפסיד בשביל מה?
אומר החפץ חיים: כמה מסכנים אותם אנשים שהם קטני אמנה שמאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת ממנה, כאילו משהו לוחץ עליהם.
יהודים יקרים, צריך לדעת שכל הששת ימים הם יונקים מהקללה שהאדם הראשון נתקלל: "בזעת אפך תאכל לחם". רק השבת לבד יצאה מהקללה הזאת. והקב"ה בכבודו ובעצמו ברך את היום הזה וקידש אותו.
אז אנשים שיש להם שכל בראש ממהרים להכנס לשבת, לזכות לברכה שלה, ומאחרים לצאת ממנה כדי שלא להכנס לקללה של ששת ימי המעשה.
אשריו ואשרי חלקו מי שזוכה להבין את זה ומשתדל להגדיל כמה שיותר את הזמן של ההשפעה של ברכת ה' שהיא באה לשומרי השבת.
אז יש דבר יותר טוב מזה? למה האדם ימהר? למה אנשים בלחץ? תחשבו על זה.
חלק ג'
כמה מאמרים נכתבו בענין השבת. לכן אחים יקרים, מוטל על כל אדם לסיים את כל המלאכות בבית שלו לפני כניסת השבת, ולא להכנס אפילו לספק של חילול שבת חס ושלום.
לא פעם שומעים טענות של יהודים: למה בדיוק עכשיו נשבר הברז? למה דוקא לפני כניסת השבת החליט הילד להפיל את הבקבוק, לשבור אותו לרסיסים, ולהפוך את כל הבית?
אחים יקרים, זאת תמונה מוכרת. צריך לזכור, שיש יצר הרע מיוחד שפועל דוקא ברגעים הקדושים לפני כניסת השבת. הוא משתדל בכל היכולת שלו להחטיא את בני האדם, ע"י שהוא מביא להם כל מיני דברים ברגע האחרון: פה הוא דואג לשבור את הברז, פה לקלקל את המכונת כביסה, פה לקלקל את המערכת של החשמל. ממש ברגעים האלה היצר הרע פותח את המשרד הראשי שלו. דוקא אז הוא מפעיל את כל הפקידים- זה הזמן המתאים.
אומר הרב זלברשטיין: זה הרגעים של היצר הרע, הוא מפעיל את כול הכוחות שלו, ואנחנו צריכים להתחכם נגדו, להיות ערוכים למלחמה הזאת, לדעת שאם הוא מפעיל שרירים גם לנו יש כוחות מלמעלה להשתלט ולהתגבר על זה.
זה לא סוד אחים יקרים, אין הבדל בין ימי הקיץ לימי החורף.
כמו שבימים הקצרים שהשבת נכנסת כבר ב- 4 אז כולם נכנסים ללחץ ברגע האחרון. אותו הדבר גם בימות הקיץ, כשמפעילים שעון קיץ, בפרט והשבת נכנסת שלוש שעות יותר מאוחר, אנשים מתמהמהים, ממש עד הרגע האחרון ורק אז מסדרים את הבית ומתארגנים לקבל שבת.
מצד שני בימות הקיץ יש "סכנה" יותר גדולה. שבימי השישי יש כאלה שמקפידים ללכת לים. למה לא? אדם רוצה להבריא את הגוף שלו אחרי שבוע של עבודה, של עמל אז מצוה שילך. אבל מי אמר שצריך לחזור מהים באוטובוס האחרון? איזה היתר יש לאלה שסוגרים את הים ? ותראו את המראה הזה חוזר על עצמו כל יום שישי בקיץ. בשעה שבבתים כבר יש מפה על השולחן, הילדים כבר לבושים בבגדי שבת, באותם רגעים, יש אנשים שעושים את דרכם מחופי הים חזרה לעיר.
במקרה הטוב הם יגיעו חצי שעה לפני השבת, הם רוצים גם להתרחץ ולטבול, זה כבוד השבת. ולבית הכנסת הם יגיעו בדקה האחרונה ואולי מאוחר יותר, וזה עדין במקרה הטוב. אז בואו נחשב חשבונו של עולם. האם לא כדאי לצאת מוקדם, ולחזור הביתה שעתיים שלוש לפני השבת? להתכונן היטב לכול מה שצריך, להספיק אפילו לחטוף איזה תנומה של חצי שעה, ואז אדם מגיע לבית הכנסת ער,רענן,שמח ומאושר במתנה הטובה שהקב"ה נתן לנו. ורק לנו ולא לגויי הארצות.
אז אחים יקרים, כמה צריך להתחזק בקבלת השבת בזמן. לא להכנס חלילה לשום ספק. אם השבת יש לה כוח לרפא חולים, אפילו שהרופאים נואשו מהם, בודאי שיש לשבת כוח להביא לנו אושר וטוב ושמחה בכל הענינים.
כל השבת נראת אחרת, להשתדל לפרוס את המפה כבר בצוהרים בחצות היום, והריווח הזה יביא לבית אוירה של קדושה, על כול המשפחה, ואז אפשר לשתות מהמים המטוהרים של שבת המלכה. איזה שבת ישתבח שמו לעד בורא עולם
לכן אדם צריך להזדרז, כמה שאפשר יותר מהר לקבל את השבת בזמן.
זה פשוט יצר הרע, הוא יודע שאנחנו הולכים עכשיו להרוויח עכשיו ריוח גדול אז הוא עושה את כל המאמצים לקלקל.
אז בואו ניתן דבר אחד לבורא עולם, בכדי שנקבל את ההבטחה של בורא עולם על השבת הקדושה.
הפסוק אומר: "רק שבתו יתן ורפא וירפא" – אומר הרב, פעם אחת הוא היה נוכח שיהודי חולה בא לאחד האדמו"רים וביקש ממנו שיברך אותו ברפואה שלמה.
האדמו"ר ככה חשב ופתאום התעורר ואמר: אתה רוצה להבריא מהמחלה? אתה רוצה להחלץ מהצרות? תקיים את הפסוק: "רק שבתו יתן ורפא ירפא", תן לאלוקים את השבת שלך, תקיים אותה בשלמות הראויה על כל ההידורים, על כל הסייגים ואז תזכה גם לחלק השני של הפסוק "ורפא ירפא".
אומר הרב זלברשטיין, אני מעיד, עקבתי אחרי האיש הזה ואני יכול להעיד על שני דברים ביחד: אחרי שהוא יצא מהאדמו"ר האדם הזה החליט להפוך את השבת שלו ממש לימים של קדושה וטהרה, הוא הפך את הבית שלו בנושא הזה, והוא גם זכה להרפא מהמחלה.
אז אחים יקרים, יש לנו פה סגולה נפלאה, שיכולה להפוך אותנו לאנשים אחרים, היא יכולה לקדש אותנו, לטהר אותנו, לקרב אותנו לבורא עולם, להתחבר לבורא עולם. שיהודי מקדש את השבת, יותר ממה שהוא נותן הוא מקבל: שפע של מנוחת הדעת, שלות הנפש, שמחה אמיתית, מה אנחנו צריכים יותר מזה? שבת קודש זה זמן שאפשר להשפיע יותר על הבנים והבנות בבית, להתקבץ יחד מסביב לשולחן,
השבת מלכדת את כולם, צריך לשבת בעיגול שאחד יראה את השני, לא כמו באיזה בתים שיושבים כולם בשורה וצופים באיזה קופסה ממולם ואף אחד לא רואה את השני, והמבין יבין. אפשר לשפר את היחסים בין ההורים לילדים, בין הילדים לילדים, לשפר את המידות.
אדם צריך לקדש את שולחן השבת, לא להביא דברי חולין לא לפסול את השבת בעיתונים ובכל מיני שטויות שאין בהם תועלת.
צריך להעמיס על שולחן השבת דברי אמונה, יראת שמים, מידות טובות, סיפורים של פרשת השבוע.
לכן מה שצריך לעשות כל יהודי, לתת את השבת שלו לבורא עולם, זה לא כל כך מסובך, קצת יוזמה, קצת רצון טוב להתקדש ולהיטהר, אפשר להפוך את כל האוירה בבית להתעלות, לפסגות וזה יכול להיות מקור השראה וחיזוק לעם ישראל לכל הדורות.
בואו ננצל אחים יקרים, כל רגע למנוחה אמיתית שיש בה יראת שמים בשבת –"מנוחה שאתה הוא רוצה בה". לפשוט את הבגדים של ימות החול וללבוש עלינו את בקדושה הזאת- את הצעיף של בני מלכים, כי אנחנו בנים של בורא עולם, "בנים אתם לה' אלוקיכם"
צריך לדעת, אדם שהוא ראש המשפחה, הוא חייב להנחיל את השבת בצורה נכונה, צריך להכין כמה סיפורים מרתקים, לרתק את הילדים לשולחן השבת – זה חיוב של כל אבא ואבא. לכן צריך לעיין בסיפורים שמענינים ילדים גם גדולים וגם קטנים, זה לא משנה.
השבת זה הזמן הכי מתאים, השעות יקרות מאוד, חבל לבזבז אותם על טיולים ועל שטויות ועל פיצוחים, אפשר לפצח את הראש קצת בתוכן רוחני.
לכן לא לשכוח שהילדים זה חלק מעבודת ה' שלנו, אסור לשכוח את זה.
לשוחח איתם על עניני אמונה ובטחון, להחדיר במוח שלהם שהכול בידי שמים.
לא פעם ולא פעמיים, שומעים ביטויים כאלה מאנשים שאומרים: במשך השבוע יש לי טרדות, עד שזכיתי שכבר הגיעה השבת אני אשב ואני אלמד, או אני אקרא איזה משהו, או שאני אחזור על מה שלמדתי, אני לא אבטל שום רגע, אשריו של אדם שככה מתנהג, אבל צריך לדעת שאסור לשכוח גם את הילדים, שהם ממתינים לשבת. אז ראינו כמה שצריך להיזהר בזה אחים יקרים, ליצור אוירה טובה, תדעו לכם שזה נשאר לילדים לכול החיים. אם הם יאהבו את השבת והם ישמרו את השבת זה בזכות ההורים שנתנו להם את הטעם הטוב. אבל חס ושלום אתה רואה אותם שהם גדלים ופתאום הם פורקים עול, דע לך שהשורש היה בבית, לא היתה להם אוירה טובה בבית.
לכן אם האדם רוצה לשמור את השבת כראוי ולא להכשל, ולא רק זה גם לתקן את מה שהיה בעבר. הרי אין אדם שיכול לומר: אני לא נכשלתי בעבר בחילול שבת, בפרט בעלי תשובה, וגם אנשים דתיים לכול אחד זה יכול לקרות לכל אחד.
מי שלא לומד הלכות שבת אז ודאי שהוא נכשל בשבת.
אומר החזון איש: איך אדם יעשה תשובה על חילול שבת? אומר הרב לשים לב מכאן ולהבא.
יש כל מיני תיקונים וסיגופים שכתוב בפוסקים ובמקובלים, שאם נראה את זה, חבל על הזמן אפילו אם נחיה 120 שנה לא נוכל לעשות כלום.
אומר הרב, רק דקדוק בשמירת השבת בכל המלאכות של שבת – זה הטוב שבתיקונים, שאדם ילמד הלכות שבת.
לכן כל אחד ואחת מאתנו צריך ללמוד, להעשיר את הידיעות שלו בהלכות שבת, לשמוע שיעורי תורה, ללמוד בספרים של הלכות שבת ובזה הוא יתקן את העבר שלו, והוא גם לא יכשל בעתיד בודאי.
לכן אחים יקרים, אדם צריך לעשות את תשובת המשקל. מה זה תשובת המשקל?
אדם שחטא בחילול שבת והרבה חס ושלום בדבר הזה, איך הוא יתקן את כל מה שהוא עשה בעבר? אז בודאי שדבר ראשון הוא צריך לשמור את השבת בעצמו, וללמוד את הלכות שבת. ואז הוא יטעם את הטעם המתוק של השבת.
ולכן, אנחנו צריכים לא לדאוג רק לעצמנו, "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת". אומר האורח חיים הקדוש "לעשות את השבת"- לא רק לעצמנו אלא לגרום שגם אחרים ישמרו אותה, זה החיוב שלנו בעולם הזה, לא באנו לפה בשביל עצמנו.
בואו נקבל על עצמנו את שמירת השבת יהודים יקרים, בואו נתחיל צעד צעד, גם מי ששומר שבת צריך להתחזק בשמירת השבת.
השבת היא מקור הברכה, זאת הנשמה של עם ישראל, לכן יהודים יקרים צריך לדאוג שעוד יהודים ישמרו את השבת.
אפילו יהודי שעבר על כל התורה כולה אבל הוא עדין שומר את השבת יש לו עדין את השלט של היהודי עליו - ככה אומר החפץ חיים.
כמו אדם שיש לו חנות מכולת ואתה בא לחנות מכולת ואתה רואה שיום אחד בעל החנות לא נמצא, אז אתה אומר אולי הוא לא מרגיש טוב, מחר הוא יבוא.
אתה בא למחרת, אתה רואה שגם למחרת הוא עדין לא בא.
אחרי שבוע, אתה רואה שהוא עדין לא הגיע, אז אתה אומר אולי הוא הלך לנופש.
אתה בא אחרי חודש, ואתה הוא רואה שהוא גם לא הגיע, אז אתה אומר אולי הוא הלך למילואים.
אבל אם אתה בא אחרי חודש וחצי, ואתה רואה שהורידו את השלט מהחנות – אז אתה מבין שכאן כבר אין מכולת – ככה אומר החפץ חיים – יהודי ששומר שבת יש לו שלט עליו. שעדין הוא יהודי, הוא בן של מלך, הוא בן של בורא עולם.
אבל אם חס ושלום הוא פרק מעליו את עול השבת, אז שום דבר לא יכול לעזור כי הוא הוריד את השלט ממנו, אין לו כבר את הזהות של היהודי.
אז יהודים יקרים כמה יש לנו חיוב בדור הזה לרחם על האחים והאחיות שלנו לנסות לקרב, להסביר בדרכי נועם, במתיקות את מעלת השבת, את המתיקות שלה, את הסגולות שלה. צריך לדעת שעם ישראל זאת נשמה אחת, כולנו יחידה אחת וכל אחד צריך לדאוג לשני.
ויהיה רצון שע"י שמירת השבת נזכה לגאולה הקרובה במהרה בימנו אמן ואמן!