מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט
זכירת יציאת מצרים ע"י שירת הים
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 01:01
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 286
שמואל ברוך גנוט
זכירת יציאת מצרים ע"י שירת הים
א] נפסק שעלינו לזכור בכל יום יציאת מצרים, וע"כ אנו מזכירים זאת בסוף פרשת ציצית, באומרנו: "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" (ויש לכוין לצאת בזה י"ח מ"ע של זכירת יצי"מ). וכ' המג"א סי' ס"ז: "איתא בגמ' בברכות דף י"ג ע"ב שאם אמר הלכה שמוזכר בה יציאת מצרים, יצא. ונראה דכ"ש אם אמר שירת הים דיצא", עכ"ל. וכ' הגרעק"א בהגהותיו כך: "חתני הגר"מ סופר אבדק"ק פרעסבורג השיג ע"ז, דרחמנא קפיד "תזכור את יום צאתך" ולא קריעת ים סוף. ולענ"ד אמת בפיו, דלהדיא איתא בשמו"ר פכ"ב וז"ל: שנו רבותינו, הקורא את שמע צריך להזכיר קריעת ים סוף ומכת בכורות באמת ויציב, ואם לא אמר מכת בכורות לא יצא, עכ"ל. ובהגהות השו"ע בהוצאת מכון ירושלים כ': ט"ס הוא, דמביא היפך מדבריו. ולפנינו במדרש כתוב בזה"ל: ואם לא הזכיר קריעת ים סוף אין מחזירין אותו, אבל אם לא הזכיר יצי"מ מחזירין אותו, שנאמר "למען תזכור", עכ"ל. והיינו דהגרעק"א הוכיח מדאיתא דצריך להזכיר יצי"מ דוקא ואל"ה מחזירין אותו, ש"מ דבעי' להזכיר דוקא יצי"מ, והזכרת קריעת ים סוף הזכרה נוספת היא. ואולם המג"א יכול לכאו' להשיב בקל, דהא דאיתא דמחזירין אותו היינו שלא הזכיר כלל, לא יצי"מ ולא קרי"ס. אך אם הזכיר חד מהם, שפיר דמי.
אולם נראה דעיקר ראיית הגרעק"א מהא גופא דחזי' מהמדרש דאיכא ב' דיני הזכרות, דין אזכרות יצי"מ ודין אזכרת קרי"ס, וביותר הוא מדויק בלשון המדרש שם, דשאלו אמאי מזכירים ב' אזכרות ותי': "תדע לך שזו קשה מזו, שביצי"מ כתיב אנכי ה' אלוקיך אבל בקרי"ס אינו מזכיר את השם". והיינו דרק ע"י יצי"מ נצטווינו להיות עבדי ה', ובקרי"ס הוא נס גרידא, אחר שקבלנו כבר עול מלכותו ית"ש. הרי דיש ביצי"מ מה שאין בקרי"ס. אכן המג"א אפשר דסבר דאף דב' אזכרות הם, מ"מ כל שהזכיר קרי"ס, שהוא סו"ס המשך ותוצאה מיצי"מ, כמאן דהזכיר יצי"מ דמי.
ואולם לענ"ד נראה דאכן אם הזכיר קרי"ס מצד הדין דבענין להזכיר קרי"ס, אזי לא יצא עי"ז הזכרת יצי"מ גם להמג"א, אך אם יזכיר קרי"ס כדי לצאת י"ח הזכרת יצי"מ, שפיר דמי, וכדלקמן:
ב] הנה בפשטות מד' המג"א נלמד דבדין זכירת יצי"מ מספיק זה שמזכיר ניסי יצי"מ בכללות, וא"כ כשמזכיר ניסי קרי"ס מועיל, וכעי"ז מצינו דכ' המג"א בסי' תרפ"ה גבי זכירת מעשה עמלק, דאם לא שמע פרשת זכור יוצא י"ח בשמיעת קריאת פרשת "ויבוא עמלק" שבפורים, והקשה המשנ"ב (שם סקט"ז) דצ"ע דהא בתורה כתיב "זכור אשר עשה וגו' אשר קרך בדרך ויזנב בך וגו' תמחה וגו', והכוונה שלא לשכוח מה שעשה לנו עמלק וכו' ולכך נצטוינו למחות את שמו וכו', וזה לא נזכר בפרשת "ויבוא עמלק". ואולם המג"א סבר, כמו דסבר בנדו"ד, דא"צ להזכיר כל הענין בפרטי פרטות והאזכרה הכללית מועלת, ולשיטתיה אזליה. וכן מצינו בדומה לזה דברי המג"א בסי' רע"א דהמזכיר בתפילה בלבד זכירת השבת מקיים המ"ע דזכירת שבת, וא"צ להזכירו על הכוס דוקא, עי"ש ובביאה"ל בארוכה. ויל"פ אי דמיא להכא.
ג] ואמנם אפ"ל באופן מחודש יותר, דבאמת גם להמג"א צריך לזכור יצי"מ ממש. אך ס"ל להמג"א דאם מזכיר בפיו קרי"ס, נזכר בלבו גם יצי"מ, דחד עניינא הוא. וכן הזוכר מקצת מעשה עמלק בפיו, זוכר עי"כ כל פרשת עמלק והחובה להילחם בו, ומהני זה שזוכר בפיו מקצת הענין, כאשר עי"כ יזכור בלבו גם יתר הענין בדר"כ. ואולם זהו דוקא שרוצה לזכור יצי"מ וזוכרו בפיו ע"י הזכרת הלכה מהלכות יצי"מ או שירת הים. אך כשרוצה לזכור קריעת ים סוף ובזה עסוק, ואמר שירת הים, דלא יוצא עי"ז זכירת יצי"מ. כיון דעסוק כעת בזכירת קרי"ס ולא בזכירת יצי"מ, אע"פ דאם היה רוצה לזכור יצי"מ ואומר שירת הים, היה יוצא י"ח, דכיון שעסוק בצורך לזכור את יציאת מצרים, שפיר יכול להיזכר בזה באזכרת קריעת ים סוף. וז"פ.