לכבוד הגרש"ב גנוט שליט"א

 

אנו נוסעים לצימר בישוב חילוני, שאין לי מושג על רמת כשרות המטבח שבצימר. כיצד עלינו להתנהג במטבח? מה מותר ומה אסור?

 

בתודה

 

יענקי

אלעד

 

 

חימום אוכל בחדרי הארחה וצימרים

 

בני תורה ויראה אינם משתמשים כלל במטבחים שכאלה. מביאים מהבית כלים חד פעמיים ולא נוגעים בכלי המקום ובמכשיריו. אך ההלכה מאפשרת להשתמש במטבח זה, כפי שנקרא כעת.

 

אפשר לחמם, לבשל או לאפות מאכלים כשרים בתנור ששימש למאכלי איסור או לבשר וחלב יחד רח"ל, בתנאי שהמאכל סגור לחלוטין, בצורה הרמטית, בשתי עטיפות, אך אין להשתמש בתבניות שבתנור, אלא רק בתבניות כשרות (אפשר לרכוש כמובן תבניות חד פעמיות), (שו"ע יו"ד קח,א, שו"ת אגרות משה יו"ד א, סימן מ' וסימן נט, ועי' במשנ"ב תקא, קלו, ספר הכשרות, להגרי"י פוקס שליט"א, פכ"ג). 

 

כאשר רוצים להכשיר את התנור בו נצלו או נאפו מאכלי איסור, חובה להכשיר את התנור עצמו בליבון קל ואת התבניות או השיפודים בליבון חמור, וגם לנקותו בניקוי יסודי ולהפעילו במשך כשעה בחום המירבי. בדרך כלל יהודים אינם מגיעים לבתי הארחה וצימרים ומתחילים ללבן את התנור, ולכן אפשר לחמם או לבשל בתנור כפי ההצעה הקודמת שהצענו, לסגור את המאכל בצורה הרמטית, בשתי עטיפות.

 

ואגב, אלו שעושים "מנגל" על האש בדשא, לא ישתמשו בשום אופן במכשיר המנגל ושיפודי הברזל של הצימר, שהרי מי יודע מי השתמש בהם קודם לכן.

 

כשהגענו לצימר ויש בו מיקרוגל, שאין איש יודע מה חיממו בו קודם, ניתן לנקותו ביסודיות, להכניס בתוכו כוס מים נקיים ולפעילו עד שיתאדו המים וחלל התא יתמלא באדים (ראו בשו"ע יו"ד צב, ח, צ"ג א' וק"ח א', ספר הכשרות שם). תנור מיקרוגל רגיל המשמש אך ורק להפשרת מזון או חימומו, כתבו הגרח"פ שיינברג והגר"מ הלברשטאם זצ"ל שמותר להשתמש בו לחלבי ולבשרי לחילופין, בתנאי שהמאכלים עטופים הרמטית ואינם מונחים ישירות על גבי הצלחת. (והטוב ביותר הוא לעטוף את המאכלים המחוממים במיקרוגל במספר עטיפות שונות, מצדדים שונים, כי לפעמים אחת העטיפות נפתחת. וצריך לשים לב ולהיזהר מאוד שלא לחמם את המאכל יותר מידי, כי המציאות היא שחימום רב גורם לעיתים לקריעת ופיצוץ השקיות).

 

בספר "הכשרות" כותב שמיחם מים חמים או קומקום חשמלי המשמשים אך ורק לחימום מים נקיים, אם הם נקיים לחלוטין ומרתיחים בהם מיד עד הגובה המירבי, ואז כשהמים רותחים פותחים את הברז או מערים מים מהקומקום, ניתן למלאם במים נקיים חדשים והם מותרים בשימוש. (כיון שאף שעירו מהם לתוך מזון שאינו כשר או ניקו אותם בכלי ניקוי שעליהם שיירי מזון שאינו כשר, יש להניח שהיה "ביטול בשישים").

 

אין להשתמש במדיח כלים או ב"פוד פרוססור" שאין לנו מושג על כשרותו. כמו כן, קשה לנקות בדרך כלל מחבתות ולכן יש להימנע מלהשתמש בהן ללא הכשרה. 

 

הטוב ביותר הוא להשתמש במקומות כאלו עם סכו"ם וצלחות חד פעמיות. אך במידה ואין לנו כלים חד פעמיים, אפשר להשתמש במידת הצורך בסכו"ם נקי לחלוטין במאכלים ומשקאות קרים (וזאת כאשר הכלים אינם חייבים בטבילת כלים, וישנה מחלוקת בהלכה בין פוסקי זמנינו האם צריכים לטבול כלים של בתי מלון, בתי הארחה וצימרים). ובכלים העשויים זכוכית או דורלקס, אפשר להשתמש בשעת הצורך אפילו לדברים חמים.

 

סכין שנמצאת במטבח שאינו כשר, כשהסכין נקייה לחלוטין, מותר להשתמש בה לחיתוך ירקות ופירות קרים. אך אין להשתמש בה לחיתוך דברים "חריפים", (ראו שו"ע יו"ד צו,ה וט"ז שם, ספר הכשרות פכ"ג).

 

 

מה מניחים על השיש והכיור?

 

מי יודע מה הונח קודם על השיש במטבח של בית הארחה או הצימר, ולכן יש להימנע מלהניח עליו כלי חם באופן ישיר. ואם הנחנו עליו בטעות כלי חם והמקום היה רטוב, צריך להגעיל את הכלי, ולגבי תכולת הסיר- אם יש בו פי שישים כנגד הבליעה האסורה, תכולת הסיר מותרת לאכילה.

 

אין להניח על כיורים במקומות כאלה כלים חמים, וגם אין להשאיר בו כלים קרים במשך 24 שעות רצופות, ואם הנחנו כלים בכיור זה, עדיף שלא להשתמש במים רותחים בכיור, בין מהברז ובין מעירוי של מים חמים מהמיחם החשמלי.

 

כשבמטבח אין הפרדה בכלים ובחומרי הניקוי של הכלים, ומשתמשים באותם כלי הניקוי לחלבי ולבשרי ואולי גם, חלילה, אף למאכלים אסורים, אין להשתמש בהם לצורך שטיפת כלים כשרים.

 

ושוב, הטוב ביותר להשתמש בתבניות ובכלים חד פעמיים.

 

בברכה

 

הרב שמואל ברוך גנוט