בספר אורחות רבינו (א, רמד) מספר הג"ר אברהם הורביץ על רבו הגרי"י קניבסקי הסטייפלער: כשהיה כבה האש בכירים בשבת בבית מורי ורבי, ולא היה למורי לא תבשיל חם ולא מים חמים, היה שולח לשכן תלמיד חכם שגר מעליו, ומבקש כוס מים חמין, כדי לקיים בו את מצות עונג שבת בחמין, לפי שכתב בעל המאור בריש פרק כירה, שכל מי שאינו אוכל חמין וכו'. ואף כשאצל מורי ורבי היה הדבר באונס, שכבה לו האש מתחת התבשיל, מכל מקום הקפיד לקיים את מצות עונג שבת בחמין.
בספר הכל לאדון הכל מספרת בתו של רבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל: שפעם אחת בליל שבת התדפק שוטר על דלת ביתם, והודיע לאביה שזה עתה קבל הודעה שבחנות הפרוות שלו פרצה שריפה, ואעפ"י שמכבי האש עושים כמיטב יכולתם להשתלט על הדליקה, מכל מקום בא לייעץ לאבי שיגש לשם בהקדם האפשרי. אבא הודה לשוטר, ואמר לו: היום זהו יום השבת שלנו, לא אוכל להיות שם לפני צאת השבת, כלומר עד מחר בערב. השוטר הסתכל באבא כלא מאמין, ואמר: מר הרמן, חנותך עולה בלהבות, ואתה לא תלך לראות מה קורה שם?!
כל השבת לא הראה אבא שום סימן של דאגה. הוא שר זמירות, אמר דברי תורה ליד השולחן כהרגלו, ואפילו בצאת השבת לא מיהר לעשות את ההבדלה, לאחר ההבדלה נסע אבא לשדרה השביעית, שם היתה ממוקמת החנות שלו, כשהוא מצפה לראותה בהריסותיה ובחורבנה, אולם בבואו למקום הופתע כי היתה זו חנות הפרוות הסמוכה שעלתה באש, חנותו עמדה על מקומה בשלימות.
