על תפילת השבת בביתו של ה"חפץ חיים" זצ"ל, מביא בספר מאיר עיני ישראל מדבריו של אורח מברלין שהתארח ב"ראדין" בשבת קודש כ"א סיון תרפ"ט, ואלו דבריו: למחרת העירו אותי בחורי הישיבה בשעה שש, בהשערה שתפלת השחרית אצל ה"חפץ חיים" מתחילה בשעה הזאת. התלבשתי מהר והלכתי עם הבחורים אל ביתו של ה"חפץ חיים", שם מצאתי כבר קהל רב של מתפללים.
התפלה היתה בהתלהבות כזו שטרם ראיתי כמותה. את העליה הראשונה בקריאת התורה קיבל ה"חפץ חיים", כל התפלה התנהלה באיטיות ובכוונה עצומה, שארכה כשלוש וחצי שעות.
נכדתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל ספרה על סבה הגדול, שבשבתות היה מטייל ביער הסמוך לעיר, ולפעמים היה פוגש שם צעירים שאחזו מקלות בידיהם וסגריות דולקות בפיהם. הסבא היה עושה עצמו כמו שאינו רואה מה בידיהם ובפיהם, והיה מאיר פניו אליהם ומקדים לברכם בקול רם בברכת שבת שלום. היה משוחח אתם בנועם על נושאים קרובים ללבם, ומתבל את דבריו בפסוקים מן התורה ובדברי חז"ל, כך השפיע על הצעירים, ובזכותו חזרו רבים בתשובה.
על רבי שלום מרדכי הכהן זצ"ל, אב"ד ד"בערזאן" בעל שו"ת מהרש"ם, מסופר: בשבת נוהג היה ללמוד מסכת שבת, מסכת ערובין והלכות שבת, ובמוצאי שבת בסעודת מלוה מלכה היה גומר ללמוד את מסכת עירובין.
בספר לשכנו תדרשו הביא כיוצא בזה גם על הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר, בליל שבת היה לו קביעות שהיה גומר כל מסכת ביצה, וסדר הלימוד היה באופן זה, שמיד אחרי תפלת ערבית היה מתחיל מתחילת המסכת [כדי לנצל את הזמן שעד הסעודה]. בתוך הסעודה ביני וביני היה ממשיך עד שהיה מסיים כל המסכת, ועל כגון זה נאמר: בתחבולות תעשה לך מלחמה.
