בספר הרב מבריסק מסופר: בין האגודות המבורכות שפעלו בעיר בריסק היתה זו שנקראת משמרת השבת, חברי המשמרת היו סובבים בשווקים בערבי שבתות והיו מזרזים את בעלי העסקים לסגור את עסקיהם קודם התקדש היום.
והנהבליל שבת אחד, כאשר הגיע כדרכו רבי אברהם אידלמן למנין תפילת ערבית אצל הרב מבריסק, השיח בפניו מהרהורי לבו, כי בעצם אין הוא רואה טעם בטירחתו הגדולה, כי הרי אלו הנשמעים לו וסוגרים עסקיהם גם לולי שהיה סובב ומעוררם לזה היו סוגרים, ואילו המסרבים להשמע לדין התורה ולכבד את השבת עדיין עומדים במריים ולא חוזרים בהם מעוונם, וכיון שכן, למה זה אנכי.
למשמע הדברים קרא לו הרב מבריסק לצאת אל פתח הבית, והראה בידו כלפי החנויות הרבות הסגורות על מנעול ובריח, ואמר לו: ר' אברהם, טעות היא בידך, הרואה הנך את כל החנויות הרבות הסגורות כעת, דע לך כי רק בזכותך ובזכות חבריך הם סגורות, ואילו לא הייתם עומדים על המשמר בעקביות מידי ערב שבת לעורר על כך, גם הם היו פתוחות, גם הם היו נמשכות בעסקיהם אל תוך ליל השבת.
בספר הכל לאדון הכל, מתארת המחברת את אוירת סעודות השבת בבית אביה הרב יעקב הרמן בזמן שהותו של רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל ראש ישיבת קמניץ, רוח שבת אמיתית שררה בבית כאשר אבא ורבינו היו שרים זמירות שבת, פניו של רבינו זרחו באור של קדושה שהציף את ביתינו בעונג עילאי, חשבתי בליבי מן הסתם כך נשמעת שירת המלאכים, אנשים רבים מקרוב ומרחוק באו להקשיב לקול זמירותיהם, וכאשר כבר לא היה מקום אף בעמידה מילאו המבקרים את הפרוזדור ואף א מדרגות הבית.
