מסופר על הצדיק רבי אליהו דושניצר זצ"ל המשגיח של ישיבת לומז'א בפ"ת, שלא היה הולך בשבת קודש בשום מקום בעיר, רק מביתו שהיה סמוך מאד לישיבה, ופעם הפצירו בו מאד, לפי שהיה איזה שמחה אצל אחד מראשי הישיבה, ואמר למבקשיו שלא הלך מעולם בשבת קודש ברחובות העיר, שמא יראה ח"ו חילול שבת!!!
מסופר על ה"חזון איש" זצ"ל, שפעם הלך לטייל בשבת עם אחד מתלמידיו ברחוב הנקרא כיום רחוב חזון איש, לכיוון "רמת יצחק". כשהגיעו לאזור רחוב רשב"ם, ביקש רבינו לחזור לכיוון בני ברק, בנימוק שאין ברצונו לראות חילול שבת. התלמיד המליץ להמשיך, ואכן כעבור זמן הגיע רכב מכיוון "רמת יצחק". רבינו החזון איש שראה זאת נצטער מאד, ואמר לתלמידו בכאב: כל ראייה ואפילו בודדת של חילול שבת מזיקה לנפש, גם אם בדרך כלל נמנע מלראות.
גם על הצדיק רבי מאיר חדש זצ"ל המשגיח של ישיבת חברון בירושלים, מסופר שבעת אחד מטיוליו ביום שבת קודש, כשטייל ברחוב ליד ביתו בלווית תלמיד ממקורביו, קרה המקרה ששכן חילוני התניע את מכוניתו ונסע, המשגיח ששמע את רעש התנעת המנוע סובב את ראשו, וראה את חילול השבת.
באותו רגע מיד החוויר המשגיח, ולאחר שהות מה אמר לתלמידו: "נחזור הביתה". רבינו נכנס לביתו, ומיד התיישב ללמוד והתמיד בלימודו עד לשעת הסעודה, גם בעת סעודת השבת חשו המסובים שפני רבינו אינם כתמול שלשום. לשאלת המסובים ענה שהוא חש בטוב. ובכל כוחו הסתיר את כאבו. אולם, מאז לא רצה יותר לצאת לטייל בשבת, שהרי גם לראות חילול שבת גורם לקלקול.
