בספר אורחות רבינו מובא שרבינו יעקב ישראל קנייבסקי ה"סטייפלר" זצ"ל סיפר על רבו הסבא מנובהרדוק זצ"ל, שפעם אחת ביום שישי לא היה יכול לילך לבית המרחץ המקומי לרחוץ בחמין לכבוד שבת קודש, על כן ביקש מאחד הנוכחים שיביא לו כוס תה, ולאחר שהגיש לו את הכוס בירך עליו ושתה ממנו מעט, ובנותר רחץ את פניו לכבוד שבת המלכה, בכדי לקיים בזה מצות רחיצת הפנים בחמין.
עוד מסופר על רבינו הסטייפלר שלמרות שהיה לו בביתו מקוה פרטי, מכל מקום מידי יום שישי היה משרך דרכו במאמץ רב לעבר המקוה הציבורי שהיתה ממוקמת בשכונת ויזניץ, וביאר את הדבר לנכדו שסייע עמו, שמאחר ומצוה לרחוץ בחמין לכבוד שבת, ואת מי המקוה שבביתו אין דרך לחמם, על כן הוא מתאמץ ללכת למקוה הציבורי.
ומעיד מחבר הספר אורחות רבינו שסיפר לו בחור אחד מישיבת בית מאיר, שפעם היה קודח אותו הבחור מחום והיה לו שלשים ותשע מעלות, ושאל את הסטייפלר האם עליו לטבול במקוה לכבוד שבת, ואמר לו הסטייפלר שטבילה אחת אינה מזיקה, וילך לטבול אולם שתיכף ומיד יצא וינגב עצמו היטב במגבת.
בספר מרן הרב שך, מסופר שבזמני מלחמות העולם כשהיה הרב שך מגיד שיעור בישיבה בסלוצק השתעשע רבות בדברי תורה עם אחד התלמידים, ובראותו כי הוא בעל השפעה עליו הפציר בו רבות לחדול מעישון הסיגריות. לימים נימק את הסיבה להפצרותיו הרבים, משום שבאותה התקופה הפילו הקומניסטים חללים רבים שנסחפו אחרי תאוריות הכזב שלהם, ובמיוחד פעלו אצל הבחורים המחוננים וטובי המוחות שבעולם הישיבות, ומאחר שבחור זה היה מהמחוננים ביותר, חשש הרב שך שמא יגרר חלילה גם הוא לקומניזם ויפרוק מעליו עול תורה ומצוות, משום כך השתדל למונעו מהעישון, שכן גם אם חלילה יפרוק מעל עצמו עול תורה ומצוות כשבכללם עול שמירת השבת, לכל הפחות לא יחללנה בתדירות כל כך גבוהה על ידי עישון הסיגריות.
