פרשת שופטים משפט צדק בתקופת ישראל במדבר, והיום?
מאת: אהובה קליין.
פרשת שופטים פותחת בנושא המשפט: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם, מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ". [שופטים, ט"ו, ,י"ח- כ"א]
השאלות הן:
א] מה הפריע למשה בתחום המשפט כאשר שמע לעצת יתרו להקל עליו?
ב] מאין כי יש קשר בין משפט ליראת אלוקים?
ג] מה הקשר לדברי ישעיהו בהפטרה?
תשובות.
משה שמע לעצת יתרו – למנות שופטים - אך הבחין בקושי מסוים.
הרב אביגדור הלוי נבנצל מבאר: מתברר שמשה שמע בזמנו לעצת יתרו כאשר ראה אותו שופט את עם ישראל במסירות נפש כנאמר:
"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל־אֲשֶׁר־ הוּא עֹשֶׂה לָעָם; וַיֹּאמֶר, מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם--מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל־הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב". [שמות י"ח, י"ד]
יתרו –מדגיש: כי אין אפשרות לקיים משפט ראוי לעם שלם על ידי שופט אחד בלבד! הרי זה יגרום למשה להתמוטט - ואומר לו.
"נָבֹל תִּבֹּל—גַּם־ אַתָּה, גַּם־ הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי־ כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ" [שמות י"ח, י"ח]
אכן אלוקים הסכים שמשה יפעל על פי עצת יתרו, אך יתכן שיתרו טעה בעצה שהציע למשה למנות שופטים נוספים וההוכחה לכך, כי טרם נפטר משה הכתוב מציין את הנס הגדול שקרה לו בעת פטירתו כנאמר:
"וּמֹשֶׁה, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא־נָס לֵחֹה". [דברים ל"ד, ז'] ובאמת מדוע לא נאמר על משה - כי שיניו לא נשרו לעת זקנתו ? התשובה לכך - כדי לסתור את דברי יתרו שהזהיר את משה שאם יפעל לבדו כשופט - התוצאה תהיה: "נָבֹל תִּבֹּל—גַּם־ אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ":
יתרו התכוון: כי משה יגיע למצב של צמח נובל - שאין בו כבר לחות. אך מפני כבוד יתרו התורה מגלה לנו בפסוקים האחרונים של החומש כי אפילו אחר ק"כ, שנים - אין הזקנה שלטה עליו ונשאר צעיר - מסתבר כי למרות כל המאבקים והמלחמות , עם פרעה, מלחמת סיחון, בעיית המרגלים- והקשיים שמשה עבר בחייו כמנהיג וכשופט לעם ישראל - לא פגעו בו ולא היה מושפע מפגעי הזמן בניגוד לחששותיו של יתרו - אפילו ראייתו לא נפגעה במותו – "לא כהתה עינו"-כי איש האלוקים אינו מושפע מפגעי הזמן.
אומנם ה' הסכים לעצת יתרו ואישר למשה למנות שופטים, אולם מה שהפריע למשה:
א] למרות שחלק מהעם בהחלט רצה – לא מתוך רצון להקל על משה ,אלא להפיק תועלת מן המערכת החדשה - כי הרי משה היה צדיק וטהור ולא היה ניתן לשחד אותו ,לא ניתן להעלות סברות עקומות למי שחכמת ה' בליבו וגם לא ניתן לבלבל אותו ,לכן העדיפו שיהיו שופטים גם מסוג אחר- שופטים מכל שבט שהם:"משלנו" איתם הם בוודאי יוכלו להסתדר כך מביא רש"י מתוך ה "ספרי".
ב] אומנם נכון שעם גדול חייב שתהיה לו מערכת ענפה של שופטים - אלא הטענה היא - על ה"מנגינה" שבה הסכימו ,ה"צלילים"- חלק מעם ישראל-שמחו יתר על המידה, הם לא הבינו דבר יסודי ביותר: כי עדיף ללמוד מהמקור הנכבד היינו, ממשה שהיה איש אלוקים ישר וירא שמים רצה להבהיר להם את האמת לדורותיה בכלל המרכזי בעבודת ה': אינו דומה שומע מפי הרב -לשומע מפי התלמיד! כי מפי התלמיד יקבלו פחות מאשר מהרב ואילו ברוחניות אסור להסתפק במועט! אם אתה יכול להקשיב לשיעור ממשה רבינו ,אינך רשאי להסתפק בשיעור מפי יהושע בן-נון. וברור שאין להסתפק במישהו קטן ממנו. עליך ללמוד מאיש גדול בידע וברמה גבוהה , אך בתנאי שאתה מבין את הסבריו.
משה מוכיח את העם - כי חסרה להם השאיפה היסודית ביותר- חייבים ללמוד אצל הגדול ביותר! כי ללמוד מהמקור הראשוני- פירושו: ללמוד מהשכינה! ואינם מבינים כי משה רבינו בטוח - יפסוק דין אמת. זו אמת שלמד מה' שמסר לו את התורה.
ואילו כשאחד משרי האלפים יפסוק - יתכן שתיפול טעות וגם אם לא יטעה יתכן שלא יבהיר היטב את הנימוק - לפסק הדין. כך תתחיל להשתלשל הטעות.
מכאן נלמד: שאינו דומה שומע מפי הרב לשומע מן התלמיד - כי מן הרב תקבל יותר יראת שמים - יותר בהירות, הסבר צלול ללא ספקות. מנגד אצל התלמיד- כל המעלות האלה חסרות. [על פי ספרו של הרב יוסף אליהו - "שיחות הרב אביגדור הלוי נבנצל"]
הקשר בין המשפט – ליראת אלוקים.
נאמר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ;"
נשאלת השאלה : מדוע התורה מדגישה את המילים: אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ? הרי ברור כי הכול מאת ה'?
אלא מכאן יש להבין :כי יש למנות מנהיג, או שופט, או רב אשר ליבו מלא יראת שמים. כי בכל פסק דין, או פסק הלכה לעם – הם יכניסו גם יראת שמים.
פסק דין - או פסק ההלכה – חייב להיות מותאם לרצון ה' ולא כמו חוקי הגויים- שהם סתם כללים שרירותיים שנקבעו על ידי אנשים - ופעמים רבות ללא –תועלת - ללא צדק וללא חכמה.
אצל הדיין והרב - פסיקת ההלכה חייבת להיות מחוברת ליראת אלוקים וקשר לשמירת המצוות על פי ההלכה.
לדוגמא: אם יהודי ניגש לרב ושואל שאלה הלכתית, בעניין בשר וחלב, הרב יפסוק לו הלכה וגם יסביר לו את החומרה באיסור של הבשר והחלב. גם ידגיש כמה יש לדקדק בכל הפרטים של הכשרות.
הזוהר הקדוש כותב בפרשת משפטים: כי אדם שנכשל באיסור בשר וחלב, ויפקד בבן תוך ארבעים יום מעת שעבר על חטא זה, הבן הזה חלילה , עתיד להיות כופר.
הרמב"ם כותב: בפתיחת הלכות סנהדרין: "מצוות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ"
בספר המצוות [מצווה קע"ו] כתב: "שצוונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצוות התורה-ויחזירו את הנוטים מדרך האמת- לדרך התורה -על כורחם, ויצוו לעשות טוב ויזהירו מהרע, ויעמידו הגדרים על העובר עד שלא יהי מצוות התורה ואזהרותיה צריכות לאמונת כל איש"
עם ישראל ובתוכם השופטים והמנהיגים יהיו יראי שמים ולא יתנתקו משורשי אבותינו אברהם, יצחק ויעקב. שהקפידו לקיים את רצון ה' לא סרו - ימין או שמאל בדרכם ,אלא הייתה להם יראת שמים, כאשר הלך אברהם אבינו עם שרה לגרר הוא כבר הבחין שאין יראת שמים במקום ולכן אמר ששרה היא אחותו וכאשר אבימלך לקח אליו את שרה- ה' הופיע בחלום לאבימלך ואמר לו: כי אם הוא יגע בה- הוא ימות- כי היא אישה נשואה, אבימלך לא נגע בה והשיב אותה לאברהם- אך שאל אותו מדוע נהג בדרך זו ענה לו אברהם:" ...כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין־ יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" [בראשית כ'. י"א] אם כן, כיצד הבחין אברהם כי אין במקום יראת שמים? התשובה היא: כי אברהם אבינו - היה בעל יראת שמים - כפי שראה זאת אלוקים בזמן עקדת יצחק ואמר לו:
"וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי". [בראשית כ"ב, י"ב]
יהודי חייב לדעת כי בהיותו משתייך לעם הנבחר- עם סגולה- אלוקים מביט בו ובעמו יומם וליל כדברי דוד המלך: "הִנֵּה לֹא־ יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל". [תהלים קכ"א, ד']
עוד נאמר:" אָנָה, אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ; וְאָנָה, מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה; וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר; אֶשְׁכְּנָה, בְּאַחֲרִית יָם. גַּם שָׁם, יָדְךָ תַנְחֵנִי; וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. וָאֹמַר, אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי; וְלַיְלָה, אוֹר בַּעֲדֵנִי. גַּם חֹשֶׁךְ, לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ:וְלַיְלָה, כַּיּוֹם יָאִיר-- כַּחֲשֵׁיכָה, כָּאוֹרָה". – לא ניתן להסתתר מפני ה'! [שם קל"ט, ז'- י"ג]
במסכת אבות כתוב: "חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם- עַל עִינּוּי הַדִּין ,וְעַל עִוּוּת הַדִּין,
וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה" [אבות ה', ח'].
לכן בהשראת דברי המשנה ובימים אלה ממש כאשר אנו שרויים במלחמה בכמה חזיתות - כדאי לבדוק גם מה מתרחש בבתי המשפט בארצנו ?
הנביא ירמיהו אומר: "וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב"[ירמיהו י"א, ,כ]
זו סיבה טובה לכל שופט בישראל - להיות מחובר לספר התורה וגם ליראת שמים.
דברי ישעיהו הנביא בהפטרה לעם ישראל:[פרק: נ"א]
הנביא מנחם את עם ישראל השרוי בפחד מהאויבים ואומר: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן. וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק".
הנביא טוען: כי עם ישראל החושש מהאויבים המציקים- חייב לדעת – כי אלוקים אינו שוכח את עמו- הוא מדמה את ירושלים לאישה – ומרגיע אותה: "הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה', אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ; אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, שָׁתִית—מָצִית".
כֹּה אָמַר אֲדֹנַיִךְ ה', וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ, הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ, אֶת־כּוֹס הַתַּרְעֵלָה—אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי, לֹא־תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד.
בהמשך מבשר לעם ישראל את הגאולה:
"מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם..."
לסיכום – לאור האמור לעיל, יהי רצון – שכולנו נתחזק ביראת שמים - נתאחד כאיש אחד בלב אחד ובאהבת חינם ונזכה בע"ה לגאולה שלמה במהרה.
כדברי הנביא ישעיהו: "כִּי־ נִחַם ה' עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם".