הגמרא במסכת שבת קיט. מביאה שגדולי האמוראים היו טורחים בעצמם בעשיית מלאכות שונות לכבוד שבת קודש, רב ספרא מחריך רישא [חורך ראש הבהמה], רבא מלח שיבוטא [מולח את הדג], רב הונא מדליק שרגי [מדליק הנרות], רב פפא גדיל פתילתא [גודל ומתקן את פתילות הנר], רב חסדא פרים סילקא [חותך את הסלק], רבה ורב יוסף מצלחי ציבי [חותכים את העצים], רבי זירא מצתת צתותי [מצית האור].
הגמרא במסכת ביצה טז. מביאה מה שאמרו על שמאי הזקן: שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת, לפי שכשמצא בהמה נאה, היה לוקחה ואומר: זו לשבת. וכשמצא אחרת נאה הימנה, מניח את השניה לכבוד שבת ואוכל את הראשונה, נמצא שהיה אוכל את הראשונה כדי שתהא היפה יותר נאכלת בשבת, א"כ אכילת הראשונה היתה גם כן לכבוד שבת.
