1. בשר חי [כלומר שלא התבשל בקדירה] קודם שהודח, הרי הוא מוקצה ואסור לטלטלו בשבת, כיון שאינו ראוי למאכל אדם שהרי לא הודח ויש בו איסור דם, ואינו עומד למאכל בהמה כיון שיכול להדיחו ולהאכילו לבני אדם. ש"ח ל"א סקכ"ה ביאוה"ל ד"ה דחזי.

2. בשר חי שהודח מערב שבת, אינו מוקצה ומותר לטלטלו, לפי שמאחר שהודח שוב אין בו איסור דם באכילתו כשהוא חי, ואף שאין דרך בני אדם לאכול בשר חי, מכל מקום יש בני אדם שכוססין אותו. ש"ח ל"א סקכ"ה.

3. דעת המגן אברהם שלא הותר לטלטל בשר חי שהודח, אלא בבשר רך כגון בשר יונה ואווז, אבל בשר בהמה שהוא בשר קשה אין דרך בני אדם לאכלו כשהוא רך בשום אופן, ורבים מן הפוסקים העתיקו דברי המגן אברהם הללו להלכה, אולם הט"ז והא"ר והגר"א חולקים עליו וסוברים שאף בשר בהמה שהודח מותר לטלטלו, ולכן הכריע המשנה ברורה שבמקום הדחק אפשר לסמוך על המקילים בזה. ש"ח סקכ"ה ועי' ביאוה"ל ד"ה דחזי.

4. שומן צונן של בהמה, הרי הוא מוקצה ואסור לטלטלו, לפי שאינו ראוי לאכילת אדם במצב זה שהוא צונן, וכיון שיהא ראוי לאחר השבת כשיחממו, אינו עומד למאכל בהמה, לכך הרי הוא מוקצה. ש"ח סקכ"ז ועי' ביאוה"ל ד"ה דחזי.

5. בשר שהסריח, אינו מוקצה ומותר לטלטלו בשבת, כיון שראוי להאכילו לכלבים, ואפילו הסריח בשבת. ש"ח ל"א ביאוה"ל ד"ה וכן.

6.  בהמה שנשחטה בשבת על ידי גוי, אינה מוקצה ומותר לטלטלה בשבת, כיון שהיא ראויה להאכילה לכלבים. ש"ח ביאוה"ל ד"ה וכן.

7. דג מלוח או דג מעושן, מותר לטלטלו כיון שהוא ראוי לאכילה כשהוא מלוח, אבל דג שאינו מלוח הרי הוא מוקצה ואסור לטלטלו, כיון שאינו ראוי לאכילת אדם ואינו עומד אף למאכל בהמה. ש"ח ל"ב סקכ"ו סקכ"ז.