שאלה מעשית: כשהגיעה משפחת פרידמן בשבת לבקר את דודתם, כיבדה אותם בסלט פרות טעים וטרי, הסלט היה מטובל במיץ שבתחילה לא הצליחו לזהותו, כשהתענינה גב' פרידמן אצל הדודה מהו המיץ הטעים, גילתה לה כי היא סחטה אפרסקים לתוך הכלי, והשתמשה במיץ כדי לתבל את הסלט. גברת פרידמן שהבינה שהסלט נעשה בשבת וגם האפרסקים נסחטו בשבת, שאלה אח"כ את בעלה האם היה מותר לסחוט את האפרסקים בשבת. אכן מה הדין ומדוע?
תשובה: מותר. וכיון שנסחטו לטבל ולא לשם משקה, מותר אפילו במקום שנהגו להחמיר בשאר משקה. ומקור הדבר כתוב בשו"ע: תותים ורימונים אסור לסחטן, ואם יצאו מעצמן אם עומדים לאכילה מותר, ואם עומדים למשקים אסור ושאר כל הפירות מותר לסחטן. וכתב המשנה ברורה: "ואפילו במקום שנהגו להחמיר בשאר פירות היינו דוקא שסוחטן למשקה, אבל כשסוחטן בקערה לטבל בו המאכל מותר, שאינו נקרא משקה, וזיתים וענבים אסור אף באופן זה. ש"כ סעיף א', משנ"ב ס"ק ח'.
שאלה מעשית: בנו בן החמש של אהרן אהב מאד לשתות מיץ תפוזים, ובמשך השבוע היה אהרן סוחט עבורו מיץ לפי בקשתו. שבת אחת רצה מאד הילד לשתות מיץ תפוזים, וכל ההסברים שאסור לסחוט בשבת לא הועילו להרגיעו. לבסוף חשב אהרן על פתרון מקורי. הוא אמר לו לפתוח את פיו, וסחט מספר פלחים ישירות לתוך פיו הפתוח. כשסיפר אהרן על כך לחברו העיר לו הלה, כי אינו משוכנע שהדבר מותר בשבת. אכן, מה הדין ומדוע?
תשובה:אסור. ומקור הדבר: כתוב ברמ"א מותר למצוץ בפיו מן הענבים המשקה שבהן, וכל שכן בשאר דברים, ויש אוסרים למצוץ בפה מהענבים וכיוצא בהם. וכתב המשנה ברורה מטעם שאין דרך סחיטה בפיו. וכל דבר שאין דרכו בכך לא גזרו בו. ועוד כתב ועיין בא"ר שכתב דבזיתים וענבים שסחיטתן מדאוריתא הנכון להחמיר מלמצוץ אפילו בפיו כסברא אחרונה. ובשאר דברים אין להחמיר, ומסתבר שאפילו בזיתים וענבים אין להחמיר רק דרך יניקה לבד דהיינו שמוצץ אותם ואינו משימם לתוך פיו. ומבואר בדבריו שההיתר הוא למצוץ רק בפיו, אבל סחיטה בידים לתוך הפה אסורה. ש"כ סעיף א', משנ"ב ס"ק י' י"ב
