בעמוד זה מופיעות שאלות ותשובות בנושא האמונה היהודית וביקורת על המתרחש בתנועות שפרשו מהיהדות. שאלות נוספות ניתן לשלוח למייל: [email protected]
שומרים על קדושת הכותל
שאלות ותשובות בנושא הרפורמים
הקדמה ומושגי יסוד
תוכיחו שיש אלוקיםתורת הקוואנטים מוכיחה שהמצב (ה -spin) של כל אלקטרון ואלקטרון בעולם, נקבעים באופן לא-דטרמיניסטי , ההתנהגות של האלקטרונים אינה כפופה לחוקי הטבע, אינה כפופה למהירות האור, ואי אפשר לצפות אותה מראש.
יתרה מזאת: היה מי שניסה להניח שהאלקטרונים מתנהגים על פי חוקי טבע שעדין לא ידועים, אבל מסתבר שהנחה זו מביאה למסקנה שהופרכה בניסויים אמפיריים רבים, מה שקרוי "אי-שוויון בל". מה שאומר שהאלקטרונים שמרכיבים את עולמינו אינם מתנהגים על פי שום חוק טבע - לא חוק טבע שידוע לנו, ולא חוק טבע שעדיין לא ידוע לנו. וגם הוכח שאין hidden parameters (פרמטרים לא-ידועים) שקובעים את מצב האלקטרון .
מזה נובע: שמצב האלקטרון אינו נקבע על סמך שום כח טבעי .
מזה נובע: מצב האלקטרון נקבע על ידי כח שהוא מחוץ לטבע .
וכאן יהיה מי שיטען שמצבו של האלקטרון מתנהג על פי התפלגות סטטיסטית, וכשעליו להיקבע הוא נקבע באופן אקראי – אבל דבר זה אינו עונה על השאלה איך נקבע מצב האלקטרון? איך מוחלטת ההתנהגות האקראית? שהרי מטבע שמוטלת, מצבה נקבע לכאורה על פי האופן הפיזיקלי המדויק שבו היא הוטלה, ומספר אקראי שמוגרל במחשב, מצבו נקבע על פי מספר seed מסוים שהיה במחשב באותו זמן, והתנהגותם של פקקי התנועה בכביש (שגם היא מוגדרת כהסתברותית) נקבעת על פי החלטתם של כמה עשרות אלפי נהגים באותו יום, וכך הלאה.
וכאן נשאלת השאלה: מה הגורמים שמשפיעים על האופן שבו יקבע מצבו של האלקטרון? מה הדבר שמחליט על ה"אקראי" הזה? שהרי אם קורה משהו, משהו גרם ל"משהו" הזה להתרחש. אבל הואיל ואין שום גורם שמשפיע על התוצאה הזו שנמצא בתוך חוקי הטבע, לכן הגורם שמשפיע על כך חייב להיות מחוץ לחוקי הטבע, כלומר: ה"חוטים" של האלקטרונים, נמשכים למעשה על ידי גורם שנמצא מחוץ ל"תיאטרון הבובות" של חוקי הטבע, שאנו חיים בתוכו.
זו הוכחה אחת. יש גם הוכחות נוספות, שחלקן מובאות כאן וחלקן במקומות אחרת. והמעוניין לקבל חוברת ובה מגוון הוכחות למציאות האלקים, יכול לפנות למייל [email protected]
מה זו קדושה? אולי זו המצאה אנושית?
והתרגום של המילה קדושה, זו הבדלה. ישנם מקומות שהם מיוחדים, מובדלים, מיועדים לתקשורת עם האלקים, וככאלה, הם צריכים להיות נקיים מרעשי רקע.
כמו טלפון סלולארי, שכדי לתקשר, צריך לשמור על תדר נקי מרעשי רקע, כך שלא יהיו רעשי רקע שיפריעו לשידורים שלו להתקבל ביעד, ולשידורים שנשלחים אליו להתקבל אצלו. כך גם כאשר רוצים להגיע לתקשורת רוחנית נקיה, צריך לשמור עליה נקיה בלי רעשי רקע.
וביהדות יש הרבה דברים קדושים.
יש עבודת קדושה, שהיא עבודה שמטרתה תקשורת עם האלקים, וזו יכולה להיות עבודה רוחנית, דרך דיבור ודרך מחשבה טהורה ומכוונת אל האלקים, וזו יכולה להיות עבודה מעשית, דרך עבודת הקורבנות שמשמעותה הקדשת דברים מהעולם הזה שלנו והפיכתם לחלק מעבודת האלקים. (כפי שפירטתי במסמך של חודש אב. המעוניינת יכולה לקבלו במייל על פי בקשה).
יש מקומות קדושים, ובפרט מקום המקדש הוא מקום קדוש מאז בריאתו, שם נמצאת אבן השתיה, שם היתה עקידת יצחק, שם נבנו בית המקדש הראשון והשני, ולמרגלות מקום המקדש אנו עומדים ומתפללים, מול הכותל המערבי, על חידוש עבודת המקדש במהרה בימינו אמן.
יש זמנים קדושים, כמו ראש השנה, יום כיפור, ראש חודש, ושבתות וכל יתר החגים, כאשר ימים אלו הם מיוחדים להבדיל אותם מימות החול, להבדיל אותנו מ"רעשי הרקע" השונים, ולחבר אותנו אל בוראנו ואל עבודתו.
ויש אנשים קדושים, שהם מובדלים מעבודת החול ועוסקים כל ימיהם בתורה ובמעשים טובים. ובדורות עברו היו אנשים שהתקשורת שלהם עם האלקים היתה ברמה כל כך גבוהה בדרגה של נביאים, כלומר, הם היו שואלים שאלה ואלקים היה עונה להם תשובה, הם היו יכולים בכח החיבור שלהם עם הבורא להחיות מתים, להוריד גשמים, לקחת טיפת שמן ולהפוך אותה למעיין של שמן, ועוד ועוד כפי שמפורט בספרי הנביאים שלנו, ואחרוני אותם הנביאים, שהיו חברי כנסת הגדולה, הם אלו שתיקנו עבורנו את הטקסטים של הברכות, על מנת שנאמר אותם עד ביאת גואל צדק.
התורה נכתבה לפני אלפי שנים: למה היא מחייבת אותנו
מי אמר שתורה היא משמים?
ובנוסף, כשרואים את כל מה שעבר על העם שלנו במשך כל הדורות, עד ימינו אנו, ורואים שהכל נמצא בתורה, מבינים עד כמה רק מי שרואה וקורא את כל הדורות מסוף העולם ועד סופו, יכול היה לתת לנו כבר מראש, בתחילת ההסטוריה, את "תוכן העניינים" של עתידינו, עד עצם היום הזה.
מה זה בכלל העם היהודי?
העם היהודי, הוא עם עתיק יומן, צאצאיהם של האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, והאמהות הקדושות שרה, רבקה, רחל, ולאה. צאצאים אלו היו עבדים במצריים, וכאשר זכו להשתחרר, באותות ובמופתים על ידי ידו החזקה של האלקים. ויצאנו ממצרים. וחצינו את ים סוף. וקיבלנו את התורה. ושמענו דברי אלוקים חיים מתוך האש, מתוך הר סיני. שמענו את קולו של ה'. ראינו את הקולות. וכולנו היינו שם. כל נשמה יהודיה שעתידה להיוולד אי פעם, וגם כל נשמה שעתידה להתגייר. כולנו היינו. כולנו ראינו. כולנו שמענו.
אנוכי ה' אלוקיך. לא יהיה לך אלקים אחרים על פני. לא תישא את שם ה' לשוא – לא להישבע לשוא, לא להזכיר שם שמים לשוא, לא לומר ברכות שלא באופן שהן תוקנו. זכור את יום השבת לקדשו. כבד את אביך ואת אימך. ו-5 המצוות הבאות, לא תרצח והמסתעף ממנו, לא תנאף והמסתעף ממנו, לא תגנוב והמסתעף ממנו, לא תענה ברעך עד שקר, לא תחמוד.
מעמד הר סיני - ציור של אהובה קליין (c)כל הזכויות שמורות
קיבלנו תורה, ומשה עלה להר סיני לקבל את כל הפרטים לעומקם. ואנחנו נשארנו "לבד".
ו- הופ. ניסיון. מה עושים? עברו 40 יום. משה לא חוזר. אנשים רואים צורת מיטה בעננים שבשמים. אנשים התחילו להתייאש. אנשים התחילו לומר, מה נעשה? צריך לעשות משהו. אין לנו מנהיג. חסרות לנו אורות רוחניים. לכל העמים יש סמלים לעבוד אותם, ורק אנחנו נשארנו בלי מנהיג, בלי מלך, בלי שום עצם מופשט לסגוד לו. מה נעשה? הלכו ובנו להם עגל.
אז נכון שבתורה שקיבלנו רק לפני 40 יום כתוב "לא תעשה לך פסל". אבל נעדכן, נשכלל, נתחכם, נעבוד אותו "בדרכנו". וזו היתה הנפילה הגדולה. החטא הנורא של "חטא העגל".
אבל הנשים לא השתתפו בזה! הנשים לא מסרו את התכשיטים שלהן לבניית של עגל הזהב!
כי הנשים של עם ישראל תמיד עבדו את ה' בתמימות. בלי חשבונות. בלי לחשוב "מה ייצא לי מזה". בלי לנסות לעקוף את ציוויו של מלך מלכי המלכים. ה' אסר אז אסור. מה שה' אומר, כך אנו עושות. בלי חשבונות. בלי מניפולציות. בלי שיקולים של אורות וצללים ורווח והפסד. פשוט עבודת ה' בתמימות. הוא המלך. הוא המנהיג. הוא ציווה ולאורו אנו הולכות ואת ציוויו אנו מקיימות בתום לב ובאמונה. ולכן זכו הנשים בפרס: אצל הנשים, ראש חודש הוא יום של חג. חג מיוחד בכל חודש מחדש. ומשה ירד מהר סיני. ונשברו הלוחות. ונגזר החורבן. ונגזר תהליך ארוך של תיקון של עם ישראל. תהליך שנמשך ונמשך עד ימינו אנו.
משה עלה שוב להר סיני, ביקש מחילה, קיבל את מידות הרחמים, וה' מחל לו, אך גם הודיע לו שההנהגה של עם ישראל תהיה קצת שונה מעכשיו והלאה. ולאחר מכן, ובעקבות חטא נוסף, חטא המרגלים, עם ישראל שהה במדבר 40 שנה.
ושם, במדבר, זכה עם ישראל בהשראת שכינה. זכה במנהיג שה' מדבר עמו פה אל פה. זכינו להקמת המשכן. זכינו לעבודת הקורבנות, אישי ישראל – עבודה שמתארת קרבה עצומה, חיבור של כל העולמות על עבודת הבורא, אהבה שאין כמוה. ועם כל הקירבה הזו, גם עברנו קשיים, מהמורות, נסיונות. עברנו את מחלוקת קורח (שגם הוא סוג של חשיבה שגויה: עדת ישראל כולם קדושים, מדוע, משה ואהרון, מדוע אתם כביכול מתנשאים? ולמה בית מלא ספרים חייב מזוזה? ולמה טלית שכולה תכלת חייבת בציצית? בקיצור, שוב פעם, ניסיון של האדם לחשוב שהוא מבין יותר טוב מהמנהיג של הדור). עברנו את חטא המרגלים (שוב פעם, קטנות אמונה בדבר היכולת של אבינו שבשמים להכניס אותנו לארץ שדייריה כה חזקים), היינו 40 שנה במדבר, ונכנסנו לארץ ישראל.
זכינו ליישב את הארץ. דוד המלך קנה את השטח של הר המוריה ושלמה המלך השלים בו את בניין המקדש. זכינו להשראת שכינה בקודש הקודשים, זכינו להקים בית פה, בעולם התחתון הזה, לשמו יתברך. זכינו לחיות חיים גבוהים של קרבת אלוקים. של עליה לרגל. של עבודת האלקים.
והתורה שקיבלנו מסיני, ועברה מדור לדור, הגיעו אלינו דרך נביאי האמת, שהיו מוסרי התורה לעם, שה' היה מדבר עימם והם היו מדברים איתנו.
והנביאים חזרו, והתרו בנו, ואמרו לנו את דברי האלקים. ואנחנו היינו שומעים ומורדים, שומעים וטועים, חוזרים ותועים.... ושוב חוזרים וחושבים שאנחנו נחליט כבר לבד מה לקיים ואיך לקיים, שאנחנו נעבוד את האלקים "כדרכנו", שאנחנו נבחר לנו בעצמנו לקיים את מה שנוח לנו, את מה שמענג אותנו, את מה שמתאים לנו.... ושוב באו הנביאים והוכיחו אותנו. ושוב לא שמענו.
ושוב גלינו. ושוב חזרנו לארץ, בימי עזרא ונחמיה, ושוב זכינו לבניין המקדש, שאמנם חלק מהנסים של בית ראשון לא היו בו, ואמנם ארון העדות כבר נגנז, אבל עדיין, היה זה בית לשמו של ה' יתברך. בית עם מזבח הזהב, מזבח הקטורת, מנורה, שולחן הפנים...
אבל הנבואה, חסרה והלכה. והנביאים העבירו את המסר האלוקי, שעבר מדור לדור, אל אנשי כנסת הגדולה, והם תיקנו לנו את נוסח התפילה, ואת מנהגי התפילה, ואת הכללים איך מתפללים, מתי מתפללים, מה אומרים דווקא במנין ומה נחשב מנין. ואת נוסחי הברכות, ואיך צריך לומר אותן, ואת הכללים של הברכות, ואת הלכותיהן. הכל תוקן במקשה אחת. כמו רופא שמתקן תרופה וקובע את כלליה, כך תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה את כללי התפילה וחוקיה, עבור ימי ההסתר שעוד יבואו.
אנשי כנסת הגדולה מסרו את התורה לתנאים, שבתקופתם כבשו היוונים את הארץ וניסו להשכיח את התורה, ובאו יוונים ורצו לבוא לבית המקדש ו"לעבוד כדרכם" בדרך המקובלת על תרבות יוון, הדרך ההלניסטית, ו"להתאים" כביכול את התורה ה"מיושנת" כביכול ל"זרם" ההלניסטי. אבל במסירות נפש קמו מתתיהו החשמונאי ובניו ונלחמו בתרבות הזרה הזו, ובנסים גדולים ניצלנו והעם היהודי שרד שוב. ולזכר אותו נס אנו חוגגים את חג החנוכה.
אבל אחרי אותו עידן, שוב חזרו הבלבולים, והתרבו הכיתות בעם ישראל. מנהגים שונים צצו. כל אחד החליט שהוא בוחר לעצמו מה לקיים ואיך לקיים. החלה מרידה במסורת העברת הדורות מדור לדור. החלה מלחמת אחים. החלו פוליטיקות. אנשים שאינם יראי אלוקים הקימו "זרמים" חדשים, שאינם פועלים על פי מסורת ישראל, ושאינם מחוברים אל מנהיגי הדור, ואנשי ה"פוליטיקה" החלו להשתמש במקום המקדש ככלי למטרות פוליטיות. (ע"ע אלכסנדר ינאי). והעם לא יכול היה לסבול זאת, והגיב "באלימות" והשליך עליו אתרוגים. וכי מה יכול היה לעשות? איך יכול היה לראות את חילול מנהגי הקודש, את חילול בית המקדש, ולשתוק????? אי אפשר לשתוק. ואי אפשר לשתוק היום.כי כשרואים חילול קודש, אי אפשר לשתוק. כי כאב, גורם לזעקה.
אבל הכתות הלכו והסתאבו, והפוליטיקות הלכו והסתבכו, ובסוף התהליך הלכו אלו נגד אלו, נלחמו אלו באלו, והארץ הוגשה על מגש של כסף לידי הרומאים, שבהמשך גם החריבו, שוב, את בית המקדש. את מקום השראת השכינה בעם ישראל, את מקום עבודת הקורבנות, את מקום הקשר העמוק שלנו את אבא שלנו, אל הקדוש ברוך הוא האהוב. ושוב יצאנו לגלות. והפעם, גלות ארוכה, ארוכה, ארוכה.
תלמדו כבר, קורא לנו הבורא, תתעוררו כבר, תלמדו כבר להפסיק עם הכיתתיות, עם הפוליטיקות, עם האינטרסים, עם האיגואיזם. תתחברו אלי, אל תורתי, אל מה שציוויתי אתכם, אל מנהיגי האמת שלי שמנהיגים אתכם. תתחברו אליהם בתמימות, תשמעו להם בכל דבר, לא רק במה שנוח, תלכו בעצתם. אל תנסו לעורר מחלוקות בכח. אל תצטרפו למחלוקות רק כי זה נח. תדבקו בי. תלכו בדרכי. תעבדו אותי באהבה. אני מחכה לכם. אני מחכה להשרות את ביתי בתוככם. אני מחכה לבנות את ביתי מחדש. אני מחכה לכם יותר ממה שאתם מחכים לי, תאמינו לי. רק תבואו כבר. רק תלמדו כבר. אלפיים שנים אני מחכה. בואו! ואנחנו לא שמענו.
וכך עברו להם אלפיים שנה. מה לא עברנו. גירוש ספרד, מסעות צלב, שואה.... תקומה.... מלחמות.... ובנסים גדולים ועצומים חזרנו אל שרידי בית קודשנו, אל הר ציון שחרב, אל הכותל המערבי, שריד בית המקדש ששרד - - -
ובאים אנו אל השריד הזה, ובוכים, ומבקשים על הגאולה.
ואז באה קבוצה של נשים שרוצה חלילה מבחינה רשמית, ועל פי ציטוטים ממאמרי עיתונות, לקחת את התהליך המופלא של שיבת ציון ולעשות לו "נסיגה אחורנית", ולהפוך חלילה את עם ישראל להיות איזה ערב רב של אומות שחוגג את החגים של כל הדתות גם יחד עם אשוח ביחד עם סופגניות ביחד עם סנטה קלאוס ביחד עם חנוכיה ביחד עם תפילין לנשים בלבד ולא לגברים, וביחד עם ספר תורה שמוכנס למתחם השרותים???? ואחר כך אומרים לנו "אל תצעקו"???? ומה עלינו לעשות??? לשתוק???? לראות את החלום שלנו, את התקווה בת שנות אלפיים, את העתיד שלנו הנכסף, הולך ונמוג לקול לעג של כמה נשים שבכלל לא מבינות מה המשמעות של מה שהן עושות, ועוד כמה נשים תמימות שנוהות אחריהן? האם נכון הוא לשתוק? אבל איך אפשר לשתוק? איך אפשר שלא לזעוק?
והזעקה שלנו נשמעת מסוף העולם ועד סופו. הזעקה של מאות ילדות שמגיעות לזעוק, לבכות, להתפלל, לייחל, להתחנן. לבקש על נפשן, לבקש על עתיד העם שלנו, שחזר אחרי אלפיים שנה – ושוב עומד בפני סכנה. הזעקה של הנשים המבוגרות, שראו את החורבן - וראו את התקומה - ומצפות לגאולה – ופתאום רואות את שערי התוהו פתוחים בפניהן. אל תפריעו לתפילה! אל תפריעו לתקומה! אל תפריעו לקול קל חי!
והזעקה של עם ישראל כולו. לדורותיו. אלו שאיתנו פה היום ואלו שאינם פה איתנו היום. וזועקים לגאולה. וזועקים לנוכח חילול הקודש. לנוכח חילול התקווה. לנוכח חילול האהבה. לנוכח התוהו. לנוכח העוול. לנוכח הציניות. לנוכח העתיד המצופה, הנכסף, שכולנו כה כמהים עליו ומצפים אליו - - - ומצפים לישועה. ויהי רצון שירחם ה' עלינו, ויחלצנו מעומק גלותנו, ויושיענו מהבלבולים שלנו, ויגאלנו. במהרה בימינו אכי"ר.
מעמד הר סיני - ציור של אהובה קליין (c)כל הזכויות שמורות
קיבלנו תורה, ומשה עלה להר סיני לקבל את כל הפרטים לעומקם. ואנחנו נשארנו "לבד".
ו- הופ. ניסיון. מה עושים? עברו 40 יום. משה לא חוזר. אנשים רואים צורת מיטה בעננים שבשמים. אנשים התחילו להתייאש. אנשים התחילו לומר, מה נעשה? צריך לעשות משהו. אין לנו מנהיג. חסרות לנו אורות רוחניים. לכל העמים יש סמלים לעבוד אותם, ורק אנחנו נשארנו בלי מנהיג, בלי מלך, בלי שום עצם מופשט לסגוד לו. מה נעשה? הלכו ובנו להם עגל.
אז נכון שבתורה שקיבלנו רק לפני 40 יום כתוב "לא תעשה לך פסל". אבל נעדכן, נשכלל, נתחכם, נעבוד אותו "בדרכנו". וזו היתה הנפילה הגדולה. החטא הנורא של "חטא העגל".
אבל הנשים לא השתתפו בזה! הנשים לא מסרו את התכשיטים שלהן לבניית של עגל הזהב!
כי הנשים של עם ישראל תמיד עבדו את ה' בתמימות. בלי חשבונות. בלי לחשוב "מה ייצא לי מזה". בלי לנסות לעקוף את ציוויו של מלך מלכי המלכים. ה' אסר אז אסור. מה שה' אומר, כך אנו עושות. בלי חשבונות. בלי מניפולציות. בלי שיקולים של אורות וצללים ורווח והפסד. פשוט עבודת ה' בתמימות. הוא המלך. הוא המנהיג. הוא ציווה ולאורו אנו הולכות ואת ציוויו אנו מקיימות בתום לב ובאמונה. ולכן זכו הנשים בפרס: אצל הנשים, ראש חודש הוא יום של חג. חג מיוחד בכל חודש מחדש. ומשה ירד מהר סיני. ונשברו הלוחות. ונגזר החורבן. ונגזר תהליך ארוך של תיקון של עם ישראל. תהליך שנמשך ונמשך עד ימינו אנו.
משה עלה שוב להר סיני, ביקש מחילה, קיבל את מידות הרחמים, וה' מחל לו, אך גם הודיע לו שההנהגה של עם ישראל תהיה קצת שונה מעכשיו והלאה. ולאחר מכן, ובעקבות חטא נוסף, חטא המרגלים, עם ישראל שהה במדבר 40 שנה.
ושם, במדבר, זכה עם ישראל בהשראת שכינה. זכה במנהיג שה' מדבר עמו פה אל פה. זכינו להקמת המשכן. זכינו לעבודת הקורבנות, אישי ישראל – עבודה שמתארת קרבה עצומה, חיבור של כל העולמות על עבודת הבורא, אהבה שאין כמוה. ועם כל הקירבה הזו, גם עברנו קשיים, מהמורות, נסיונות. עברנו את מחלוקת קורח (שגם הוא סוג של חשיבה שגויה: עדת ישראל כולם קדושים, מדוע, משה ואהרון, מדוע אתם כביכול מתנשאים? ולמה בית מלא ספרים חייב מזוזה? ולמה טלית שכולה תכלת חייבת בציצית? בקיצור, שוב פעם, ניסיון של האדם לחשוב שהוא מבין יותר טוב מהמנהיג של הדור). עברנו את חטא המרגלים (שוב פעם, קטנות אמונה בדבר היכולת של אבינו שבשמים להכניס אותנו לארץ שדייריה כה חזקים), היינו 40 שנה במדבר, ונכנסנו לארץ ישראל.
זכינו ליישב את הארץ. דוד המלך קנה את השטח של הר המוריה ושלמה המלך השלים בו את בניין המקדש. זכינו להשראת שכינה בקודש הקודשים, זכינו להקים בית פה, בעולם התחתון הזה, לשמו יתברך. זכינו לחיות חיים גבוהים של קרבת אלוקים. של עליה לרגל. של עבודת האלקים.
והתורה שקיבלנו מסיני, ועברה מדור לדור, הגיעו אלינו דרך נביאי האמת, שהיו מוסרי התורה לעם, שה' היה מדבר עימם והם היו מדברים איתנו.
והנביאים חזרו, והתרו בנו, ואמרו לנו את דברי האלקים. ואנחנו היינו שומעים ומורדים, שומעים וטועים, חוזרים ותועים.... ושוב חוזרים וחושבים שאנחנו נחליט כבר לבד מה לקיים ואיך לקיים, שאנחנו נעבוד את האלקים "כדרכנו", שאנחנו נבחר לנו בעצמנו לקיים את מה שנוח לנו, את מה שמענג אותנו, את מה שמתאים לנו.... ושוב באו הנביאים והוכיחו אותנו. ושוב לא שמענו.
ושוב גלינו. ושוב חזרנו לארץ, בימי עזרא ונחמיה, ושוב זכינו לבניין המקדש, שאמנם חלק מהנסים של בית ראשון לא היו בו, ואמנם ארון העדות כבר נגנז, אבל עדיין, היה זה בית לשמו של ה' יתברך. בית עם מזבח הזהב, מזבח הקטורת, מנורה, שולחן הפנים...
אבל הנבואה, חסרה והלכה. והנביאים העבירו את המסר האלוקי, שעבר מדור לדור, אל אנשי כנסת הגדולה, והם תיקנו לנו את נוסח התפילה, ואת מנהגי התפילה, ואת הכללים איך מתפללים, מתי מתפללים, מה אומרים דווקא במנין ומה נחשב מנין. ואת נוסחי הברכות, ואיך צריך לומר אותן, ואת הכללים של הברכות, ואת הלכותיהן. הכל תוקן במקשה אחת. כמו רופא שמתקן תרופה וקובע את כלליה, כך תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה את כללי התפילה וחוקיה, עבור ימי ההסתר שעוד יבואו.
אנשי כנסת הגדולה מסרו את התורה לתנאים, שבתקופתם כבשו היוונים את הארץ וניסו להשכיח את התורה, ובאו יוונים ורצו לבוא לבית המקדש ו"לעבוד כדרכם" בדרך המקובלת על תרבות יוון, הדרך ההלניסטית, ו"להתאים" כביכול את התורה ה"מיושנת" כביכול ל"זרם" ההלניסטי. אבל במסירות נפש קמו מתתיהו החשמונאי ובניו ונלחמו בתרבות הזרה הזו, ובנסים גדולים ניצלנו והעם היהודי שרד שוב. ולזכר אותו נס אנו חוגגים את חג החנוכה.
אבל אחרי אותו עידן, שוב חזרו הבלבולים, והתרבו הכיתות בעם ישראל. מנהגים שונים צצו. כל אחד החליט שהוא בוחר לעצמו מה לקיים ואיך לקיים. החלה מרידה במסורת העברת הדורות מדור לדור. החלה מלחמת אחים. החלו פוליטיקות. אנשים שאינם יראי אלוקים הקימו "זרמים" חדשים, שאינם פועלים על פי מסורת ישראל, ושאינם מחוברים אל מנהיגי הדור, ואנשי ה"פוליטיקה" החלו להשתמש במקום המקדש ככלי למטרות פוליטיות. (ע"ע אלכסנדר ינאי). והעם לא יכול היה לסבול זאת, והגיב "באלימות" והשליך עליו אתרוגים. וכי מה יכול היה לעשות? איך יכול היה לראות את חילול מנהגי הקודש, את חילול בית המקדש, ולשתוק????? אי אפשר לשתוק. ואי אפשר לשתוק היום.כי כשרואים חילול קודש, אי אפשר לשתוק. כי כאב, גורם לזעקה.
אבל הכתות הלכו והסתאבו, והפוליטיקות הלכו והסתבכו, ובסוף התהליך הלכו אלו נגד אלו, נלחמו אלו באלו, והארץ הוגשה על מגש של כסף לידי הרומאים, שבהמשך גם החריבו, שוב, את בית המקדש. את מקום השראת השכינה בעם ישראל, את מקום עבודת הקורבנות, את מקום הקשר העמוק שלנו את אבא שלנו, אל הקדוש ברוך הוא האהוב. ושוב יצאנו לגלות. והפעם, גלות ארוכה, ארוכה, ארוכה.
תלמדו כבר, קורא לנו הבורא, תתעוררו כבר, תלמדו כבר להפסיק עם הכיתתיות, עם הפוליטיקות, עם האינטרסים, עם האיגואיזם. תתחברו אלי, אל תורתי, אל מה שציוויתי אתכם, אל מנהיגי האמת שלי שמנהיגים אתכם. תתחברו אליהם בתמימות, תשמעו להם בכל דבר, לא רק במה שנוח, תלכו בעצתם. אל תנסו לעורר מחלוקות בכח. אל תצטרפו למחלוקות רק כי זה נח. תדבקו בי. תלכו בדרכי. תעבדו אותי באהבה. אני מחכה לכם. אני מחכה להשרות את ביתי בתוככם. אני מחכה לבנות את ביתי מחדש. אני מחכה לכם יותר ממה שאתם מחכים לי, תאמינו לי. רק תבואו כבר. רק תלמדו כבר. אלפיים שנים אני מחכה. בואו! ואנחנו לא שמענו.
וכך עברו להם אלפיים שנה. מה לא עברנו. גירוש ספרד, מסעות צלב, שואה.... תקומה.... מלחמות.... ובנסים גדולים ועצומים חזרנו אל שרידי בית קודשנו, אל הר ציון שחרב, אל הכותל המערבי, שריד בית המקדש ששרד - - -
ובאים אנו אל השריד הזה, ובוכים, ומבקשים על הגאולה.
ואז באה קבוצה של נשים שרוצה חלילה מבחינה רשמית, ועל פי ציטוטים ממאמרי עיתונות, לקחת את התהליך המופלא של שיבת ציון ולעשות לו "נסיגה אחורנית", ולהפוך חלילה את עם ישראל להיות איזה ערב רב של אומות שחוגג את החגים של כל הדתות גם יחד עם אשוח ביחד עם סופגניות ביחד עם סנטה קלאוס ביחד עם חנוכיה ביחד עם תפילין לנשים בלבד ולא לגברים, וביחד עם ספר תורה שמוכנס למתחם השרותים???? ואחר כך אומרים לנו "אל תצעקו"???? ומה עלינו לעשות??? לשתוק???? לראות את החלום שלנו, את התקווה בת שנות אלפיים, את העתיד שלנו הנכסף, הולך ונמוג לקול לעג של כמה נשים שבכלל לא מבינות מה המשמעות של מה שהן עושות, ועוד כמה נשים תמימות שנוהות אחריהן? האם נכון הוא לשתוק? אבל איך אפשר לשתוק? איך אפשר שלא לזעוק?
והזעקה שלנו נשמעת מסוף העולם ועד סופו. הזעקה של מאות ילדות שמגיעות לזעוק, לבכות, להתפלל, לייחל, להתחנן. לבקש על נפשן, לבקש על עתיד העם שלנו, שחזר אחרי אלפיים שנה – ושוב עומד בפני סכנה. הזעקה של הנשים המבוגרות, שראו את החורבן - וראו את התקומה - ומצפות לגאולה – ופתאום רואות את שערי התוהו פתוחים בפניהן. אל תפריעו לתפילה! אל תפריעו לתקומה! אל תפריעו לקול קל חי!
והזעקה של עם ישראל כולו. לדורותיו. אלו שאיתנו פה היום ואלו שאינם פה איתנו היום. וזועקים לגאולה. וזועקים לנוכח חילול הקודש. לנוכח חילול התקווה. לנוכח חילול האהבה. לנוכח התוהו. לנוכח העוול. לנוכח הציניות. לנוכח העתיד המצופה, הנכסף, שכולנו כה כמהים עליו ומצפים אליו - - - ומצפים לישועה. ויהי רצון שירחם ה' עלינו, ויחלצנו מעומק גלותנו, ויושיענו מהבלבולים שלנו, ויגאלנו. במהרה בימינו אכי"ר.
זרמים וזרמי Exit
יש הרבה זרמים ביהדות: כמו שיש חסידים, ליטאים, אשכנזים, ספרדים, כך יש רפורמים וקונסרבטיבים.ולעומת זאת, הרפורמים בעצם מחקו את הנאמנות למסורת, מחקו את תרי"ג מצוות, ואפילו את עיקרי האמונה מחקו וגם את התקווה לגאולה מחקו. ולכן אי אפשר לקרוא להם "זרם ביהדות" אחרי שאין שום דבר משותף להם וליהדות: לא מערכת אמונות משותפת, לא מערכת חוקים משותפת, ואפילו נוסח הפולחן שלהם הוא אסור על פי ההלכה, ולכן הם לא "זרם ביהדות" כי הם לא נאמנים לכללי היהדות.
שבעים פנים לתורה
מה הבעיה בנוסח הרפורמי והקונסרטיבי?
אבל את נוסח הברכות תיקנו חז"ל על פי סודות עמוקים, ואין רשות לאף אדם בימינו להמציא נוסחי ברכות משלו.
והגמרא בברכות ל"ג ע"ב מביאה רבי יוחנן וריש לקיש, לפיה כל המברך ברכה שאינה צריכה צריכה (כלומר, מברך ברכה שאינו חייב לברך אותה) עובר משום 'לא תשא'.
וכך כתב הרמב"ם בהלכות קריאת שמע: ".... כללו של דבר - כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות - ברי זה טועה וחוזר ומברך כמטבע…" ומרן השלחן ערוך פוסק (רטו סעיף ד), שכל המברך ברכה שאינה צריכה, עובר על איסור חמור של נשיאת שם שמים לשוא. נמצא אם כן להלכה, שכל מי שמברך ברכה שהוא אינו מחוייב בה, עובר על איסור תורה, משום "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא", ואסור לענות אחריו אמן. ואמנם יש דעה שהאיסור הוא מדרבנן ודברי הגמרא הם אסמכתא, אך בכל מקרה מדובר על איסור חמור.
לסיכום, חל איסור הלכתי לשנות את הברכות שקבעו חז"ל ואנשי כנסת הגדולה, וברגע שמשנים את נוסח הברכות – את מטבע הברכות – לא יוצאים ידי חובה. וברכות שלא יוצאים מהן ידי חובה הרי הן ברכות לבטלה.
ובכלי יקר (דמות כ ז) כתב לבאר מפני מה עונשו של המוציא שם שמיים לבטלה חמור וז"ל, "ואם כן בדין נזדעזע כל העולם בשעה שאמר לא תשא כי כולם נוגעים בדבר העונש, וטעמו של דבר מבואר בלשון לא תשא שהוא לשון הגבהה כי דבר זה דומה לנושא האילן ומגביהו שודאי כל הענפים מזדעזעים עם האילן... כך הנשבע בשמו יתברך יען כי כל הנמצאים תלוין בשמו יתברך והנושא את שמו יתברך כאילו נשא והגביה כל הענפים הנשואים עמו ודבוקים בו דהיינו כל נמצאי מעלה ומטה, ואם כן דין הוא שכולם מזדעזעים ושיהיה הפורענות נוגע בכולם ולפיכך נאמר כאן כי לא ינקה ה'. לשון כי הוא כמו נתינת טעם וכאילו הוא מילתא דפסיקא שאי אפשר לנקותו כי לא ניתן למחילה כלל, והוא הדבר אשר דיברנו בשם ה' כי אין הקדוש ברוך הוא מוחל כי אם בדברים שבינו לבין הבריות אבל לא בדברים שבין אדם לחבירו, ולפיכך זה שנגע בגוף האילן הקדוש וגרם פורענות לכל הענפים דרי מעלה עם דרי מטה איך ימחול לו הקדוש ברוך הוא, והנמצאים שקיבלו הפורענות בעבורו איפה הם שיכול לפייסם וכי יוכל לילך מקצה השמים ועד קצהו ומתהום ארעא עד רום רקיע לפייס את כל הנמצאים שבעליונים ובתחתונים שהרי נגע בכולם, לכך נאמר כי לא ינקה ה' אין הדבר ביד הקדוש ברוך הוא למחול עוון זה כי לא ניתן למחילה כלל.
ואין להאריך יותר בחומר השבועה ובחומר המזכיר שם שמים לבטלה כי זה ידוע ומפורסם. ואורך גלות זה יוכיח כי יספיק עוון זה לבד לאורך גלות החל הזה מצד ההרגל המצוי על לשוננו כי שם שמים שגור בפה כל איש מישראל לא יזדעזע ולא יפחד בזכירתו, ועל כל עבירות שבין אדם לחבירו יש דין למטה ובעוון פלילי זה לית דין ולית דיין".
וכאן כשאנחנו חוזרים לימינו, לנוסח הרפורמי והקונסרבטיבי, הואיל והם שינו את מטבע הברכה, (הרסו את אלוקי נשמה, הרסו את ברכת אבות משמונה עשרה, פגעו בתפילת רצה, מחקו את התפילה על עבודת המקדש מתפילת מוסף, ועוד) הרי ברכותיהם הפכו לברכות לבטלה – שמביאות פורענות על העולם.
מי נתן לך סמכות לקבוע מה אסור ומה מותר?
"זרמים" ביהדות
מה המשמעות של החיבור שנוצר בין נשים אורתודוכסיות, קונסרבטיביות ורפורמיות ביחד?
כמובן, חיבור בין נשים יהודיות הוא דבר טוב ומבורך. ואפשר לשתף פעולה בין נשים יהודיות מכל הזמרים בכל מיני ערוצים, כגון שיתופי פעולה כלכליים, אקדמאים, חברתיים, התנדבויות בבתי חולים, בארגוני חסד, וכו'. יש המון דברים שאפשר לעשות ביחד!
אבל כאשר שיתוף הפעולה הזה נעשה באופן שבו הצד הרפורמי מכתיב לצד המאמין לעבור על כללי הדת, עם סידור שיש בו זיוף של התפילות, ועובר על "לא תישא את שם ה' לשוא" כי ברכות שאינן בנוסח הנכון הן "ברכות לבטלה", וחומר אמירתן הוא כפי שפורט למעלה,אז הדברים הם חמורים ביותר. אז אין מדובר ב"חיבור" אלא מדובר ב"השתלטות" של הקבוצה שמורדת בדת היהודית נגד נשים תמימות, שבסך הכל רצו בתמימותן להניח תפילין – ומצאו את עצמן עוברות על עבירה מעשרת הדיברות ומשתתפות בטקס שמשמעותו הרוחנית חמורה ביותר, כפי שפירטתי למעלה, וכל זה במקום הכי קדוש, למרגלות שרידי בית המקדש, במקום שעיני ה' אלוקינו בו, לבוא ולעבור על חוקיו, בגלל שככה המנהלות הרפורמיות רוצות! הרי הן לא למדו אמונה, הן לא למדו הלכה, הן לא למדו את כתבי הרבי? אז איך אפשר ללכת אחריהן בעיניים עצומות ולעבור על איסורים חמורים רק בגלל שהן מנהיגות הקבוצה?
זה עצוב. וזה כואב. וזו סכנה קיומית.
מה הפסול בשוויון מגדרי, פלורליזם דתי וסובלנות?
פלורליזם דתי יכול להיות – רק באחד משני תנאים: או כאשר מדובר בקבוצות בעלי בסיס משותף, אמונה משותפת, אורח חיים משותף, וההבדלים ביניהם הם מינוריים, ברמה של סגנון לבוש, מבטא, ועוד כמה דקויות שאינם מעיקרי ההלכה ואינם מעיקרי האמונה, כגון: סדר שונה בין מזמורי התהילים שנאמרים לפני התפילה, ואז בודאי שקיים פלורליזם בין קבוצות אלו.
אך כאשר מדובר בקבוצות שכלל אינן מאמינות בי"ג עיקרי האמונה, וכלל אינן מאמינות בתרי"ג מצוות, וכלל אינן מאמינות בהעברת התורה מדור לדור, אזי אין אפשרות למי שכן מאמין במסורות אלו וכן מחובר למסורות אלו וכן מאמין בהעברת התורה מדור לדור ובאור הנצחי שנמצא בתוכה, אין לנו אפשרות לתת מקום לדרכים שמטרתן לעקור את העיקרים הללו, לזלזל בהעברת התורה מדור לדור, לזלזל בגדולי התורה, ולזלזל בתפילה לבניית המקדש, שהיא מנהג המקום בכותל, שריד בית המקדש, מאז חורבנו.
ולגבי סובלנות: שוב, סובלנות היא מילה יפה, אבל הבה תאמצו אותה. הכותל הוא מקום שבו מתפללים על בניין בית המקדש ועל חידוש עבודת הקורבנות. מדוע "נשות הכותל" אינן סובלניות כלפי מנהג המקום? מדוע מגיעות "נשות הכותל", כבר 31 שנים ברציפות, כדי להפריע למנהג המקום בו? מדוע מנהיגות "נשות הכותל" לועגות לעבודת הקודש וקראות לה "ברביקיו" ואומרות ש"קורבנות זה מגעיל"? האם לזה ייקרא סובלנות?
ולמה כשבאתי באופן אישי לחלק ל"נשות הכותל" סידורים אמיתיים, יו"ר הארגון לא הרשתה לנשות הקבוצה לקבל את הסידורים הללו? הם באמת לא היו כבדים! האם זו נקראת סובלנות? האם זה נקרא "פלורליזם"?
בקיצור, סובלנות זה דבר נחמד. אפשר להקשיב אחד לשני, אפשר לכבד אחד את השני, אפשר לשמוע אחד את דעתו של השני גם כאשר היא דעה מזעזעת. אבל הסובלנות נדרשת מכולנו, וא"ב של סובלנות זה לכבד את קדושתו של מקום שמליוני אנשים רואים בו מקום קדוש, ולא לבוא מדי חודש בחודשו רק כדי לבזותו וללעוג למאמינים בקדושתו ולמצפים לבניינו.
ובאופן כללי, הזכות להיות שונים קיימת, כל עוד השוני הזה אינו סותר ערכי מוסר בסיסיים, וברגע שהשוני הזה סותר את ערכי המוסר הבסיסיים שלנו, סותר את המסורת שלנו, סותר את החובה ההלכתית לכבד את האמונה ולכבד את הקדושה ולכבד את המסורת, אין לאדם זכות להיות שונה ולהרוס את המקום הקדוש לרעהו. אין שום זכות כזו, לפי שום אמת מוסר.
מדוע עבודת המקדש רלבנטית בימינו?
ולצורך הבנתנו, דרך עבודת המקדש, אנו מחברים אל הקב"ה את כל הכוחות שיש לנו, כולל הכוחות הפיזיים, הרגשיים והנפשיים, כולל כל עולם הטבע, חי, צומח, דומם. אנו מקשרים את כל הרבדים בטבע אל מי שברא אותנו ואת כל אותם רבדים.
כשאדם מקריב קורבן, הוא הופך את האכילה שלו, שהיא חלק בלתי נפרד מחייו, לפעולה רוחנית ביותר. קצת מזה אנחנו מרגישים בליל הסדר ובסעודות שבת, כאשר באכילה עצמה יש קדושה. וכך גם בעבודת הקורבנות יש עומק עצום וקדושה עצומה, ועבודה זו חסרה לנו כבר 1,951 שנים.
ובנוסף, הרי אנחנו כולנו כמו ילדים קטנים של הקב"ה, וכמו שילד קטן משמח את אביו או אימו או דודה שלו כשהוא מכין לה "ארוחה" מפלסטלינה, למרות שהיא לא אוכלת את ה"ארוחה" הזו, הרי כך הילד ממחיש ומרגיש את האהבה שלו אליה, כך באנלוגיה, דרך הקורבנות שלנו נוצר ומבוטא קשר רוחני עמוק בינינו אל הקב"ה. קשר של אהבה.
אבל מפני חטאינו גלינו מארצנו והתרחקנו מהר הבית, והמקדש שלנו חרב. ומאז אנו באים לכותל המערבי, לחורבות המקדש, להתפלל שוב ושוב על קירוב הגאולה, ועל חידוש עבודת הקודש.
אם השוני בין הזרמים השונים הוא מקור סכנה או שהוא דוקא מקור של ברכה?
כך באמת נוהגים בהודו. כל אחד מאמין במשהו אחד. אחד מאמין בקדושת הפרה, אחד מאמין בקדושת הנהר. שלישי מאמין בקדושתו של איזה פסל. כל אחד סוגד לאמונתו והם כולם חיים ב"פלורליזם" נפלא. ואף אחד לא פוסל אף אחד. פשוט מכיוון שאין שם שום אמת. הכל משחק של בובות, ולכן, כמו במשחק, אני משחק בבובה שלי ואתה משחק בבובה שלך וכולם מצליחים להיות "פלורליסטים" ולא לפסול אף אחד אחר.
אבל אנו איננו עובדי אלילים. לנו יש אמונה בקל אחד, שהתגלה אלינו במעמד הר סיני, והמשיך להתגלות דרך הנביאים, וקיבלנו מסורת נפלאה, שעברה במסירות נפש מאב לבן – ולכן, כאשר באים "זרמים אחרים" שאינם מאמינים באמיתות היהדות ובאמיתות התורה, ומנסים חלילה לעקור את אותה מסורת, ולבנות פולחן שבנוי על מלחמה נגד המסורת הנפלאה הזו, ולכפות את עצמם על המאמינים במגרש הביתי שלהם, עם פולחן שסותר את האמונה וסותר את ההלכה וסותר את המסורת – אין זו ברכה אלא היפך הברכה. כי יש לשים לב: עצם הפולחן של ה"זרמים האחרים" בכלל, ושל "נשות הכותל" מהווה היפך הברכה, כיוון שנאמרים בו נוסחים שאסור לומר אותם, שאינם לפי ההלכה, ולכן הם מושכים חלילה את היפך הברכה, כפי שאמרו חז"ל וכפי שהסביר האבן עזרא, כפי שפורט למעלה.
ואדרבה, אם "נשות הכותל" הן עד כדי כך פלורליסטיות, יואילו נא להתפלל מסידור אורתודוקסי, אמיתי, כפי שתוקן על ידי אנשי כנסת הגדולה שהיו נביאים, וכפי שהועבר מדור לדור, בתוספת פיוטים שנכתבו על ידי גדולי ישראל. בואו, תראו לנו דוגמה של "פלורליזם". יש בכותל מספיק סידורים לכולן
אם מהות היהדות זו מחלוקת, למה לפסול זרמים אחרים?
באותו אופן, המחלוקות שיש בעם ישראל אינן אידיאליות, אלא הן נובעות מתתי סעיפים של תתי סעיפים שלא ברורה ההכרעה לגביהן במסורת שהועברה מדור לדור, ובעיקר בקשר לדברים שלא היו קיימים בדורות קודמים. ואמנם, המחלוקות האלו קיימות. הן לא אידיאליות, אבל אנחנו חיים איתן.
לעומת זאת, ה"זרמים" האחרים, שאינם נאמנים לאמונה ואינם נאמנים למסורת, אינם חלק של "מחלוקת" אלא הם "זרמים יוצאים", שחולקים על האמונה היהודית בעיקרים הכי בסיסיים שלה. באמונה באמיתות התורה, באמונה בהתגלות האלוקית, באמונה בכך שהתורה היא נצחית ומחייבת, וגם אופן ה"פולחן" שלהם סותר את ההלכה ומהווה למעשה עבירה על "לא תישא את שם ה' לשוא" שהוא לאו מעשרת הדיברות.
ובאותם "זרמים יוצאים", אחוזי ההתבוללות חצו כבר מזמן את ה-50%, וזה נחשב אצלם לגיטימי. ולכן קבוצות כאלו אינן יכולות להיות מוגדרות "זרם ביהדות" אלא הם "זרם Exit", או פלג שמתפצל מהיהדות והופך להיות דת אחרת, בדיוק כמו שקרה עם הנצרות לפני אלפיים שנה, כי גם ישו רק הנהיג "זרם חדש", וכמה סבלנו מאותו "זרם חדש". הבה נלמד לקח!
הרפורמים הם חלק ניכר מהעם היהודי, והם יהודים. אם אתם פוסלים אותם, אתם פוסלים את רוב העם! ומה עם אחדות ישראל?
ולכן אף אחד כאן לא פוסל אף אחד. וגם מי שאינו יהודי, אף אחד לא פוסל אותו.
אבל במקום קדוש צריך לנהוג על פי קדושת המקום. יש גם יהודים שאוהבים לשחק סנוקר. האם נסכים שישחקו סנוקר בכותל? יש גם יהודים שמעשנים מריחואנה. האם נסכים שיעשנו בכותל מריחואנה?
הכותל הוא מקום קדוש, ולכן כל אדם, גם אם יהודי, צריך לשמור על קדושתו, ולא לבצע פולחנים שאסורים על פי היהדות דווקא במקום שהכי קדוש ליהדות. ואין המדובר ב"פסילה" אלא מדובר במינימום של נימוס אנושי בסיסי.
ואמנם, אחדות העם היהודי היא דבר חשוב ביותר. אבל אחדות העם היהודי צריכה להיות מתוך ליכוד סביב משהו. השאלה מהו ה"משהו" הזה. וה"משהו" הזה לא יכול להיות ערבוביה של סופגניות עם סנטה קלאוס, כי זה כבר לא "העם היהודי". כי זה בדיוק מה שנקרא "ערב רב" ו"חטא העגל". אלא אחדות העם היהודי צריכה להיות סביב היהדות, וגבולותיה הם גבולות היהדות, ומעשי "נשות הכותל" יוצא אל מחוץ לגבולות היהדות ולכן הוא פסול ואינו נחשב גוון ביהדות אלא גוון של דת אחרת, בדיוק כמו הנצרות בראשית דרכה.
יש מלא זרמים, מלא נוסחים. למה יוצאים דווקא נגד הרפורמים והקונסרבטיבים?
שנית, היהדות היא מושג מוגדר היטב, של מסורת מפורטת ומוגדרת היטב שעברה מדור לדור במשך אלפי שנים. מסורת שגם אם נכתוב אותה על פני אלפי ספרים, לא נגיע לחלקיק קטן ממנה. מסורת שמבוססת על אמונה מוגדרת, על כללי חיים מוגדרים, על הלכות מוגדרות, באופן שבו אם היה נפגש יהודי מבוכרה עם יהודי ממרוקו ועם יהודי מאוסטריה, כולם היו מבינים איש את רעהו, כולם היו מזהים שיש להם אותו בסיס אמונה, אותם מצוות, אותה תפילה, אותן הלכות, וההבדלים הדקים ביניהם היו בעיקר הבדלי מבטא, הבדלים בכמה פיוטים, ולבוש קצת שונה.
ולעומת זאת, כאשר באה קבוצה של אנשים, גם אם כל חברי הקבוצה הם יהודים – זה לא משנה בכלל! – והיא מתכחשת ליסודות הבסיסיים ביותר באמונה הזו, אז אין ברירה אלא לומר שאין מדובר ב"זרם" ביהדות, אלא מדובר ב"זרם יוצא" מתוך היהדות אל מקום אחר. מהו המקום הזה? כנראה הנצרות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בארה"ב, שם מעל 58% מהיהודים הרפורמים מתחתנים עם בני זוג שאינם יהודים, ופעמים רבות רב רפורמי וכומר נוצרי מחתנים אותם ביחד.
אין אנו אומרים לאף אחד מה לעשות – אבל זו לא נקראת יהדות. זה לא נקרא זרם. זו לא נקראת מסורת. זו נקראת דרך חיים שמטרתה בעצם לאפשר לאנשים לעזוב את היהדות עם פחות נקיפות מצפון, ואין אפשרות לתת לזה לגיטימציה.
האם יש לכולם זכות להתפלל לפי אמונתם?
שאלה שקשורה לשאלה זו, היא השאלה הבאה: מדוע אינכם תלמדו מהחסידים שלא שללו שום סוג של תפילה, אפילו שריקה של בחור שלא ידע לקרוא?
ראשית כל נסביר את השאלה. יש סיפור חסידי ידוע על הבעל שם טוב הקדוש, שראה שיש גזרה רעה חלילה, ובזכות שריקת תפילה של בחור כפרי שאפילו לא ידע לקרוא מסידור, אבל השריקה נבעה מתום לב, בזכות זה הגזרה בוטלה.
ואמנם, נכון הוא שכל יהודי, ולמעשה, כל בן אנוש, שמגיע כדי להתפלל, יכול להתפלל במילים שלו, ואף בשריקות שלו, ואף בכל שפה בעולם ובכל לשון בעולם, ותפילתו נשמעת, ואוי למי שילעג לו.
הכל טוב ויפה, עד שמגיעים לסוג תפילה או פולחן שהוא אסור על פי חוקי הדת. כאן, אלקים עצמו לימד אותנו שאין מקום לסובלנות. גם חטא העגל היה פולחן! אבל פולחן שאלקים אסור. וכך גם כאן, כאשר מגיעים עם נוסחי תפילה שסותרים את ערכי היהדות, ששינו את הברכות של הנביאים לברכות מזויפות שאסורות על פי היהדות, כשמשתמשים במטבע הלשון של הברכה, שתוקנה על ידי נביאים למטרות מוגדרות היטב, ומשתמשים בהם באופן שהוא אסור, הרי התפילה מהסוג הזה אינה ליגיטימית.
והדבר דומה לאוכל: אנשים יכולים לאכול כל מיני מאכלים, אבל תרופות שפותחו על ידי רוקחים למטרות מוגדרות, אם נשתמש בהן למטרות אחרות, הן עלולות לגרום חלילה נזק. וכך גם כאן, אדם יכול להתפלל בכל שפה, בכל לשון, בכל נוסח. אבל כאשר הוא משתמש במטבעות הלשון שתיקנו הנביאים ונקראות "ברכות" והוא משתמש בהן שלא באופן שתיקנו הנביאים, הרי הוא עובר על "ברכה לבטלה". כלומר, אם אדם אומר: תודה לך ה' שנתתי לי בוקר חדש, זה נפלא. אך אם אותו אדם אומר: ברוך אתה ה', עם שם ה', שנתתי לי בוקר חדש, הרי זו "ברכה לבטלה", שאסורה מתוך "לא תישא את שם ה' לשוא", והיא גורמת חלילה היפך הברכה, ולכן אין היא לגיטימית.
וכאן, כל יהודי באשר הוא וכל אדם באשר הוא, אם יגיע אל הכותל וישפוך את לבו ויאמר לה' יתברך כל מה שהוא מבקש, תפילתו בוודאי לגיטימית (בתנאי שהוא מבקש דברים טובים ולא חלילה דברים שליליים!) אך אם הוא מתעקש לומר דווקא מטבעות לשון שאסור לו לומר אותם, ושהוא יודע שאסור לו לומר אותם, זה דבר שאי אפשר להסכים לו ואי אפשר לתת לו לגיטימציה, פשוט מכיוון שמדובר על פולחן מסוכן שיש להימנע ממנו. נקודה.
האם הם יהודים? האם זו יהדות?
למה אתם נוהגים לפי ספר בן חמשת אלפים שנה ולפי הלכה שנפסקה לפני מאות שנים?
המסורת שלנו היא מסורת נפלאה שהגיע מאת הבורא יתברך שמו. המסורת שלנו מורכבת מהתורה שבכתב, ספר התורה, ומהתורה שבעל פה, הפרשנות לספר התורה, פרשנות שעברה מדור לדור מאז משה רבינו, דרך הנביאים, דרך אנשי כנסת הגדולה, עד ימינו אנו
אנשי כנסת הגדולה היו עזרא ונחמיה, ושמעון הצדיק, והחכמים והנביאים שהיו איתנו בימי שיבת ציון, בתחילת ימי בית שני, והם שתיקנו לנו את נוסח התפילות הקדוש, נוסח שכל מילה בו חצובה מההרי קודש, נוסח של אמונה, נוסח של תקווה, נוסח שמלווה אותנו עד ימי הגאולה השלמה, עד שנראה בבניין בית המקדש בתפארתו, עד שכל התקוות שאנו מקווים להן ומייחלים להן ומתפללים להן - נראה בעזרת השם בהתגשמותן.
למה הרפורמים והקונסרבטיבים לא רצויים בכותל?
אז למה מפריע לכם שהרפורמים והקונסרבטיבים יעשו בכותל את הטקסים שלהם?
היכן בתורת ישראל כתוב ״ולא תיתן ליהודים רפורמים ולא־אורתודוקסיים גישה ואפשרות לקיים את פולחנם ומנהגיהם בכותל ישראל ״?
ובקצרה, מילים שאנחנו מוציאים מהפה הם מילים קדושות שיכולות לברוא עולמות או חלילה להיפך.
הטקסטים הנאמרים, המילים הנאמרות בפולחנים הרפורמים והקונסרבטיבים הן מילים פוגעניות, הן מנוגדות לאמונה היהודית, הן אפילו לועגות לאמונה היהודית, והן אסורות על פי היהדות,
כאשר כתוב במקורות היהדות שהמילים האלו, שמורכבות מזיופים של הברכות שתוקנו על ידי אנשי כנסת הגדולה, ולכן מהוות ברכות לבטלה,
ואף מביאות חלילה קללה על העולם.
וראה דברי הכלי יקר שמות כ ז על כך שברכות לבטלה מביאות חלילה פורענות לדרי מעלה עם דרי מטה.
אבל גם הרפורמים יהודים. והרבה יהודים שבאים מחו"ל הם רפורמים
הרפורמים, אלו מהם שהם בנים לאם יהודיה, הם אמנם יהודים, אך יהודים שעזבו את היהדות ובחרו לחצוב להם בורות נשברים.
אנו מזמינים אותם באהבה לחזור אל חיק היהדות! אבל כרגע זהו המצב, שהם בחרו לעצמם דת אחרת, דת שאינה מאמינה באמונות של היהדות ואינה שומרת על ההלכות של היהדות.
הכותל הוא מקום קדוש על פי הדת היהודית כיוון שהוא שריד בית המקדש ובו כבר מאות רבות של שנים מתפללים היהודים על בניין בית המקדש ומשתתפים בצער השכינה.
הרפורמים מחקו את התפילה הזו. מחקו את הכמיהה. מחקו את התקווה. מחקו את הציפיה לגאולה. ולכן אין להם שום קשר עם הכותל, שזו היא מהותו.
לבוא לכותל שהוא מקום קדוש כדי ללעוג לקדושה שלו, כדי לבזות את התקווה שלנו, כדי לפגוע בתקווה - זהו מעשה לא מוסרי בכל אמת מידה שהיא.
ואין דבר כזה מסורת לבזות מקום קדוש, מי שיש לו מסורת לבזות וללעוג לדת של עצמו - מתבקש להחליף את המסורת שלו למסורת מוסרית של כבוד של המסורת של העם שלנו לדורותיו.
ולגבי התיירים היהודים הלא-אורתודוכסים שבאים לכותל, הם מתקבלים באהבה ובשמחה ומאוד מתרגשים מקדושת המקום. אין להם שום עניין ושום מוטיבציה לפגוע בקדושה!
אז נכון שיש מי שבנתה לעצמה מפעל חיים מנסיון ליצור סכסוכים ומדון במקום שהם לא קיימים
מנסיון לקחת את המקום הכי קדוש והכי טהור והכי נקי ולהפוך אותו לזירה של מאבקים
אבל הסכסוכים האלו והמאבקים האלו והמריבות והמדון הם שלה ושלה בלבד ואין הם משקפים את יהודי התפוצות
שמגיעים למקומות הקדושים באהבה ובשמחה ומתקבלים באהבה ובשמחה
ויודעים לכבד את המקומות הקדושים.
למה הלכה של זרם מסוים צריכה לשלוט במקום השייך לדת כולה? מה הבעיה שגם רפורמים יוכלו לקבל שוויון במקום הזה?
והקונסרבטיבים אף הם בחרו לעשות מה שהם רוצים וכתבו ספרים שהם קוראים להם "הלכה", אבל בעצם אינם אלא תירוצים בלתי מבוססים כדי להצדיק כל דבר שהם רוצים לעשות.
כל הרעיון המוסרי של כפיפות לרצון הא-ל, של כניעה לדבר ה', של קיום מצוות התורה גם כשזה לא הכי נח - כל זה נמחק גם על ידי הרפורמים וגם על ידי הקונסרבטיבים.
והכותל שהוא מקום קדוש בדת היהודית, כיוון שהוא שריד בית המקדש, לכן הוא מקום שמתנהל על פי כללי הדת שהוא קדוש אצלה.
ואין בו מקום למנהגים שבעצם המהות שלהם מורדים בקדושת המקום - כי גם הרפורמים וגם הקונסרבטיבים מחקו את התפילה על בית המקדש מהסידורים שלהם, ולכן זהו פשע מוסרי לבוא למקום שכל המהות של זו התקווה לגאולה, ולומר בו לאלקים שאין הם רוצים את הגאולה הזו.
לא מתנהגים ככה.
ויש בכותל שוויון לכל אדם - כל אדם באשר הוא אדם יכול לבוא לכותל - ולכבד את קדושתו.
אתם מתנהגים באלימות נגד הרפורמיות: הנה, זרקו על הרפורמיות כיסאות!
וזה כולל גם רפורמים, שמגיעים ומתקבלים באהבה גדולה.
אבל כשבאה קבוצה שכל מטרתה הוא חילול פרובוקציה וחילול המקום, והיא פוגעת בנו באופן שכואב עד כאב פיזי עד כאב נפשי עד כאב שלא מאפשר לישון בלילה -
זה קצת קשה לשבת בשקט ולראות איך האמונה שלנו נרמסת ואיך מחוללים טקס שעל פי היהדות מורכב מקללות נגד העולם - ולשתוק.
ולכן לפעמים מדי פעם יש מחאות - כי אי אפשר לשתוק ולהבליג מול פגיעה כל כך קשה בקדושת המקום.
ויחד עם זאת, האלימות שנוצרת במפגשים הטעונים האלו היא אלימות מצד הרפורמיות ולא מצד המתפללות המאמינות שנפגעות.
הרפורמיות הן אלו שדורכות על מתפללות, שמפילות מתפללות, שלועגות למתפללות, שמתהגות בצורה אלימה ודורסנית מול המתפללות המאמינות -
וחוקי המדינה אינם נאכפים עליהן. כאילו יש כאן קבוצה עבריינית שאין לה חוק ואין לה סדר. עושה מה שהיא רוצה -
והמדינה עומדת דום.
ושוב, ברור שרוב הרפורמים אינם כאלו! רובם חיים את חייהם בשלווה, וכשהם באים לארץ הם יודעים לכבד את קדושת המקום.
ומתפללים בשלווה ובאהבה, כמו כולם.
אבל הרפורמים הם יהודים למה אין מקום למנהגים שלהם?
בדיוק כמו שאם קבוצה יהודית תמציא לעצמה מנהג כל יום להשתחוות לפסל - נכון, אלו שנוהגים כך הם יהודים - אבל המנהג שלהם אסור על פי היהדות ולכן זו לא יהדות.
והכותל הוא מקום יהודי - ולכן אין מקום בכותל למנהגים ודרכי התנהגות שהם אסורים על פי היהדות, מנוגדים לאמונה היהודית, ומנוגדים להלכה היהודית.
אבל לא מאפשרים לרפורמים לנהוג כמנהגם בכותל ולכן יש כאן פגיעה בחופש הפולחן
ולכן לא מדובר כאן על פגיעה בחופש הפולחן אלא מדובר כאן על מניעת פגיעה בחופש הפולחן שלנו, הנשים המאמינות כי הכותל הוא מקום שהוא קדוש על פי אמונתינו - ואינו קדוש לפי הרפורמים שבכלל אינם מאמינים בעבודה של בית המקדש ואז באה קבוצה, שמצהירה שהיא בכלל לא מאמינה בקדושת המקום, ופשוט פוגעת ברגשותינו ועושה פולחן לעגני נגד האמונה שלנו - וזהו מעשה שהוא מעשה פלילי.
אבל לא כולם הולכים לפי מנהגי הדתיים האורתודוקסים.
יש הלכה אורתודוכסית ויש הלכה רפורמית - למה לא נותנים לרפורמים לנהוג בכותל על פי ההלכה שלהם?
ההלכה היהודית היא מושג מוגדר היטב שעבר מדור לדור עד ימינו. תורה שעברה מדור לדור, מהנביאים דרך החכמים, ובמקום הקדוש ליהדות יש לשמור על ההלכה שהיא כללי החיים שלנו על פי היהדות.
מעשים הנהוגים על ידי קבוצה מסוימת נחשבים למנהג, עד כמה שאני יודע. הרפורמים הם יהודים - ויש להם מנהגים - למה לא נותנים לרפורמים לקיים בכותל את מנהגיהם?
ולקבוצה הזו יש מנהגים יהודיים שהם השאירו, ויש מנהגים חדשים שהם המציאו ושהם אסורים על פי היהדות
כמו נוסח פולחן שמורד במהות של הכותל ושאסור על פי ההלכה היהודית ולכן אין לו מקום במקום הקדוש על פי היהדות
וכפי שציינתי בתאולוגיה שלהם אין בכלל עניין לבוא דווקא לכותל ולחלל דווקא אותו
ולכן ההתנהגות הזו העויינת נגד קדושת הכותל אינה מנהג של רפורמים -
היא סתם ישראבלוף.
אז אתה אומר שרפורמים אינם יהודים? אני מניח שהתכוונת להלכה האורתודוקסית , מה שאומר שמבחינתך רפורמים/קונסרבטיבים/וכד׳ אינם יהודים? אז מה הם הרפורמים? יהודים אך לא זרם ביהדות?
אבל הדת החדשה שהם המציאו אינה יהדות בכלל.
היא דת אחרת.
בדיוק כמו שהנצרות היא דת אחרת למרות שמייסדיה היו יהודים לכל דבר.
לדת הרפורמית אין את האמונה היהודית -
בדת הרפורמית אין את ההלכה היהודית
ואפילו הפולחן הרפורמי - נוסח התפילות - מנוגד להלכה היהודית, ואפילו מסוכן ומביא פורענות לעולם על פי האמונה היהודית.
ולכן הדת הרפורמית אינה חלק מהיהדות.
הם אוהבים לקרוא לעצמם "זרם" אבל הם בעצם "זרם יציאה". זרם שמעל 58% ממנו מתבוללים כל דור. זרם שבו כשיש אבא ואמא יהודיים, רוב הסיכויים שכמעט כל צאצאיהם יהיו כבר לא יהודים בעוד 2-3 דורות.
אז אולי הם מועדון חברתי ואולי הם דת חדשה - אבל "זרם" ביהדות - הם לא.
ויחד עם זה - אנו קוראים לכל יהודי רפורמי ולכל רב יהודי רפורמי לחזור אל הדת היהודית - לקבל על עצמו את האמונה היהודית ואת אורח החיים היהודי ואת ההלכה היהודית-
וכולם יתקבלו באהבה ובברכה, והרבה עברו את הגשר הזה - והצליחו לחזור ליהדות. בהצלחה!
אז אם, באופן היפותטי, גבר ואישה רפורמיים ירצו להתפלל ביחד בכותל, וישאלו אותך איפה הם יכולים לעשות זאת. מה תגיד להם? ״אין לכם מקום פה״? ״אתם לא יהודים מספיק טובים כדי להתפלל כאן״? ״אתם לא יכולים לטמא את קדושת המקום״?
אז בקיצור – אין למנהגים של הרפורמים מקום בכותל. זה מה שנקרא הפליה!
לדעתכם יהודים רפורמים לא שווים ליהודים אורתודוכסים וזו אפליה.
הרי זה כמו "משפט שלמה" - ללכת לאמא של תינוק ולהגיד לה לחתוך אותו? אי אפשר לעשות כזה דבר!
ואחרי כל זה מישהו עשה את הטעות הקשה הזו, והקצה מקום מיוחד לקבוצת הרפורמיות -
והן בוחרות לא ללכת למקום שהוקצה עבורן אלא דווקא לבוא לעזרת הנשים הרגילה כדי להמשיך ולפגוע ברגשות המתפללות המאמינות
וזה בלתי נסלח.
למה יש התנגדות למתווה הכותל?
הרפורמים מבחינה תיאולוגית בכלל לא מאמינים בקדושת הכותל אבל רואים בו נכס של נדל"ן. אז עם כל הכבוד - שיחפשו נכסי נדל"ן במקומות אחרות וישאירו אותנו המאמינים לנפשנו ולהתייחד עם בוראנו במקום שאנו מאמינים בקדושתו - והם לא. וההתנהגות של נשות הפרובוקציה הרפורמיות, שממשיכות לחלל את עזרת הנשים בכותל מתוך נסיון סחיטה - אין שום שם אחר לקרוא להתנהגות הזו. רק סחיטה ובריונות נגד מדינת ישראל תוך כדי מעשים פליליים ורק כדי להשיג בדרכים לא מוסריות שליטה על מקום שהוא קדוש ביהדות - ואצלם הוא נכס של נדל"ן.
יהדות העולם
אתם פוגעים ביהודי העולם. רוב יהודי העולם רפורמים.
רוב יהודי העולם שמודעים ליהדותם הם אורתודוכסים, חיים בישראל, או חיים בתפוצות ומחוברים למסורת ישראל. לצערינו, אותם הרשומים כ"רפורמים", על פי סטטיסטיקות רובם המכריע כבר לא יהודים וילדיהם ונכדיהם סביר להניח שכבר לא יהיו יהודים יותר. כמובן חשוב מאוד לנסות להצילם ולהחזירם בתשובה: אבל חס וחלילה לנו להיגרר אחריהם. עלינו להוביל אותם לדרך שלנו ולא חלילה להיפך.
הרפורמה מונעת התבוללות בעולם.
הרפורמה היא אחת הסיבות להתבוללות כיוון שאצלם הם "התירו" להתבולל. רבאיס רפורמים "מחתנים" זוגות ביחד עם כמרים בכנסיות. 84% מהרבאיס מסכימים "לחתן" זוגות כאלו, ואצל הדור הצעיר, 80% מהצעירים אמנם מתבוללים. והבעיה שאצלם יש "רישום כוזב" של כל מי שנשוי ליהודי כיהודי. כלומר לשיטתם גם אביסתאם מרעאנה היא כביכול "יהודיה".
אבל הם ראו שזה מה שהציבור שלהם רוצה ולכן הם מחתנים זוגות מעורבים כדי לא לאבד את הציבור שלהם
זו בדיוק הבעיה (או חלק מהבעיה). מנהיגים רוחניים צריכים הם להנהיג על פי אמונתם ולא להיגרר וללכת כמו שבשבת אחרי הרוח. אחרת מדובר בדרך בלי עמוד שדרה ולכן היא קורסת וכבר אין שום קשר בין הדרך הרפורמית לדרך היהודית, כיוון שאין שום עמוד שדרה להנהגה שם, שפשוט כל אחד פועל לפי רצונו, בלי שבת, בלי כשרות, בלי מסורת יהודית, וזו לא דת, אלא סתם תערובת של סופגניות עם סנטה קלאוס.
אבל סטטיסטיקות מראות שמי שלא שייך לשום קהילה מתבולל יותר מאשר הרפורמים
קודם כל צריך להטיל ספק בסטטיסטיקות אלו כי אצל הרפורמים הרבה גויים רשומים כפיק-יהודים. אבל גם אם הדבר הוא כך: (א) הרבה מאלו שאינם שייכים לשום קהילה חושבים שזה לא בעיה להתבולל כי "הנה אצל הרפורמים זה "מותר"" – ולכן אשמת ההתבוללות של הרבה מהם מוטלת בעצם על הרפורמים. (ב) שוב, אצל הרפורמים גם גויים רשומים כיהודים ולכן הנתונים לא אמינים. (ג) אם עצם השותפות ב"מועדון חברתי של אחוז גבוה של יהודים" מפחית התבוללות, אדרבה, תועיל מדינת ישראל להקים מועדונים חברתיים ליהודים בתפוצות, שהיהודים ישחקו שם טאקי וידברו על יהדותם, ולא יחללו שם שמים ולא יעשו פולחן פוגעני נגד היהדות, וכך יכירו יהודים ויפחיתו התבוללות בלי לעבור על עשרת הדיברות.
כל ה"זרמים" צריכים להיות ביחד.
לדוגמה, הבג"צ הפוגעני נגד כשרות בתי חולים בפסח, שפגע בפסח האחרון בכל כך הרבה חולים ומאושפזים ובתי חולים, הוגש ע"י הרבאי הרפורמי אורי רגב. וכך הרבה בג"צים נוספים נגד היהדות, שותפים בהם הארגונים הרפורמים. כלומר לא מדובר כאן על "זרם נחמד שרוצה שיתוף פעולה" אלא על קבוצה שנלחמת נגד היהדות בכל דרך שיש לה.
היהודית האורתודוכסית קפאה והיהדות הרפורמית "התקדמה".
הקב"ה הוא בורא העולם והוא יוצר האדם והוא ברא לנו דת אוניברסלית שהאדם שיתאים את עצמו אליה יהיה האדם המאושר והשלם ביותר – והיא המערכת הכי מתקדמת שאפשר ליצור כי היא ניתנה מאת האלקים – והיא מערכת ההפעלה המושלמת שלנו, לדורות.
ומה לגבי יהדות התפוצות?
כפי שציינתי, אלו שאמנם הלכו לדרך הרפורמית, כמעט תמיד נכדיהם כבר לא יהודים בגלל ההתבוללות. כלומר מדובר בדרך שכבר "הוכיחה את עצמה" שהיא מובילה לאבדון: לא "זרם ביהדות" אלא "זרם Exit".
ומה לגבי הקונסרבטיבים?
הקונסרבטיבים הוכיחו את עצמם למרבה הצער כנאבקים ביחד עם הרפורמים נגד היהדות, נגד קדושת הכותל, רבים מהם "מאשרים" נישואי תערובת וכולם "מאשרים" את התועבות החמורות ביותר בתורה. וגם אצלם נוסח הפולחן פוגעני ואסור לפי ההלכה. כלומר מדובר כאן על "זרם Exit" נוסף שאולי הולך ב"הילוך יותר איטי" אבל מגמתו והתנהגותו זהה לזו של הרפורמים.
יש רבנים אורתודוכסים שחושבים שטוב שיש רפורמים וטוב לשתף איתם פעולה!
יש בודדים, מהקצה ה"ליברלי", שמנסים להגיע לשיתוף פעולה מתוך רחמים ושאיפה "לקרב", והם אינם מבינים שבמעשיהם ובהתנהגותם הם גורמים ליהודים חילונים תמימים ליפול לתוך התהום הזה שתחילתו ידועה וגם סופה ידוע למרבה הכאב.
אין לרבנות טאבו על הדת. במקום לקרב אתם מרחיקים וגורמים נזק .כל יהודי מזרם כזה או אחר ראוי לכותל
ולא מרחיקים מהכותל אף אחד: מליוני תיירים מכל העולם ומכל הדתות מגיעים לכותל ומרגישים את קדושתו, והדבר גם כולל מאות אלפי יהודים מכל המגזרים ומכל הארצות. ורק את הדבר הזה יש לשמור: לשמור על קדושת המקום הקדוש הזה, כי אף אחד מהמבקרים בכותל לא מגיע אליו כדי לראות את האבנים שלו. מבקר שאוהב אבנים, יכול להסתפק בביקור במתחם דוידסון. אלא כל אותם מבקרים מגיעים כדי לחוש את קדושתו, ולכן עליהם לשמור על קדושתו. ובדיוק כמו שכל מבקר בקולוסיאום ברומא צריך לשמור על ניקיונו ולא לקשקש בגיר על קירותיו, בדיוק כך כל המבקר בכותל צריך לשמור על קדושתו ולא לחלל אותו באמצעות טקסים המנוגדים ליהדות והמחללים את קדושת המקום. זה אמור להיות ברור על פי כל קנה מידה מוסרי.
מדוע אתם שונאים כל מי שלא חושב כמוכם. הרי כולנו ברואי ה', כולל הרפורמים.
יהדות ישראל
למה אין מקום בישראל ל"זרמים" היוצאים?
ישראל היא המקום המיועד לעם היהודי, לנהוג בו על פי כללי היהדות. מייסדי הציונות, גם אם רבים מהם גדלו ברקע מתבולל, עלו הנה מתוך תודעה דתית עמוקה ומתוך ציפיה לגאולה.
יהודי ישראל הם צאצאים של מאות דורות ששמרו על יהדותם במסירות נפש. וגם כאן הם חיים במסירות נפש, בארץ שהובטחה לנו על ידי האלקים - בתנאי שנקיים כאן את חוקיו.
אין כאן מקום לזרמים שאצלם זו "מצווה גדולה" להתבולל, ואין כאן מקום להתבוללות חלילה.
אנשים שהם צאצאים של מי שייבשו כאן ביצות, אנשים שנלחמים כאן במלחמות, אנשים שחיים כאן במסירות נפש, מן הראוי שיהדותם, הנכס היקר להם ביותר, תהיה שמורה מכל משמר,
עד ביאת גואל צדק, עד אחרית הימים, שרק אז נבין לעומק את הנס הגדול של חזרתנו הנה, ושל שמירתנו כאן מפני כוחות הרסניים עם יחסי ציבור.
יהודי ישראל הם צאצאים של מאות דורות ששמרו על יהדותם במסירות נפש. וגם כאן הם חיים במסירות נפש, בארץ שהובטחה לנו על ידי האלקים - בתנאי שנקיים כאן את חוקיו.
אין כאן מקום לזרמים שאצלם זו "מצווה גדולה" להתבולל, ואין כאן מקום להתבוללות חלילה.
אנשים שהם צאצאים של מי שייבשו כאן ביצות, אנשים שנלחמים כאן במלחמות, אנשים שחיים כאן במסירות נפש, מן הראוי שיהדותם, הנכס היקר להם ביותר, תהיה שמורה מכל משמר,
עד ביאת גואל צדק, עד אחרית הימים, שרק אז נבין לעומק את הנס הגדול של חזרתנו הנה, ושל שמירתנו כאן מפני כוחות הרסניים עם יחסי ציבור.
תפסיקו עם הכפיה הדתית
אין כאן כפיה דתית אלא רצון לשמור שמדינת היהודים תשאר מדינה עם צביון יהודי. שצאצאי אלו שייבשו כאן את הביצות ולחמו כאן במלחמות ימשיכו להיות יהודים ולא יגררו לדרך ארץ שכל מגמתה להוציא יהודים מהדת היהודי, לחלק תעודות "פייק גיור" למאות אלפי גויים מכל העולם ולבולל אותם פה ולהוציא מאות אלפי יהודים חלילה מעם ישראל בדרך הזו, מתוך אידיאולוגיה של אנטי יהדות ושנאה ליהדות, ולכן המאבק כאן הוא בעד עם ישראל ובעד הצלת העם כולו.
אתם מרחיקים אנשים מהדת.
היהדות הרפורמית נותנת אופציה לחילונים להתקרב לדת.
כפי שהסברנו למעלה, הדרך הרפורמית רק מוציאה את החילונים מהיהדות, ולא להיפך.
הדרך הרפורמית מציגה יהדות פתוחה עם קבלת פנים לכל מי שרוצה להצטרף.
הזרם הרפורמי מאפשר לכל אחד לחיות כרצונו
ולכן זו לא דת: כי כל המשמעות של דת היא כניעה לרצון הבורא ולא כניעה לגחמות העצמיות של האדם, ולכן אין זו דת אלא סתם פלוקלור.
הדרך האורתודוכסית אינה שוויונית.
"שוויוניות" היא ערך פוסט מודרני שאין כלום מאחוריו. נשים שונות מגברים והצרכים שלהן שונים ולכן היהדות שניתנה מעת הבורא מתאימה לגברים את האופן האופטימלי לעבודת השם שלהם ולנשים את האופן האופטימלי לעבודת השם שלהן, באופן שיש עליהן פחות מחויבויות כדי להקל עליהן לשמור על ערכי המשפחה ולדאוג לדור הבא – שזו "השקעה" שהיא קיומית וחיונית. לכן התורה שה' נתן לנו היא זו שמביאה את האושר לאדם – לאיש וגם לאישה – דווקא בהתאמה הנדרשת ובהשלמה הנדרשת מכל אחד מהם לפי תכונותיו ולפי קווי אופיו.
צריך להתאים את היהדות למאה ה-21.
כפי שציינו, היהדות היא נצחית ומותאמת לטבע האדם לדורותיו. את "טענת ההתאמה" טענו הפורשים מאז ומעולם, אבל הדבקים בתורה הם אלו שנהנים מדרכיה ומהאושר הטמון בדרך שאותה עיצב ונתן הבורא: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
השתלטתם על הדת בישראל. צריך לאפשר לכל הזרמים פעולה "שוויונית".
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ולכן הדת בה היא דת יהודית. "זרמי Exit" שכבר הוכיחו את השואה השקטה שהם גרמו בעולם, אין להם מקום כאן. מי שחי כאן ובחר לקשור את חייו עם אחיו בישראל – מן הראוי שהמדינה תדאג לו להגנה מפני "זרמי Exit" שעלולים להרוס את היהדות שלו ושל כל הדורות היוצאים ממנו.
רצון הרוב הוא שיהיו נישואים אזרחיים וגיורים רפורמים ותחבורה ציבורית בשבת.
כי זה מה שהתקשורת "מפמפמת" מבוקר עד ערב, אך כל יהודי שיבין את המשמעות ההרסנית של פגיעה במנגנון הדאגה לדורות הבאים, ושל פגיעה בצביון היהודי של המדינה, מיד יבחר בשמירה על סטטוס קוו של צביון יהודי.
אף אחד לא מפריע לכם להיות חרדים, מה מפריע לכם שאחרים הם רפורמים
כיש ביהדות מושג של אחריות: "ישראל ערבין זה לזה" ושל מצד שבו מי שיכול להציל את האחרים ולהוכיח אותם ואינו מוכיח – נתפס חלילה בעוון אנשי ביתו/אנשי עירו/הדור כולו, ולכן יש כאן עניין של אחריות הדדית. כמו אח גדול שרואה אח קטן משחק בגפרורים – עליו להוכיחו ולהזהירו ולא לשבת בחיבוק ידיים – אחרת יכעסו חלילה על האח הגדול ולא על האח הקטן....
אתם מושחתים.
התקשורת היא המושחתת, שמחליטה להדגיש מקרי קצה בעייתיים במקום מסוים, אך מתעלמת ו"מייפה" מעשים הרבה יותר חמורים בצד של השמאל, ולכן התדמית הופכת להיות בדיוק התדמית אותה התקשורת מנסה "לייצר".
אין לכם מונופול על היהדות.
אתם לא תגידו לנו איך לבטא את היהדות שלנו.
שכל אחד יחיה את חייו ולא יפריע אחד לשני.
המקום הקדוש הזה נועד לעם היהודי לחיות כאן בקדושה ומתוך קשר רוחני עם האלקים. לצורך כך חזרנו הנה אחרי אלפיים שנות גלות. הבה נכבד זאת!
אלפי מדינות יש בעולם ומליוני אתרים יש בעולם שבאים איש הישר בעיניו עושה: וכאן בארץ ישראל החוקים הם חוקים רוחניים והנזק שנגרם כתוצאה מהפרתם חלילה הוא נזק מיידי ונזק חזותי ונזק שכולם סובלים ממנו.
הבה נכבד את כללי הקדושה שלנו שקיבלנו מאת האלקים. הבה נתחבר כולנו בחזרה אל יהדותנו, שהיא הנכס של כולנו, והיא המשאב הרוחני הכי חשוב שיש בארץ הקדושה הזו.
רק בשורות טובות אמן.