פרטים
קטגוריה: דברי הלכה
כניסות: 339

אמרה תורה: לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, אמנם הזכירה התורה אש אולם הרבה מלאכות הם מכלל מלאכת הבערת האש, וכגון הדלקת נורת חשמל או מכשיר חשמלי, הרי זה בכלל מבעיר, כיון שבהדלקתו הוא מבצע למישרין את חיבור חוט החשמל המייצר אש, למעשה בפעולה זו יש חשש לאיסורים נוספים בשבת כגון מלאכת בונה ועוד, ואין כאן המקום להאריך בדבר זה שהאריכו בו הפוסקים.

אולם יש ליזהר בדבר מאד, לא להדליק חשמל ולא לכבותו, לא להדליק שום מכשיר חשמלי ואפילו פלטת שבת לחימום האוכל וכדומה, שכל זה כרוך בעשיית מלאכות האסורות מן התורה.

בהזדמנות זו ראוי להדגיש בפני כל מבקש, כי קיימים כיום שעוני שבת מתוחכמים המדליקים ומכבים תאורה ומכשירי חשמל לפי תיכנון מראש, ובהשקעה קטנה זו נוכל להתענג ביום השבת ללא חשש חילול שבת חלילה, קיימים גמח"ים מיוחדים ברחבי הארץ להתקנת שעוני שבת אלו ללא כל ריוח כספי, אפשר לקבל מידע על גמחי"ם אלו בארגון ברכת השבת פלאפון: 0527669375 ובזכות שמירת שבת קודש ניגאל במהרה בימינו.

פרטים
קטגוריה: דברי הלכה
כניסות: 437

הרמב"ן בספרו האמונה והבטחון (פרק י"א) כותב בזה"ל: יהודה היה שביעי למספר הנפשות, הלא הם: 1 אברהם 2. יצחק 3. יעקב 4. ראובן 5. שמעון 6. לוי 7. יהודה, והם כנגד שבעת ימי השבוע, נמצא שיהודה כנגד השבת, ונאמר ביהודה ותעמוד מלדת, ונאמר בשבת וישבות ביום השביעי, כלומר שבת ועמד ממלאכה. ונאמר ביהודה אתה יודוך אחיך, ובשבת אומר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'.
ביהודה כתיב "לא יסור" שבט מיהודה ומחוקק מ"בין רגליו", רמז למילה שדוחה את השבת. ביהודה כתיב גור אריה יהודה מטרף בני עלית, כלומר טרף מזון, כלומר הסתלק עצמו מלעשות אפילו אוכל נפש, ובשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה. ביהודה כתיב כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו, ובשבת כתיב שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו.
ביהודה כתיב אסרי לגפן עירה, כלומר יאסור אותם ממלאכה, ובשבת כתיב למען ינוח שורך וחמורך. ביהודה כתוב כבס ביין, רמז לקידוש היום על היין. ביהודה כתיב חכלילי עינים מיין, רמז לפסיעה גסה שנוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, ומחזיר לה בקידושא דבי שמשי.

פרטים
קטגוריה: דברי הלכה
כניסות: 320

רבינו אבגדור הצרפתי ז"ל שהיה אחד מבעלי התוס' כותב בספרו על התורה, זהו שאמר הכתוב עת לעשות לד' הפרו תורתיך, בירושלמי דברכות (פ"ט ה"ה) מפרש בעת המפזרים כנוס, פי' בשעה שבני אדם מטיילין בשבתות וימים טובים אז כנוס רגליך ולמוד תורה ותדרוש להם, ובזכות זה יבוא משיח וימהר הקץ, כי עת לעשות לד' בגימטריא הקץ אלף ושל"ה עם הג' תיבות משלימות לו. עפ"י הפסוק בדניאל י"ב אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה.

פרטים
קטגוריה: דברי הלכה
כניסות: 324
כתוב במכילתא פרשת כי תשא על הפסוק: כי אני ד' מקדישכם, מלמד שהשבהת מוספת קדושה על ישראל. מספר ר' לייב מינצברג שליט"א עובדא הוה אצל מרן החזון איש ששוחח בדברי תורה עם תלמיד חכם מפורסם מבני ירושלים הלא הוא הגאון רבי יהושע לנדוי זצ"ל ותוך כדי משאם ומתנם הגיעו לאיזה סברא דקה ועדינה, ואז התבטא החזון איש שסברא זו ניתן להשיגה רק בשבת.

וכן גם מסופר על האבני נזר שתלמיד חכם הרצה בפניו חידוש שנתחדש לו, ואמר לו האבני נזר שאין לו ספק שדבר זה נתחדש אצלו בשבת קודש, שכן גם הוא חידש זאת והיה בשבת, כי יש חידושים שרק בשבת ניתן להגיע אליהם.  
 

פרטים
קטגוריה: דברי הלכה
כניסות: 334
הנה בספר יראים (סי' ת"י תי"א) לאחד מן הראשונים רבי אליעזר ממיץ, כתב חידוש גדול, שמורא שבת נמנה במנין המצוות חוץ ממצות שמירת השבת, וביאר דבריו שכשם שציוה הקדוש ברוך הוא לתת מורא וכיבוד למקדש, כך ציוה לתת לשבת, שהרי הוקשו זה לזה דכתיב "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו" ומהו מורא שבת שיחשוב אדם בלבו לכבד את השבת ולשמור ולהיות חרד על הדבר, ולא מן השבת אתה ירא אלא ממי שהזהיר על השבת.

ובנפרד מכך מנה את מצות שמירת השבת, שכמו שהזהיר הקדוש ברוך הוא לתת מורא מי שהזהיר על השבת, כך ציוה לתת את שמירת השבת על לבו, דכתיב בפרשת כי תשא "ושמרתם את השבת כי קדש היא" וכתיב בדברות אחרונות "שמור את יום השבת לקדשו" ושמירה היא בלב דכתיב "ואביו שמר את הדבר" וכתיב "כי נעים כי תשמרם בבטנך" ואע"פ שפירשנו שמירת לב, למדנו גם מזה המקרא שצוה יוצרנו שישמר האדם מלעשות מלאכה בשבת.

ויש בדבריו חידוש גדול אשר נדרש העמקה בכדי להבינו, ומכל מקום יש בדבר זה לעורר את רגשי הקודש שבלב כל יהודי ויהודי, על גודלה ועוצמתה של קדושת השבת שהוקשה לכבוד המקדש, ונאמר בה מורא כמו שנאמר מורא מקדש.
 
  1. תוכחתו של החפץ חיים
  2. ההכנות לשבת
  3. עונג וכבוד השבת
  4. זריזות וזהירות סמוך לשבת