כמה דיני טלטול בדברים העומדים למצוה

1. אף על פי שאסור לטלטל כלים שלא לצורך כלל, מכל מקום כתבי הקודש מותר לטלטלם אף שלא לצורך כלל, וצידדו הפוסקים שאף מגילות בכלל כתבי הקודש. (ש"ח ד' סכ"ב)

2. נחלקו הדעות אם תפילין נחשבים ככלי שמלאכתם לאיסור, כיון שאסור להניחם בשבת, וממילא אין לטלטלם אלא לצורך גופם או מקומם. או שאין התפילין נחשבים ככלי שמלאכתו לאיסור, כיון שאין איסור להניחם בשבת שלא לשם מצוה, וממילא יהא מותר לטלטלם אף כדי לשומרן מגניבה או ממקום החמה למקום הצל כדי שלא יפסדו, ובשעת הדחק יש להקל כדעה זו. (ש"ח ד' סכ"ד, ל"א ס"ב וביאוה"ל שם)

3. אמנם לכל הדעות אין לטלטל תפילין ללא צורך כלל, ואינם חשובים ככתבי הקודש לענין זה, שהרי אין קוראין בו. (ש"ח ד')

4. כיון שאסור לתקוע בשופר בשבת, נחשב השופר ככלי שמלאכתו לאיסור, ולכן אין לטלטלו אלא לצורך גופו ומקומו. ומ"מ לצורך גופו ומקומו מותר שאינו נחשב כעצים ואבנים לפי שראוי לשימוש של שאיבת מים וכיו"ב. (ש"ח ד' סכ"ה, תקפ"ח ה')

5. לכאו' אם האדם מקפיד על טלטול שופרו ביותר מחשש שמא יתקלקל, הרי הוא בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס, שאסור בטלטול לגמרי, ואפילו לצורך גופו או מקומו יהא אסור.

6. אין לטלטל לולב הדסים וערבות אפילו לצורך גופו או מקומו, כיון שאינם משמשים ככלי (והדס אסור להריח בו בשבת), לכך דינם כעצים ואבנים שהם מוקצה מחמת גופם, ואסורים בטלטול אפילו לצורך גופם או מקומם. (ש"ח סכ"ה, תרנ"ח ב' ס"ג ס"ד)

7. אמנם מותר לטלטל את האתרוג בשבת, לפי שהוא ראוי להריח בו בשבת. [אמנם אם מקפיד שלא לטלטלו מחשש שינזק, יש לדון שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס ואסור בטלטול וכנ"ל. ועי' בספר שלמי תודה להגרב"צ פלמן שליט"א סימן סט]. (תרנ"ח ב' ס"ה)