שאלה מעשית: כשהכין משה כוס תה בליל שבת, היה צריך כפית כדי לערבב את הסוכר, הוא פתח את המגירה שבה היו מונחות הכפיות והושיט את ידו לקחת כפית, משה לא הסתכל מה הוא לוקח, ופתאום גילה שלקח בידו מחדד עפרונות, שכנראה אחד מילדיו הניחו שם בטעות, משה חשש שאם יעזוב את המחדד מידו וישאירו שם תחזור התקלה לבני ביתו, לכן רצה לקחת את המחדד ולהשיבו למקומו, אלא שהסתפק האם מותר לו אחרי שהמוקצה נמצא בידו להוליכו למקומו או לא, מה הדין בזה ומדוע?
תשובה: כתב השולחן ערוך (סימן ש"ח) כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בין לצורך גופו בין לצורך מקומו, ומותר ליטלו ולהניחו באיזה מקום שירצה, כלומר אחרי שכבר נטל את הכלי שמלאכתו לאיסור בהיתר יכול לילך ולהחזירו למקומו, ואין צריך למעט בטלטולו ככל האפשר. והביא המשנה ברורה (ס"ק י"ג) שכתב המגן אברהם שכן הדין גם אם שכח ונטלו בידו רשאי לטלטלו למקומו ואין צריך להניחו מידו מיד. אבל הגר"א בביאורו חולק על כך, וסובר שלא התירו לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור למקומו, אלא באופן שנטלו בידו בהיתר, אבל כששכח והחזיקו בידו באיסור עליו להניחו מידו מיד. נמצא שהמקרה לפנינו תלוי במחלוקת המגן אברהם והגר"א.