שאלה מעשית: כשהגיע יואל להתארח בשבת בבית אחיו, הניח את מזודתו בפינת החדר. ביום השבת החלו הילדים לשחק עם המזודה כשהיא משמשת עבורם כשולחן. אחד הילדים הניח כוס מים על המזודה וכעבור זמן קצר נשפכו המים על המזודה. המזודה היתה מצופה מבחוץ בבד, ויואל שחשש שהמזודה תספוג את המים, מיהר והביא מגב גומי קטן לגרוף בעדינות את המים מעל המזודה. האם עשה כדין, ומדוע?
תשובה: בעת הצורך אין להחמיר בזה. מקור הדין: כתב המשנה ברורה (שכ, נה) אם נשפך משקה על המפה שעל השולחן ורוצה לגרור אותם בכף או בסכין כדי לנקות, יזהר שלא יגררם בכח שלא יבוא לידי סחיטה, ורק יסיר את המשקה הצף למעלה, וכ"ש אם נשפך מים על המפה יזהר מאד בזה, שסחיטת מים היא תולדה של מלבן. והביא בשם הפרי מגדים שמסתפק בדעת הט"ז שאפשר שסובר שכשנשפכו מים אסור לגרור אפילו בעדינות, והכריע המשנה ברורה שמכל מקום בעת הצורך אין להחמיר כשגורר שלא בכח, לפי שדעת רוב הפוסקים שבגד שאין בו לכלוך אין אומרים בו את הכלל ששרייתו זהו כבוסו, ובפרט שאינו מתכון לכבס.