אחד מסוגי המוקצה הקיימים הוא בסיס לדבר האסור
שפירושו כלי ריק שיש בו מוקצה ובגלל המוקצה שבתוכו אי אפשר להרים את הכלי בשבת
י. לפני כניסת שבת - אם הונח בכוונה מוקצה בכלי כגון שלט
בתוך קערה ריקה אסור להרים את הקערה כל השבת אפילו
.11אם יניחו שם דבר שמותר בטלטול
יא. כשהונח ללא כוונה - אם הונח שלא במתכוון או על ידי
אדם אחר יהיה מותר לנער את הצלחת מהמוקצה שבתוכה
כדי להרימה כגון: ילד שהניח מוקצה בתוך צלחת, מותר
.12לנער ולהרים את הצלחת כשהיא ריקה
יב. ביטול כלי מהיכנו - יש איסור להניח בשבת מוקצה בתוך
כלי ריק כיון שלא יהיה אפשר להרימו עם המוקצה שבתוכו
.13זהו ביטול כלי מהיכנו
יג. קערה מלאה - אם הונחו לפני השבת גם חפצים המותרים
בטלטול בנוסף לכלים שאינם מוקצה, ויותר חשובים
,מהמוקצה כגון סידור או סכו"ם או דבר שראוי למאכל
.14מותר להרים את הכלי יחד עם המוקצה שבתוכו
יד. על שולחן שבת - צלחת שיש בה קליפות של ביצים
לכתחילה יש להניח בתוכה [לפני הקליפות] כפית כדי שיהיה מותר להרים את
הצלחת יחד עם הקליפות והכפית,
והמקילים להרים את הצלחת אפילו עם קליפות בלבד כשהצלחת אינה חד פעמית
.15יש להם על מי לסמוך
טו. בארון או שידה - מגירה שיש בה עפרונות ועטים אסור
לפותחה בשבת אבל אם יש שם דבר שהוא חשוב יותר כגון
סידור, יהיה מותר לפתוח אותה כדי להוציא את הסידור
אבל מבלי לסגרה בחזרה כיון שהסידור לא בתוכה, חזרה
.16להיות בסיס לדבר האסור
טז. חול בנעליים - מותר להרים נעליים אפילו שיש בהם הרבה
חול וכן מותר להוציא חול מנעלי הילדים אפילו בשבת שאין
.17כאן דין בסיס לדבר האסור
יז. :ניעור המוקצה - כשנשכח מוקצה בצלחת או על כרית כגון
מפתחות שנשכחו על הכרית אפשר לנער את הכרית על מנת שהמוקצה יפול ולכתחילה יש לנער את הכרית בשינוי
.18ולא בידו ממש
יח. סלסלה עם חול - מותר להרים סלסלה שיש בה מעט גרגירי
.19חול ואין הסלסלה נהפכת להיות בסיס לדבר האסור
יט. מגש עם פמוטים - כשהדליקו נרות שבת על מגש אסור
להרים את המגש לאחר שהנרות כבו, אבל אם הניחו עליו לפני כניסת שבת כלי שהוא חשוב יותר מהנרות והפמוטים כגון תכשיט זהב אפשר להרים את המגש וכן הדין כשמונח
.20על השולחן
נזכור ולא נשכח
מיום שישי עד מוצאי שבת יש הרבה נסיונות
נסיונות בין האישה לבין הילדים לבין הבעל לבין האשה וכולם לבין כולם
לכן צריך פשוט לדעת להתאפק לא להעיר
ולא להגרר לויכוח
חבל לבזבז את השבת על הבל ורעות רוח
11. תנן [קמ"ב:] האבן שע"פ החבית מטה על צדה ונופלת ואמרו בגמרא לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור והרי"ף והרמב"ם פסקו כן וכן פסקו הטור והש"ע בסי' ש"ט שמבואר שם שכל דבר שהיה מונח עליו המוקצה בין השמשות, אף על גב שהוא כלי שמלאכתו להיתר, נעשה בסיס לדבר האיסור, ודינו כאלו היה הוא המוקצה ויש חילוק נוסף בין מניח לשוכח דבשוכח לא נעשה בסיס לכל השבת ואילו במניח נעשה בסיס . ואי אפשר להרימו
12. כאשר הונח מוקצה בכלי כל זמן בין השמשו"ת אין היתר להרים את הכלי אפילו שהוציאו ממנו את המוקצה מיגו דאיתקצאי בין השמשו"ת איתקצאי לכולי יומא וכיון שבין השמשו"ת רק מוקצה הוח בקערה לכן אין לטלטלה כלל כי כבר הוקבעה לבסיס לדבר האסור שאין אפשרות לטלטלו כלל. ומש"כ לעניין הנחה של ילד כן כתב הרמ"א בשו"ע או"ח סימן שט אם אדם הניח דבר מוקצה על של חבירו, לא אמרינן דנעשה בסיס לדבר האסור, דאין אדם אוסר של חבירו שלא מדעתו משנה ברורה סימן שט ס"ק כו .היינו דמותר לטלטל הכלי כשצריך לה אחר שינער המוקצה ממנה
13. בראשונים נחלקו מה הטעם שאסור להניח מוקצה בכלי ריק שיטת רש"י היא משום שעל ידי כך הוא מחבר את הכלי למקומו ואי אפשר להזיזו משם ואילו לשיטת הטור הרי הוא סותר את הכלי כי אין אפשרות להשתמש בו מכל מקום לכולי עלמא כשהונח שם כלי מוקצה אין להרים את הכלי בשבת כלל. וכן אין לעשו"ת כן לכתחילה בשבת כלומר להניח בתוך קערה ריקה דבר שהוא מוקצה כיון שכך מבטל כלי מהיכנו ובדיעבד אם הונח שם דבר מוקצה אפשר להניח בו דבר המותר בטלטול כגודן כלי או תכשיט ולהרים . את הקערה יחד עם דבר המוקצה ודבר ההיתר ובתנאי שההיתר יותר חשוב מהמוקצה
14. כדין בסיס לדבר האסור והמותר שאפשר לטלטלו כאשר המותר יותר חשוב כמובא ,בשו"ע או"ח סימן שי סעיף ח כלי שיש עליו דבר האסור ודבר המותר, מותר לטלטלו . הלכות בסיס לדבר אסור מפורטות גם בסימנים שט וגם שיא עיי"ש ובאחרונים
15. קליפות של ביצים נחשבות כמוקצה מחמת גופו ולכן הצלחת נחשבת לבסיס לדבר האסור שהם הקליפות אבל אם נניח בתוכן כלי שיש לו חשיבות יותר מהקליפות כגון כפית יהי .המותר לטלטל את הצלחת ולשפוך את הקליפות לפח ואת הכפית להוציא מהצלחת והמיקלים להרים את הצלחת עם הקליפות בלבד יש להם על מה לסמוך כיון שאפשר להגדיר את הקליפות כגרף של רעי שאפשר לטלטלו כשמפריע לקדושת השבת ועוד טעם יש להקל משום שהקליפות אינן חשובות עד כדי כך שביכולתן לבטל את הכלי אבל לא .כלי חד פעמי כמבואר במנוח"א חלק א עמוד שמו ועמ' שס"ה עיי"ש
16. גם מגירה נחשבת לבסיס לדבר האסור כיון שהיא כלי שיש בה חפצים האסורים בטלטול אבל אם הניחו בה חפצים שהם חשובים יותר מותר לפתוח את המגירה אבל לאחר שהוציאו ממנה את החפץ המותר בטלטול ונשאר שם רק המוקצה יהיה אסור לסגור את . המגירה אלא רק בשינוי
17. כיון שאין רוצים בחול שבנעליים ובוודאי שאין החול מבטל את הנעל כיון שאין בו חשיבות כלל ומותר לנער את הנעל כדין כל מוקצה שהונח ללא כוונה על כלי שמותר לנער . אותו
18. שו"ע או"ח סימן שט סעיף ד שכח אבן ע"פ חבית, או מעות על הכר, מטה חבית על צדה והאבן נופלת, ומנער הכר והמעות נופלים כיון שהמוקצה לא הונח בכוונה אלא נשכח אפשר לנערו מה שאין כן כשלא נשכח יהיה אסור להרים את הכלי כיון שמיגו דאיתקצאי בין השמשו"ת איתקצאי לכולי יומא. ומה שכתבנו טלטול בגופו עדיף כיון עיין בסימן .שי"א סעיף ח דבגופו אפילו לצורך דבר האסור מותר
19. כיון שהחול הוא מועט ואינו חשוב ואין בכוחו לבטל כלי מהיכנו ולכן אין הסלסלה . נחשבת כבסיס לדבר האסור
20. ואם הככר לחם הונחה בשבת אז מיגו דאיתקצאי בין השמשו"ת איתקצאי לכולי יומא ואין היתר להרים את השולחן או את המגש כמובא בשו"ע או"ח סימן רעט סעיף ג לטלטל נר ע"י שנותנין עליו לחם בשבת, אסור. ואם נתן עליו הלחם מבע"י, יש מי שמתיר לטלטלו בשבת ע"י לחם זה, ואין לסמוך עליו. ועיין באחרונים שבמגש של נרות אפשר .להקל יותר כאשר הכלי שמונח שם יותר חשוב מהפמוטים