מלאכת הבישול היא אחת מהמלאכות שאפשר להכשל
בקלות כיון שמצוי בשבת שמחממים מאכלים לצורך סעודות שבת
לכן תמיד לפני חימום תבשיל יש לבדוק: מה מחממים
.והיכן מניחים לחמם
א.
מה מחממים - על מנת שיהיה מותר לחמם תבשיל יש צורך
לוודא שהתבשיל כבר יבש ומבושל ואינו מתכוון לחמם את
.1המעט רוטב שבתוכו
לשיטת השו"ע אפשר להקל וכן ראיתי שכתב באוצר דינים לאשה ולבת עמוד תלג.
ב.
היכן מניחים לחמם - לאחר שודאי לנו שהתבשיל מבושל
ויבש אין להכניסו לתוך תנור אפילו שמכוון על פלאטה
אלא להניחו על פלאטה חשמלית או על כיסוי פח שמכסה את
.2להבת האש
ג.
נוזל קרוש על אורז - מותר להניח רוטב קרוש על אורז
.3כשהנוזל מתחמם ונבלע בתוך האורז
ד.כ
כשחיממו תבשיל נוזלי - אע"פ שאין לחמם תבשיל מבושל
שהוא נוזלי כגון רוטב או מרק מכל מקום בדיעבד כשחיממו
.4תבשיל מבושל נוזלי אפשר לאכול ממנו
הגדרות ומושגים בבישול
ה. יד סולדת - זוהי דרגת חום שמבשלת ולכן כל תבשיל או
מרק או מים חמים שהחום שלהם הוא רותח עד כדי כך שאין
אפשרות להכניס אצבע לתוך הכוס או שאין אפשרות לשתותו
בקלות יש בו חשש של בישול וזהו חום של יד
.5סולדת
ו.
בישול - כל דבר שאינו מבושל אסור לחמם בשבת על
פלאטה או על כל דבר שמחמם אפילו בחום נמוך ואפילו
שמפקחים על התבשיל שלא יתחמם מפני שאם יגיע לחום
.6של יד סולדת הרי יש כאן בישול מהתורה
ז.
כלי ראשון -
הוא הכלי שמונח על האש או על הפלאטה
ונחשב למבשל ולכן אין להוסיף בשבת לתבשיל שבכלי
ראשון תבלינים או כל דבר שאינו מבושל. כל עוד שהוא חם
.7בחום של יד סולדת אפילו שהורד מעל הפלאטה
ח.
עירוי מכלי ראשון - כששופכים מכלי ראשון לתוך כלי
אחר, חום התבשיל מבשל את מה שיש בכלי השני ולכן
אין לשפוך מים רותחים מכלי ראשון לתוך כלי עם תה, או
.8לשפוך מרק לתוך צלחת עם תבלינים
ט.
מאכל או משקה רותח בכלי שני - כל כלי ששפכו לתוכו
מהכלי הראשון, נחשב לכלי שני כגון צלחת או כוס
ומעיקר הדין אינו מבשל ולכן לאחר ששפכו את המרק לצלחת
או את המים לכוס, מותר להניח בתוכו כל סוגי התבלינים
.9והתה
י.
כלי שלישי - כאשר מזגו ממיחם חשמלי או סיר מרק (כלי
ראשון) לצלחת או כוס (כלי שני) ומהכוס שפכו לכוס אחרת
.10היא נחשבת לכלי שלישי שאינו מבשל כלל
יא.
תבשיל עם רוטב - מותר לחמם תבשיל יבש כגון אורז או
בשר שיש בו מעט רוטב בתנאי שמבושל כל צרכו ורובו
.11יבש ומעוטו לח ואינו מתכוון לחמם את הרוטב
יב.
מצטמק ויפה לו - תבשיל מבושל יבש או אפוי וראוי
לאכילה, מותר להניחו על הפלאטה בליל שבת על מנת
.12שישביח במשך הלילה עד לסעודה שניה
יג.
תבשיל חמין שהצטמק - אסור להוסיף מים לתוך תבשיל
שהתייבש ומונח על הפלאטה, אבל אפשר להוריד את התבשיל מהפלטה,
להעביר התבשיל לכלי אחר, ולהוסיף לתוכו מים רותחים ולערבב לאט.
יד.
הנחה על סיר שעל הפלאטה - מותר להניח סיר קר על סיר
חם כשלעולם לא יגיע לידי חום רותח של יד סולדת, אלא
יפשיר או יתחמם מעט.
טו.
תבשיל לח מבושל לצורך חולה -
מותר להניח על
הפלאטה
מרק מבושל, או חלב חם כדי שיתחממו מעט
בשביל תינוק או חולה בתנאי שעומדים ליד ומשגיחים שלא
.15יגיעו לחום שהיד סולדת בו
הכנת מאכלים ושתיה בשבת
טז.
הכנת תה - טוב לבשל תמצית התה מלפני השבת
ולהשתמש בתמצית מבושלת אבל אם לא הכינו,
עדיף להשתמש בכוס נוספת כלומר להעביר את המים
מכוס לכוס ואחר כך להניח את התמצית בכוס השניה שנקראת "כלי
.16"שלישי
יז. מזיגת חלב - מותר למזוג חלב קר לתוך מים רותחים בכלי
.17שני כגון כוס נס קפה עם מים רותחים
יח. הכנת קפה / נס - מותר להכין קפה או נס כבימי החול ויש
.18מחמירים להכינו דוקא בכלי שני
יט.
הקפה או התה בתבלין כגון הטעמת - משקה עם תבלין
עלי נענע, לואיזה, לימון, חווי'ג, זנג'ביל או הל וכד' אע"פ
שמעיקר הדין אפשר להכין בכלי שני עדיף להכינו בכלי
.19שלישי כדין הכנת התה כמובאר לעיל
כ.
הכנת קפה תימני (קפה לבן) - הנוהגים לשתות קפה העשוי
מגרגירי חיטה או תירס וכדומה יש לעשותו בכלי שלישי
.20והמיקילים לעשותו בכלי שני יש להם על מי לסמוך
כא.
פירות וירקות שאינם מבושלים - אסור לבשלם בשבת וכן
אסור לחממם במקום שיכולים להגיע ליד סולדת כגון על
.21פלאטה
כב.
תבלינים - אין להוסיף לסיר מרק שעל הפלאטה או לכל
תבשיל בכלי ראשון תבלינים כגון שום בצל פפריקה או
.22'לימון וכד
כג.
קטשופ - מותר לתן קטשופ או רסק עגבניות על תבשיל חם
.23בכלי שני כגון אורז או עוף
כד.
אטריות מבושלות - וכן שקדי מרק או קרוטונים מותר
להניחם במרק חם בכלי שני אע"פ שהיד סולדת בו מפני
.24שהתבשלו מלפני השבת
כה.
חלה קפואה - מותר לחמם לחם או חלה קפואה על הפלאטה
ולכתחילה עדיף לחכות מעט כדי שיפשיר הקרח המונח על הפת
ואין לעטוף את החלה בנייר כסף או שקית נייר וכן אין
.25להכניסה לתוך שקית ניילון כדי שתתחמם
כו.
פיצה - שהתבשלה מלפני שבת מותר לחממה ע"ג פלאטה
וכד' בתנאי שהתבלינים והזיתים התבשלו מלפני שבת וכן
שלא מניחים אותה ממש על פלאטה שהיא בשרית אלא
.26בכלי
כז.
מרק קר - וכן רוטב נוזלי אסור לחממו על הפלאטה בשבת.
אבל אפשר להניחו על פלאטה קרה וכבויה שנדלקת לאחר זמן
על ידי שעון שבת וכן אפשר לעשות כן עם החמין שהצטמק
לאחר שהעבירו לכלי שני והוסיפו מים.
בשו"ת יבי"א חלק י' סימן כ"ו פסק שמותר להניח על פלאטה כבויה
מרק קר ולאחר זמן היא תידלק ותחמם המרק.
כח.
דגים ברוטב - מותר לחמם על הפלאטה וכד' דגים מבושלים
שיש בהם מעט רוטב שומני קרוש ואפילו שהרוטב יתחמם
.28ויחזור להיות נוזלי
שו"ע סימן שיח סעיף טז מותר ליתן אינפאנדה כנגד האש במקום
שהיד סולדת ואע"פ שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח, וכתב
במשנה ברורה שם ס"ק ק ואע"פ שהשומן חוזר ונימוח מ"מ מקרי
יבש כיון שבשעה שנותנו לחממו לא נמחה עדיין ע"כ.
וכן ברוטב שומני של דגים שהשומן בו קרוש, אפילו שחוזר ונימוח מותר ובפרט אם הרוטב הוא חלק קטן מהדגים שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א או"ח סימן י ד"ה "ויש לומר עוד"
כט.
ביצים חמות - לכתחילה אין לקלף ביצים חמות מתחת ברז
מים או בתוך כלי עם מים קרים כדי שהמים לא יתבשלו במגעם
עם הביצים החמות אלא יש לחכות שיצטננו מעט
.29ומ"מ העושה כן יש לו על מי לסמוך
1. כיון שלפי שיטת השו"ע בדבר נוזלי כגון מרק או רוטב יש בישול אחר בישול ולכן אין לחממו בשבת ואפילו שרובו יבש ומיעוטו נוזלי כיון שמתכוון לחמם את הנוזל אין הבדל בין רוב למעט אלא בכל מקרה אסור ורק כשאינו רוצה ברוטב כלל מותר לחמם את המעט כיון שאפשר לומר פסיק רישא דלא איכפת ליה בבישול לח לשיטת השו"ע אפשר . להקל וכן ראיתי שכתב באוצר דינים לאשה ולבת עמוד תלג
2. שו"ע שי"ח ס"ד בדבר לח בטל ממנו בישולו כשנצטנן ואין בישול אחר בישול בדבר שהוא יבש, ילקוט יוסף ד/ג דף ר"י ואין לחוש משום מחזי כמבשל בפלאטה חשמלית או בפח שעל האש, שו"ת יחו"ד ח"ב סמ"ה, שו"ת ישכיל עבדי ח"ז סכ"ח אות ח', שו"ת תפילה . למשה ח"א סל"ב, אין כאן מחזי כמבשל והוי כנגד האש שאין הדרך לבשל עליו
3. כדין אינפאנדה שמותר לחממה כמובא בשו"ע או"ח סימן שיח סעיף טז מותר ליתן .אינפאנדה כנגד האש במקום שהיד סולדת ואע"פ שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח
4. כיון שכל מקום שיש מחלוקת פוסקים אפשר להקל בדיעבד כמובא במשנ"ב סימן שיח ס"ק ב וכל שיש ספק פלוגתא בזה אי הוי בכלל בישול או לאו או בשאר מלאכות כה"ג אין .לאסור בדיעבד דכל האיסור הזה הוא רק מדרבנן שקנסוהו וספיקא דרבנן לקולא עכ"ל
5. כתב הבא"ח פרשת בא אות ה נקיט האי כללא בידך, כל היכא שזה החמין ראוי לשתיה או לאכילה, שאין האדם נמנע מכח רבוי חמימותו, הרי זה לא חשיב יד סולדת בו, ואם ימנע מלשתותו או לאכלו מרוב חומו, הרי זה נחשב בכלל יד סולדת בו שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צא שו"ת אג"מ או"ח חלק ד סימן עד, ובשו"ת יביע אומר חלק ג או"ח סימן . כד כתב שכבר מארבעים מעלות ראוי להחמיר
6. כתב בשו"ע סימן שיח סעיף יד מותר ליתן קיתון של מים או שאר משקים כנגד האש להפיג צנתן, ובלבד שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת בו, אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו, ואפילו להניח בו שעה קטנה שתפיג צנתו, אסור כיון שיכול להתבשל שם. וע"ע .במקורות דלעיל
7. שו"ע או"ח סימן שיח סעיף ט כלי ראשון פירושו הכלי שמשתמש בו על האש. אפילו לאחר שהעבירוהו מעל האש מבשל, כל זמן שהיד סולדת בו. לפיכך אסור ליתן לתוכו תבלין, אבל מלח מותר ליתן לתוכו כיון שהעבירו מעל האש, דצריכא מלחא בישולא . כבשרא דתורא. ויש מי שאוסר לתת לתוך כלי זה בשר מלוח, אפילו הוא של שור
8. שו"ע או"ח סימן שיח סעיף י אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהן מכלי ראשון. משנה ברורה ס"ק עד שם כתב עירוי מכ"ר קי"ל דהוא מבשל כדי קליפה ואפי' בדיעבד אסור . אם עירה להדיא עליהן שלא נפסק הקילוח
9. כתב הרמב"ם הלכות שבת פרק כב הלכה ו ואם צק התבשיל מקדרה לקערה אע"פ שהוא רותח בקערה מותר לו ליתן לתוך הקערה תבלין שכלי שני אינו מבשל. וכן כתבו באחרוני זמננו ע"ע באורל"צ חלק ב עמוד רלט אורחות שבת פרק ראשון הערה קיא, מנוחת אהבה פרק י סעיף כא, שו"ע המקוצר של הרב רצאבי ח"ב עמוד מז, וכן פסק בשו"ת יחווה דעת .חלק ו סימן כב
10. עיין בשולחן ערוך אורח חיים סימן שיח סעיף ט, וכן באורך בשו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סימן מ, שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן עד. אור לציון ח"ב פרק ל שאלה ג, אורחות .שבת פרק ראשון סעיף מא
11. כ"כ בשו"ת יבי"א ח"ז או"ח סימן מב שכל שרובו יבש ומיעוטו רוטב אזלינן בתר רובא , ושרי, וכן בשו"ת יחוה דעת ח"ב סימן מה וז"ל תבשיל צונן שנתבשל כל צרכו מערב שבת והיה מונח במקרר, מותר לחממו בשבת על פלאטה חשמלית של שבת, או על פח מתכת מנוקב המונח על כירים של גז, ובלבד שרובו יבש, אף שיש בו קצת רוטב, אבל אם רובו רוטב, אסור לחממו בשבת על הפלאטה. שיש דין בישול אחר בישול בלח עכ"ל. וע"ע . בשו"ת עטרת פז כרך א או"ח סימן י, ובהליכות עולם ח"ד עמ' מ"ב
12. מצטמק ויפה לו מותר להניח על הפלאטה בשבת כמו שכתב ביאור הלכה סימן רנג . שמותר להחזירה היינו אפילו מצטמק ויפה לו עכ"ל
13. אסור להוסיף מים חמים לתוך תבשיל שהצטמק עיין בהלי"ע ח"ד עמ' ס"א ומש"כ להוסיף מים מותר שאין בזה משום מגבל או מגיס ומש"כ שמותר להחזירו כדין תבשיל שרובו יבש ומיעוטו רוטב כנ"ל. שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן כב כתב שאם עירה את התבשיל לתוך כלי שני, מותר לערות עליו מים חמים, מפני שכלי שני אינו מבשל. וצריך .להזהר שלא לעבור על מגבל לכן יש לערבב לאט לאט לאורך ולרוחב
14. וכיון שאינו מגיע לידי יד סולדת אינו מבשל ולכן אין חשש לחממו באופן כזה
15. והטעם שאסרו לחמם תבשיל לח משום גזרה שמא יבוא לידי יד סולדת ויש כאן ס"ס שמא יגיע לידי בישול ושמא הלכה שאין בישול אחר בישול בלח, לכן במקום הצורך אפשר להקל. הליכות עולם ח"ד פר' בא אות י"ט, מנוח"א ח"ב פ"י ס"ה וע"ע באג"מ . או"ח ח"ד סע"ד ושש"כ פ"א סע' כ"ה בשו"ת יבי"א ח"ח סט"ו שפיסטור הוי כמבושל
16. לכתחילה עדיף לבשלו ואין בישול אחר בישול ואם לא בישלו אע"פ שיש מתירים להכינו . בכלי שני כמובא לעיל בדין בישול בכלי שני מכל מקום עדיף בכלי שלישי
17. שו"ת יביע אומר הנ"ל שאפילו היה הכוס של הקפה רותח מותר לערות לתוכו חלב קר .מפני שכלי שני אינו מבשל, שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן קכז כתב שיש להקל
18. עיין בשו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מד ובשו"ת יביע אומר חלק ח או"ח סימן לה למסקנא דדינא, שמותר לערות בשבת מים רותחים מכלי ראשון על הקפה, דקי"ל אין בישול אחר .אפיה וצליה, והמחמיר לערות מכלי שני על הנס קפה תע"ב
19. מחשש בישול של קלי הבישול ואפילו שיש מתירים בכלי שני מ"מ לכתחילה עדיף בכלי שלישי עיין שכ"כ בשו"ת אגרות משה או"ח חלק ד סימן עד ובשו"ת יביע אומר חלק ז או"ח סימן מ אות ג עירוי מכלי שני לשלישי מותר בשופי. ובשו"ת תפלה למשה ח"א סימן . לג, ובשו"ת תבואות שמש חאו"ח סימן ל
20. מרכיבים רבים של הקפה הלבן אינם מבושלים או קלוים ונחשבים לקלי הבישול לכן לכתחילה יש להכינם בכלי שלישי על מנת לא להכשל בקלות באיסור בישול כשושפכים . מים חמים מכלי ראשון על גרגירי הקפה והתבלינים
21. שו"ע רנ"ד ס' ד', ובסימן שי"ח סי"ד, במשנ"ב צ"א שמא ישכח עד שיצלו, מנוחת אהבה ח"ב פ"י ס"א, כיון שע"י הבישול מתרככין ומתמתקין, כיון שמתרככים ע"י בישולם .ומתמתקים
22. שו"ע או"ח סי' שיח סע' י' אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהן מכלי ראשון .
23. אג"מ או"ח ד' ע"ד, כיון שכבר מבושל ואין בישול אחר בישול בכלי שני אפשר להקל
24. כתב בשו"ת יבי"א ח"ח או"ח סי' לה ד"ה ודע שנראה להתיר לערות מים רותחים על איטריות מטוגנות הנמכרות ומוכנות לאכילה, וכן יש להתיר לעשו"ת כן על שקדי מרק המטוגנים בשמן, שמאחר שהם מטוגנים יפה בשמן, וראויים לאכילה, אין בהם דין בישול, והוא הדין שמותר ליתנם בתוך מרק רותח של כלי ראשון לאחר שהעבירוהו מעל .האש. שאין בישול אחר בישול, ולא טיגון אחר טיגון, שדין הטיגון כדין הבישול, עכ"ל .
25. עיין בשו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א או"ח סימן י
26. כדין אינפאנדה שי"ח ט"ז מותר ליתן אע"פ שהשומן שבה נקרש חוזר ונימוח, וכ"כ .במשנ"ב ס"ק ק' מ"מ מקרי יבש כיון שבשעה שנותנו לחממו לא נמחה עדיין
27. בשו"ת יבי"א חלק י' סימן כ"ו פסק שמותר להניח על פלאטה כבויה מרק קר ולאחר זמן . היא תידלק ותחמם המרק
28. שו"ע סימן שיח סעיף טז מותר ליתן אינפאנדה כנגד האש במקום שהיד סולדת ואע"פ שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח, וכתב במשנה ברורה שם ס"ק ק ואע"פ שהשומן חוזר ונימוח מ"מ מקרי יבש כיון שבשעה שנותנו לחממו לא נמחה עדיין ע"כ. וכן ברוטב שומני של דגים שהשומן בו קרוש, אפילו שחוזר ונימוח מותר ובפרט אם הרוטב הוא חלק קטן מהדגים שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א או"ח סימן י ד"ה "ויש לומר עוד"
29. אע"פ שיש הכותבים שאפשר להקל ולקלף ביצים חמות מתחת לברז מים קרים או להכניסם לתוך כלי עם מים אבל לכתחילה ראוי לחכות שיצטננו מעט ולא להכנס למחלוקת פוסקים וחשש בשול דאורייתא עיין שכתב להקל בשו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב יו"ד, הערות סימן ד הערה ב ד"ה ומכל הלין