הדפסה
קטגוריה: פרק ט
כניסות: 2299

. זריזות בקידוש - מיד  אחרי  תפילת  ערבית  יש להזדרז 
ולהגיע הביתה לקידוש ולא להתמהמה בשיחות חברים 1.

כ. שלום עליכם - נוהגים  לומר  שלום  עליכם  שלוש פעמים  ומעיקר הדין
אפשר להגיד רק פעם אחת ואפילו אם לא אמרו לא מעכב 2.

 כא. יש נוהגים לדלג את הנוסח של צאתכם לשלום  על  מנת 
לזכות  לשלום  בית  ויש  שלא  חוששים לזה 3.

 כב. אשת חיל - נוהגים לומר אשת חיל ואפשר לאומרו בין בעמידה בין בישיבה 4.

כג. קידוש  במקום  סעודה  - היכן ששומעים הקידוש
צריך לאכול פת או לפחות כזית מזונות או לשתות רביעית יין
ורק כך יוצאים ידי חובת קידוש בין בלילה ובין ביום 5.

כד. בשעת הדחק -  כשיש  אורחים  וילדים  והכל  רעבים 
או שהשעה  מאוחרת  אפשר  להתחיל  מיד  קידוש  של  שבת
ללא אמירת הפזמונים הרגילים 6.

 כה. סגולה מיוחדת - אדם שצריך ישועה מיוחדת כגון 
אשה מעוברת או  אדם  שאינו  בקו  הבריאות, ימזוג  לתוך 
היין שלוש טיפות של מים (ואין צריך לדקדק בדווקא טיפות) 7.

כו. מפה על השולחן - לפני הקידוש יש להקפיד לכסות את בשתי  מפות,
אחת מעל השולחן ואחת מעל המפות 8.

כז. קידוש  מוקדם  לסעודה  מאוחרת   - המתארחים בבית מלון או
בשבת חתן וכלה וכדו'' והסעודה בשעה מאוחרת, אפשר לקדש ולאכול
כזית  מזונות או לשתות רביעית יין ולהתחייב  בברכה אחרונה וכך יוצאים
ידי חובת קידוש במקום סעודה, וימתינו עד הסעודה 9.

כח.   כוס קידוש  - אין חובה   לקדש על  כוס מיוחדת לקידוש א
לא אפשר לקדש על כוס זכוכית או  כוס חרס  ופלסטיק וכשאין
כוס אחרת מותר אפילו על כוס חד פעמית 10.

כט. קידוש  על  ידי  אשה   - אשה מוציאה  את  האחרים 
ידי חובה בתנאי שמקדשת כהלכה ושותה שיעור חובת קידוש,
ובדיעבד  כשאחד  מהמתכוונים  לצאת ידי חובה שתה מלא  
לוגמיו  ( כרביעית  יין ) או שכולם יחד שתו כל אחד מעט והצטרף לשיעור  רביעית,  יצאו ידי חובה 11.

ל. ילד קטן -  אין יוצאים ידי חובת קידוש על ידי קטן
מתחת לגיל שלוש עשרה, ואשה שאינה יודעת לקדש
תחזור אחריו מילה במילה כל  נוסח הקידוש וחייבת
לשתות רביעית יין מכוס הקידוש כדין המקדש לעצמו 12.

לא. שתייה מהיין   - רק המקדש על היין  חייב לשתות מהיין
כדי  לצאת חובת קידוש, ולכתחילה  ישתה  רוב  רביעית,
אבל  שאר  השומעים  אינם חייבים לשתות מיין הקידוש ומ"מ
מצווה לטעום מהקידוש לחיבוב המצווה 13.

 לב. קידוש בעמידה - לכתחילה ראוי לעמוד בשעת הקידוש,
אבל אדם חלש יכול לשבת בין בקידוש בליל שבת או בקידוש
של יום שבת. ואפילו אם שמע וכשהוא יושב וטעם בעמידה, אינו מעכב כלל 14.

 לג. יין מגולה - יש להיזהר ולא לקדש על יין שנשאר מגולה
בלילה ולכן יין שנשאר מקידוש הלילה חובה לכסותו
אבל אם שהה במקרר ללא מכסה אפשר להקל 15.

לד. בדיעבד כשיצא מהחדר -  כשבזמן הקידוש יצא לחדר
אחר ושמע את הקידוש מהחדר השני, אם המקדש כיוון
להוציא ידי חובה והשומע התכוון לצאת ידי חובה אין
צריך לקדש שוב 16.

לה. יין שנשאר מהקידוש -  לא מחזירים יין שנשאר בכוס
לבקבוק  אלא  לאחר  "תיקון"  כלומר  מוזגים  מעט  יין
מהבקבוק ליין הנשאר בכוס הקידוש ואחר כך מחזירים 
הכל לבקבוק היין 17.

לו. יין  מהכוס  שהוחזר לבקבוק - אם החזירו לבקבוק היין את היין
הנשאר בכוס, והכמות הקודמת של היין שהיה בבקבוק גדולה יותר
מהיין שהוחזר, מותר לקדש על יין זה 18.

לז. מיץ ענבים -  מותר לקדש על מיץ ענבים וטוב יותר
לערבבו עם מעט יין 19.

לח. תינוק בידיים - צריכים להיות קשובים לברכת המקדש
ולהתכוון  לצאת ידי חובה, ואסור לעשות אפילו מעשה קל
ולכן אין להאכיל או להניק תינוק בזמן הקידוש ורק
אם הוא מפריע לשמוע את הקידוש אפשר להקל 20.

לט. קידוש על בירה לבנה -  אם אינו יכול לקדש על היין
מטעמי בריאות יכול לקדש על בירה לבנה בליל שבת או
בשחרית בסעודה שניה ויאמר את נוסח הקידוש ויברך שהכל (וכן הדין בהבדלה) 21.

מ. קידוש  על  הפת  בליל  שבת   - כשאינו  יכול  לשתות 
יין מטעמי בריאות מותר לקדש על הפת ולכן נוטל ידיים
בברכה ולאחר מכן אוחז את החלות בידיים ואומר את
נוסח  הקידוש במלואו ובמקום ברכת  בורא פרי הגפן יברך
ברכת המוציא לחם מן הארץ אבל בסעודת שחרית
אינו יכול לקדש על הפת אלא רק על בירה 22.


רבי יוסי בר יהודה אומר
שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית
הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע
 וכשבא לביתו ומצא
 נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת,
מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו.
ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא.לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.
לכן כדאי ששולחן שבת יהיה ערוך כבר לפני שחוזרים מבית הכנסת.

שבת קיט, ב.

 



1. כתב בשו"ע או"ח סימן רעא סעיף א כשיבא לביתו ימהר לאכול מיד

2. ענין שלום עליכם הוא עפ"י הש"ס בשבת קי"ט ע"ב, שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בער"ש מבית הכנסת לביתו וכו''. ולכן אומרים להם שלום ע"ע בשו"ת דברי .יציב חלק אורח חיים סימן קכג

3. כתב בשערי תשובה סימן רסב עיין בה"ט ועיין במח"ב שכת'' בשם תוס'' שבת שגדול אחד מחק בנוסח שלום עליכם חרוז צאתכם לשלום והסכים עמו וליתא דהכוונה שבעת שיצאו יהיה צאתם לשלום ולא שדוחה אותם מעליו ופוטרם ולפי שאינו יודע צאתם הוא גמר ואומר עכשיו ואין למחוק דבר שנהגו ברוב ישראל אבל סגולה זו הובאה בספרים בשם הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל מכל מקום בוודאי שאין בזה חיוב . להגיד או לדלג ולכן כל אחד יעשה כמנהגו

4. עיין במצודת דוד משלי פרק לא פסוק י על פרק אשת חיל כתב שלמה המלך בסוף .ספר משלי לכבוד אמו למען היות לה לזכרון ומכאן פשט המנהג לומר זאת

5. שולחן ערוך אורח חיים סימן רע"ג סעיף ה'' כתב שאפי'' אכל דבר מועט, או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה, יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה וגומר סעודתו במקום אחר. בן איש חי שנה שניה פרשת בראשית אות ז'' כתב שאם אכל כזית פת או כזית ,מיני מזונות, או שתה רביעית יין מלבד כוס הקידוש, יצא ידי חובת קידוש כאן . ויכול לאכול אחר כך במקום אחר בלא קידוש וכן בילק"י סי'' רע"ג ס"ט

6. כל המזמורים והפזמונים שאומרים לפני הקידוש אין בהם מעיקר הדין אלא רק מנהגים ולכן בשעת הדחק אפשר לבטלם ובפרט שידוע שהחת"ס לא אמר שלום .עליכם כמובא בשו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קכג

7. כן ראיתי באחד מספרי הבן איש חי

8. כ"כ בשו"ע או"ח סימן רעא סעיף ט צריך שתהיה מפה על השולחן תחת הפת ומפה אחרת פרוסה על גביו כתב הט"ז אורח חיים סימן רעא בטור בשם ירושלמי שלא יראה הפת בשתו שאין מקדשין עליו אלא על היין ולפ"ז אם מקדש על הפת א"צ לכסות עליו מפה אבל לטעם אחר שכ'' הטור וז"ל ואני שמעתי טעם לעשו"ת זכר למן שהי'' מונח בקופסא טל למעלה וטל למטה עכ"ל ממילא גם במקדש על הפת צריך .לכסות במפה וכן אנו נוהגין

9. כנ"ל בהערה הקודמת וע"ע בשו"ת דברי דוד חלק ב'' סימן י"ז

10. עיין בשו"ת מנח"י ח"י סימן כג, שו"ת אג"מ או"ח ח"ג סל"ט,שו"ת צי"א חי"ב סימן כ"ג, ובילק"י סימן רע"א סמ"א, ובשש"כ פמ"ז סי"א, כתבו שאפשר כשאין כוס . אחרת

11. בשו"ע או"ח סימן רע"א סעיף ב'' כתב ומוציאות את האנשים הואיל וחייבות מן התורה כמותם. ובמשנה ברורה שם ס"ק ה כתב ולכן יכולה להוציא אפילו היא כבר יצאת ידי קידוש וכמו באיש שלעניין קידוש אנשים ונשים שוים. ובסעיף י"ג כתב השו"ע צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו, ובדיעבד אפילו אם שתו כל המסובין רק כמלא לוגמיו יצאו, ועיין במשנ"ב שם ס"ק סד, חיי אדם כלל ו'', שו"ת אגרות משה או"ח חלק ד סימן סט ד"ה והנה בדין, שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן .יח

12. שו"ע או"ח סימן רע"א סעיף ב'' נשים חייבות בקידוש. משנה ברורה שם ס"ק ג'', ואם אינה יודעת לקדש בעצמה תאמר עמו מלה במלה מראשו ועד סופו ולא תכוין לצאת בקידושו ובאופן זה כיון שהיא אומרת הקידוש בעצמה נכון שיהא פת או יין מונח גם לפניה בעת הקידוש ולא תסמוך על מה שהנער אוחז הכוס או הפת בידו כיון שאינה . יוצאת בקידוש שלו ועצה זו מועילה אפילו אם הוא קטן ביותר

13. כתב בשו"ע או"ח סימן רע"א מצוה מן המובחר שיטעמו כולם. משנה ברורה שם ס"ק ע"א שו"ת יחוה דעת חלק ה'' סימן כ'' שאף כשהמקדש שותה לבדו מן היין, ואין השומעים טועמים כלל, בכל זאת כולם יוצאים ידי חובת הקידוש. ובפרט כשהיין . חריף אין חיוב לצער עצמו כדי לשתות מיין הקידוש

14. כן בשו"ע או"ח סימן רע"א ואומר ויכלו מעומד, וברמ"א כתב יכול לעמוד בשעת הקידוש, ויותר טוב לישב וע"ע בשמירת שבת כהלכתה פ'' מ"ז סכ"ח, ובילקוט יוסף סימן רע"א סכ"ז. ומש"כ לענין הטעימה בעמידה כיון שאין כאן איסור מעיקר הדין אלא מנהג על פי הקבלה וכן מתורת דרך ארץ עיין בילקוט יוסף סימן רע"א סכ"ז .בהערה ל"ה וראיתי כתוב בשם החז"א שהיה מקדש בישיבה

15. כתב בשו"ע או"ח סימן רע"ב סעיף א'' ולא מקדשים על יין מגולה אפילו האידנא דלא קפדינן אגילוי. משנה ברורה סימן רע"ב ס"ק ג'' שעה מועטת מגולה אין להקפיד האידנא. וכתב בשו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן מא שנתון במקרר וכדומה דמותר . אפילו להמחמירים במשקים שנתגלו אפילו בזה"ז עיי"ש טעמו

16. שו"ע או"ח סימן רע"ג סעיף ו'' ואם קידש בביתו ושמע שכנו ושלחנו ערוך לפניו, יוצא בו דשפיר הוי מקום סעודה. וכגון שנתכוין השומע לצאת, ומשמיע להוציא. כתב במשנ"ב שם ס"ק כט נראה דלאו דוקא ששולחנו ערוך אלא גם כשרוצה לערוך השלחן לאכול כיון שהיה דעתו לזה בשעת הקידוש יצאה ידי חובה ובס"ק יג כתב וה"ה כשהיה טרקלין גדול והלך מפנה לפנה לאכול שם או כשקידש בחדר זה על מנת לאכול מיד בחדר אחר שהוא תחת גג אחד עיי"ש. ובמנוח"א ח"א עמ'' קנ"ט

17. כתב בשו"ע או"ח סימן קפ"ב סעיף ו'' יכולין לתקן כוס פגום ע"י שיוסיפו מעט יין ואפילו על ידי שיוסיפו עליו מים מיתקן. ובמשנ"ב סימן קפ"ב ס"ק כ"ו נוהגין להוסיף עליו מתחלה מעט מהקנקן ובזה מתוקן ואח"כ שופכין אותו לקנקן ואז כשר .היין להוציא לברכה

18. שו"ע סימן קפ"ב סעיף ה'' אם החזיר יין של כוס פגום לקנקן, היין שבקנקן כשר משום דקמא קמא בטיל, משנה ברורה שם ס"ק כח ובלבד שיהיה היין שבקנקן יותר . מהיין שבכוס

19. ערבוב ביין מעט כדי שיהיה משכר מעט על מנת שיהיה כשר לכתחילה לקידוש עיין .בשו"ת שבט הלוי חלק ט סימן נח

20. כתב בשו"ע בסוף סימן קפ"ג ובסי'' קצ"א סע'' ג'' אסור לעשו"ת מלאכה בעודו מברך ואין לעשו"ת שום עסק או להפנות לבו למקום אחר וכתב הט"ז שיש ליזהר שלא לעיין אפילו בד"ת בשעה שמברך בהמ"ז כי זה מורה על היות הבהמ"ז אצלו רק על צד המקרה והמזדמן, ולאו דוקא בבהמ"ז אלא גם כשעוסק בתפלה או באיזו ברכה אחרת וזה נכלל במאמר תורתנו ואם תלכו עמי קרי דהיינו שלא יהיו המצות אצלנו על צד המקרה וההזדמנות בעלמא וכן בחי"א כלל ה'' ט"ו אסור לעשו"ת שום מלאכה אפילו דבר קל בשעה שמברך. ובמשנ"ב שם ס"ק ה'' מפני שנראה כמברך בדרך עראי ומקרה ואפילו תשמיש קל אסור לעשו"ת ובפרט בתינוקות שדרכם לנוע ולהניע איתם כל מה שבידם וקיימת סבירות גדולה שתצטרך להסיח דעתה מהקידוש ולא תצא ידי חובה ואצ"ל שלא יעסוק בדבר שצריך לשום לבו אליו וכן כתב בשו"ת צי"א .חי"ט סי"א ובשו"ת אורל"צ ח"ב עמוד קפו

21. בשו"ע או"ח סימן רעב סעיף ט כתב שאם יברך על הפת תחלה אין כאן שום שינוי ולכן לכתחילה יברך על יין או שיכר או לפחות על שאר משקאות וההיכר יהיה שמברך שהכל נהיה בדברו לכבוד שבת כש"כ שם במשנ"ב. ע"ע בשו"ת אורל"צ ח"ב עמ'' קפז. שכתב שאפשר לקדש אפילו על בירה שחורה. ובסעודת שחרית שאין יין או בירה יכול לברך שהכל נהיה בדברו על משקאות קלים עיין בשו"ת ציץ אליעזר חלק .ח סימן טז

22. .כן בשו"ע או"ח סימן רעב סעיף ט עיין שם במגן אברהם ס"ק ז