בכלוב הטכנולוגיה

שוקי דגן, מאתר שופר

 


 

נסו בבקשה לנחש – כל כמה זמן בממוצע מקבל עובד במשרד מטלה חדשה לביצוע? כל כמה זמן מפריעים לו בביצוע המטלה? מהו אורך הזמן המקסימאלי שהוא מסוגל להקדיש לפיתרון בעיה אחת?

אחד החוקרים בתחום מציג נתונים מדהימים הממחישים את היקף הבעיה: עובד משרד ממוצע מחליף מטלות כל 3 דקות, מפריעים לו כל 2 דקות ויכולת הריכוז המקסימאלית שלו עומדת על 12 דקות. התופעה כה רצינית עד שפרופסור דויד לוי מבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון החליט להקדיש לנושא סימפוזיון מיוחד בן שלושה ימים תחת הכותרת: ``מידע, שתיקה ושלווה``.


``אחד הדברים שחסרים אצלנו בחברה הוא דיון רציני בשאלת ההשלכות החברתיות של חידושי הטכנולוגיה``, מסביר פרופסור לוי, ``החברה שלנו מעריכה אדם ששולט בטכנולוגיה החדשה - עונה לכל ה`אימיילים` שלו ותמיד זמין בסלולארי. אבל מה קורה אם השגרה הלחוצה הזו גורמת לו לפתח מחלת לב? האם אדם כזה שולט בטכנולוגיה או נשלט על ידה?``

מרדף בלתי פוסק

דויוד קירש, פרופסור למדעים הקוגניטיביים, מציג שאלות דומות. ``היום אנחנו מסוגלים לעשות יותר דברים, בפחות זמן, מכל נקודה בעולם, ובכל שעה ביממה. אבל האם זה דבר טוב? איך אנחנו מנווטים במבול הטכנולוגיה בלי לטבוע בתוכו? האם החיים שלנו הפכו למרדף נצחי אחר ה`דדליין` הקרוב? האם מרוב אמצעי תקשורת הפכנו למנותקים? והשאלה הגדולה ביותר - האם יש למישהו בכלל מספיק זמן פנוי כדי לנסות ולתת לשאלה הזאת תשובה רצינית``?...

. למשל, הם מצביעים על ההרגל הנפוץ שנקרא ``ריבוי מטלות`` – הניסיון לבצע מספר דברים בו זמנית.
``אנשים עושים את זה משום שזה נדרש והם גם מאמינים שהדבר אפשרי``, אומר הפסיכולוג דיוויד מאייר, המנהל את המעבדה לחקר החשיבה והפעולה באוניברסיטת מישיגן, ``אבל האמת שונה לחלוטין``. ניסיון לבצע שתי מטלות שונות באותו הזמן גורמת לכך ששתי המטלות גם יחד יעשו בצורה לקויה וביותר זמן מאשר לו היינו עושים אותם בנפרד.

לעיתים הדבר גם יכול להיות כרוך בסכנת נפשות של ממש. לפחות 60% מהנהגים משלבים תנועה על הכביש בעריכת שיחה סלולארית. אולם מחקרים מראים כי ניהול שיחה תוך כדי נהיגה (גם באמצעות דיבורית!) פוגמת במשך התגובה האנושית דבר שעשוי להיות בעלת משמעות קריטית כשאדם נדרש לקבל החלטה פתאומית תוך שבריר שניה.

עוד הרגל עבודה שלילי נקרא ``החלפת מטלות`` – הדילוג ממטלה למטלה ומנושא לנושא. לדברי הפסיכולוג מאייר שחקר את הנושא מדובר בהרגל מתיש ולא יעיל, הפוגם בטיב התוצאה הסופית וכרוך בסיכון בריאותי לטווח ארוך. בכל פעם שאנחנו מחליפים נושא המוח ``מאתחל`` את עצמו מחדש, מדרג סדרי עדיפויות, ומנסה להשליט סדר בבלגן. ``בסופו של דבר המוח נעשה מבולבל ומחפשת מנוחה. נהיה קשה יותר להתרכז ואנחנו מתחילים לחפש קיצורי דרך``.

כולנו משלמים את המחיר

לדברי ד``ר לוי נושא הרגלי העבודה השליליים הוא רק חלק ממכלול הרבה יותר רחב של שאלות חברתיות שהטכנולוגיה מעלה והם לא זוכים לתשומת לב הנדרשת. ``מציקה לי העובדה שאנשים לוקחים את הטכנולוגיה כדבר מובן מעליו, כאלו שאנחנו צריכים לאמץ כל חידוש טכנולוגי רק מפני שהוא קיים, בלי לבחון את התוצאות החברתיות שיש לכך``.

לדעתו האשמה איננה בטכנולוגיה עצמה אלא בחוסר האיזון שאנחנו מאפשרים לו לחולל בחיינו.
הוא מצביע על שורה ארוכה של ליקויים ותסמונות נפשיים הקשורים לשימוש הבלתי מבוקר בטכנולוגיה. ריבוי אינפורמציה יוצר מצב של בלבול נפשי הקרוי ``ערפיח מידע`` שבו מרוב עצים כבר לא רואים את היער, האינטרט הביא לנו את ``התמכרות המקוונת`` ממנה סובלים אנשים שאינם מסוגלים להתנתק מהרשת וקצב החיים החפוז יצר מצב אותו מכנים החוקרים ``הפרעת קשב מלאכותית``. ``בניגוד להפרעת קשב `טבעית` הנובעת מגורמים מולדים, ההתחלפות המהירה של גירויים ומקורות מידע גורמת לאנשים לאבד את היכולת להתרכז בנושא מסויים יותר מאשר זמן קצר בלבד``.

לוי מדמה את המצב השורר כיום בתחום טכנולוגית המידע למצב ששרר בנושא האקולוגיה עד שנות השישים. ``עד שנות השישים נהגן אנשים להתייחס לאקולוגיה כאל עוד תחום מדעי שאינו נוגע להם באופן ישיר. ואז בא רב המכר ``האביב האילם`` וחולל מהפך אדיר. פתאום התעוררה תשומת הלב העולמית למחיר האקולוגי שאנחנו משלמים בגין השימוש בחומרי הדברה רעילים. הבעיה הייתה קיימת כל הזמן אבל עד שהספר לא יצא לאור אנשים לא נתנו על כך את הדעת. הספר הזה לימד אותם שלא צריך לקבל את נזקי הקדמה הטכנולוגית כדבר מובן מעליו``. ואכן חלק גדול מתנועות הירוקים החלו את פעילותם בעקבות פרסום הספר והוא גם הוליך במישרים להקמת גופי פיקוח חדשים כמו ``הסוכנות להגנת הסביבה `` בארה``ב.

לדברי לוי יתכן ואנחנו על סף מהפכה דומה גם בתחומי טכנולוגיית המידע. ``אנחנו רק עכשיו מתחילים להבחין בכך שמשהוא משובש אצלנו, שאיבדנו את הפרופורציות. אולי עכשיו יתחיל תהליך של מחקר, פעילות חברתית, העלאת מודעו וחינוך שיסיעו לנו לא רק באיתור הבעיות אלא במציאת פיתרונות``.

מי שעוד עוסק במאבק נגד החיפזון המאפיין את החיים המודרניים הוא ג`ון דה - גראף שהקים את `הארגון לחיים איטיים`.

אמנת היסוד של הארגון שלו נפתחת במילים הבאות: ``אנו מאמינים כי אורח חיים איטי ורגוע עדיף על פני אורח חיים מהיר, לעולם לא נתמכר שלא לצורך לחיפזון, ליעילות או לריבוי מטלות. אם יש דבר שצריך להיעשות, יש לעשותו במתינות או בכלל לא, כדי להגיע לבטלה אמיתית נחוצה עבודה רבה``...

למרות האופי ההיתולי שבו הוא מתנסח, ג`ון דה - גראף סבור כי מדובר בנושא רציני ביותר. ``זהו אחד המשברים הגדולים ביותר של החברה המודרנית``, הוא אומר בלא שמץ של אירוניה. לפני שנתיים הוא פרסם ספר המתאר את מימדי הבעיה. כותרת הספר כבר אומרת הכול. ``קח בחזרה את הזמן שלך: המאבק נגד עבודת יתר ועוני הזמן באמריקה``.

עוני הזמן? שמענו על עוני פיננסי, מחסור תקציבי, קו העוני וילדים רעבים, אבל מי שמע על אדם הסובל מ``עוני זמן``? החיים המודרניים מלאים הרי בחידושים טכנולוגים המקלים עלינו וחוסכים לנו זמן, לא?

``מדובר טעות אופטית``, פוסק דה-גראף המתפרנס למחייתו מהפקת סרטי תעודה, ``כולנו עניים בזמן. תסתכל סביב ותראה בעצמך.``

אנחנו שוחים בים של מנועי חיפוש, טובעים תחת נחשול צונאמי של אי-מיילים ושיחות פלפון נכנסות, נתונים במצב של זמינות בלתי פוסקת והתעסקות אינסופית באלפי מטלות, לעיתים בו זמנית. כל זאת בשם ``ניצול הזמן`` ו``הגברת היעילות``. אלא שעל יעילות המוגברת הזו אנחנו משלמים ביוקר, אומר דה-גראף. קצב החיים הלחוץ פוגע ביכולת הריכוז שלנו, גורם לנו לספק פתרונות שטחיים לבעיות רציניות ומשעבד אותנו לשגרת חיים המורכבת משורה בלתי נגמרת של `דד-ליינים` ומטלות בלתי גמורות. במקום לעבוד כדי לחיות, אנחנו חיים בשביל לעבוד.

ד``ר לוי מודה כי אין באמתחתו פיתרונות מן המוכן לבעיות שהוא וחבריו מעלים אבל הוא עצמו נקט בצעד התגוננות מקורי. לפני 15 שנה הוא ואשתו החליטו להתחיל ולשמור שבת. במהלך 24 שעות הוא מכבה את המחשב, מנתק את הטלפונים וסוגר את הסלולארי. ``ביום הזה אני בלתי זמין לחלוטין``, הוא אומר, ``זה מה שמאפשר לי להחזיר את השפיות ולשמור על פרופורציות בחיים``.

למרות זאת הוא מודה שזה לא תמיד קל. ``אני מזהה בעצמי התמכרות מסוימת``, הוא אומר בחצי חיוך, ``ברגע שהשבת מסתיימת אני מוצא את עצמי רץ לבדוק את הדואר האלקטרוני``...


קישורים נוספים באותה קטגוריה

מאמרים על שבת מאתר שופר

מאמרים על שבת מאתר הידברות

דמות השבת בעידן המודרני - הרב יעקב אריאל