הרב יעקב יהודה ליב פלק


הרב יעקב יהודה ליב פלק, אב"ד בדיהרנפורט ודיין בברעסלויא.
הרב יעקב יהודה ליב פאלק היה רב, דיין ראש ישיבה. הוא היה חתנו של הרב נוימברג. הגאון רבי יהודה נוימבורג אב"ד דק"ק ראויטש, היה חתנו של רבי מאיר פוזנר בעהמ"ח "בית מאיר".

הרב נוימברג היה ידיד קרוב של רבי עקיבא איגר בעת שהותו של רעק"א בליסא לאחר חתונתו.
אחד מחתניו של הרב פלק היה הגאון רבי יעקב יהודה קראך בעהמח"ס חזקה רבה. על מצבתו של הרב יעקב יהודה פלק מופיע: "לזכרון עולם ולעילוי נשמת הרב הגאון המאור הגדול צדיק וחסיד אמיתי המפורסם אשר הרביץ תורה עם בחורים מופלגים חמישים שנה כקש"ת מוהר"ר יעקב יהודא המכונה לייב בן מו"ה יהושע פאלק זצ"ל מורה הוראה דק"ק ברעסלויא ומלפנים היה אב"ד דק"ק דיהערנפורט נפטר בשבת קודש א' דר"ח תמוז ונקבר למחרתו יום א' ב' דר"ח שנת תקצ"ח לפ"ק ת.נ.צ.ב.ה".
למרות היות הרב פלק מפורסם בחייו, קשה למצוא עליו דברים בכתובים. הדברים המובאים בזאת, הם מה שהצלחנו למצוא בע"ה, לטובת אחינו בני ישראל בכלל ובפרט עבור למעלה מארבעת אלפי צאצאי הרב.

הסכמות

הרב פלק כתב הסכמות למספר ספרים ובהם:

דיני ומנהגי בית הכנסת


- קרובות הוא מחזור, מאת ואף היידנהיים, ברעסלויא תק"צ (מאת הרב המאור הגדול המפורסם לשבח ולתהלה חרוץ ושנון זך הרעיון כש"ת מהור"ר יעקב יהודא ליב במו"ה יהושע פלק זצ"ל שהיה מקדם אב"ד דק"ק דיהרנפורט ולע"ע מורה צדק דקהלתינו ק"ק ברעסלויא יע"א).

- גן יה, על ספר יצירה, ברעסלויא תקצ"א (הסכמת המאה"ג מו"ה יעקב יהודא ליב פלק ני' שיח' מקדם אב"ד דק"ק דיהרנפורט ולע"ע רב"ד דקהילתנו יע"א).

 

חידושי הר"ן על מסכת בבא מציעא, ברעסלויא, מהדורה ראשונה. ההסכמה משנת תקפ"ג, מובאת גם בהוצאה בירושלים תשל"ג (חת"י הרב המאה"ג המפורסם מו"ה יעקב יהודא ליב נ"י מורה הוראה דק"ק ברעסלויא).
- מדרש פסיקתא רבתי דרב כהנא, ברעסלוי תקצ"א (הסכמת המאור הגדול חריף ובקי הצדיק המפורסם לשם ותהלה כש"ת מהור"ר יעקב יהודא ליב במו"ה יהושע פלק זצ"ל שהיה מקדם אב"ד דק"ק דיהרנפורט ולע"ע מורה צדק דקהלתינו ק"ק ברעסלויא יע"א).

כנראה מופיעה הסכמתו גם בלוח שנה, ברעסלויא תקפ"ב.

- בקובץ סיני – צ"ג, עמ' ל"ה, מובא כי בספר "עדות נאמנה, תוספות שאנ"ץ למסכת עדויות", מופיעה רשימת החותמים על המהדורה. בעיר ברעסלוי נמצא: "הרב הגאון מהו' יהודה ליב אב"ד בדיהרנפורט".
- במאמר M. Brann, " Geschichte des Landrabbinats in Schlesien," in Jubelschrift wzum siebzigsten Geburtstag von H. Graetz (Breslau 1887). Page 247 and on.,

מוזכר הרב יעקב יהודה במ"ו יהושע בתפילת "אל מלא רחמים" – "לרבנים הגאונים ומאורים גדולים דמדינה יצ"ו... גאוני ארץ, היו גודרים ועומדים בפרץ, לא ימוש תורת ד' מהם, עוף הפורח נשרף מהבל פיהם... ויגן ויעמוד לנו ולכל ישראל זכותם".


- בספר דיני ומנהגי בית הכנסת "חברת אחים", רפאל וואלף גינסבערג, ברסלויא, תקצ"ג, מופעים מספר הערות מאת "הרב הגאון מו"ה יעקב יהודא נ"י שהי' אב"ד ד"פ".


רבי עקיבא איגר והרב יעקב יהודה ליב פלק

- רבי עקיבא איגר כתב אליו מכתב - תשובה בשו"ת רעק"א ח"א מ"ב מופנת "להרב רבי פלק אב"ד בשלזין".
- בספר אגרות רבי עקיבא איגר - אגרת כ נשלחה לרבנים בראוויטש, הרב אהרן יהושע הרצפלד ולרבי יהודה נוימבורג, אודות נתינת כתב סמיכה לת"ח א' שאנשי קהלתו רוצין למנות לדיין רק באם יהיה לו סמיכה מרב מפורסם. תאריך כתיבתה: עש"ק כ"ב סיון פ"א לפ"ק פוזנן. ושם מובא: לדעתי יביא כתב מליצה מכבוד ידידי הרב המאה"ג מו"ה ליב נ"י אבדק"ק דיהרנפורט ועינכם תחזנה מישרין ומכבר יש להרבני מוהר"מ נ"י כתב סמיכה מהגאב"ד קראטשין אבל אנשי ק' ברעסין רוצין בדוקא שיביא עוד סמיכה מרב מפורסם, כה שמעתי, ואתם בודאי תראו לעשות הטוב והישר.

- הגאון ר' יעקב ליב קראך זצ"ל בא בהיותו בן ארבע עשרה לישיבתו של ר' יהודא ליב פאלק ז"ל שהיה רבה של דיהרנפורט ויואל לשבת שם ללמוד בהתמדה ובחריצות מיוחדת. ותתד שנה מעיניו ותנומה מעפעפיו, יום ולילה לא פסק מגירסה, שם גדל והצליח בלימוד ונעשה לאילן גדול ששרשיו וענפיו מרובים. בספר חזקה רבה, לרב יעקב יהודה ליב קרוך עמ' יב- יג מובא כי בהיות המחבר לומד בישיבת דיהרנפורט שלח אותו רבו הגאון יהודה ליב פאלק ז"ל בשנת תקצ"ז אל גאון הדור רבי עקיבא איגר זצ"ל שהיה רבו מובהק למסור לו איחוליו לרפואה שלמה ולקבל ברכתו. בהזדמנות זו הרצה לפני הגאון רע"א זצ"ל את מה שחידש בסוגיא של מעות קונות. כפי ספורו של הרב קראך סברתו מצאה חן העיני הגאון רע"א ובירך אותו ברכת יברכך בהניחו ידיו על ראשו וברכה מיוחדת שלא יפסוק מללמוד ולהגות בתורה כל ימי חייו. "כשנפרד הבחור ממנו בקשו הגאון שכשיגיע לפרקו יקח לו אחת מבנותיו של תלמידו החביב הג' ר' יהודה פאלק ז"ל ובזכות זה יובטח לו פרנסת ביתו ושל בניו וזרעו אחריהם. כשחזר לרבו ומסר לו את כל מה שראה, מסר לו רבו לאשה את ביתו בילא לאשה ובבית חותנו לא נח ולא שקט והקדיש כל עיתותיו ללמוד תורה". אחר זמן העתיק רבו הגאון י' ליב פאלק מושבו לברסלוי כמורה צדק בבית הכנסת של שקלאב, והוא המשיך לשבת על התורה והעבודה עוד כחמש שנים.

הייחוס לפני יהושע

קיימת מסורת משפחתית בקרב ענפים רבים ומרוחקים במשפחה שהרב יעקב יהודה ליב פלק הוא מצאצאי הפני יהושע, אך עדיין אין לי הוכחות התומכות טענה זו.
הרב יעקב יהודה ליב היה הראשון לאמץ את השם "פלק" כשם משפחה. קיימת סברא, לא מוכחת, כי הרב יהושע פלק אביו, הוא הרב יהושע בן יצחק איזק, מחבר הספר "בניין יהושע" על אבות דר"נ, דא"ר, דא"ז ופרק השלום (דיהרנפורט, תקמ"ח). בהקדמת ה"בנין יהושע" מוזכר ייחוס המחבר, אך לא מוזכר הפני יהושע.
הרב דוד פלק שליט"א בחוברת "בתורתו יהגה", מביא את נוסח מצבות הרב יעקב יהודה פאלק ומשפחתו, ומוסיף: "נוסח מצבת זקנינו רבי יעקב יהודה לייב בן רבי יהושע פלק זצ"ל, נין ונכד לרשכבה"ג רבי יעקב יהושע פלק זיע"א בעל הפני יהושע".

בירחון מוריה (ירחון תורני, מכון ירושלים, שנה יב ז-ט) עמ' צט – מובאים הערות הבית מאיר על ספר תרומת הדשן: "מכתי"ק הנמצא ברשות אבי מורי הר"ר יצחק צבי שרייבער שליט"א הנני מדפיסם לע"נ אמי מורתי תרצה שרייבער [אשת ר' זאת נחום] בת ר' יהושע פאלק בן שרה [אשת רבי יעקב יהודה פאלק (נין הפנ"י) בת מרת פריידא [אשת רבי יהודה נוימבערג] בתו של הבית מאיר. גיטל אשת ר' יהושע פאלק היתה בת טשארנע אשת רבי ליפמאן ראוויטש בת פריידא בת בעל הבית מאיר] נפטרה ו' אלול תש"מ. ת.נ.צ.ב.ה. י. שרייבער".
וכן מופיע בספר "אש תמיד", ספר זיכרון לזכר אליעזר שלזינגר הי"ד, עמ' תתל"ד – מובא "הגאון זאב נחום נשא לאשה את הרבנית טשארנה (בת הרב יהושע בן הרב יעקב יהודה ליב פאלק ) "מזרע קדש גזע תרשישים" כחקוק על מצבתה. הן מצד אביה והן מצד אמה היה נכדתו של בעל ה"בית מאיר". כן היתה נכדתם של בעל ה"פני יהושע" ו"מגיני שלמה" ולמעלה בקודש עד רבינו הבכור שור מבעלי התוספות מזרע יוסף הצדיק".
וכן מובא בספר נשאל לדוד ב, או"ח חו"מ, ר' דוד בן אברהם אופנהיים, מכון חת"ם סופרת תשל"ה, עמ' מו: מוהר"ר יעקב יהושע וורעשנער נ"ע, נין ונכד לה"פני יהושע".
יש לציין כי על מצבות בני הרב יעקב יהודה ליב פלק וצאצאיהם מוזכר שהם צאצאי הבית מאיר, אך לא מוזכר שהם צאצאי הפני יהושע.
ויש בכך ראיה לכאורה שאין הם צאצאי ה"פני יהושע", שכן לא מתקבל על הדעת שייחוס קיים, אם קיים, לא יופיע על המצבות.

דבר תורה משמו

בספר נחלת יעקב עה"ת לרבנו בעל הנתיבות, על פרשת וירא, ה, מובא:
ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי וגו' ויאמר הנה האש וגו'. ושמעתי בשם מורי וחצי אא"ז הרב המופלג מהור"י פאלק זצ"ל ראב"ד דק"ק ברעסלויא, בשם אביו הגאון אבד"ק דיהרנפורט זצ"ל, דדקדק כפילת תיבת "ויאמר", ואריכות הפסוק והיה לו לכתוב "ויאמר יצחק לאביו הנה האש", דזה משמעות הפסוק. ותירץ דהיה קשה ליצחק, למה אמר אברהם לעיל ואני "והנער" נלכה עד כה, ולא אמר ואני "ובני", וחשש יצחק, בהרגישו כי רצון אביו להעלותו עולה, לזאת נהפך לו לאכזר ואינו מרחם עליו כרחם אב ע"כ קראו "אבי" לנסותו, אם יעננו, ועדיין קבוע בלבו אהבת אב, וכאשר ענהו "הנני בני" והוברר לו כי עדיין כל געגועיו עליו. אמר לו א"כ "איה השה לעולה", והשיב "ד' יראה לו השה לעולה בני", לא אני בחרתי בך, כי אם ד', ואני ואתה חייבים בכבודו, ואז "וילכו שניהם יחדיו", בכוונה אחת. (ע' רש"י על הפסוק [ח'] יראה לו השה). נכד המחבר המביא לבית הדפוס.

הספד עליו

בס' חסד לאברהם מר' אברהם טרוימאן דף ז' ע"א - ט' ע"א מובא: "הספד אשר ספדתי בביה"כ לאנדשוהל ד' אב תקצ"ח על מיתת הרב וכו' וכו' מו"ה יהודא אב"ד דק"ק דיהרנפורט ועל הרב החריף הצדיק מו"ה פלק נאשעלסקיא". ושם בתוך ההספד מופיע: "וגדולי הצדיקים הללו א' ה"ה הרב הגדול הצדיק מהו' יעקב יהודא שהי' אב"ד דק"ק דיהרנפורט שלא היה זז כל ימיו מד' אמות של הלכה והיה מתנהג בחסידות ובפרישות...".

מקורות לעיון נוסף:

1. אתר סטיב פאלק: http://www.familymemory.org/pages/6/index.htm


2. ישנו מאמר נדיר שלא מצאנו עד כה, שיתכן וכלול בו מידע: Zur Geschichte der jud. Geineinde in Dyhernfurth. מאת ד"ר מ. גרינוולד, בשנתון של ליברמן, בריג 1882.

אם יש למי מהקוראים מידע נוסף על הרב יעקב יהודה ליב פלק זצ"ל – אשמח אם תכתבו אלי לדוא"ל: rseckbach@gmail.com





יגדיל תורה ויאדיר