תגובות על האתר

 

.יישר כח, אתרכם חשוב מאד בימים אלה, ואני מברך אתכם על כך

ברצון רב נענינו לבקשתכם לפרסם אייקון/קישור באתרינו, לאתרכם החשוב. וכבר ביצענו זאת

.נישמח לעזור לכם בדברים נוספים, בלי נדר, כי גם אנו עוסקים בהפצת תורה לזיכוי הרבים

:אתרנו
www.orharashash.net

נשמח לשתף פעולה אתכם בלהגדיל תורה ולהאדירה

,בברכה

הרב רפאל בר שם
רב בית הכנסת ובית המדרש אור הרש"ש
עמותת אור הרש"ש
כרמיאל

 

 


בעז"ה ובהשתלדותו .

שלום רב לאתר ה-מ-ד-ה-י-ם שבת נט.

קודם כל יישר כח עצום על האתר הנפלא.

אתם עושים עבודת קודש לשם שמים ממש.

האתר מאוד מחזק ונותן הרבה לשומרי השבת וגם קל וחומר לאלה שעדיין לא.

אני ממש מחזקת את ידכם שתמשיכו בעבודת הקודש המדהימה הזאת שלכם ותמשיכו להפיץ את השבת ולקדש את שמו של ה' ברבים. תתברכו ותבורכו.

כל הכבוד לכם על הנכונות לעזור ועל המאמרים המקסימים שאתם כותבים. אני מאחלת לכם חג שמח ומלא באור וטוב. תמשיכו להפיץ את האור בעולם ולקרב עוד ועוד יהודים צדיקים לאביהם שבשמים.

רק שתדעו לכם שהאתר הזה כל כך מדהים ומחזק וכדי להפיץ אותו בעוד אתרים שעוד אנשים ידעו להגיע אליכם.

אני ממליצה לכם להפיץ את אתרכם באתרים כמו כיפה חברים מקשיבים מורשת שורש וראש יהודי זה מאוד יעזור לאנשים שלא מכירים את האתר לגשת אליכם.

באמת אני ממש מחזקת את ידכם ומאחלת הרבה הרבה בה"צלחה בהמשך הדרך.

ואני פה לכל עזרה או סיוע או כל דבר אפשרי. אני ממש אשמח לעזור לכם לקרב עוד יהודים לאבינו שבשמים.

אז על כל בעי'ה בקשה או סיוע אפשר ממש בשמחה לפנות אליי לדואר שלי.        

תתברכו ותבורכו שוב שכויח עצום עצום.אתם לא יודעים כמה אתם משמחים את ה' יתברך וגורמים טוב בעולם.

אני לעזרתכם בכל. בה"צלחה ושבת שלום ומבורך.

אני ממש ממש אשמח להפיץ דברים על שבת עלוני הסברה מדבקות וכל דבר אפשרי.

יש לי דוכן כזה וזה יכול ממש לעזור לאנשים. אז אני אשמח אם תשלחו לי לאימיל דברים שאפשר להדפיס או להפיץ.

בת של מלך

 

 


מזל טוב אתר חדש שעה טובה
כל ישועות טובות
.אושר, ושמחה
.התפלל ברגש ואלוקים יענה לך

התפלל בכוונה, וראה את כל
.שערי השמים נפתחים בפניך

התפלל בשמחה, וראה כיצד
משאלותיך עולות ישר עד
.היכל המלך

באהבה רות וידאל


 

!!!ראשית ישר כח עצום על האתר הנפלא והמקסים הזה
!!!כולו קודש קודשים
!כל כך אהבתי
!!!!פירסמתי את הבאנרים שלכם באתר שלי
?רציתי לדעת אם יש אפשרות להשתמש בכמה ממאמרי האתר
אנא הודיעו לי למייל

שיראל

 

.ראיתי את האתר שלכם ומאוד התרשמתי
רציתי רק לומר לכם שאני מפרסמת קטעי טקסט מהאתר שלכם בתוך
.
עלונים שאני מחלקת עם נרות השבת

 

...תמשיכו בדרככם המיוחדת והמקרבת

קיבלתי היום בבוקר את הערכה המקסימה שלכם של שבת ומה אני אומר?!כל הכבוד שיש עוד יהודים שעובדים כך על קירוב לבבות

אני ובעלי מתחזקים ויש לומר שאנחנו כבר בדת. מאוד שמחתי לקבל ערכה זו לביתי,יש לציין שהיא מאוד תעזור (בעיקר ההסברים המפורטים) מזל שיש אנשים טובים כמוכם,והלוואי שהיו הסברים עממיים כאלה גם על יתר נושאים שהדת מתעסקת בהם ואז זה היה פחות מפחיד ויותר ברור

המשיכו בדרככם המיוחדת הזו

בברכה
נופר וגלעד

 

גולשים מספרים על שמירת שבת


בשבילי, שבת, זה הרבה יותר מכל השבוע.

בשבת נפתחים מאה שערי בינה. נפתחים כוחות הלב. בשבת יש לי את הכוח הרוחני להתרכז בבלתי נתפס, להרגיש אותו, לשקוע בתוכו, בעצימת עיניים ובדמעות של געגועים והתרגשות. ללכת הלוך ושוב בתפילת שחרית, הטלית מכסה את הפנים ומאפשרת לי להתרכז -לשכוח את האנשים מסביב, ולהרגיש לרגע שהעולם המוחשי נמס מסביבי, שכל כולי הופך להיות מחומר מוצק להרגשה רוחנית.
זה לא רק ספר לקרוא.
זה לנקות את החדר ביום
שישי, לשים פרחים על השולחן, להציע את המיטה בסדינים חדשים, להדליק בו נרות שבת חצי שעה לפני השקיעה, ולשבת במבט הומה לעבר השמים והאופק, בתפילה וגעגועים לה' יתברך שיאיר בך את הבלתי נתפס, שיזכה אותך לטעום אותו, שיזכה אותך לבכות את הבכי של האינסוף. לזכות להרגיש מה זו שבת.

אלישיר

 


הודעה זו נשלחה לאתר עולם היהדות והקבלה, כתגובה לרשימת ההכנות לקראת שבת

.בס"ד

,נהניתי לקרוא הרשימה

איני דתיה ואין לי שעון שבת לכן אני נוהגת להדביק בדבק שקוף-סלוטיפ-על המתגים של החשמל כדי שלא אכשל ונוהגת להשאיר אור במנורות לילה כל השבת

ברצוני להוסיף שמאחר ואימי אמרה לי שאסור לבכות בשבת ואסור להיות עצוב כי זו שבת המלכה הרי שכדאי להוסיף לרשימה עוד משפט, במילים שלכם אמנם שידבר על כך שלפני שבת אנשים ירגעו מהלחץ לקראת כניסת השבת וכן יניחו בצד כל דאגה, מחשבה על הקשיים העכשויים, מכאוב או חו"ח מחלוקת למען השבת תעבור לא רקמבחינת שמירת ההלכות הפיזיות-אי הדלקת חשמל ומבלי לברור,מבלי לדבר דברי חולין אלא גם מבחינה רגשית ונפשית האדם יהא שרוי בשלווה ובשמחה אמיתית לקראת השבת ולא תהא זו עבורו כמו נטל חס וחלילה או שבת של עצב וצער

גם כדאי לכתוב למשל בנוסף לרשימה להכין שירונים שירי שבת על השולחן לאורחים שאינם מכירים השירים או אינם שומרים שבת וכך ידבק בהם החשק להתקרב וימצאו בזה עונג של שבת וכן כדאי שמישהו מבני המשפחה יכין איזשהו חומר עם תוכן מוסרי או מסר חינוכי שאחר כך יקראו ויחליפו דיעות סביב שולחן השבת כדי שיהא מענין וחלילה לא יגלשו לנושאי שיחה בטלים וכמובן שיש שמקפידים לדבר על פרשת השבוע אך לא תמיד אבי שהינו מבוגר זוכר מה שנאמר בביכ"נ כך במיוחד המבוגרים

יישר כח, אמנם איני דתיה אך אני חשה יהודיה ואני מוצאת הרבה סקרנות ללמוד את התורה ובקשר להלכות- כשאני לומדת פשר ההלכות קל יותר להבינן ובהזדמנות זו ברצוני לברך את אימי שרה בת חנה שהינה אישה דתיה וניחנה ברגשות לכל אדם ובנועם הליכות ומבלי שתטיף לאדם כלשהו או תזרע בו פחד הרי אני מתחזקת רק מהתבוננות בה ובהליכותיה ואני לומדת ממעשיה יותר מאשר ממילותיה

כמו כן אני מברכת את מפעילי האתר כי אני חושבת שכעת אוכל לקרוא וללמוד דברים שאיני יכולה להיות נגישה אליהם כי לא למדתי בסמינר ואיני יודעת אם יש לכם קשר אך אנירוצה לברך מכל הלב את חב"ד שהינם מקרבי לבבות ואינם דוחקים יהודי אך משום שטרם למד וידע את מה שהם יודעים כי אם ההיפך הם מקרבים בנועם ובסבלנות וללא התנשאות וללא הטלת אימה והפחדות והינם עושים חסדים רבים עם כל האוכלוסיה ולכן אני מאוד מאוד מברכת את חב"ד

 

מתוך הבלוג של tal411

בעצם עד פה היתה פתיחה, מפה אני מדברת על מה שרציתי לדבר עליו- שמירת שבת.
ב-7 השעות שהייתי זרוקה על הספה ואפילו לשמוע מוזיקה או לראות טלוויזיה לא רציתי, היה לי נורא משעמם, אז התחלתי לחשוב, ורציתי להתחזק בכיוון של הדת.
טוב, אז מה השלב הבא? השלב הראשון שעשיתי היה הכשרות- שמרתי 6 שעות במקום השעה שעליה התחנכתי (אבל אני לא יכולה לשמור לגמרי כשרות כי יש את ההפרדה בכלים וזה משפיע על כל המשפחה ואני לא יכולה לכפות על כולם את האמונה שלי), אחר כך היה שלב בית הכנסת בכל שישי בערב, קבלת שבת, והתחלתי לחשוב מה השלב הבא, לאן אני יכולה עוד להמשיך להתחזק ככה שזה לא יכפה את עצמו על המשפחה?
 
אז גיליתי כבר את התשובה- שמירת שבת.
אבל בעשייה של הצעד הזה יש המון בעיות כי אני בעצם חלק ממשפחה, ואני עומדת בעניין הזה לבד, ולא עם כל המשפחה, והנה הבעיות שעולות לי לראש כרגע (למרות שיש עוד עשרות של בעיות שלא חשבתי עליהן עדיין):

אז אתמול כשלא יכלתי לעשות כמעט כלום אצל סבים שלי, חשבתי על זה, והגעתי למסקנה, אחרי הרבה זמן של חשיבה, שכל הבעיות האלו מתגמדות ליד האמונה שלי.
אני אוכל לעמוד בכל הבעיות האלו בלי להשבר, כי אני הולכת בדרך הנכונה, ואלוקים איתי, והוא יחזק אותי.
אין דבר חזק מהאמונה, ואני מוכנה לעמוד בכל הדברים האלו שציינתי ובעוד דברים, רק בשביל לבטא את אמונתי, וכדי לעשות את הדבר שאני מאמינה שהוא נכון, ולהיות שלמה עם עצמי.
 
אז יצאנו מהקיבוץ, התחלנו לנסוע לכיוון הבית, נסיעה של 40 דקות.
הלחטתי שזה הזמן לספר להורים שלי על ההחלטה.
עברה דקה, ועוד אחת, ועוד אחת, ולא יכלתי להגיד את זה. חיפשתי את הנוסח המושלם. עברתי אולי 100 נוסחים להגיד את אותו הדבר בדיוק. החל מלהגיד "חשבתי להתחיל לשמור שבת" (בתוך משפט כמובן) או "חשבתי לנסות לשמור שבת" כי זה אותו הדבר אבל יותר מהוסס בשני, ככה שאם הם יתקיפו אותי אני אוכל להגיד שאני רק רוצה לנסות, ועברתי מלא ניסוחים ושום דבר לא נראה לי טוב מספיק.
ידעתי שאני חייבת להגיד את זה במהלך הנסיעה הזאת כי זאת אחת הפעמים היחידות שאני יכולה לתפוס את 2 ההורים שלי ביחד לשיחה, וגם זה היה היום שבו החלטתי על הדבר הזה ועדיין לא הספיקו לערער את בטחוני בעניין, וגם אחיות שלי אחת שמעה מוזיקה והשניה ישנה, ככה שזה גם בפרטיות. הזדמנות מושלמת, רק שאין לי אומץ לבגיד להם את זה כי הם עשו סיפור גדול מהבית כנסת ומהלשמור 6 שעות, אז מהשמירת שבת לא ידעתי לאיזה תגובה לצפות.
 
חוץ מההחלטה על איזה נוסח ללכת, עניתי לעצמי בראש על כל מיני שאלות שהם כנראה ישאלו אותי.
ראיתי שהזמן עובד, עברה כבר חצי נסיעה ורציתי שישאר גם זמן לדבר על זה, שהם ישמעו את הנימוקים שלי, אז עצמתי עיניים, ביקשתי בלב מאלוקים שיחזק אותי, ספרתי עד 3 והוצאתי את זה בנוסח הכי מטומטם שיש:
"?אני יכולה לשאול אתכם שאלה"
"?את מי"
"את שניכם"
"כן"
"(אממ... אפשר לשמור שבת?" (שלמרות כל התכנונים נלחצתי וזה מה שיצא...

 

הודעה של Aiah Nouwamba , פורום חוזרים בתשובה תמיכה

אחרי שנה של שמירת שבת אני יכולה להגיד לכם בוודאות אני מכורה! אני מכורה לשבת! באמת!
בהתחלה לא יכולתי להבין את זה? מה כיף בזה? מה אנשים דתיים כ"כ מתלהבים מ"שבת קוידש" שלהם?
כל הזמן מוגבלים, זה אסור, זה אסור, לא מחשב, לא טלוויזיה, מה זה, זה? מה הם עובדים על עצמם?
עכשיו אחרי חצי שנה, אני יכולה להגיד לכם בכנות ובפה מלא,
לא מוכנה לוותר על זה תמורת שום הון שבעולם... אין שום דבר שמשתווה לתחושה הזאת.
פשוט מכורה... חוויה שיש לך כל שבוע מחדש - אתה יוצא לנופש! בבית שלך!!!

אני מאמינה באמת שלי, אני נהנית מכל רגע, השבת זה זמן לקבל.
כל השבוע אתה יוצר, עושה, נותן מעצמך, שבת זה הזמן לקבל, לקבל התעלות רוחנית שמשליכה לשאר ימות השבוע! כיום, אני מחכה כל יום בשבוע בקוצר רוח לשבת...
שבת קודש, לתת ביטוי למופשט, ולא רק למוחשי.
הכול בעולם זה רק חומר, יצרים, תאבות, קחו יום אחד בשבעה ימים להתעלות מעבר לשגרת ימי החולין, אתם יכולים לעשות את זה 6 ימים בשבוע - דווקא בשבת??? יש לך מתנה שהשם נתן לכם, למה אתם לא מנצלים אותה?

אדם חכם יודע לנצל בתבונה את המתנה שניתנה לו ע"י הקדוש ברוך הוא, יש אווירה אחרת , קסם באוויר, אווירה טובה, סם מיוחד, לא מוחשי - כמו בהנאה מטיול בסיני - אתה לא נהנה מאטרקציות, בילויים קניות, אלא מהכלום, מהשקט... זה בדיוק השבת.
איזה דבר נפלא זה אתה נותן ביטוי לאינסוף, לכלום. שעוטף ומגן על כל החומר בצורה רוחנית מקסימה.

כל הדברים שאנשים באמת נהנים, אבל באמת נהנים, הנאה אמיתית ולא הוללות - זה קורה בשבת.
תשאלו אדם עם קצת מוח בקופסה, קצת יותר עמוק, תשאל אותו - מה זה הנאה בשבילך?
הוא יגיד לך ב90% מהמקרים: לבלות בחיק חברים ומשפחה, שיחה מעניינת ואינטלקטואלית בחברת אנשים טובים, משפחה, חברים, אוכל טוב, יין, פירות ומאכלים, טיולים רגועים, קריאה, להירגע, לא לחשוב על כלום...

אתם יכולים להסביר לי מה צריך יותר מזה? כלום! זה בדיוק השבת! היא נותנת לך זמן להיות עם האנשים החשובים לך באמת לדבר על דברים שמעניינים אותך, לכולם יש זמן לכולם... אי אפשר לתאר במילים...
השבת מנתקת אותך משגרת ימי החולין, למה אנשים יוצאים לחופשה? להתנתק, לנקות את הראש, למלא מצברים, לצאת מהשגרה...

השבת – ככל שמתכוננים אליה יותר כך נהנים ממנה יותר, ככל שאתה מוסיף יותר "תפאורה" למחזה אתה נהנה יותר מהצגה והיא מוחשית יותר, אדם השומר את השבת כהלכתה, לא צריך הסברים - הוא מרגיש את החוויה בכל חושיו... כלומר ככל שאתה קונה יותר דברים מכובדים ומאכלים חשובים, פורס מפה לבנה, נרות, מכין את השבת טוב יותר, כך אתה נהנה מ"ההצגה" בשלמותה, מצליח להתחבר לאינסוף.
נניח בתיאטרון כדי להמחיש בית, התפאורנים יכולים לשים רק כורסא חד מושבית ומנורת רגל אחת ואדם שמשחק, אבל ככל שהתפאורה תהיה עתירת פרטים, רהיטים שטיחים, ותפאורה שלמה, להמחשת הבית, כך החוויה התיאטרלית, תהיה יותר משכנעת, ככה הקהל יוכל יותר להרגיש "חלק" מזה, להתחבר, להזדהות - למעשה כך גם השבת אתה מתחבר לחוויה האינסופית, אתה מקבל משמעות חדשה לדברים. אתה מסתכל לעומקם של דברים.

מילה למחשבה,

שלכם תמיד

 

הודעה של אלול87, מתוך פורום חוזרים בתשובה תמיכה, בתפוז

גיליתי את הפורום לא מזמן, בנתיים קצת עיינתי בו ומצאתי אנשים טובים ומקווה שתוכלו לעזור לי. (ותצליחו לקרוא הכל)

אני בחורה בת 20, מבית חילוני לחלוטין ללא ידע מינימלי על יהדות (יוצאי חבה"ע, חינוך סובייטי מה לעשות...). מעולם לא קיימנו בבית דבר הקשור ליהדות, גם לא ברמת המסורת.
מאז ומתמיד הרגשתי איזשהי זיקה לא מוסברת ליהדות וליחסי דתיים-חילוניים, אולי מהמקום של אי הידיעה והרצון להכיר.. לאחר סיום התיכון עשיתי מכינה קד"צ חילונית, כשאחת המטרות שלי במכינה הייתי הלימוד וההכרות. ובאמת נחשפתי לעולם מדהים דרך אנשים שונים שהגישה שלהם ליהדות שונה מאוד (זרמים שונים ביהדות, השקפות פוליטיות שונות, יהדות כתרבות, מפי חילונים אתאיסטים וכו'..). כשהתגייסתי פניתי למסלול של מורות חיילות כמדריכת טבע במסגרת של תרבות תורנית )רציתי את התפקיד והאופציה נפתחה בפני בנות חילוניות... אז שמחתי גם האפשרות להעמיק את הקשר בין הדתיים והחילוניים. האמת היא שהשילוב בין דתיים וחילונים שצפיתי, לא כל כך קרה כי הייתי החילונית היחידה... זו הייתה חוויה לא פשוטה אבל למדתי הרבה וגם הרגשתי שהבנות למדו ממני...

כעבור כ-9 חודשים יצאתי לקצונה (קצינת הוראה בחיל חינוך), ולמי שלא מכיר החל שלנו רווי בנות דתיות (ומכינסטים, ש"שנים, בנות מדרשה וכו'...). בקורס קצינים הייתי בפלוגה עם צוות של בנות דתיות והתחלתי גם ללכת לבית כנסת בימי שישי... בבה"ד 1 יש שבתות מדהימות.. וגם שוחחתי הרבה עם בנות משם על הדת.
אני חושבת שבצבא למדתי לראשונה על משמעות של שבת ואווירת הקדושה, בגלל האינטנסיביות של הקורס היו פעמים שייחלתי ששבת כבר תגיע. המנוחה היא מדהימה. כהשקורס נסתיים כביכול אין לי מסגרת יותר..במיוחד בתפקיד שאני יוצאת בכל יום הביתה ולא סוגרת כמעט שבתות. (שמעתם פעם על חיילת שרוצה לסגור שבת??)

בכל אופן, לשמחתי איכשהו קרה שגיליתי ששכנה שלי (בת גילי) הולכת לבית הכנסת בשכונה שלנו והצטרפתי אליה לכבר מספר פעמים... זה לא כמו השבתות בצבא (תפילה עם צעירים וצעירות שרים ורוקדים בבית הכנסת) אלא בית כנסת שכונתי מן המניין, אך עדיין זה גורם לי להרגיש טוב. אפילו כשאני שמה חצאית, ואני לא לובשת חצאיות כמעט אף פעם, אני מרגישה כאילו כך זה צריך להיות. (להבדיל מכמה שעות אח"כ כשאני יוצאת לבילוי שישי עם הג'ינס הצמוד והגופיה...)

אני לא יודעת איך להגיד את זה, אבל נראה לי שאני מתחזקת. אנשים סביבי שואלים לא פעם אם אני דתייה או מתחזקת ואני תוהה אם רואים את זה עליי... אני קוראת ספרים, משוחחת עם חבר'ה דתיים, התחלתי להגיד ק"ש שעל המיטה... אם עד עכשיו היהדות הייתה אצלי ממקום של תרבות, זה מתחיל להיות קצת שונה עכשיו, ממקום של אמונה. אני אפילו מפתיעה קצת את עצמי, ראיתי את הסרט "עולם גדול מופלא" סרט דוקמונטרי על הטבע והתחממות כדה"א, עם צילומים מדהימים של בע"ח ונופים, ובלב היה לי בראש משפט ששמעתי פה "מה רבו מעשיך ה'".

אני מסתכלת על דתיים, כאלה שדרך החיים של "ואהבת לרעך כמוך" קורנת מהם, וזה מקום שאני מרגישה שאני רוצה להיות בו. השכנה שלי אמרה לי בשישי האחרון "הרוצה להטהר מסייעים בידו", זה מדהים איך באמת קורים סביבי דברים שאכן מסייעים בידי.


 


hit counter script

קריאה מהנה! מאחל צוות שאבעס נט

*** בקשה חשובה מכל הגולשים ***

אם גם אתם רוצים להגיב לגבי האתר, או בכלל לכתוב לגבי חוויותיכם בשבת

אנא עדכנו אותנו

צוות שאבעס-נט מאחל לכם שבת שלום