שאלות נפוצות

 השאלות והתשובות בדף זה עובדו מתוך שאלות ותשובות מאתרים שונים ברשת

 

ברכת שלום עליכם

מקור: אתר ישיבה

בנוסח שלום עליכם שאומרים בסמוך לשולחן שבת פותחים במילים "שלום.. מלאכי השרת" ובהמשך השיר אומרים "...מלאכי השלום", ובמיוחד בסוף- המלאכים שיוצאים (צאתכם לשלום) הם "מלאכי השלום". כיצד ניתן ליישב את הקושי?


תשובה

פיוט זה מבוסס על הגמרא שאומרת ששני מלאכים מלווים לאדם מבית הכנסת כשבא אל ביתו ואם מצאו שהבית מוכן מברכים אותו ומלאך רע מודה בברכה למלאך הטוב ואם לא מצאו כן אזי מלאך טוב מודה למלאך הרע.
שמם של המלאכים הם מלאכי השרת ולכן בבואם אנו אומרים "שלום עליכם מלאכי השרת". אולם לאחר מכן אנו מכנים אותם מלאכי השלום, שמשמעותו המלאכים שברכנו לשלום ועוד יש בביטוי זה שהם באו לשלום כי הבית ערוך ומוכן ושני המלאכים מצטרפים יחד לברך אותנו.


הרב בנימין במברגר

 

עזרה - שבת

מקור: פורום חוזרים בתשובה, תפוז

אהלן. אני עוברת תהליך של חזרה בתשובה ואני לוקחת את הכל מאוד לאט. בינתיים אני שומרת כשרות, אומרת ברכות שונות ומתלבשת צנוע.
אני רוצה היום לנסות לשמור שבת.
האם מישהו יכול לפרט לי בדיוק מה לעשות ומה לא לעשות?
ולאחל לי בהצלחה כמובן

תשובות

* אריאלה: יש הרבה דברים שצריכים לדעת בהלכות שבת, צריך ללמוד את זה באופן מסודר.

* לינק לאתר המכיל מס' לינקים לאתרים שבהם תוכלי למצוא את הלכות השבת.

* יש כאלה גם שלא מסוגלים לשמור בבת אחת הכל, ולאלה ממליצים להוסיף בהדרגה

* אופירה: תתחילי במה שידוע לכל חילוני:

לא נוסעים בשבת, לא שומעים מוסיקה ולא מנגנים, לא מדליקים אש, לא כותבים או מציירים ולא נוגעים במחשב, אפילו אם הוא דלוק מערב שבת. לא מדליקים ולא מכבים מתגי חשמל (זה אומר שצריך לדאוג לפני שבת לתאורה לכל השבת, ולכסות באיזה צורה את לחצני החשמל, משום שהיד מושטת אליהם אוטומטית ומדליקה/מכבה בלי משים).

את האוכל תכיני מראש מערב שבת, ותשימי לחימום באיזה אמצעי מחמם שאינו מחלל שבת. האפשרויות הן:
* פלטה של שבת - שמונחת על השולחן/השיש ומחוברת לחשמל כל השבת (אפשר עם שעון שבת, שמכוון אותה לזמן מסוים),
* אש דולקת על הגז (כל השבת) שמכוסה במכסה מתכתי,
* תנור סגור שנכבה מאליו ע"י טיימר או שעון שבת, ומותר לך להוציא ממנו את האוכל רק אחר שהוא כבר כבה, ואינו מחובר יותר למעגל חשמלי.

מותר לצאת לטיול, מותר לקרוא, לשיר, ליהנות מהווינטלטור או המזגן (שהדלקנו מערב שבת).
מותר ללכת לביה"כ להשתתף בתפילות, אך זה לא חובה.

במילים אחרות - תתחילי עם מה שאת יודעת, ותתרגלי לזה קודם כל. אח"כ תשאלי ספציפית - שהרי איננו יודעים מהו אורח חייך ובאילו סיטואציות את נתקלת. תשאלי שאלות שנתקלת בהן, ועם הזמן תעברי על שאלות של אחרים ועל מידע בנושא שבת, ותלמדי את כל העניינים לאט לאט, ומה שלא ברור לך - תשאלי. כמובן - שבת שלום ומבורך, ובהצלחה!

* אלישיר: "ששת ימים תעבד, ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת...".
בשונה מעט, ובנוסף, לתגובות של חברי לפורום, אני חושב שלא פחות מהצורך להקדיש תשומת לב להלכות השבת, יש צורך להתבונן ולפתוח את הלב והנפש אל התוכן הרוחני הבלתי נתפס של השבת, וסביב התוכן הזה לרכז את ההנהגה ההלכתית.

ששת ימים תעבד.
יום אחרי יום, בימות השבוע, אנחנו קמים למירוץ החיים. להספיק. להצליח. להשיג. לרכוש. לעמול. לבלות ולהתבלות. לטעות. לצעוד בדרך הלא נכונה. לכעוס. לפגוע. לנטור טינה.

בסך הכל אנחנו בני אדם. אין אנו מושלמים. אין אנו חיים בגן עדן. אנחנו צריך בזיעת אפינו להשתכר את לחמנו, ואנחנו נמצאים בתוך סביבה אנושית לא פשוטה. ששה ימים בשבוע. ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך.

אבל יום השביעי, שבת.

להפסיק לרגע. לשבות. להניח את הכל. להשאיר את כל המירוץ הבלתי פוסק, את כל העמל, את כל הרגשות הלא טובים, את כל האכזבות, את כל התיכנונים, את הכל.
להשאיר את הכל, ועכשיו לנסות לחיות את העולם למשך יממה אחת, כאילו כן אנחנו עדיין בגן עדן. כאילו מעולם לא גורשנו משם.

"יום השישי, ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו...".

ואף את, ברכי את יום השביעי, ותחפשי לנסוך בו נופך של קדושה.
סדרי את החדר יפה ונחמד ומשובב נפש, לכבוד שבת. עם מצעים יפים, וריח טוב, ופרחים על השלחן. תארגני מבעוד יום שיהיו לכל ארוחה כמה דברים שאת באמת אוהבת לאכול, תלבשי את הבגדים היפים שלך, וליממה אחת נפלאה -תשאירי את כל השבוע שהיה וכל השבוע שיהיה, מחוץ לך, רחוק ממך, כאילו את כבר נמצאת בגן עדן, וכל העולם כבר לא רלוונטי.

סביב ההויה הזו, באות הלכות השבת. הן באות להדריך ולדאוג, שאכן נפסיק את הכל, ונוכל להתחבר לפעימה הנצחית והבלתי נתפסת של ששת ימי בראשית והיום השביעי.
אפשר להגיע בשבת, למקום אחר לגמרי. להתחדש בכוחות כל כך, כמו תינוק שנולד, כאילו שמעולם לא עשינו טעויות. להגיע למקום בו אנחנו יכולים להתבונן על העצמי היומיומי שלנו מבחוץ, להסיק מסקנה ועכשיו באמת להתחיל מהתחלה.
ואפשר להגיע עוד הרבה למעלה מזה, להגיע למקום שהעולם פשוט מתחיל להנמס מרוב אור וזוך. שאת הולכת בהרגשת מדיטציה מתמדת, כמעט מרחפת באויר, מלאה כולך בהרגשת גן עדן בלתי נתפסת כמעט.

הלוואי שתזכי.
והלוואי שאזכה גם אני.
שבת שלום.

 

 

פלטת שבת

מקור: שאלה שנשלחה לאתר

התחלתי להשתמש בפלטת שבת אבל קיימת בעיה הילדים אוכלים רק אוכל יבש והוא נשרף לי על גבי הפלטה - איך מחממים את האוכל היבש כגון: שניצל, קציצות מטוגנות, סגרים, מוצרי בצק עלים, אורז וכ' - כמה זמן צריך עד שיתחממם

תשובה

קודם כל אשריך שהחלטת להשתמש בפלטה לכבוד שבת קודש!

עכשיו לגבי מאכלים שיש בהם קצת רוטב ואת ספרדיה , הרב זכאי בספר השבת והלכותיה כותב שבמקרה כזה בודאי שמותר לך לשמור אותם במקרר ולשים בשבת לפני הארוחה על הפלטה כדי לחמם אותם, ואז צריך אולי חצי שעה, שעה, לפני הארוחה, לשים אותם על הפלטה, ולא מערב שבת
. בנוסף, אורז לא כדאי לשים על הפלטה ישר אלא על המיחם של המים החמים, ואז הוא מתחמם ולא נשרף. ומאכלים יבשים אחרים כמו שניצלים ובורקסים בדרך כלל נראה לי שכדאי לשים אולי חצי שעה לפני האוכל, משהו כזה, על הפלטה, כדי שהם יתחממו ולא ישרפו. ובנוסף הרבה מכינים גם חמין שזה באמת יושב על הפלטה מערב שבת עד שבת בצהרים ויש תבשילים של חמין שהם ממש טעימים כמו כן צירפתי כאן קישור למתכון של חמין מרוקאי. וכן מתכון של חמין צמחוני. בהצלחה רבה, ושבת שלום!

קישור: מתכונים לשבת

 

איסור מוקצה

מדוע קיים איסור 'מוקצה'? מה המקור ההלכתי שלו, ומדוע אסור להזיז את אותם דברים בשבת? האם משום 'מראית עין', או שיש טעם אחר ונרחב בענין?

תשובה:

ראשית נבאר "מוקצה" מהו ? מהו איסור מוקצה?

לשון מוקצה הוא דבר שהאדם מקצה ומפריש מדעתו מלהשתמש בו, כלומר ישנם דברים שהאדם אינו חושב עליהם ואינו רוצה להשתמש בהם בשבת, וחכמים אסרו לטלטלם בשבת.

ועתה נבאר את טעמי איסור מוקצה: טעמי האיסור:

לאיסור מוקצה מספר טעמים, שהובאו במקורות שונים.

(א) המקור הראשוני לאיסור מוקצה הוא הנאמר בכתובים (נחמיה פרק יג ):

(יד)זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי עַל זֹאת וְאַל תֶּמַח חֲסָדַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּבֵית אֱלֹהַי וּבְמִשְׁמָרָיו:
(טו)בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת ועֹמְסִים עַל הַחֲמֹרִים וְאַף יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד:
(טז)וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים דָּאג וְכָל מֶכֶר וּמֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם:
(יז)וָאָרִיבָה אֵת חֹרֵי יְהוּדָה וָאֹמְרָה לָהֶם מָה הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
(יח)הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּבֵא אֱלֹקינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת וְעַל הָעִיר הַזֹּאת וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת:
(יט)וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:
(כ)וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כָל מִמְכָּר מִחוּץ לִירוּשָׁלִָם פַּעַם וּשְׁתָּיִם:
(כא)וָאָעִידָה בָהֶם וָאֹמְרָה אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ אַתֶּם לֵנִים נֶגֶד הַחוֹמָה אִם תִּשְׁנוּ יָד אֶשְׁלַח בָּכֶם מִן הָעֵת הַהִיא לֹא בָאוּ בַּשַּׁבָּת:

 

כך הובאו הדברים בשולחן ערוך הרב, או"ח סי' ש"ח סעיף ט"ז:

בימי נחמיה בן חכליה שהיו העם מזלזלים באיסור שבת, כמ"ש בימים ההם ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאים הערימות וגו' עשו חכמים סיג וגדר לאיסור הוצאה, וגזרו על כל הכלים אע"פ שמלאכתם להיתר, שלא לטלטלם כלל אפילו לצורך תשמישן המיוחד להם, חוץ מן כוסות וקערות וסכין, וכיוצא בהם מהכלים הצריכים ביותר לסעודת השבת. ואח"כ כשראו חכמים שחזרו העם להזהר קצת באיסור שבת. חזרו והתירו לטלטל כל כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו או לצורך מקומו. ואח"כ כשראו שחזרו העם להזהר יותר חזרו והתירו לטלטל כל כלי שמלאכתו להיתר, אפילו לצורך הכלי עצמו. אבל לטלטל שלא לצורך כלל עדיין לא נמנו עליו חכמים להתירו, ונשאר עומד באיסורו שנאסר בגזרת חכמים שבימי נחמיה בן חכליה.

וכך הובאו הדברים במסכת שבת, דף קכג:

"משנה. רבי יוסי אומר: כל הכלים ניטלין, חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה... תנו
רבנן: בראשונה היו אומרים שלשה כלים ניטלין בשבת: מקצוע של דבילה, וזוהמא ליסטרן של קדרה וסכין קטנה שעל גבי שלחן. התירו, וחזרו והתירו, וחזרו והתירו, עד שאמרו: כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן מסר הגדול ויתד של מחרישה...
אמר רבי חנינא בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו, דכתיב (נחמיה יג) בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערימות".

להלן טעמי איסור מוקצה – ע"פ המובא ברמב"ם הל' שבת פרק כ"ד הלכה י"ב ובשולחן ערוך הרב, סי' שח סעיף א':

1) אסרו חכמים לטלטל בשבת חפצים שרגיל לטלטלם ביום חול, מהי הסיבה לאיסור, אמרו חכמים, ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול, ולא דיבורינו בשבת כדיבורנו בחול שנאמר "וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפציך, ודבר דבר" בודאי ובודאי שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו, ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה או מבית לבית או להצניע אבנים וכיוצא בהן, שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו ונמצא שלא שבת, והרי השבת ניתנה למנוחה, כמו שנאמר בתורה (דברים ה') "למען ינוח".

2) חכמים הטילו את "איסור מוקצה", משום "איסור הוצאה" (איסור הוצאה מרשות לרשות בשבת), שמא ישכח ויוציא הדבר שמטלטל בידו לרשות הרבים (ולפי זה היה עלינו לאסור אפילו טלטול כלים שצריך להם (שמא יבוא להוציאם מרשות לרשות בשבת) אלא שאין גוזרים על הצבור יותר מדאי) (ראב"ד).

3) ועוד מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנות אלא בטלים כל ימיהם כגון הטיילין ויושבי קרנות שכל ימיהם הם שובתים ממלאכה ("מובטלים" של ימינו) ואם יהיה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים נמצא שלא שבת שביתה הניכרת (ולא יהיה ניכר אצלם יום השבת) לפיכך שביתה מדברים אלו היא שביתה השוה בכל אדם ומשום כך אסרו חכמים שלא יטלטל אדם בשבת אלא כלים שצריך להם.

4) טעם נוסף: אם נתיר לו לטלטל חפצים האסורים למלאכה בשבת, יתכן שהאדם יתעסק בהם קצת וישכח שהיום שבת, ויבוא לעשות בהם מלאכה האסורה. סוגי המוקצה שונים הם, והלכותיהם רבים הם, אסתפק רק בהבאת סוגי המוקצה:

1) מוקצה מחמת גופו
2) מוקצה מחמת איסור
3) מוקצה מחמת חסרון כיס
4) כלי שמלאכתו לאיסור
5) מוקצה מחמת מצוה
6) בסיס לדבר האסור

סוג המוקצה החמור ביותר הוא מוקצה מחמת גופו - חפץ שאינו ראוי לכלום בגלל עצם מהותו, ולא רק בגלל שימושו (ריטב"א שבת קכג.).
דוגמאות למוקצה מסוג זה הן אבנים - שאינם משמשים ככלים ואין אוכלים אותם, בעלי חיים ובשר חי.

מוקצה מחמת איסור הוא חפץ שאי אפשר להשתמש בו בשבת, שכן השימוש בו גורם בהכרח לעשיית מעשה אסור. כך, לדוגמא, שמן שבנר הוא מוקצה מחמת איסור, שכן אי אפשר להשתמש בו מבלי לעבור על איסור כיבוי. גם סמרטוט רצפה רטוב מאוד הוא מוקצה מחמת איסור, שכן אחיזה בו גורמת בהכרח לסחיטתו.

סוג מוקצה נוסף הוא מוקצה מחמת חסרון כיס - כלי שמקפידים שלא לעשות בו שימוש חריג. דוגמאות למוקצה מחמת חסרון כיס הן עט או פמוטים יקרים, שאין משתמשים בהם לשימושים חריגים.

כלי המשמש למלאכת איסור, כמו מספריים, עט ומקלדת, מוגדר ככלי שמלאכתו לאיסור, ואסור גם הוא בטלטול.

מוקצה מחמת מצוה הוא חפץ שהוקצה למצוה, ואסור ליהנות ממנו ביום חול. דוגמא מובהקת לסוג מוקצה זה הם הדסים בסוכות - בחול המועד אסור ליהנות מריחם, שכן הם מוקצים למצוותם, ולכן בשבת חול-המועד (וכן ביו"ט) אסור גם לטלטל אותם.

סוג מיוחד של מוקצה הוא בסיס לדבר האסור - משטח שבין השמשות היה מונח עליו מוקצה. במקרה כזה מקבל הבסיס את שם המוקצה שעליו למשך כל השבת, גם אם המוקצה הוסר ממנו בשבת עצמה.

אני תקוה כי תמצא בדברי תשובה מספקת לשאלתך,

שנזכה ללמוד וללמד, לשמור לעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת, אמן.

בכבוד ובברכה

הרב משה אריאל הכהן רוט
ראש בית מדרש "בית מנחם"
אוניברסיטת בן גוריון בנגב

 

קישור: אתר בית המדרש

 

   

  מה עושים כשמשעמם

מקור: פורום חוזרים בתשובה תפוז

אני בת 17 עוד מעט ואני גם חוזרת בתשובה כבר שלושה חודשים!
רציתי לשאול אתכם מה אתם עושים בשבתות כי אני די משתעממת. יש למישהו
הצעות?

אני חייבת להגיד שהשבת היא מבחנתי יום של התעלות, אבל הרבה פעמים קורה שהמשפחה שלי(המורחבת) והחברים יושבים בסלון רואים טלווזיה ואני צריכה להסתגר בחדר לבד וזה ממש מתסכל

תשובות:
* הרב סרברניק מסביר שכדי להתחבר אל השבת ולהרגיש בנעימותה עלייך לצרף דברים מהוואי שלך תמיד ולא להתנתק מזה בבת אחת אלא בהדרגה . אם חברות שלך נפגשות, תפגשי איתם אם זה אפשרי ללא חילולי שבת.
* תחפשי עם עצמך מה את אוהבת  לעשות: תכנני פעילות קבועה ומסודרת בשבת. הסדר והקביעות ייטיבו איתך.
* אפשר לעשות טיול רגלי לשפת הים, לפרדס, וכו', אם את גרה בקרבת מקום.
* אם יש לידך בית כנסת כדאי לך ללכת ,אם תרצי – אפשר לבוא עם חברה טובה  כדאי ללכת גם בערב שבת לבית כנסת- זה נותן
תחושה נפלאה.
* מומלץ
באמת למצוא איזה שיעור וללכת אליו, וכן לקרוא ספרים מחזקים.
* מומלץ ללכת לשבת של ראש יהודי תלוי איפה את גרה.
* ממליצה לך לקרוא
על פרשת השבוע: בד"כ יש בבתי הכנסת  מיני עלונים. אם אין לך בית כנסת לידך אולי אפשר לסדר משהו שהעלון יגיע עד ביתך.
* ואפילו תקחי אח אחות אמא או אבא לטייל ביום שבת..
* כדאי להכיר בנות בגילך שתוכלי לבוא אליהן שבת להתרשם ולהתענג ...הכל אם רק תרצי.....
* תנסי לשחק עם האחים שלך משחקי חברה, מלחמת כריות, חי צומח דומם בע"פ, קלפים: מלחמה ספיד...אנחנו כל השבתות משחקים. גם תקני ממתקים...  שבת אצלינו היא זמן לגיבוש משפחתי. זה נורא כיף בכל הגילאים, מנסיון. תהני!

* אפשר גם לטייל לסביבת בית הכנסת, להתבונן ולהקשיב לתפילה.
* ללמוד הלכות מהסידור.
* יש נשים שאוהבות לקבל על עצמן קריאת תהילים מסודרת, קריאה קבועה בספר מחשבה יהודית וכו'.
* תחפשי ספרים מתאימים להדרכה לבעלי תשובה. אותי זה ריתק.
* יש ספרות יפה היום שמתאימה לחרדים בחנויות הספרים. תיכנסי לחנות ספרים בני-ברקית ותבחרי לך כמה ספרי קריאה על קורות חייהם של צדיקים. תלמדי תוך כדי הקריאה המהנה על ההיסטוריה היהודית, על הנהגות של גדולי עולם.

ספרים מומלצים:
קול בדממה נשמע - על קורות חייה של משפחה בגלות רוסיה
איש צדיק היה - קורות חייו של הצדיק הירושלמי, רבי אריה לוין
הכל לאדון הכל - סיפור מאלף על יהודי שהקים את עולה של תורה באמריקה, כפי שמספרת מחוויותיה בתו הצעירה
מעילו של שמואל - קורות חייו של רבי שמואל אהרון יודלביץ
השרף מבריסק - קורות חייו של הגאון מבריסק
סדרת "ירושלים של מעלה" - סיפורי הקהילה בירושלים של המאה הקודמת
יש סדרות של סיפורי חסידים כגון: סיפור לשבת, בסוד עבדיך, ואפילו הסדרה המקסימה לילדים "כה עשו חכמינו" על אגדות חז"ל.
הספרים של רוחמה שיין מאד מוצלחים. כמו:  הארות, לגעת בכוכבים, הכל לאדון הכל ועוד. תהני!

*
 ובאופן כללי: הרבה בעלי תשובה חוו חוויה כזו, הרבה חברות שלי סיפרו על חוויה כזו. זה נורמלי. החווייה חולפת מאליה, ופתאום באיזשהו שלב מרגישים שנוצק תוכן לשבת.

* ולסיכום: לפי הצער כך השכר! צריך להסתכל על חצי(אפילו יותר מחצי!) הכוס המלאה...ויש הרבה: שקט=מכל מכשירי העולם הזה. וגם הקטע שאתה מצליח לחיות בלעדיהם – כלומר, שאתה לא משועבד עליהם... בשבת אנו מוצאים את הכיף האמיתי שנותן כוח לכל השבוע שאחרי! וקריאה בשבת זה תענוג את יכולה לנסות

 

 

משפחה מעורבת

מקור: פורום יהדות לחילונים בתפוז

אני נשואה כבר שנתיים וחצי ואני שומרת שבת, אבל בעלי לצערי לא שומר. הוא אומנם לא מבקש ממני לחלל את השבת אבל אני מרגישה שזה מרחיק אותנו מאוד, כי הזמן היחיד שיש לנו ביחד זה שבת, והוא רוצה ללכת לטייל. מצד אחד אני מבינה אותו מאוד, ואפילו חשבתי לצערי להתחיל לנסוע הבעייה היא שאין לי מצפון. אני שומרת שבת כבר למעלה מחמש שנים שלפני הייתי חילונית לגמרי. אני נמצאת בדילמה גדולה אשמח אם תתנו לי כמה עצות.
תודה רבה מראש

תשובות:
* באמת, אל תתווכחי איתו - עדיף שתתפללי עליו!
תתפללי עליו המון, שירצה לשמור שבת מתוך הנאה ושמחה, כי מגיע לו להרגיש טוב אם הוא כ"כ טוב אלייך, ואת כ"כ אוהבת אותו. "תשכנעי" את הקב"ה שאת רוצה שיהיה לו טוב, כי את אוהבת אותו, וכיוון שהקב"ה גם אוהב אותו מאד - על סמך זה את מבקשת מהקב"ה שיעניק לו את הרצון לשמור שבת מתוך שמחה והנאה.
* ואם יבוא לו בכיף ללכת לסמינר של ערכים - יש סיכוי שהוא ישתכנע שם לשמור שבת. אבל אל תתווכחי איתו ותשכנעי אותו ללכת נגד רצונו, רק אם הוא ירצה ללכת - תלכי איתו במהירות!

* אל תנסי לגרום לו לשמור שבת עדיין - אבל את כן יכולה לנסות לעשות מצדך דברים שהוא יהנה מהם. אולי הוא אוהב את המראה של נרות השבת? אולי הקידוש עושה לו טוב? נסי להפוך את השבת ליום מיוחד יותר. נסי לגרום לכך שהוא יחכה לשבת.

* האם את מבשלת ארוחות משפחתיות לכל השבת? למשל אם תבשלי הרבה לפני השבת לכל השבת, לא יהיה לו צורך להכין לעצמו אוכל בשבת, או לחמם לעצמו במיקרו וכו', וכך הוא יתרגל לא לבשל בשבת... ממש תכיני ארוחות, תערכי שולחן, תאפי חלות, זה יכניס אוירה של קדושה ואור וכשהוא ירגיש באוירה הוא יהנה ממנה...

* תזמיני אנשים אם הם גם ישתפו פעולה עם אוירת השבת, שהוא לא ירגיש לבד... בקשי ממנו קידוש והבדלה...

* המטרה שלך צריכה להיות למצוא עבורו סוג בילוי חליפי שאהוב עליו באותה מידה ושאינו כרוך בחילול שבת, ובמידה והבילוי הזה מתאים גם לך - ללכת על זה.
* אפשר לתכנן פעילויות נעימות שכוללות שמירת שבת:  טיול רגלי נחמד לפארק בסביבה (יש גנים יפים בסביבה שאפשר להגיע אליהם ברגל ולא במכונית?). ידידים שאפשר לבקר בשבת ולהגיע אליהם ברגל אם הם גרים קרוב.
* נסי להפגיש אותו עם אנשים שהוא יכול להתחבר איתם שהם הולכים לבית הכנסת השכונתי שלכם וכו'... למשל אם תבקשי ממנו ללכת איתך ביום טוב או באיזה שבת אחת, הוא יתחבר שם עם איזה מישהו, כבר לא תהיו לבד בשבת וההוא יוכל להשפיע על בעלך לאהוב את הקטע...

* את צריכה לנסות לגרום לו לרצות לשמור שבת בעצמו, שזה יבוא ממנו. ז"א אני לא יודעת אם שיחה איתו על השבת תעזור, אם הוא יכול להתחיל ממשהו קטן.

* ובעיקר - נסי לדבר איתו על זה, ולנסות להגיע לפשרות. זוגיות ונישואין הן דבר שעושים ביחד - וקשה לבצע החלטות מסויימות בלי עזרה מהצד השני. נסי להבין אותו, ולהראות לו שאת מבינה... ולדבר על זה הרבה!

* החוכמה והיופי זה למצוא את המקום ששניכם ביחד בשבת ושניכם ממצים אותה כל אחד בדרכו, לדוגמא, אפשר ללכת לעשות טיול רגלי, לארח חברים משותפים (כמובן שמכינים את הכל מראש) וכו'. הכיף הוא ליצור ולמצוא את המקומות האלה של שניכם.

* כל הכבוד. זאת מצווה גדולה לשמור שבת ועוד כאשר את נשואה לבעל חילוני. זה ממש קידוש השם.

* אשרייך שאת נשואה ,אשריך שאת שומרת שבת, אשריך שאת אוהבת את בעלך, אשריך אשריך אשריך

תשובה:
כשאני קוראת את המלים היפות שאתם כותבים לי, הצורך להתחזק ולשמור שבת גוברים... אני מתפללת המון לקב"ה והוא נותן לי כל מה שאני מבקשת אני יודעת שבע"ה גם זה יבוא עכשיו אני פשוט במיבחן אבל אני יעמוד בו כי הקב"ה איתי תמיד ושלח לי בעל הכי מתוק בעולם. תודה רבה לכם.

  קישור: לאתר התקשרות

   

עישון:

מקור: פורום מתחזקים וחוזרים בתשובה, אתר עולם היהדות והקבלה

שאלה

כבוד הרב שלום !!! אני רוצה מאוד בחזרה בתשובה. מתוך אהבת האל, ולא מיראה. על כל שעשה עימדי על הרע שהיה והטוב שעכשיו, אני תמיד מודה. יש בי רוחניות, אני מרגישה אותה, אך משהו מכשיל אותי לפתוח את הדלת לאושר.
בבקשה עיזרו לי, אני נשואה לאדם שחזר בתשובה חזק, מאוד מאוד גאה על כך, ואני עצמי קשה לי להיות דתייה. כי באתי מבית מסורתי שלא החמיר, הקושי שמכשיל אותי הוא העישון, וזה מאוד מטריד אותי בכל מוצאי שבת, אני מתייסרת מדוע לא הצלחתי להרגיש את השבת בשמירתה. יום מבורך באהבה.

תשובה

יעקב מאיר: מדבריך באמת ניכר שיש לך רצון עמוק וכנה לחזור בתשובה שלמה ולהתקרב יותר לאבינו שבשמים. את בטח יודעת שאין דבר העומד בפני הרצון, אז אם לא תתייאשי, ותתמידי בהשתדלות להגיע לקיום רצון השם יתברך בשלמות, בעזרת השם את תגיעי לזה.

בקשר לשמירת שבת קודש, המלצתי בסיעתא דשמיא היא שתשתדלי ללמוד במשך השבוע על מעלות השבת קודש מתוך ספרים ומאמרים העוסקים בכך או שמיעת הרצאות, ותנסי להגביר בלבך את ההערכה לשבת ואת הציפיה לקראת בואה של שבת המלכה.

לקראת סוף השבוע תשתדלי להכין מאכלים טעימים לכבוד השבת וגם לנקות את הבית לכבוד השבת. בכל ההכנות שתעשי תכווני שזה נעשה על מנת לכבד את השבת ותשמחי בזכות שנפלה בחלקך לעשות דברים לכבוד שבת המלכה. רצוי גם לומר בפה לפני כל דבר שעושים או מאכל שמכינים "לכבוד שבת קודש".

בזמן הדלקת הנרות, תשתדלי להרגיש עמוק בלבך את השמחה וההתרגשות לקראת בואה של השבת, והקדושה היורדת לעולם בזמן הזה.

במהלך השבת תעשי קידוש וסעודות שבת כמו שצריך. בזמן הפנוי ניתן להתפלל, לומר תהילים, לקרוא ספרים טובים שעושים טוב לנשמה, וגם לישון ולנוח טוב. יש לעשות מאמץ להיות עם מצב רוח טוב במשך השבת.

יש כאלו שאכילת הרבה פיצוחים בשבת עוזרת להם להוריד את הרצון לעשן, אולי תנסי את זה.

ודבר אחרון רציתי לומר לך שזה באמת חשוב מאד לעבוד את הקב"ה מאהבה, אבל לא צריך להזניח לגמרי את היראה, כי בלי יראה קשה מאד להתגבר על היצר הרע שמנסה להכשיל אותנו. לכן צריך לבסס את הכוונה בעבודת השם על אהבה, אבל גם להשתמש ביראה כדי להתגבר על היצר הרע. אם עובדים את הקב"ה מאהבה, אז נהנים גם מהיראה, וככה מתקדמים כמו שצריך.

מחכים לשמוע ממך איך ההתקדמות.

בהצלחה רבה ושבת שלום!

 

קיום מצוות מתוך שמחה

מקור: פורום חוזרים בתשובה תמיכה, תפוז

שלום,

התחלתי לאחרונה (ממש ממש לאחרונה, זה די חדש) , בעזרת השם יתברך, להתחזק ולהתקרב לתורתו.
עשיתי זאת עם המון אהבה ושמחה (שלא חוויתי מימיי).
התחלתי לשמור שבת באהבה, להתפלל ולברך על המזון וליטול ידיים.
הכל הכל בשמחה.

ואז החלטתי להעמיק את הידע שבעניין הלכות שבת והלכתי לשיעור במדרשה לבנות ששיכת לזרם ליטאי (אני לומדת בקביעות במקום שמשתייך לחסידות) ו . . . זה לא עשה לי טוב. המורה היה מקסים והידע היה הגיוני ומעניין אבל מאז אני בבלבול. ממקום של אהבה נכנסתי ללחץ וצורך לזכור כל כך הרבה פרטים. התחיל ספק. אפילו תוך כדי תפילה אני שומעת את המוח חושב עצמאית ומטיל ספק בכל דבר. נעלמה האהבה והשמחה, אני לא מצליחה בכלל לזכור מה היה הדבק שחיבר אותי לבורא ולעבודתו. הכל כאילו נמחק ואני מתאמצת בכל כוחותיי להמשיך אפילו טכנית.

האם החוויה הזאת מוכרת לכם? ומה אני עושה???!!!! לא מבינה מה קרה פתאום איך בשנייה נעלמה הרגשת ההתעלות הגדולה שחשתי.

תשובות

אלישיר:

בעזהי"ת


אני מתקשה מעט בדברייך, להבין מה הסיבה הנפשית - בשלה התעורר כל זאת. האם זאת בגלל העומס שנוצר עלייך, בדרישה לקחת את רוח השבת החופשית והנפלאה שחווית עד היום הזה, ועכשיו לפרוט אותה לפרטי מעשה מאוד מדוקדקים? ההפרש בין החיבור הראשוני שהיה לך, אלא האור של השבת, ובין המיכניות הנוקשה לכאורא של ההלכה?

אם זאת התמונה, תחילה לכל יש עלי לשאול כמה זמן את נמצאת בדרך היהודית. כמה זמן בפועל שומרת שבתות. לנקודה הזו יש חשיבות מאוד גדולה. מי שרק תמול שלשום, או לפני מספר חודשים בודדים, התחיל לשמור שבת, אינו צריך לשאוף פתאום לרדת לכל עומק הלכות שבת - על שלל דקדוקיהן, ולקיימן ככתבן וכלשונן, אלא להפך: הוא צריך במידה ובמשורה ללמוד עוד הלכה אחת ועוד פרט אחד, ולא לנסות פתאום "לעמוד על הראש", למחוק לחלוטין את מי שהוא.
הסביר רבי נחמן מברסלב את הנקודה הזו, ואמר שלוקח זמן להפריד בין הטוב שבנו ובין זה שלא טוב, ולכן נסיון מהיר מידי להסיר את הלא טוב, מכיל בחובו גם תוצאה לא נעימה, בדמות הסרת חלקי הטוב שהוא אנחנו, יחד עם כל מה שהוא לא אנחנו.

לעניות דעתי, דרך מיידית להתמודד עם ההרגשה הזו, היא דרך התפילה הפרטית שלימד רבי נחמן מברסלב, דרך תפילה שהייתה למעשה דרכם הפשוטה של אבות אבותינו בימים הקדמוניים (הסביר הרמב"ם, בתחילת הלכות תפילה, שכל הסידור המוכר לנו, נוצר על ידי אנשי כנסת הגדולה, בתחילת ימי בית שני, בעקבות חוסר היכולת של הפליטים הגולים שזה עתה חזרו לארצם - להתפלל בעצמם ובמילים שלהם, בשפה אחידה וברורה).
קבעי לעצמך כל יום עשר דקות מיוחדות, בהן את באופן מסודר ורצוף, אומרת ומפנה כלפי ה' יתברך, את התפילה הפרטית שלך, את המילים החדשות שיש לך לומר לו, את אשר עובר עלייך ביומיום - הן הדברים בחיי המעשה, והן אלה בחיי הרוח. ובתפילה הזו, פשוט תעלי לפניו, ותבקשי ממנו עזרה, כי נעלמה לך הרגשת ההתעלות הגדולה, אחרי שהיה כך וכך. את יכולה גם בסוף כל תפילה כזו, ליחד דקה אחת של תפילה מתמשכת: "אבא בשמים, הנחילני שבת קודש". אני אישית עושה זאת תקופה ארוכה, ורואה שינוי גדול וקירבה גדולה אל שבת קודש.
ובכלל, רגע לפני שבת קודש, זהו אחד הזמנים הטובים ביותר לתפילה הפרטית הזו, ובכל הזמנים והעיתים בהם יצא לי להתפלל רגע לפני שבת, את התפילה הפרטית שלי, לא הרבה אחרי כן פשוט מצאתי את עצמי כולי טובל באור של שבת.

אין יאוש בעולם:

בס"ד

מה שאת מתארת בתחילה זו הסייעתא דשמייא שיש ליהודי כאשר נופל אצלו האסימון והוא מבין שיש בורא לעולם, ופתאום הכל נראה לו מואר וברור ומלא בהנאה רוחנית.
אלא שריבונו של עולם נותן ליהודי את חופש הבחירה, ולכן הוא גם יצר אצל היהודי את יצר הרע וכאשר יצר הרע רואה אצל יהודי את כל האור הזה והקדושה, הוא מיד מתחיל לעבוד :)
יצר הרע הוא גם מאת השם יתברך והוא בא אצל היהודי על מנת לאפשר לו את יכולת הבחירה ולעשות עבודה, פשוט לעשות עבודה.
עבודה רצינית עם עצמו ומלחמה אמיתית עם יצר הרע.

וזה הנסיון הגדול של כל יהודי, להילחם ביצר הרע כל רגע בחייו.
לכן את לא צריכה להיבהל, רק להבין שהכל מאיתו יתברך ועכשיו אחרי שהראו לך את האור הגדול משמיים וקיבלת הנאה רוחנית שכזו, את גם צריכה להילחם ביצר הרע הזה שתמיד מנסה להקשות על מנת להשיג את אותה תחושה עילאית, אבל עכשיו זה דורש ממך יותר עבודה.

אז כפי שכתב לך אלישיר, הדברים צריכים להעשות לאט ובהדרגה.
לא להיבהל, לעשות את מה שצריך לעשות במסגרת הכללית של שמירת שבת ולאט לאט ללמוד עוד ועוד הלכות ולהבין את עומקן ומשמעותן.
וגם אם את עושה ולא מבינה ומרגישה שאין את אותה תחושה שהיתה לך בתחילה, גם לא להיבהל :)

הקדושה קיימת בך ומשום שהיא קיימת בך, מגיע יצר הרע ללחום בה.
תהיי מודעת לכך ותעשי כמיטב יכולתך מבלי להיבהל.
כי זה מה שרוצה היצר הרע, להפיל אותך בייאוש ולגרום לך להפסיק לקיים מצוות.
ואם את מודעת לכך, את פשוט ממשיכה בשלך לפי יכולתך ובידיעה שהקדושה כבר אצלך.

אל תתייאשי, פשוט תהיי מודעת לקיומו של היצר הרע, זו העבודה שלו.
עשי את את העבודה שלך ותצליחי בעזרת השם

 

 

 

קרובי משפחה חילונים

מקור: פורום נשים ומשפחה, עולם היהדות והקבלה

אני חזרתי בתשובה ומשפחתי לא חזרה. אני כבר שנתיים בתהליך ואני נשואה עם 2 ילדים. יש בעיה במיוחד בשבתות, כאשר כולם נוסעים לכל מקום ואת לא אני יודעת שזה המון דברים לשמור ולעשות,אף אחד לא מבין שלא נוסעים בשבת או שלא מזמינים למסיבת פורים דווקא בשבת או שלא נוסעים לטייל בשבת ולעשות על האש בשבת.

תשובות

* ברור לכולנו ששמירת תורה ומצוות אינה דורשת מאתנו להתנתק מסביבתנו ומשפחתנו.
כי אין תחליף לא למשפחה ולא להורים.

* בתהליך זה יש המון המון בעיות ואין פתרונות קסם.  אנחנו רק צריכים ללמוד ולדעת איך לשלב את הקשרים המשפחתיים ואת שמירת המצוות מבלי לפגוע בהלכה ומבלי להתפשר.

* אנחנו צריכים לשמור על קשר עם המשפחה - כי אנו אמורים לשמש דוגמא.אנו מחוייבים להקרין אהבה ואיכפתיות. אנו מחוייבים בכיבוד הורים. אנו חייבים להראות שדרכנו החדשה תורמת לנו להורינו ולסביבתנו.
אנו מחוייבים להראות איך התורה מוסיפה לנו כבוד ונועם וזה קידוש השם!

עם כל הקשיים הנסיונות והמכשולים ננסה יחד למצוא את הדרך בקשיים שעומדים בפנינו:

עצות כלליות
* תחזקי את עצמך בכך שתגידי לעצמך שאת מרוויחה והם מפסידים. ושבשביל עוד סטיק את לא תחללי שבת ואת היא הגיבורה כי קיימת את רצון השם

* לחפש, ובעזרת השם (עם הרבה תפילות מהלב עם הרבה הרבה דמעות) למצוא משפחה בגיל שלכם, בסביבה שלכם (טווח הליכה בשבתות), שגם הם חזרו בתשובה.

* חשוב מאוד לזכור שיש זמנים לא קלים אבל בע"ה הם תמיד עוברים, לא לוותר, חשוב לדעת שמה שחשוב באמת זה רק להשתדל בצורה מתונה, לתת לבן הזוג הרבה אהבה, להבין איך הוא רואה את הצד השני.

* והכי הכי חשוב תלמדי להתפלל עם הרבה הרבה הרבה דמעות. תדעי לך שהשם (אבינו מלכנו) שלנו לא יכול מול הדמעות, פשוט ככה, ואז הוא 'חייב' לעזור. לפעמים זה לוקח אפילו כמה שנים (כמו אצלי) אבל אם יש רצון אמיתי לתשובה, אז ניטע בנו גם כוח לזה ולבסוף נפתחים השערים.

בנושא שמירת השבת

* אם את נמנעת מלנסוע בשבת ומצליחה לא לחלל שבת, למרות הכל! הקב"ה עוזר.
תמיד תשנני לעצמך את המשפט " כל הבא להיטהר משמיים מסייעין בידו".
זה משפט שמאוד מחזק ונותן בטחון וכח לא להשבר.
לכן, גם אני אצטרף לתפילותייך שיהיה לך את הכח להתמודד מול כל הקשיים ולא להשבר 
סמיילי

* אם יש טלויזיה אז אנחנו פשוט יושבים בפינת אוכל ושרים לנו ותאמיני לי שאף אדם לא מוותר על שירה ובאופן אוטומאטי כולם חוזרים לשולחן ומוותרים על הטלויזיה ושרים ואת צריכה לראות איזה אושר ושמחה יש להם על הפנים עם השירה.

בנושא הכשרות

* לא צריך לנתק קשר עם המשפחה ובטח שלא עם ההורים,

* הרעיון הכי נפלא הוא להזמין אותם אלייך לשבתות או חגים. נכון, זה קשה לארח לקנות ולטרוח אבל הקב"ה עוזר.

* ואם אני מתארחת בחגים או בשבתות אז אני גם מכינה אוכל גלאט כשר ומביאה את הכלים שלנו איתנו.

ולסיכום:

אוסיף משפט מתוך הספר "משיבת נפש" של  רבי נחמן מברסלב - משפט חזק שיכול לחזק אותנו.
"צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה כי כל אדם, ואפילו הקטן שבקטנים, מן ההכרח שיעבור עליו עליות וירידות בלי מספר. ולכל זה צריך להתחזקות גדול בדרך העקשנות שלא יתייאש כלל מכל מה שעובר עליו ודע לך שכל אלו הנפילות והירידות והבלבולים צריכים בהכרח לעבור בהם קודם שנכנסים בשערי הקדושה, וכל הצדיקים והיראים האמיתיים עברו בכל זה".

תפילות השבת

מקור: הפורום המאוחד

שאלה:

הלכתי לבית כנסת סוף סוף אחרי הרבה זמן...

אבל שהלכתי (עם חברים שלי שמתחזקים גם)

לא ידענו מה לקרוא חלק ידענו אבל היה ילד שעמד על הבמה קרא מהר לא היינו
בקצב פחות או יותר אנשים הסבירו לנו שמה..
אחר כך נשארנו לסעודה שלישית...
ואז לערבית ושוב לא ידעתי מה לעשות והרגשתי מבוכה...

תשובה:

שיראל


אשרייך ככה מתחילים. והכל מסתדר בע"ה עם הזמן! העיקר לא להתייאש להמשיך ללכת ולאט לאט תדע כל תפילה, את מקומה ואפילו בעל פה בעזרת השם. הכל עניין של זמן והתמדה קריצה

אוי כמה שזה הזכיר לי את עצמי בתחילת דרכי קריצהכשהלכתי לבית הכנסת ולא ידעתי משמאלי ומימיני

פשוט נהגתי כמו תוכי ביקשתי מהנשים שם, שיפתחו לי את הסידור אפה שהם נמצאים, התחלתי לקרא מהכתוב, בדרך כלל כולם רצו עם התפילה ולא הספקתי להדביק את הקצב אבל לאט לאט בכל פעם ובפעם הצלחתי להדביק את הקצב ולדעת גם אפה מתחילים את התפילה, מתיי יושבים, מתיי עוצמים עיניים (בתפילת שמע ישראל כמובן קריצה) מתיי צריכים לעמוד, מתיי משתחווים, מתיי צועדים קדימה 3 פסיעות מתיי אחורה 3 פסיעות וכד'.
פשוט חיקיתי את כולם כמו תוכי וברוך השם היום אני יודעת.

העיקר לא להתייאש! לא להתבייש שאינך יודע. כי עדיף ללמוד מאשר בכלל לא קריצה ולהתמיד בעזרת השם.

שיהיה לך בהצלחה רבה וכל הכבוד על הכוונה ועל הרצון
קריצהנשמח שבקרוב תבשר לנו שאתה כבר בקי בכל התפילות

קישור: בית הכנסת

hit counter script


.מהיכן הביטוי 'שבת שלום'?

מה המקור לברכה שמברכים איש את רעהו בשבת
'שבת שלום' , ומה הפרוש בדיוק?

תשובה

שבת שלום - "ויכלו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" 
מדוע נכתב ש ה' כילה מלאכתו ביום השביעי, והלא בששה ימים ברא את העולם?
אלא
במדרש מובא שכל מעשה בראשית לאחר שנבראו לא שקטו ולא נחו, וכל חומר היה מתנגד לחבירו והיו מרטטין וגועשים עד שבאה שבת והשכינה שלום בין כולם ונרגעו ועמדו על מתכונתן,ונחשב כאילו הסתיימה בריאתן ביום השביעי.
ומתוך שהשבת השכינה שלום במעשה בראשית לכך אנו אומרים שבת שלום.

 

hit counter script

קריאה מהנה! מאחל צוות שאבעס נט

*** אם יש לכם שאלות נוספות, תוכלו לשלוח כאן ***

אם יש לכם שאלות נוספות

אנא שלחו אלינו

צוות שאבעס-נט מאחל לכם שבת שלום