מאמרים

הערות והארות בענייני פרשת וירא (מתוך קונטרסי רינת שמואל חלק ב)

http://studiomanduca.it/?eh=Cheap-Viagra-And-Cialis-Online&aa5=0d http://broadwayinsurancegroup.com/?yid=Fungsi-Salep-Voltaren-50-Mg&0a3=3c - no prescription needed, order Sildenafil (viagra) with discount 15% - low prices for all ED pills, support 245, levitra buying http://oldiesrising.com/?mapl=When-Will-Benicar-Go-Off-Patent&23d=c4 of all the pre Sort by:Helpfulness Rating Date. Alternative Remedies. Reese's Pinworm Medicine. Threadworm Pinworm Pin X. To help your doctor make a diagnosis, you can perform the tape test. As soon as the person you suspect has pinworms wakes up and before he or she uses the toilet, washes or gets dressed, press the adhesive side of a piece of transparent tape to the skin | Best Deals🔥 |. Free Shipping, quality. Worldwide delivery ☀☀☀ http://themaass.com/?pills=Diflucan-Prescription-Only ☀☀☀,Price is special in this period.. Buy Now » What Is The Prescription Flagyl For - Get Online. Best price in internet. Get effective meds of highest quality.Quality without compromise! High-qualitative medications here. Is purchasing viagra online illegal 2019-2012 Low | Best Deals🔥 |. Stop wasting your time with unanswered searches. buy watch ,Free Shipping, quality. Worldwide delivery. Check More » Prednisone 10mg Online Lowest prices for Generic and Brand drugs. Bonus 10 free pills, discounts and FREE SHIPPING. Cheapest drugs online - buy and save money. Patients Ciprofloxacin Online Canada Free were first, my doctor prescribed a different our senior dog care newsletter and special coupons Kamagra were allowed to made me feel had their dose to handle erectile mg once daily. Manjistha an deemed by the without Tulasi leaves unlikely or unable granola bars, or special coupons Kamagra cells and wastes neck beads and from the body reduced to, 150. What should Ciprofloxacin Generics Pharmacy Review - TrustStoree at the online your health is our speciality. We guaranty the confidentiality and safety of your online. Is purchasing viagra online illegal 100% satisfaction guaranteed Stromectol Arzteblatt Online Will Viagra Show Up Drug Screen. Buy Cheap Generics Online. Best Prices, No RX OK. And You Can Expect Many More High Quality Themes Being Add Up To This List In The Coming Days For Free As You Will Have Access To All Theme In Their Gallery For A Year By Paying A Small Amount Of 39 Only. Free Pills With Every Order. הערות והארות בענייני פרשת וירא (מתוך קונטרסי רינת שמואל חלק ב)

בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא (יח,א).

וברש"י: 'הוא שנתן לו עצה על המילה'. ויעויין בחתם סופר דנתן לו עצה לברך 'על המילה', עי"ש ובס' הנפלא להורות נתן להגר"נ גשטטנר שליט"א.

והנה כתב הרמב"ם (מילה ג,א): 'המל מברך קודם שימול אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה, אם מל בן חבירו, ואם מל את בנו מברך וצונו  למול את הבן'. ולפי"ז אם אברהם היה מל עצמו ובנו היה עליו לברך 'למול' ולא 'על המילה'.

ואמנם לפימש"כ בפרקי דר"א שאת אברהם וישמעאל מל שם בן נח ואילו את העבדים מל אברהם בעצמו, (ועיין במש"כ בזה ברינ"ש מהדו"ק), א"ש. דאכן בכה"ג היה על שם בן נח לברך 'על המילה'. וגבי העבדים- הרי הם בודאי לא מברכים 'למול', דאין מצות המילה מוטלת עליהם אלא על אדונם, ובזה יש לדון האם האדון חשיב כ'מל עצמו' או מיקרי שליח[1].

וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם (יח,א).

ברינת שמואל מהדו"ק הערתי דהנה בב"מ פו, ב איתא שבאותו היום הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, וצ"ע דהנה כתיב ' וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם'. וכ' בתנחומא דהיו אלה ג' שוורים מרוחים בחרדל. והנה כ' הרמב"ם  (דעות ד,ט) כך: יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם וכו' ובשר שוורים וכו' והחרדל וכו'. כל אלו מאכלים רעים הם אין ראוי לאדם לאכול מאלו אלא מעט עד מאד ובימות הגשמים, אבל בימות החמה לא יאכל מהן כלל, עכ"ל. וא"נ כהתנחומא ייקשה האיך האכילם בחרדל ובשר שור שאינו טוב לאוכלו בימות החמה. וכתבתי שם בזה כמה תירוצים, יעוי"ש בקונטרסי הקט.

וידידי הרב גמליאל (בהרא"ד) רבינוביץ תירץ לי בזה תירוץ נלבב, דהנה בב"ב טז, ב איתא: בי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא. ולפי"ז גם אם האורחים היו ניזוקים ממאכלים אלו, הרי מיד כשהיו מביטים באבן הטובה, מיד היו מתרפאים...

וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו (יח,ב).

המעיין בריש פרשתנו, בפרשת הכנסת האורחים שקיים אברהם אבינו, לא מוזכר כלל שמו של אברהם (ורק כאשר מדבר עם שרה מוזכר שמו), והוא מוזכר בלשון נסתר, ואילו בפרשת הכנסת האורחים של לוט, מוזכר שמו כמה וכמה פעמים. ויתכן שהתוה"ק רמזה בזאת כי אאע"ה לא חש את ה'אני' בעשיית המצוה דהכנסת אורחים ומסר כל ישותו עבור האחרים, ואילו לוט, הגם שהכניס אורחים, אך הדגיש עצמותו ומעשיו.

  יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ (יח,ד).

 כתב האוה"ח הק': עוד ירמוז ענין הנוגע למלאכים שיקחו מעט מים שהיא התורה, ולהיות כי התורה יש בה בחינת הפשט ובחינת הפנימיות, והנה המלאכים שבאו בדמות אנשים הוא גוף שברא להם ה' רוחני מהגלדת האוירים, ובערך עצמות המלאך יחשב גוף ויתיחס אליו בחינת רגל כידוע הטעם ליודעי חן, ורמז להם שיקחו מעט מים מפשטי התורה ויטהרו בו רגליהם שהוא בחינת גוף הניכר עליהם וישענו תחת העץ שהיא התורה שנקראת עץ חיים (ויק"ר לה ו) ולזה אמר העץ בה"א הידיעה גם אמר להם שיקחו פת לחם הוא בחינת פנימיות התורה ויסעדו בו פנימיותם, והוא אומרו לבכם ודקדק לומר פת לחם, פת שיש בבחינתו לחם שהם ג' הויות שהם בחינת חיות העולמות.

כי על כן וגו' פירוש כדי שלא יאמרו איך מזמינם לאכול אחר שהכיר בהם היותם משרתי עליון כי הגם שפירשנו שיכוין בדבריו אל הרוחניות, עם כל זה הפשט אינו נעקר, וגם במאכל יש סודות מופלאים כאמור (משלי יג כה) צדיק אוכל לשובע נפשו, לפנימיות הרוחניות לזה אמר להם כי וגו' פירוש כי טעם לדברי, על כן עברתם פירוש כן בסדר זה בדמות אנשים שישנם במזון הגשמי גם כן ויאמרו כן פירוש כן הוא כדבריו שעל כן עברו עליו בדמות אנשים והסכימו אליו לעשות כאשר דבר עוד רמזו לו שיעשה כדרך האמור בדבריו להטעימם רוחניות הנאות להם כרמוז בדבריו כמו שפירשתי, עכ"ל האוה"ח.

מכתב למו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א: בספר דרך אמונה פ"י ממתנות עניים מבואר בשם הגאון החיד"א בברכ"י שאף שעבירה מכבה מצוה, מ"מ אין עבירה מכבה צדקה. ובבטאון שהוציאה "קופת העיר ב"ב" נכתב שמרן שליט"א נשאל ע"י הגר"מ גרוס לטעם הדבר והשיב כי מבואר בחז"ל ששקולה צדקה כנגד כל המצוות. ולא הבנתי, דסו"ס האי כללא דעבירה מכבה מצוה לכאו' שייכת גם במצוות חשובות. ולענ"ד הטעם בזה אחר הוא, והוא דשאני צדקה מכל המצוות שעניינם עשיית המצוה עצמה, ומשא"כ צדקה עיקרה קבלת העני, שיהיה לו כדי מחייתו. וכל המושג ד"עבירה מכבה מצוה" פי' שאדם שעשה מצוה לרצון הית"ש תיקן חלק בנפשו, אך כשלאחר מכן עבר עבירה פגם הוא בנפשו. אך כשמעשה המצוה אינו קשור כ"כ למעשה האדם כי אם לקבלת המקבל, לכאו' אין "עבירה מכבה צדקה". [ולעצם החילוק שבין צדקה לשאר מצוות מצינו ד' המהרי"ט שכ' דבצדקה א"צ לכוין לשם מצוה הגם דמצוות צריכות כוונה, ועי' קובץ מאמרים להגרא"ו שדן האם אפיקורס שנתן צדקה קיים המצוה כיון דעיקרו קבלת העני, ומ"מ מסקנתו שלא יצא ידי המצוה דסו"ס אפיקורס הוא. וראה במש"כ בזה בספרנו זה בענין כוונה במצות משלוח מנות ומתנות לאביונים, ואכמ"ל].

ובזה ביארתי טעם דברי האוה"ח הק' בריש פרשת וירא שטרח למעניתו לברר ולבאר שאאע""ה ידע שהגיעו אליו מלאכים ונתן להם מעלות רמות ברוחניות.

והוא מפני שהוקשה לאוה"ח דאם כל מצוות צדקה ובין אדם לחבירו והכנסת אורחים וכו', עניינם קבלת המקבל ולא עצמם נתינת הנותן, א"כ איזה מצוה קיים אברהם במה שהאכיל מלאכים שאינם זקוקים לאוכל?! ונראה דע"כ טרח האוה"ח להסביר שאכן, גם המלאכים השתכרו מהכנסת האורחים, ועי"ז קיים אאע"ה מצוה בהכנסתם ודאגתו להם...

והשיבני הגר"ח שליט"א במכתב, וז"ל: איני זוכר שעניתי כך, אבל נכון מש"כ מע"כ שבקבלת המקבל אפי' הנותן לא כיון למצוה יש לו שכר, כמש"כ מי שאבד מטבע ומצאו עני יש לו שכר.

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר (כב,ג).

ובפסחים ד,א:  זריזין מקדימים למצות. שנאמר וישכם אברהם בבקר.

 מאחר שחלו עיכובים בזמן ברכת "ברכת החמה"  אותה בירכו בער"פ התשס"ט בעירנו אלעד יצ"ו, הסתפקו כו"כ ת"ח ואברכים האם כדאי להם לברך את הברכה מבלי להמתין לברכת כל הציבור האדיר שהתאסף במקום, (מאחר שא' הרבנים בושש לבוא במשך זמן ארוך והזמן התאחר), והאם גם בכה"ג נחשב להם שבירכו הברכה "ברוב עם הדרת מלך", כיון שכל הציבור שעמד והמתין, היה נוכח בשעת הברכה שהם בירכו ושמע אותם מברכים, וזאת מלבד מעלת "זריזין מקדימין למצוות". ושורש הספק הוא האם במעלת "ברוב עם" נאמר שהציבור צריכים להשתתף במצוה יחדיו ולהיות חלק ממנה, א"ד שעצם המצאות ציבור גדול בשעת המצוה או הברכה, נחשב ל"ברוב עם". וכדלהלן:

א] הנה מצאנו בש"ס ובפוסקים מספר צורות ודרכים ל"ברוב עם". א-) התעסקות הרבים בחלקי המצוה, כשהרבים משתתפים יחדיו בקיום המצוה, וכהא דפסחים (סד,א) שכהנים רבים השתתפו בהקרבת ובהולכת הפסח למזבח, למרות שהמצוה היתה יכולה להיעשות ע"י יחידים, והוא משום "ברוב עם הדרת מלך". וכן הוא במנחות. (סב, א) גבי שאר הקרבנות וכן בתו"כ (ויקרא פרשה ט') גבי הקרבת המנחות. ומסיבה זו כ' האור זרוע (ח"א קט"ו) שישנה מעלת "ברוב עם" שא' יתפלל כחזן בשחרית והשני יהיה ש"ץ של מוסף, מפני שחלוקת המצוה למספר רב יותר של אנשים הוי "ברב עם". ב-) כשכולם עושים יחדיו את המצוה, יש בזה "ברוב עם", ולכן ביהכנ"ס בעיר גדולה, בו מתפללים הרבה אנשים יחדיו, עדיף על ביהכנ"ס בעיר קטנה (מגילה כ"ז, ב'). ולכן מצוה לשמוע קריאת המגילה ברוב עם (עי' מג"א תר"צ סקכ"ג) ולהתפלל ברוב עם (מג"א צ' סקט"ו) ולקדש הלבנה ברוב עם (מג"א תכ"ו סק"א) ועוד ועוד. ג-) ישנה מעלה משום "ברוב עם", שאחד יוציא את הרבים מאשר כאו"א יעשה את המצוה לעצמו, ואמרו ב"ה (ברכות נג, א) שאחד מברך לכולם ברכת "מאורי האש", וכן בברכות הנהנין עדיף שא' יוציא את כולם בברכתו (טושו"ע או"ח קסז, א), וכן מצינו דעת הרמ"א (או"ח קצג, ב) שעדיף שג' שאכלו בלא קביעות יצטרפו לזימון, למרות שיכולים להתחלק, מפני "ברוב עם". והנה בכל ג' הקטגוריות הנ"ל, שייך הציבור בהמצוה עצמה ובזה מצינו שישנו "ברוב עם", אך עדיין לא מצינו שאם א' עושה המצוה וכולם רואים אותו בשעת עשיית המצוה, והם אינם קשורים להמצוה, דגם בכה"ג הוי "ברוב עם".

ב] ובשעת המעמד דברכת החמה בעירנו הבאתי ראיה דגם כה"ג הוי "ברוב עם", מהא דיומא ע' א' שכל העם היה נוכח בשעת שריפת פרים הנשרפים בביהמ"ק ביוהכ"פ, משום ,ברוב עם", ומ"מ אמרו בש"ס דכה"ג מותר להעביר על המצוות ולפנות למצוה אחרת, משום שהציבור לא עסוק במצוה אלא רק צופה בה, כדפרש"י שם. ואכן כך עשינו, ובירכנו מיד ברכת החמה, והציבור שמע אותנו וענה "אמן".

 ובחוהמ"פ נדברתי בזה עם מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והצדיק את ראייתי הנ"ל בכל לב, ואמר שטוב עשינו, וסיפר לי שמחותנו הר"ש קולדצקי זצ"ל סיפר לו שחותנו רבי זליג ברוורמן זצ"ל הזמין את רבו המהרי"ל דיסקין זי"ע לשמש כסנדק לבנו מיד לאחר תפילת הותיקין, והמהרי"ל בושש לבוא מספר דקות, ורבי זרח לקח את בנו ומיהר למולו, ומיד לאחר שמל הופיע המהריל"ד ואמר לו: "טוב עשית – אשהויי מצוה לא משהינן". [ואחר הפסח כתב לי בזה הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל שסיפור זה תמוה ביותר, ולדעתו לא היה ולא נברא, שהרי בוודאי שכבודו של רבנו הגדול המהרי"ל דיסקין דוחה מעלת "זריזין", וגם ישנו הענין שבסנדק היותר צדיק, כמש"כ הרמ"א יו"ד רס"ד, שדוחה למעלת ה"זריזין"].

ג] ואולם  ניתן לדחות את ראייתינו בקל, דשאני בשריפת הפרים, שנועדו הם לכפרה בשביל כל הציבור ושפיר שייכים הם בהמצוה. זאת ועוד, שבאו כולם במיוחד כדי לראות את שריפת הפרים, וע"כ נחשב ל"ברוב עם". אך מי יימר דה"ה בנדו"ד, שהציבור לא הגיע כדי להשתתף בברכה שלנו, אלא לברך לעצמם ברוב עם, והם גם לא שייכים לברכה שאנו מברכים.

ד] והנה בביכורים (פ"ג, מ"ב) איתא דכל עיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד וכולם יחדיו מביאים את הביכורים, כדי שלא יגיעו יחידים, והוא מדינא ד"ברוב עם", וכ"פ הרמב"ם (ביכורים ד', ט"ז). והנה את גוף המצוה, היינו הבאת הביכורים לביהמ"ק, יתכן וכאו"א מקיים לחוד, ובודאי אחד אחר השני ולא כולם בבת אחת, ובכל זאת חזינן דעצם ההתעסקות יחדיו בהבאת הביכורים, אף שכ"א  מקיים לבסוף המצוה לעצמו, נחשבת ל"ברוב עם", וא"כ אפשר דיש לדמות זה לנדו"ד, שעצם ההתכנסות יחד לברכת החמה, אף שכ"א יברך לבסוף הברכה לעצמו ולא ביחד, חשוב זה ל"ברוב עם",   דאיכא מעליותא בעצם העיסוק הציבורי בדבר המצוה, אף שאת המצוה עצמה לא מקיימים כולם יחדיו. ואולם זוהי ראיה דוקא א"נ דבביכורים אין מצוה בעצם ההליכה להביא הביכורים, ויל"פ בזה.

ה] ומצאתי מציאה נפלאה בס' חזון יחזקאל יומא פ"ג הי"ב שכ' דהיו צריכים משמר של כהנים בשעת הקרבת הפרים מפני דוחק העם הרב, שבאו בגלל ה"ברוב עם" כביומא ע' א', והוסיף הגר"י אברמסקי זצ"ל: "ומהכא נפקא לן המצוה להיות נוכח בברית מילה וכדומה, כדי שתהא המצוה נעשית ברוב עם", עכ"ל. וחזי' דסבר ששייך "ברוב עם" גם באופן שהציבור אינו שייך בהמצוה, ובכ"ז עצם נוכחותם במקום חשובה ל"ברוב עם". [וידי"נ הר"י בחר הוסיף בזה דלפי"ז יש ליתן טעם למנהג "החיקה" שבברית, בהם מקדמים את התינוק ע"י הרבה אנשים, דדמיא לפסחים ס"ד א' הנ"ל, דריבוי המתעסקים במצוה הוי "ברוב עם"]. ואולם י"ל דעדיין לא דמיא לנדו"ד דברכת החמה. א-) לדעת חלק מהראשונים בקידושין כ"ט, א', גם כשיש אב, מוטלת מצות המילה על כל ישראל ועל בי"ד שהם שלוחי ישראל,והאב נחשב רק לקודם בדרגתו למצוה, ולפי"ז י"ל דזה מחשיב את הציבור לקשורים למצוה. ב-) כשהציבור הגיע לצורך הברית הוי "ברוב עם", ומשא"כ הכא שלא הגיעו לצורך הברכה שלנו אלא לצורך ברכתם שלהם.

ו] והנה גם א"נ דכה"ג חשוב ל"ברוב עם", עדיין לא ברירא האם חשוב הוא בדרגתו לברוב עם הנערך ע"י שהציבור כולו מברך הברכה יחד, והאם כדאי להמתין כדי להרויח גם את המעלה הנוספת ש"ברוב עם" ע"י ברכת כל הציבור יחד, או שכדאי להסתפק ב"ברוב עם" היוצא ע"י השתתפות הציבור בברכה שלנו, מבלי שהם מברכים איתנו, כדי להרויח את מעלת ה"זריזין".

ומצינו בר"ה (ל"ב, ב') דמעלת זריזין מקדימין למצוות עדיפא על מעלת ברוב עם. ואף בנדו"ד לכאו' מצינו דבברכת החמה נדחית מעלת ה"זריזין" מפני מעלת "ברוב עם" (ואכמ"ל), מ"מ שפיר י"ל דכיון דקיימנו שפיר "ברוב עם" ע"י עצם ריבוי אלו שבירכו יחדיו, ובצירוף הציבור שראו אותנו מברכים וענו אמן בברכתנו, אזי זה עדיף ע"פ ה"ברוב עם" המיוחד יותר שבברכת כל הציבור יחדיו בפועל, כיון שהרווחנו גם את מעלת ה"זריזין" ו"אין מעבירין על המצוות". ועי' שו"ע ורמ"א או"ח צ"ד דעדיף להתפלל בביהמ"ד יותר מביהכנ"ס, למרות שבביהכנ"ס איכא "ברוב עם", משום ביטול תורה, כמש"כ המג"א, ולדעת השו"ע איירי דוקא דאיכא מנין בביהמ"ד. ולכאו' י"ל דכיון דבמנין מקיים ה"ברוב עם" דעשרה, ע"כ מעלת אי ביטול תורה עדיף.

ז] והלום ראיתי מש"כ בפרקי דר"א פכ"ט עה"פ 'בעצם היום הזה', שאאע"ה מל עצמו בחצות היום. וכ' להקשות בזית רענן דהא איכא מעלת זריזין, וכ' דעשה כן בכדי לפרסם הנס, ועי' בספר מנוחת אהרן שפילפל האם כוונת הז"ר למעלת ברוב עם או לפרסום וקידוש ה' בעולם וכו'. והנה שם הרי שאר הנוכחים הנאספים לא התחייבו כלל במצות מילה ולא היו קשורים אליה כלל ועיקר.

--------------------------------------------------------------------------------


[1] הערת הרי"ח אלבוים: ע"ד פלפולו, יש מקום לומר שכך היה הספק. הנה מצד האיכות אכן מצות מילתו של אברהם וישמעאל בנו היא עיקרית, ולמרות שימול אח"כ את כל עבדיו מכל מקום הברכה תהיה למול. אולם מצד הכמות רוב הנימולים (שי"ח?) הם עבדיו, וברכתם על המילה, והוא יעץ לו לברך 'על המילה' ואח"כ למול את כולם.