אתר השבת

 

 

בשום מקום ל"זאת חוקת התורה"  

א נמנעו חז"ל מלגלות חולשות במעשי אבותינו הגדולים, ודווקא על ידי כך הגדילו תורה והאדירו את לקחה לדורות. אף כאן, הערה אחת שלהם מרמזת לנו, כי הניגוד העמוק שבין נכדי אברהם, מקורו העיקרי היה - לא רק בתכונותיהם - אלא גם בחינוכם הלקוי.

כל עוד היו קטנים לא שמו לב להבדלי נטיותיהם הנסתרות - תורה אחת וחינוך אחד העניקו לשניהם, ושכחו כלל גדול בחינוך (משלי כ"ב, ו'): "חנוך לנער על פי דרכו". יש לכוון את החינוך בהתאם לדרכו המיוחדת לו בעתיד, ההולמת את התכונות והנטיות הרדומות בעמקי נפשו, וכך לחנך אותו לקראת המטרה הטהורה, האנושית והיהודית כאחת. התפקיד היהודי הגדול אחד ויחיד בעיקרו, אך דרכי הגשמתו רבות ומגוונות, כריבוי תכונות האדם וכרבגוניות דרכי חייהם.

המושיב את יעקב ועשיו על ספסל לימודים אחד, ובאותם הרגלי החיים מחנך אותם לחיי לימוד ומחשבה - מובטח לו שאת אחד מהם הוא מקלקל. יעקב ישאב ממעיין החוכמה בחפץ גובר והולך. ואילו עשיו רק יצפה ליום, בו ישליך מאחורי גבו את הספרים הישנים, ויחד איתם תעודת חיים גדולה שהכיר אותה רק באופן חד-צדדי, ובדרך שמעצם טבעו הוא סולד בה.

אילו העמיקו יצחק ורבקה לחדור לנפש עשיו, אילו הקדימו לשאול את עצמם, היאך יכולים גם האומץ, הכוח והגמישות הרדומים בנפש עשיו - היאך יכולים להטות כל אלה לדרכי השם, כי אז ה"גיבור" שלעתיד, לא היה הופך ל"גיבור ציד" אלא ל"גיבור לפני ה' באמת". יעקב ועשיו על כל נטיותיהם השונות היו נשארים אחים תאומים ברוחם ובדרך חייהם; עוד מראשית היתה חרבו של עשיו כורתת ברית עם רוחו של יעקב; ומי יודע איזה שינוי היה צפוי לקורות הימים על ידי כך.

 

אך לא כך היה, "ויגדלו הנערים" - רק משגדלו הנערים והיו לגברים, הופתעו הכל לראות, כי אלה אשר מרחם אחד יצאו ויחד נתגדלו, נתחנכו ולמדו, והיו כה שונים בטבעם ומנוגדים במעשיהם.