אתר השבת

טעם יו"ט דשביעי של פסח

טעם יו"ט דשביעי של פסח

/ש"ב גנוט/

הנה מקובל הוא שאנו חוגגים את שביעי של פסח כיו"ט, מפני שביום זה נקרע הים וניצלו ישראל באופן מוחלט מהמצרים. וכן משמעות ד' הירושלמי בפ"י דפסחים. ואמנם דבר נפלא מצאתי בד' רש"י, וכדלהלן:

במגילה (לא,א) מובאים סדרי פרשיותהמועדים וטעמיהם, ונאמר שם שבשביעי של פסח קוראים פרשת בשלח, ובפשטות קוראים בשלח, כי בו מובא נס קריעת ים סוף וכל השתלשלות הענינים. אך רש"י נטה מזה ופירש: "ויהי בשלח פרעה - לפי שביום שביעי של פסח אמרו שירה על הים". וכ"כ הר"ן על הרי"ף שם.

ונמצא ששמחת יו"ט זה אינו על הצלת ישראל או על מפלת הרשעים,(כי על מפלת הרשעים כלל לא עושים חג, כמש"כ המשך חכמה בפרשת בא עה"פ כי כל אוכל מחמצת), אלא על כך שזכו ישראל להתעלות ולהתרומם לדרגה של לשורר שירה להקב"ה, ממ"ט שערי טומאה אל 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי'.וזה זה תכלית שמחת היום, להודות על הקירבת אלוקים,שבגינה עלתה מחשבה לפניהם לשורר שירה. והדברים משמחים.

ולפי"ז יש לחדש אולי חידוש נוסף ולומר שכשאנו קוראים את שירת הים בפרשת בשלח, אנו עושים זאת גם מדין זכר ל'שירת הים' וכדין שירה, ולא כקריאת ענין היום בעלמא. ולזה יבואר טעם הקהילות שקוראים את שירת הים טעמים מיוחדים של השירה ולא בטעמי המקרא הרגילים, מפני שבקריאה זו גםישנו ענין של 'זכר לשירה'. ובזה יומתק הענין שקהילות חסידיות, וכן מנהג הגרי"מ חרל"פ זצ"ל אשר נכנס והשתרש גם בקרב קהילות ישיבתיות לא מעטות, לומר שירה גם בליל ז' של פסח ולא אומרים את פסוקי קריעת הים, אע"פששירה הרי אמרו רק ביום ואילו בלילה, לפנות בוקר, נקרע הים. ולדברינו הרי עצם מהות יו"ט ז' של פסח היא אמירת השירה.

והנה במגילה (יד, א) נאמר: ומה מעבדותלחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כל שכן. ופירש"י: "מעבדות לחירות -ביציאת מצרים אמרו שירה על הים". והקשה הטורי אבן: "וק"ל טובא חדא דשירה זו לא הוקבע חובה לדורו' אלא לשעה בשעת הנס לחוד אמרוהו". וע"כ נטה מפירוש רש"י ופי' דהכוונה להלל דליל פסח. ואם כנים דברינו  דכל קריאת השירה בז' של פסח בכל שנה, היא כאמירת השירה על הים, אזי תתישב קושיית הטו"א,שאכן שירה זו ניתקנה לדורות, בקריאת התורה של יום זה.