אתר השבת

רבי עקיבא ומלחמת בר כוכבא

פרטים
קטגוריה: ספירת העומר
פורסם בראשון, 11 אוקטובר 2020 17:25
נכתב על ידי Super User
כניסות: 445

שאלה
נושא: האם רבי עקיבא היה קשור למלחמת בר כוכבא? האם תלמידיו מתו במהלך המרד?   מיקי.

תשובה
למיקי היקר שלום וברכה

שלום ושפע ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך ועבודתך!!!! 

הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק י"א ה"ג), עוסק בהלכות המלך המשיח, שיבוא במהרה בימינו להושיע את ישראל מכל צריהם, ומדגיש: "ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח".
נושאי כליו של הרמב"ם עוסקים בבירור המקור לדברי הרמב"ם. בעל "מגדול עוז" מציין את המדרש איכה רבה, אולם הרדב"ז מסתפק בציון "כל זה מבואר מן הכתובים בדברי רז"ל במדרשים ואגדות - דברים מקובלים מפי סופרים ומפי ספרים", מאידך מעיר מרן רבי יוסף קארו ב"כסף משנה" על דברי הרמב"ם: "מה שכתב שרבי עקיבא היה נושא כליו, צריך עיון היכא מייתי לה". 

פרשת השתתפותו של רבי עקיבא במלחמת בר כוכבא, נידונה ע"י מרבית החוקרים. החוקרים מקרב בני ההשכלה הארורה, שכתבו את תולדות ישראל לפי השערותיהם שלהם, רואים את רבי עקיבא כאחד ממנהיגי המרד בצדו של בר כוכבא. הראשון שבהם הוא א. ה. וויס בספרו "דור דור ודורשיו" הטוען כי:
"מיד לאחר חורבן הבית השני, החלה התסיסה נגד הרומאים ובראשם עמד עקיבא בן יוסף - הוא עקיבא הנודע ע"י מסעותיו, אשר נסע לכל מקומות מושבות היהודים, הקרובים והרחוקים, והלהיב את הרגשות הלאומיים בקרב בני עמו המפוזרים, למען יהיו נכונים למרידה כללית, ואף הוא עקיבא אשר החיש המרידה בעתה".
בעוד שווייס רואה את רבי עקיבא כ"ראש המורדים" מימי נעוריו, בא החוקר ז' פראנקל ב"דרכי המשנה" שלו (עמוד 120) וטוען כי היה זה לעת זקנותו, כי: "רוח ה' החלה לפעמו גם בעת זקנותו, ועוררתוהו להוביל רגליו למרחוק, למדינות אשר שם בני ישראל יושבים, לכרכי הים, לגנזק, לגליא ולאפריקה, לערביא, להביא ידם בברית נגד הכובש הרומאי ולהחזיק ידי בר כוכבא".
בעקבות המשכילים הלכו גם כותבי התולדות השונים. החוקר גרץ טוען בספרו "דברי ימי ישראל" כי: "ר' עקיבא עשה מעשיו להכין את המרידה בפעולות ומעשים נוצחים, ותכלית זה עשה מסעות גדולות ויעבור בהמדינות על נהר פרת, בבל, ובאזיען הקטנה, ולזפירין אשר במדינת קיליקיא, ואל קסריה, העיר הראשה בקאפוקיא בפריניא וגלטיא, ונכונה מאד ההשערה כי נסיעות ר' עקיבא היתה לעורר את היהודים שם למרוד בממשלת רומא ולכונן ממשלה יהודית". אין כל פלא שהחוקר דובנוב הולך בעקבות גרץ, ואף הוא קובע ש"רבי עקיבא וחבריו היו המעוררים והמעודדים, ובר כוכבא וגבוריו היו המוציאים לפועל, והלכו למלחמה בלי מורא ופוחד", ואם "רבי עקיבא הלך לאסיה הקטנה ולבבל ולשאר ארצות, ודאי בענין הכנת המרד". ("דברי הימים לעם ישראל" כרך שלישי ע' 28). 

הבעיה שלנו אינה בספרות ההשכלה ושגיונותיה, אלא בכך שגם סופרים חרדים העתיקו מהם את דעתם על רבי עקיבא וחלקו במרד בר כוזיבא. הסופר המחונן הרב בצלאל לנדוי מצביע (בבטאון 'מחניים' תשכ"א) כי ר"ז יעבץ כותב ב"תולדות ישראל" שלו (חלק ששי ע' 103) כי: "רבי עקיבא שינה את דעתו מדעת רבותינו, וינשא את נפשו לפרוק את עול רומי מעל עמו ביד חזקה, וקרוב הדבר כי שם את פניו לתת לב אחד לכל בני ישראל, יושבי הארצות הקרובות והרחוקות, ועל כן היה הולך למסעיו אל קצוי ארץ, בכל מקום אשר נפוצו שם בני ישראל - ויבוא אל בני ישראל, היושבים צפופים בארץ בבל, הדבקים בתורתם בכל לבם ומלאים חיל ועוז להשליך את נפשם על עמם". אין בידינו כל רמז על השתתפותם או עזרתם של יהודי בבל למרד בר כוכבא, ועל כן מפקפק הר' יעבץ, אם אמנם "נטה אחריו לבב כל בני הגולה להשתתף עמו בזרוע כוחם, בדבר התקומה על רומי", אך גם הוא נוטה לחשוב כי הם השתתפו בכספים: "אך קרוב הוא מאד כי כולם הרימו את תרומת כספם, ויאספו הון עתק מאד אשר הפקידו בידו ואשר הביאו אל ארץ מולדתו". 

ואולם הגאון רי"א הלוי זצ"ל, בעל 'דורות הראשונים', בא וטוען בספרו (פרק מ') שכל ההנחה על השתתפותו של רבי עקיבא במרד - אינה נכונה. המקומות אשר עבר שם רבי עקיבא הם לדעתו "במקומות שונים ובענינים שונים ובזמנים שונים, וכולם גם דבר אין להם עם המרידה", ורבי עקיבא כאחד "מגדולי חכמי הדור ההוא, נהג לבקר את אחיו, לראות את שלומם ולסדר את עניניהם". 

לאחר שהוא מאריך בהוכחותיו הוא קובע אפוא כי "דבר לא היה לו לר' עקיבא עם המרידה". בתקופה מסויימת, טעה רבי עקיבא ונטה לראות בו את המשיח, ועל תקופה זו מספר הרמב"ם (בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ג') על רבי עקיבא: "שהיה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו, שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעוונות, וכיון שנהרג נודע להם שאינו". אולם יותר משנה שלמה לפני מצור ביתר, כבר "ראה רבי עקיבא את העתיד, והודיע לכל ישראל כי אין ה' בקרבם, והיא לא תצלח, ועתידה פורענות גדולה לבוא". 

עמדתו הנמרצת של רי"א הלוי לא נתקבלה בשעתו, אך לאחרונה נקבלה גם על דעת הסופרים וכותבי התולדות. ואחד החוקרים המובהקים, ג' אלון, קובע כבר בספרו הנ"ל (ע' 92): "וודאי הדין עם הלוי, המרחיק מן המסעות האלו של רבי עקיבא תכלית מדינית-צבאית, ומסתבר שהן (-המסעות) קדמו אף למלחמת טריינוס". 

ואם אנו עומדים בפרשה זו, יש לנו ענין רב בחילוקי הדעות בין הפוסקים האחרונים, בדבר יחסו של רבי עקיבא לבר כוכבא. בעמדו על המחלוקת שבין הרמב"ם והראב"ד בהלכות מלכים (פרק י"א ה"ג) בדבר הסימנים הנדרשים מהמלך המשיח מציין הרדב"ז (רבי דוד בן זמרא) כי "אין ספק שהיה מחלוקת בין החכמים, מקצתם לא האמינו שהוא משיח, כגון ר' יוחנן בן תורתא, שאמר לו לרבי עקיבא: "יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא", וקצתם האמינו ורבי עקיבא בכללם. לדעת הרדב"ז "לא חזר בו רבי עקיבא מדעתו, ורק לאחר שנהרג אז נתברר לכל שלא היה משיח". 

אף אותה הנחה המהלכת בקרב החוקרים כי ישנו קשר בין כ"ד אלף תלמידים שהיו לו לרבי עקיבא וכולם מתו בפרק אחד (יבמות ס"ב א), ובין המרד של בר כוכבא הוכחה כבר כבלתי מבוססת, כפי שכותב רבי בצלאל לנדוי. גרץ, למשל, טוען כי:
"כולם היו אנשי לב המקנאים קנאת פלאים, ובלב כולם להטה אש התשוקה לעמוד בשורה ראשונה במערכות ישראל, ביום קומם לשבור מוטות עול ברזל אשר שמו עליהם הרומאים, ואת לבם קנה רבי עקיבא ראשונה, לעמוד בקשרי מלחמת חובה בעד עם ה', המנשא את נפשו לצאת לחופשי מעול זרים". דעה זו אומצה גם ע"י חוקרים דתיים רבים שניסו לראות קשר בין מרד בר כוכבא ובין ל"ג בעומר, אולם כל הניחושים הללו נדחים בדבריו של ג' אלון (שם ע' 43), הקובע ש"מיתתם של תלמידים אלו אירעה לפני מלחמת בר-כוכבא".

אני מציע לך גם לעיין בספר 'משיחי השקר ומתנגדיהם' של הרב המבורגר שליט"א.וגם במאמרי שלי ('קוראים אלעד', אייר התש"ע) בעניינו של רבי עקיבא. 

יהי רצון שנלך כולנו, וגם אתה, מיקי, בדרכו המופלאה של רבי עקיבא 

הרב שמואל ברוך גנוט