אתר השבת
דבר החסידות – פרשת אמור – פסח-שני
- פרטים
- קטגוריה: ספירת העומר
- פורסם בשלישי, 29 ספטמבר 2020 18:59
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 927
דבר החסידות – פרשת אמור – פסח-שני
מעלתו של פסח-שני
ביום ראשון הקרוב יחול פסח-שני, אותו חגגו בבית-המקדש מי שלא יכלו להקריב את קרבן-הפסח בזמנו. גם בימינו נוהגים לאכול בו מצות וא"א בו תחנון ואם נזכה – עוד נקריב בו את קרבן הפסח שפספסנו.
שנינו (פסחים פ"ט מ"ג) "מה בין פסח הראשון לשני? הראשון – אסור בבל יראה ובל ימצא, והשני – מצה וחמץ עמו בבית" ועוד. ובתוספתא מוסיף "הראשון – נוהג כל שבעה, והשני – יום אחד".
מהי אכן הסיבה להבדלים קוטביים אלה? מבואר בחסידות, שפסח ראשון הוא חג של צדיקים: אלו שהקריבו את קרבן ה' במועדו. לאידך פסח שני הוא לבעלי-תשובה: אלו שהחסירו את המצווה* והתורה נותנת להם אפשרות להשלים ולתקן.
וזוהי הסיבה שפסח ראשון אסור בבל-יראה: כי צדיק הוא סר-מרע בתכלית ואין לו שום עסק עם 'חמץ'. לאידך פסח-שני הקשור עם עבודת התשובה הרי כשעושים תשובה מאהבה'זדונות נעשו לו כזכיות' (יומא פו, ב) ולכן חמץ ומצה עמו בבית כי בעל תשובה יכול להפוך גם את החמץ לטוב!
ומאותו הטעם פסח ראשון הוא שבעה ימים והשני רק אחד: שבע מראה על שלמות, כמו ימי השבוע, שנות השמטה, כי כך נברא העולם בשבע מדות העליונות (חסד – מלכות), משא"כ עבודת התשובה היא מעומק הנפש ולמעלה ממדידה והגבלה של זמן, כמו שנאמר בסיפור של ר' אלעזר בן דורדיא (ע"ז יז, א) "בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת", וזה מרומז בכך שפסח-שני הוא יום אחד בלבד!
שבת שלום, ולהתראות בתהלוכה ביום חמישי!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יח, בהעלתך שיחה ג' (עמ' 117 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 128 ואילך). העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' רלב.
*) כידוע מאמר אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (היום יום י"ד אייר, בתרגום מאידיש) "פסח שני עניינו שאין דבר אבוד, תמיד אפשר לתקן, אפילו מי שהי' טמא, הי' בדרך רחוקה, ואפילו 'לכם' – שזה הי' ברצונו – יכול בכל זאת לתקן".
בכך מובן גם מדוע לא צוה הקב"ה על פסח שני כמו על שאר כל המצוות, רק לאחר שבני ישראל התעוררו וביקשו "למה נגרע?" – כי התשובה באה בדרך כלללאחר התעוררות האדם, ודווקא לאחר שבאו ואמרו "אנחנו טמאים לנפש אדם", בדוגמת עניין הוידוי, וביקשו להקריב קרבן ה' "בתוך בני ישראל" קיבלו את המצווה מלמעלה.