ביום ראשון ניגשנו אל הגה"צ ר' חיים קנייבסקי שליט"א והוא אמר: "משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חודש. ב"ה אבא שלכן כבר הגיע לשלב האחרון בזיכוך של הנשמה ועכשיו הגיע לגיהנום! ואתן חייבות להתחזק בצניעות לעילוי נשמתו". מיד קיבלנו על עצמו התחזקות כללית בתפילות ובעיקר בצניעות. זרקנו בגדים שאינם בדיוק עפ"י כל גדרי הצניעות. יהי רצון שזכויות אלו יעמדו בשמים לאבא היקר לנו כל כך .

טלפון לבירורים לאמיתות הסיפור: 054-6873636

*

 

מספרת אישה: בעלי נסע נסיעה ארוכה שלוקחת בדרך כלל יום ולילה. זו לא פעם ראשונה שנוסע נסיעה ארוכה כזו אך הפעם לא הייתי רגועה. התקשרתי לחברתי וזו התחילה לדבר איתי על כיסוי ראש לשכנע אותי לשנות את הכיסוי מפאה למטפחת. בסוף השיחה ההיא השתכנעתי לעבור למטפחת. היא מספרת: "למחרת בבוקר אני עומדת ליד המראה ומסדרת את המטפחת, והיה לי מאד קשה לצאת עם הכיסוי, אך הייתי חזקה, וכשעמדתי במראה הרגשתי שינוי גדול מאד. במקום לחשוב לצאת יותר יפה אני מתבוננת אם אני מספיק צנועה ליציאה". אחה"צ בעלי אמור היה לחזור ולפתע הגיע תחילת הלילה ועדיין לא שב. כל רגע רצתי לחלון לראות מה קורה. לפתע, הטלפון בביתי מצלצל ומצלצל ולא מפסיק. בכל רגע קיבלתי טלפון מחברים של בעלי, קרובי משפחה ולכולם שאלה אחת: "היכן בעלך? עדיין לא חזר?" ומיד נותקה השיחה (ולא הספקתי לשאול שום שאלה). ואז הבנתי שמשהו קרה, אך אם מקרה כזה היה קורה לי בזמן רגיל הייתי אמורה להיות היסטרית מאד, אך הפעם הסתובבתי ברוגע וחזרתי על המילים" "לא ייתכן שקרה משהו לבעלי ביום ששברתי דבר כל כך קשה בצניעות". 

סוף סוף בעלי חזר הביתה כשכבר היה מאד מאוחר בלילה והוא סיפר לי את אשר עבר עליו. הקשבתי לכל מילה וקפאתי על מקומי כל אותה עת. הוא סיפר שהאוטו שנסעו בו, הנהג לפתע איבד שליטה על ההגה, והאוטו נפל לוואדי בין סלעים. הוא התגלגל במקסימום של מהירות אדירה והצעקות החלו להישמע. כל הנוסעים ראו עצמות ובשר וכולם צעקו צעקות אימים. "רק אחד מהנוסעים נשאר בלי פגע, זה הייתי אני", כך מספר הבעל. "אנשים שבאו להציל הסתכלו ותמהו איך יתכן שייצא משם אדם בריא ושלם ללא פגע. זה היה נס גלוי". (מיד אח"כ זה התפרסם). ואז התחלתי לקבל טלפונים מאנשים ששמעו זאת. הדבר המפליא הוא שבעלי הרגיש ששתי ידיים חזקות העמידוהו על מקומו בכל פעם שהאוטו נעצר לפני גלגול. "לפני הגלגול הבא דמיינתי" כך אומר הבעל "שהנה עכשיו זה יפגע בי, אך הקב"ה רצה אחרת וזה פגע בצד השני". שמעתי והשתוממתי. לא יכולתי להזיז איבר. באותו שבוע שמעתי באחת הקלטות בביתי (מרב חשוב) שהסביר: "הצניעות של האישה כמו המזבח בבית המקדש. המזבח כיפר על העבירות של עם ישראל וקרע גזירות רעות. כך כח הצניעות של האישה מכפרת על בני ביתה וקורעת גזירות רעות על משפחתה".

* 

 

בחורה שעבדה בבנק, התלבשה בלבוש שלא הולם את בת ישראל. הגיע יהודי חרדי והעיר לה שהדבר מפריע ומכשיל את הרבים, וביקש ממנה בעדינות שתלבש בגדים צנועים.

הבחורה ענתה לו שכאן זו דמוקרטיה וכל אחת מתלבשת כפי שהיא רוצה.

אך כשיהודי זה עזב את המקום היא חשבה לעצמה שבעצם, למה להבריח את החרדים, וחשבה לקבל על עצמה ללבוש חולצה יותר צנועה, וכך יבואו יותר לקוחות חרדים.

 

אחר זמן מה היתה אותה הבחורה בין המוזמנים בחתונה באולמי "ורסאי". הבחורה הרגישה חום חזק ורצתה להוציא את הז'קט שלבשה (כפי שקיבלה על עצמה). אבל הרגישה שאל לה להוריד את הז'קט, כי הנשמה יודעת את האמת.

היא יצאה למרפסת לנשום אויר ואז קרס האולם.

בזכות הצניעות, ניצלה הבחורה, וחזרה בתשובה שלמה. 

* 

סיפור שסופר בעתון "המודיע" באריכות ומובא כאן בתמציתיות: אשה מבני ברק חלמה שהנה היא רואה את הרבי מאוז'רוב כשהוא מביט בה בעיניים לא מרוצות ודורש ממנה משהו. היא הבינה שהכוונה לגרביים אותם היא גורבת והבטיחה בחלומה לגרוב גרביים עבות יותר. היא שאלה רבנים אם נדר בחלום נקרא נדר וענו לה שניכר על החלום שזהו חלום אמת לפי כל הסימנים. (כאמור זהו סיפור מקוצר). היא החלה ללבוש גרביים עבות מאוד שהסבו לה כמובן קצת חוסר נוחות, ואז היא ראתה ילד מגובס ברגליים ואמרה לבני ביתה: "עדיף גבס כמו שלי מאשר גבס כמו של הילד הזה".

 

לאחר כמה ימים היא ניצלה בנס מתאונת דרכים, שכמעט פגע בה אוטובוס וכפסע היה בינה לבית מוות ר"ל. היא שמעה צווחה ואז הרגישה זוג ידיים איתנות לופתות אותה ומושכות אותה לאחור. האשה שצווחה אמרה שלא היא החזיקה בה ולא אף אחד אחר. אותה אשה ניצלה אמרה בהתרגשות: הרבי מאוז'רוב הוא שהציל אותי. "גבס תחת גבס".

 

* 

אשה אחת ציפתה לילדים הרבה שנים. יום אחד חמיה הציעה לה: "אולי תעסקי בזיכוי הרבים?" היא ובעלה החליטו להוציא חוברת על צניעות. באותו בוקר בו יצאו לחלק את החוברת נודע לה שהיא כבר נושעה.